Relegate assets to subdir (+ new pages)

פסיכולוגיה/אישיות/index.md

@@ -40,7 +40,7 @@ title: מבוא
 #### 14. [תיאוריית הלמידה הקוגניטיבית-חברתית של בנדורה](./בנדורה)
 
 !!! info ""
-	[מצגת](/פסיכולוגיה/אישיות/1.pdf), [טקסט (מבוא)](/פסיכולוגיה/אישיות/Crowne (2009).pdf)
+	[מצגת](assets/1.pdf), [טקסט (מבוא)](Crowne (2009).pdf)
 
 
 את חקר האישיות התחיל ידידינו הטוב [סיגמונד פרויד](https://en.wikipedia.org/wiki/Sigmund_Freud), ומשם והלאה חקר האישיות התפצל לשתי סוגים של תיאוריות - תיאוריות **פסיכואנליטיות** ותיאוריות **הומניסטיות**. רובם המוחץ של החוקר היו קלינאים - שבמשך העבודה שלהם נתקלו במצוקות של המטופלים ופיתחו את התיאוריות במטרה לסייע להם. עד היום, התחום מאוד יישומי מסיבה זו.
@@ -52,7 +52,7 @@ title: מבוא
 
 - **מוטיבציות** (מניעים) של רגשות, חשיבה ופעולות
 	
-	נניח ואדם פתוח לחוויה; אדם אחד יכול להיות פתוח לחוויה מסיבה אחת, ואחד אחר יכול להיות פתוח בדיוק באותה המידה מסיבה אחרת לגמרי. אדם אחד יכול להיות ב[דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) כי הוא חושש להיות לבד, ואחר מלחץ סביבתי - והדיכאון יהיה בדיוק אותו דיכאון![^1] ולמרות זאת, ההבנה של המניע קריטית 
+	נניח ואדם פתוח לחוויה; אדם אחד יכול להיות פתוח לחוויה מסיבה אחת, ואחד אחר יכול להיות פתוח בדיוק באותה המידה מסיבה אחרת לגמרי. אדם אחד יכול להיות ב[דיכאון](../פסיכופתולוגיה/דיכאון) כי הוא חושש להיות לבד, ואחר מלחץ סביבתי - והדיכאון יהיה בדיוק אותו דיכאון![^1] ולמרות זאת, ההבנה של המניע קריטית 
 	לטיפול.
 
 - **המשכיות** \ חוסר המשכיות של אישיות ממצב ומצב ולאורך החיים.
@@ -108,15 +108,15 @@ title: מבוא
 	>	
 	>> Sullivan, 1963, 1988
 
-סאליבן אומר ש[האישיות היא עניין של הקשר](/פסיכולוגיה/חברתית#כוח-המצב-situationism) - אוסף של דפוסים שקשור בהתנהגות בינאישית. הקושי בהבנת האישיות, הוא אומר, נובעת מחוסר ההתאמה בין המצב הניסויי לאישיות - אי אפשר לשים אדם במעבדה ולגלות על האישיות שלו, שקשורה כל כך בהקשר הבינאישי: האנשים, השפה, והסביבה. 
+סאליבן אומר ש[האישיות היא עניין של הקשר](../חברתית#כוח-המצב-situationism) - אוסף של דפוסים שקשור בהתנהגות בינאישית. הקושי בהבנת האישיות, הוא אומר, נובעת מחוסר ההתאמה בין המצב הניסויי לאישיות - אי אפשר לשים אדם במעבדה ולגלות על האישיות שלו, שקשורה כל כך בהקשר הבינאישי: האנשים, השפה, והסביבה. 
 
 ## תיאוריות מדעיות של אישיות
 
-[סוקראטס, אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) ופילוסופים רבים אחרים עסקו באישיות בניסיונם להבין את טבע האדם.
+[סוקראטס, אפלטון](../../פילוסופיה/יוונית/אפלטון), [אריסטו](../../פילוסופיה/יוונית/אריסטו) ופילוסופים רבים אחרים עסקו באישיות בניסיונם להבין את טבע האדם.
 
 תיאוריות מודרניות בוחנים את האישיות מנקודת מבט מדעית ופסיכולוגית.
 
-אנחנו חושבים על אישיות באופן אינטואיטיבי משום שאחת ממטרותיו העיקריות של המוח היא **ניבוי** - הניסיון להבין מה יקרה בעתיד. מסיבה זו, למשל, אנשים נוטים להעדיף מידע שמאשש את התפיסה שלהם ([הטיית האישוש](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#השפעת-ידע-עצמי-על-קוגניציה)), מתוך צורך הישרדותי לנבא את העתיד[^2]. 
+אנחנו חושבים על אישיות באופן אינטואיטיבי משום שאחת ממטרותיו העיקריות של המוח היא **ניבוי** - הניסיון להבין מה יקרה בעתיד. מסיבה זו, למשל, אנשים נוטים להעדיף מידע שמאשש את התפיסה שלהם ([הטיית האישוש](../חברתית/העצמי#השפעת-ידע-עצמי-על-קוגניציה)), מתוך צורך הישרדותי לנבא את העתיד[^2]. 
 
 למשל, אנשים עם ערך עצמי נמוך נוטים לחפש ולקבל יותר פריטי מידע שמאששים את הערך העצמי הנמוך שלהם מאשר כאלו שסותרים אותו. החוקרים משערים שזה הכל נובע מצורך לנבא את העתיד - גם כשהוא שלילי. כפועל יוצא, אנחנו עלולים *לייצר* את גורמי ה[דחק]() שלנו ולעצב את העתיד שלנו.
 
@@ -320,7 +320,7 @@ title: מבוא
 
 > With the possible exception of intelligence, highly generalized behavioral consistencies have not been demonstrated, and the concept of personality traits as broad predispositions is thus untenable
 
-מיטשל אומר שבמבחני האישיות *הטובים ביותר*, המתאם הוא *0.30* - לא וואו בכלל. מיטשל טוען שמוקד הניבוי של ההתנהגות צריך להיות חיצוני, ולא פנימי ([Situationism](/פסיכולוגיה/חברתית#כוח-המצב-situationism)).
+מיטשל אומר שבמבחני האישיות *הטובים ביותר*, המתאם הוא *0.30* - לא וואו בכלל. מיטשל טוען שמוקד הניבוי של ההתנהגות צריך להיות חיצוני, ולא פנימי ([Situationism](../חברתית#כוח-המצב-situationism)).
 
 ### אישיות כמצבית
 

פסיכולוגיה/אישיות/אמפיריות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: גישות אמפיריות ליחסי אובייקט
 ---
 !!! info "מצגת"
-	[הרצאה - גישות אמפיריות](./אמפיריות.pdf)
+	[הרצאה - גישות אמפיריות](./assets/אמפיריות.pdf)
 
 
  תיאוריות של יחסי אובייקט ([קליין](../קליין) [ויניקוט](../ויניקוט)) מתמקדות ב**ייצוגים פנימיים** - האופן שבו הפרט תופס את עצמו ואת האחר. לרוע המזל, הגישה שלהם היא פילוסופית, ולא אמפירית; איך עושים מזה מדע? האם *רוצים* בכלל לעשות מזה מדע?
@@ -25,22 +25,22 @@ title: גישות אמפיריות ליחסי אובייקט
 
 ## מודל שני הקטבים של בלאט
 
-[סידני בלאט](https://en.wikipedia.org/wiki/Sidney_Blatt) היה פסיכולוג קליני, פרופסור לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה בייל ופסיכואנליטיקאי. עבודתו הושפעה משילוב מעניין של מקורות: הוא עבר התמחות אצל קארל רוג'רס והושפע מה[תיאוריות ההומניסטיות](../הומניסטיות), מהמהפכה הקוגניטיבית, ובמיוחד מ[התיאוריה של פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתותית/פיאזה) על התפתחות קוגניטיבית.
+[סידני בלאט](https://en.wikipedia.org/wiki/Sidney_Blatt) היה פסיכולוג קליני, פרופסור לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה בייל ופסיכואנליטיקאי. עבודתו הושפעה משילוב מעניין של מקורות: הוא עבר התמחות אצל קארל רוג'רס והושפע מה[תיאוריות ההומניסטיות](../הומניסטיות), מהמהפכה הקוגניטיבית, ובמיוחד מ[התיאוריה של פיאז'ה](../התפתותית/פיאזה) על התפתחות קוגניטיבית.
 
 
-בלאט זיהה שתחת אותה אבחנה של [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון), שנובעת מאותן התסמינים, מסתתרים למעשה שני מופעים של דיכאון:
+בלאט זיהה שתחת אותה אבחנה של [דיכאון](../פסיכופתולוגיה/דיכאון), שנובעת מאותן התסמינים, מסתתרים למעשה שני מופעים של דיכאון:
 
 - **דיכאון תלותי (אנקליטי)**
 
 	דיכאון המאופיין במוטרדות עמוקה מקשרים. אנשים הסובלים מדיכאון זה חווים תחושה של חוסר אהבה, פחדים מנטישה, ומפתחים התנהגות תלותית (אנקליטית). זהו דיכאון הקשור ל[מימד הקרבה (communion)](../מודרניות#צירי-אישיות).
 	
-	דיכאון האנקליטי מושפע מרכיבים ביולוגיים כמו [מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג), גורמים סביבתיים כמו טראומה ולחץ משפחתי, ובמיוחד מדפוסי הורות לא עקביים, מזניחים, דוחים או מפנקים מדי, היוצרים חרדה התקשרותית.
+	דיכאון האנקליטי מושפע מרכיבים ביולוגיים כמו [מזג](../התפתחותית/מזג), גורמים סביבתיים כמו טראומה ולחץ משפחתי, ובמיוחד מדפוסי הורות לא עקביים, מזניחים, דוחים או מפנקים מדי, היוצרים חרדה התקשרותית.
 
 -  **דיכאון הפנמתי**
  
 	דיכאון המאופיין במוטרדות מחוסר-ערך. אנשים אלו חווים תחושות עמוקות של אשמה וביקורתיות עצמית, ומפתחים [סופר-אגו](../פסיכואנליטית#המודל-המבני) נוקשה. זהו דיכאון הקשור למימד הדומיננטיות החברתית והסוכנות (agency).
 
-	הדיכאון ההפנמתי מושפע גם הוא מגורמים ביולוגיים וסביבתיים, אך בעיקר מדפוסי הורות חודרניים, שתלטניים ושיפוטיים, המובילים ל[התקשרות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות) נמנעת.
+	הדיכאון ההפנמתי מושפע גם הוא מגורמים ביולוגיים וסביבתיים, אך בעיקר מדפוסי הורות חודרניים, שתלטניים ושיפוטיים, המובילים ל[התקשרות](../התפתחותית/התקשרות) נמנעת.
 
 
 בלאט קובע כי שני הסוגים האלו נובעים מהמתח הפנימי בין שני צרכים בסיסיים - הצורך בקשר ובקרבה חברתית לעומת הצורך להגדרה עצמית, סוכנות וביטחון עצמי; הזנחה של כל אחד מהקטבים יגרור דיכאון תואם - קריסה לתוך הקוטב מתוך החסך.
@@ -102,7 +102,7 @@ title: גישות אמפיריות ליחסי אובייקט
 - פגיעה בבוחן המציאות
 - שימוש בחומרים
 
-בנוסף, מחקרים על תגובה לטיפול ([Βlatt et al., 1998](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0022-006X.66.2.423), Vermote et al., 2011) הראו שמטופלים עם [הפרעת אישיות גבולית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-גבולית) שהתחילו טיפול עם ציוני הבחנה נמוכים (המאפיינים פיצול), סיימו את הטיפול עם ציונים שמאפיינים קביעות אובייקט. ממצאים אלו תואמים את התיאוריה האנליטית על הפרעת אישיות גבולית.
+בנוסף, מחקרים על תגובה לטיפול ([Βlatt et al., 1998](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0022-006X.66.2.423), Vermote et al., 2011) הראו שמטופלים עם [הפרעת אישיות גבולית](../פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-גבולית) שהתחילו טיפול עם ציוני הבחנה נמוכים (המאפיינים פיצול), סיימו את הטיפול עם ציונים שמאפיינים קביעות אובייקט. ממצאים אלו תואמים את התיאוריה האנליטית על הפרעת אישיות גבולית.
 
 התיאוריה של בלאט, לצד הממצאים, מאפשרת לנו לאבחן לא רק את התסמינים שמפגינים מטופלים, אלא גם את המקורות והתהליכים הפנימיים שמהם הם נובעים.
 
@@ -124,7 +124,7 @@ title: גישות אמפיריות ליחסי אובייקט
 
 מנטליזציה תהליך *לא ודאי* של הסקת מסקנות - תהליך של הרהור בהתנהגויות, של הכלת נקודות מבט שונות על אותו המצב[^1]. חוסר-הודאות הוא מאפיין המפתח של המנטליזציה - לא *הוא עשה את זה כי* ככה וככה, אלא *הוא מתנהג בצורה כזו וכזו אז אולי הוא כזה וכזה*. 
 
- בכדי לפתח מנטליזציה, ילדים זקוקים לאיכות טובה מספיק של יחסי אובייקט - כאלו שכוללים סיפוק צרכים בסיסיים, באופן עקבי, ותוך *שיקוף* (Μirroring) של צרכי הילד: הכרה והנגשת התחושות הפנימיות של הילד (אוי! נפלת! אאויי!). לעומת זאת, פגיעה במנטליזציה תגרום לבעיות בוויסות רגשות ביחסים בינאישיים (כמו [הפרעת אישיות גבולית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-גבולית)).
+ בכדי לפתח מנטליזציה, ילדים זקוקים לאיכות טובה מספיק של יחסי אובייקט - כאלו שכוללים סיפוק צרכים בסיסיים, באופן עקבי, ותוך *שיקוף* (Μirroring) של צרכי הילד: הכרה והנגשת התחושות הפנימיות של הילד (אוי! נפלת! אאויי!). לעומת זאת, פגיעה במנטליזציה תגרום לבעיות בוויסות רגשות ביחסים בינאישיים (כמו [הפרעת אישיות גבולית](../פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-גבולית)).
 
 
 
@@ -132,7 +132,7 @@ title: גישות אמפיריות ליחסי אובייקט
 
 ### Reflective Functioning
 
-פונאגי פיתח שיטה בשם **Reflective Functioning** למדידת יכולת המנטליזציה באמצעות קידוד תיאורים מתוך [ראיון התקשרות (Adult Attachment Interview)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות#adult-attachement-interview).  Reflective Functioning בוחנת את היכולת של האדם לבצע דברים כמו -
+פונאגי פיתח שיטה בשם **Reflective Functioning** למדידת יכולת המנטליזציה באמצעות קידוד תיאורים מתוך [ראיון התקשרות (Adult Attachment Interview)](../התפתחותית/התקשרות#adult-attachement-interview).  Reflective Functioning בוחנת את היכולת של האדם לבצע דברים כמו -
 
 - למקם מצבים מנטליים בתוך רצף סיבתי
 - להבין כיצד מצבים מנטליים משפיעים על התנהגות
@@ -161,7 +161,7 @@ title: גישות אמפיריות ליחסי אובייקט
 
 - אימהות מכורות לחומרים הראו רמות נמוכות של RF; לאחר טיפול [MBT](#טיפול) נצפית עלייה בRF הן באימהות מכורות לחומרים (Suchman et al., 2010) והן באימהות בדיכאון (Toth el a., 2008)
  
-- מטופלים עם [הפרעה דו-קוטבית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית) (Fonagy et al., 1996; Levy et al., 2006) ו[הפרעות אכילה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אכילה) (Ward et al., 2001)הראו רמות נמוכות של RF 
+- מטופלים עם [הפרעה דו-קוטבית](../פסיכופתולוגיה/ביפולרית) (Fonagy et al., 1996; Levy et al., 2006) ו[הפרעות אכילה](../פסיכופתולוגיה/אכילה) (Ward et al., 2001)הראו רמות נמוכות של RF 
 
 
 כלומר, התקשרות גרועה וויסות פיזיולוגי גרוע גורמים (ונגרמים על ידי) למנטליזציה נמוכה. 
@@ -184,4 +184,4 @@ title: גישות אמפיריות ליחסי אובייקט
  MBT נמצא יעיל במיוחד עבור מטופלים עם הפרעת אישיות גבולית, עם שיפור משמעותי בתפקוד, ירידה באובדנות ובשימוש בתרופות, גם חמש שנים לאחר סיום הטיפול. 
 
 
-[^1]: זה *צורח* (לי) [Τheory of Mind](/פסיכולוגיה/התפתחותית).
+[^1]: זה *צורח* (לי) [Τheory of Mind](../התפתחותית).

פסיכולוגיה/אישיות/אקזיסטנציאליזם.md

@@ -1,4 +1,4 @@
-!!! info "[מצגת](../exsistentialist.pdf), [מאמר (Yalom)](../yalom.pdf), [מאמר (Davidson, 2009)](../davidson.pdf), [מאמר (תיאוריית ניהול האימה)](../terror.pdf)"
+!!! info "[מצגת](../assets/exsistentialist.pdf), [מאמר (Yalom)](../assets/yalom.pdf), [מאמר (Davidson, 2009)](../assets/davidson.pdf), [מאמר (תיאוריית ניהול האימה)](../assets/terror.pdf)"
 
 **אקזיסטנציאליזם** הוא החוט המקשר בין התיאוריות הקלאסיות, הפסיכודינאמיות, לבין התיאוריות האמפיריות העכשוויות - הביהוויוריסטיות. המתח בין התיאוריות הפסיכודינאמיות לבין התיאוריות הביהוויוריסטיות משחקות על המתח הפילוסופי בין רצון חופשי לדטרמיניזם - בין האפשרות שלנו לכוון את עצמנו לבין הדברים שהכוחות החיצוניים כופים עלינו מראש. אקזיסטנציאליזם נוטה לגישות של רצון חופשי.
 
@@ -19,13 +19,13 @@
 
 > He who has a why to live for can bear with almost any *how*
 > 
-> > [ניטשה](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה)
+> > [ניטשה](../../פילוסופיה/חדשה/ניטשה)
 
 [ויקטור פרנקל](https://en.wikipedia.org/wiki/Viktor_Frankl) ניסח את התיאוריה שלו כאסיר במחנות הריכוז בשואה. הרעיון המרכזי של פרנקל הוא שעיקר תכליתו של האדם הוא מציאת משמעות - ומכאן פיתח את גישת ה***לוגותרפיה***[^1] - גישה חלופית לפסיכואנליזה שמתמקדת ב*משמעות*.
 
 [פרויד](../פסיכואנליטית) התמקד ב**רצון לעונג**; אדלר, על בסיס ניטשה, מתמקד ב[**רצון לעוצמה**](טוב.md#הרצון-לעוצמה); פרנקל מחדד וניצב על **רצון למשמעות**. משמעות חייבים למצוא - אי אפשר לקבל או לתת אותה; ומה קורה כשאינה בנמצא?
 
-לפי פרנקל, מתחולל **משבר קיומי** - חוסר משמעות, חלל ריק בחיים, שאנו ממהרים לנסות למלאו. החלל מלווה בתחושות ריקנות, חוסר משמעות, חוסר מטרה, חוסר כיוון - [שיעמום קיומי](/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#שעמום) שכזה. בייאוש למלא את הריק, המילוי נעשה לרוב באמצעות דברים שגויים - סיפוק דחפים, עונג רגעי - ואלו אינם מספיקים.
+לפי פרנקל, מתחולל **משבר קיומי** - חוסר משמעות, חלל ריק בחיים, שאנו ממהרים לנסות למלאו. החלל מלווה בתחושות ריקנות, חוסר משמעות, חוסר מטרה, חוסר כיוון - [שיעמום קיומי](../../פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#שעמום) שכזה. בייאוש למלא את הריק, המילוי נעשה לרוב באמצעות דברים שגויים - סיפוק דחפים, עונג רגעי - ואלו אינם מספיקים.
 
 הפתרון של פרנקל הוא **דה-רפלקציה** - הסטת המיקוד מהעצמי לעבר העולם: חיפוש משמעות בעולם ולא בעצמי: עזרה לאחרים, יצירתיות, אומנותיות, וכל דבר אחר שמוציא אותנו מן העצמי לעבר החוץ.
 
@@ -91,8 +91,8 @@
 
 
 
-[^1]: מלשון *לוגוס* - λόγος (נדמה לי) - מתן הסבר תבוני, משמעות (*לוגוס* הוא מונח פילוסופיה טעון - ר' [מבוא לפילוסופיה יוונית](/פילוסופיה/יוונית#מבוא)).
-[^2]: [פיידון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#מדוע-הפילוסוף-אינו-נרגש-מן-המוות) - הפילוסופיה כהכנה למוות. וגם:
+[^1]: מלשון *לוגוס* - λόγος (נדמה לי) - מתן הסבר תבוני, משמעות (*לוגוס* הוא מונח פילוסופיה טעון - ר' [מבוא לפילוסופיה יוונית](../../פילוסופיה/יוונית#מבוא)).
+[^2]: [פיידון](../../פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#מדוע-הפילוסוף-אינו-נרגש-מן-המוות) - הפילוסופיה כהכנה למוות. וגם:
 	> Memento mori
 	> 
 	> זכור את המוות
@@ -101,5 +101,5 @@
 
 [^3]: למה זה חוזר כל הזמן?
 [^4]: uh oh
-[^5]: [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#מהי-תודעה-עצמית-באמת) (סליחה)
+[^5]: [הגל](../../פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#מהי-תודעה-עצמית-באמת) (סליחה)
 [^6]: *שובר שורות* נזרק כדוגמה לזה.

פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.md

@@ -1,12 +1,12 @@
 ---
 title: בהביוריזם
-tags:
+tags: - שנה_ג, שנה_ד, אישיות, אפלטון
   - שנה_ג
   - סמסטר_ב
   - פסיכולוגיה
   - בהביוריזם
 ---
-!!! info "[מצגת](./בהביוריזם.pdf), [מאמר (Skinner - What is Man)](./skinner.pdf)"
+!!! info "[מצגת](./assets/בהביוריזם.pdf), [מאמר (Skinner - What is Man)](./assets/skinner.pdf)"
 
 
 **בהביוריזם** מתמקד בעיקר ב**למידה** - *תהליך של שינוי התנהגות כתוצאה מהתנסות*. 
@@ -36,13 +36,13 @@ tags:
 
 
 !!! success "ראו גם"
-	[התנייה קלאסית (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא#למידה-קלאסית-רגשית)[^2]
+	[התנייה קלאסית (מבוא לפסיכולוגיה)](../מבוא#למידה-קלאסית-רגשית)[^2]
 
 התנייה קלאסית היא קישור בין שני אירועים כך שהאירוע הראשון משנה את המשמעות של השני.
 
 את ההתנייה הקלאסית גילה פאבלוב, ששם לב שאחרי מספר פעמים שבכל פעם שהוא מצלצל בפעמון ומאכיל את הכלבים שלו, הכלבים מתחילים לרייר למשמע הפעמון; המשמעות של צלצול הפעמון משתנה משום שהכלבים מקשרים את הפעמון עם אוכל. 
 
-התנייה קלאסית קשורה בתהליכים כמו [חוסר אונים נרכש](/פסיכולוגיה/מבוא#למידת-חוסר-אונים), ו[דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון#למידת-חוסר-אונים). 
+התנייה קלאסית קשורה בתהליכים כמו [חוסר אונים נרכש](../מבוא#למידת-חוסר-אונים), ו[דיכאון](../פסיכופתולוגיה/דיכאון#למידת-חוסר-אונים). 
 
 
 החשיפה הראשונה היא המשמעותית ביותר בכינון (או מניעת) התנייה קלאסית.
@@ -100,7 +100,7 @@ tags:
 !!! success "סרטון - [יונים משחקות פינג פונג (Shaping)](http://www.youtube.com/watch?v=vGazyH6fQQ4&feature=related) "
 
 
-אחד היישומים הראשונים של עיצוב הוא ב*אלחוש שיטתי* (Methodical desesetization), שפיתח Joseph Wolpe. וולפה השתמש בתהליך לטיפול, למשל, [בחרדות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה#חשיפה). התהליך התרחש בכמה שלבים:
+אחד היישומים הראשונים של עיצוב הוא ב*אלחוש שיטתי* (Methodical desesetization), שפיתח Joseph Wolpe. וולפה השתמש בתהליך לטיפול, למשל, [בחרדות](../פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה#חשיפה). התהליך התרחש בכמה שלבים:
 
 - מביאים את המטופל למצב של הרפייה - רוגע עמוק
 - מבקשים מהמטופל *לדמיין* את מה שמפחיד אותו (למשל, כלב)
@@ -125,7 +125,7 @@ tags:
 
 ## טיפול
 
-כאמור, היום נוהגים לטפל בחשיפה. בעבר היה מקובל להשתמש גם ב*הצפה* - חשיפה חזקה ופתאומית לגירוי. למשל, זורקים מטופל עם [חרדה חברתית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית) לחדר *מפוצץ* אנשים ושמים אותו במצבים לא-נעימים לכמה שעות טובות.
+כאמור, היום נוהגים לטפל בחשיפה. בעבר היה מקובל להשתמש גם ב*הצפה* - חשיפה חזקה ופתאומית לגירוי. למשל, זורקים מטופל עם [חרדה חברתית](../פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית) לחדר *מפוצץ* אנשים ושמים אותו במצבים לא-נעימים לכמה שעות טובות.
 
 האם זה עובד? לגמרי. אבל זה גם מאוד לא נעים למטופלים, והרבה מהם פורשים בדרך. חשיפה הדרגתית עדיין עובדת די טוב, והשרידות של המטופלים טובה בהרבה. חשיפה בדימיון גם מקובלת, בעיקר מול פחדים לא-הגיוניים, שיהיה קשה לשחזר במציאות.
 
@@ -134,8 +134,8 @@ tags:
 
 [^1]: > The doer is fiction; The deed is everything
 	>
-	> [Nietzsche](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה)
+	> [Nietzsche](../../פילוסופיה/חדשה/ניטשה)
 
 [^2]: ישן, אז מעט נבוח (נבוח? כי פאבלוב... כלבים... לא משנה)
 [^3]: רעב ובמצוקה, כדי שיגיב (אוי).
-[^4]: אפלטון גם כותב ברוח דומה, ב[*פוליטאה*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#כלבים-פילוסופיים); בתארו את העיר המיטבית, הוא מתאר כיצד יהיה חשוב לחשוף את התושבים לגירויים ולחיזוקים הנכונים.
+[^4]: אפלטון גם כותב ברוח דומה, ב[*פוליטאה*](../../פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#כלבים-פילוסופיים); בתארו את העיר המיטבית, הוא מתאר כיצד יהיה חשוב לחשוף את התושבים לגירויים ולחיזוקים הנכונים.

פסיכולוגיה/אישיות/בנדורה.md

@@ -1,11 +1,11 @@
 ---
 title: תיאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית של בנדורה
-tags:
+tags: - שנה_ג, שנה_ד, אישיות
   - שנה_ג
   - סמסטר_ב
   - פסיכולוגיה
 ---
-!!! info "[מצגת](./בנדורה.pdf), [מאמר - Self Efficacy](./self-efficacy.pdf), [מאמר - Transmission of Aggression](./transmission.pdf)"
+!!! info "[מצגת](./assets/בנדורה.pdf), [מאמר - Self Efficacy](./assets/self-efficacy.pdf), [מאמר - Transmission of Aggression](./assets/transmission.pdf)"
 
 
 [**אלברט בנדורה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Albert_Bandura) הגה את תיאוריות הלמידה החברתית, שמעדנת את [הבהביוריזם](../בהביוריזם) השחצני ומחזירה לתוכו הרבה מהרכיבים המורכבים יותר. 

פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md

@@ -2,10 +2,10 @@
 title: תיאוריות אגו
 ---
 
-!!! info "[מצגת](./אגו.pdf)"
+!!! info "[מצגת](./assets/אגו.pdf)"
 
 
-ממשיכי הדרך של [פרויד](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד) קיבלו את התיאוריה הפסיכואנליטית שלו, ובראשם בתו המועדפת, אנה פרויד (1895-1982). 
+ממשיכי הדרך של [פרויד](פרויד) קיבלו את התיאוריה הפסיכואנליטית שלו, ובראשם בתו המועדפת, אנה פרויד (1895-1982). 
 
 ## אנה פרויד
 
@@ -13,7 +13,7 @@ title: תיאוריות אגו
 
 > The most gifted and accomplished of my children[^1]
 
-אנה הוכשרה אצל אביה בשנות ה20 לחייה כמורה, אך בהמשך הפכה לפסיכואנלטיקאית ופיתחה את תחום אנליזת הילדים. אנה התמקדה ב[אגו](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד#האגו), בספרה המפורסים ביותר *האני ומנגנוני הגנה* (1936).
+אנה הוכשרה אצל אביה בשנות ה20 לחייה כמורה, אך בהמשך הפכה לפסיכואנלטיקאית ופיתחה את תחום אנליזת הילדים. אנה התמקדה ב[אגו](פרויד#האגו), בספרה המפורסים ביותר *האני ומנגנוני הגנה* (1936).
 
 אנה עברה עם אביה ללונדון ב1938, ובמלחמת העולם השנייה יסדה בלונדון מעונות ובתי יתומים לטיפול בילדים. 
 
@@ -32,7 +32,7 @@ title: תיאוריות אגו
 ### מנגנוני הגנה
 
 !!! info "טקסט"
-	[A. Freud - The Mechanisms of Defense (1936)](./Defense.pdf)
+	[A. Freud - The Mechanisms of Defense (1936)](./assets/Defense.pdf)
 
 מה מגדיר מגנון הגנה מותאם או לא מותאם? כל מנגנון הגנה הוא מניפולציה מסוימת; ככל שהמניפולציה הזו תעוות יותר את המציאות, היא תהיה פחות מותאמת - היא תבזבז יותר אנרגיה ומאמץ, ותוכל לעשות לנו יותר נזק.
 
@@ -118,7 +118,7 @@ title: תיאוריות אגו
 ### היפנוזה
 
 !!! success "ראו גם"
-	[היפנוזה (תודעה ופסיכופתולוגיה)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/מצבים#היפנוזה)
+	[היפנוזה (תודעה ופסיכופתולוגיה)](../פסיכופתולוגיה/מצבים#היפנוזה)
 
  תפקידו של האני \[האגו] שלילי - הוא מפריע לתהליך הריפוי. המהפנט מנסה להגיע אל הלא-מודע והאגו מפריע - ולכן האני לא משתתף בתהליך הריפוי.
  
@@ -173,15 +173,15 @@ title: תיאוריות אגו
 
 	תפקוד הגנתי שהופך סתגלתני - למשל, אינטלקטואליזציה שנהפכת למותאמת. 
 
-!!! info "[מצגת (בסוף)](./אגו.pdf)"
+!!! info "[מצגת (בסוף)](./assets/אגו.pdf)"
 ## מרגרט מהאלר
 
 !!! success "ראה גם"
-	[התיאוריה של מרגרט מהאלר (פסיכולוגיה התפתחותית)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר#ספרציה-ואינדיוידואציה) - תיאור יותר מקיף של התיאוריה.
+	[התיאוריה של מרגרט מהאלר (פסיכולוגיה התפתחותית)](../התפתחותית/מאהלר#ספרציה-ואינדיוידואציה) - תיאור יותר מקיף של התיאוריה.
 
 מרגרט מהאלר (1897-1985) נולדה בהונגריה למשפחה יהודית. מאהלר התעניינה בשאלה: *מה מאפשר את המעבר ההתפתחותי ממצב זה, אל עבר סימביוזה, ואח"כ עצמאות*  וכך טבעה את *פסיכולוגיית האני ההתפתחותית*.
 
-מרגרט הוכשרה כרופאה והתמחתה ברפואת ילדים. ב1936 ברחה לבריטניה, וב1938 עברה לארה"ב. מרגרט ביססה את [התיאוריה שלה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מהאלר) על תצפיות בתינוקות ובאמותיהם. היא הושפעה מעבודתו של רנה ספיץ, שתיאר את תופעת ה"אשפזת" (hospitalism) שתיעדה את הצורך בסביבה רגשית על-מנת לממש את הפוטנציאלים הפסיכולוגיים, בלעדיה לוקים הילדים בדיכאון, חולי, פיגור תנועתי, ואפילו מוות. 
+מרגרט הוכשרה כרופאה והתמחתה ברפואת ילדים. ב1936 ברחה לבריטניה, וב1938 עברה לארה"ב. מרגרט ביססה את [התיאוריה שלה](../התפתחותית/מהאלר) על תצפיות בתינוקות ובאמותיהם. היא הושפעה מעבודתו של רנה ספיץ, שתיאר את תופעת ה"אשפזת" (hospitalism) שתיעדה את הצורך בסביבה רגשית על-מנת לממש את הפוטנציאלים הפסיכולוגיים, בלעדיה לוקים הילדים בדיכאון, חולי, פיגור תנועתי, ואפילו מוות. 
 
 אצל פרויד, מטופלים פסיכוטיים מתדרדרים (מנגנון ההגנה - רגרסיה) חזרה ל**נרקיסיזם ראשוני** - מצב שבו הם מוכלים לגמרי בעצמם, מתוך היצר הראשוני לשרוד ותו לא, ולא יכולים ליצור קשר [העברה](../פסיכואנליטית#העברה) ולכן לא ניתנים לטיפול. 
 
@@ -238,7 +238,7 @@ title: תיאוריות אגו
 
 התינוק מפנים שהאם נמצאת שם, גם אם היא לא בטווח ראייה. כינונו של *חוף מבטחים*. השלמת תהליך הספרציה-אינדיוידואציה, דרך ביסוס של ייצוג פנימי של נוכחות של האם גם בהעדרה.
 
-הרבה פסיכופתולוגיות (כמו [חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה)) נקשרות בהפרעות בשלב הזה, בעקבות שיבושים בספרציה-אינדיוידואציה.
+הרבה פסיכופתולוגיות (כמו [חרדה](../פסיכופתולוגיה/חרדה)) נקשרות בהפרעות בשלב הזה, בעקבות שיבושים בספרציה-אינדיוידואציה.
 
 ### שיבושים בתהליך
 
@@ -258,7 +258,7 @@ title: תיאוריות אגו
 
 כמו ספיץ, מאהלר פגשה וצפתה בילדים חשוכים (בתי יתומים, בתי חולים) שסבלו מהפרעות מוקדמות קשות, והתיאוריה שלה אפשרה הבנה של פתולוגיה הקשורה לתסביכים טרום-אדיפאליים:
 
-- [תסביך אדיפאלי](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד#תסביך-אדיפוס): הדגש הוא על קונפליקט מיני/תוקפני בהם האב (השלישי מרכזי). הדגש הוא על קונפליקט בין המבנים הנפשיים. הביטוי הוא סימפטומטי (אובססיה, היסטריה).
+- [תסביך אדיפאלי](פרויד#תסביך-אדיפוס): הדגש הוא על קונפליקט מיני/תוקפני בהם האב (השלישי מרכזי). הדגש הוא על קונפליקט בין המבנים הנפשיים. הביטוי הוא סימפטומטי (אובססיה, היסטריה).
 
 - בעיות טרום-אדיפאליות: הדגש הוא על תפקיד האם, ועל הפרעות בכינונן של המבנים הפסיכולוגיים עצמם. הביטוי הוא נרחב (חוסר וויסות, תנודתיות בדימוי העצמי , הפרעות בכינון קשר).
 

פסיכולוגיה/אישיות/הומניסטיות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: גישות הומניסטיות - רוג'רס ומאסלו
 ---
 !!! info "מצגת"
-	[הרצאה](./הומניסטיות.pdf)
+	[הרצאה](./assets/הומניסטיות.pdf)
 
 ## קרל רוג'רס והגישה ההומניסטית
 
@@ -67,9 +67,9 @@ title: גישות הומניסטיות - רוג'רס ומאסלו
 
 [^1]: > כוחו של הרוח גדול רק כביטויו החיצוני, עומקו אינו אלא בשיעור שהוא מעז להתרחב ולאבד את עצמו בתוך פריסתו
 	>
-	> [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל), [הפנומנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח)
+	> [הגל](../../פילוסופיה/חדשה/הגל), [הפנומנולוגיה של הרוח](../../פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח)
 	
 	(סליחה)
 
 [^2]: או, מה שיכה בי כשאשב נבוח במבחן באישיות...
-[^3]: גנוב מ[אריסטו](/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית##יודיימוניה-ευδαιμονία) (סליחה).
+[^3]: גנוב מ[אריסטו](../../פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית##יודיימוניה-ευδαιμονία) (סליחה).

פסיכולוגיה/אישיות/התייחסותית.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: פסיכואנליזה התייחסותית
 ---
 !!! info "מצגת"
-	[הרצאה](./התייחסותית.pdf)
+	[הרצאה](./assets/התייחסותית.pdf)
 
 בשנות ה-80, התיאוריה הבינאישית של סאליבן השפיעה על פסיכואנליטיקאים אמריקאים, ובראשם סטיבן מיטשל, שפיתחו את גישת ה**פסיכואנליזה ההתייחסותית**. גישה זו היא שילוב בין [תיאוריות יחסי-אובייקט](../קליין) ו[פסיכואנליזה בינאישית](../סאליבן), וקובעת שהמניע העיקרי של בני אדם הוא מעורבות במערכות יחסים. עצמי בריא הוא כזה שמסוגל לנוע ולהכיל *מצבי עצמי* בינאישיים רבים ומגוונים, ופסיכופתולוגיה נובעת מחוסר יכולת לאחות אותם לכדי עצמי הרמוני ומגובש.
 
@@ -19,7 +19,7 @@ title: פסיכואנליזה התייחסותית
 
 ### ברומברג
 
-[פיליפ ברומברג](https://en.wikipedia.org/wiki/Philip_Bromberg) הרחיב את התיאוריה של מיטשל, והתמקד במצבי עצמי [דיסוציאטיביים](/פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה). כשאנחנו לא בשלים להתמודד עם מצב כזה או אחר - במיוחד לאור תגובות מאחרים, כמו מצבי [חרדה בינאישית אצל סאליבן](../סאליבן#חרדה-האחר-והעצמי), אנחנו משליכים אותם החוצה למצב נפרד מהעצמי.  ברומברג סבור שהאיחוי של מצבי העצמי השונים האלו היא ההישג ההתפתחותי המרכזי - למשל, היכולת להכיר בכך שאני יכול להיות גם חזק וגם חלש, גם מצליח וגם נכשל, מבלי שזה יערער את תחושת העצמי השלמה שלי. כשל באיחוי הזה - כלומר, חוסר היכולת להתגבר על הדיסוצאציה - מובילה לפסיכופתולוגיה. 
+[פיליפ ברומברג](https://en.wikipedia.org/wiki/Philip_Bromberg) הרחיב את התיאוריה של מיטשל, והתמקד במצבי עצמי [דיסוציאטיביים](../תודעה/דיסוציאציה). כשאנחנו לא בשלים להתמודד עם מצב כזה או אחר - במיוחד לאור תגובות מאחרים, כמו מצבי [חרדה בינאישית אצל סאליבן](../סאליבן#חרדה-האחר-והעצמי), אנחנו משליכים אותם החוצה למצב נפרד מהעצמי.  ברומברג סבור שהאיחוי של מצבי העצמי השונים האלו היא ההישג ההתפתחותי המרכזי - למשל, היכולת להכיר בכך שאני יכול להיות גם חזק וגם חלש, גם מצליח וגם נכשל, מבלי שזה יערער את תחושת העצמי השלמה שלי. כשל באיחוי הזה - כלומר, חוסר היכולת להתגבר על הדיסוצאציה - מובילה לפסיכופתולוגיה. 
 
 !!! is-info "דוגמה"
 	נכשלתם (לא עלינו) במבחן באישיות. יש לכם מצב עצמי שאתם בהרצאות ואתם *על זה*, ומצב עצמי שאתם במבחן והוא לועס אתכם. אלו מצבים דיסוציאטיבים - הם מרגישים אחרת, כאילו יש שני *עצמי-יים* - העצמי שלועס את פרויד והעצמי הנלעס בידי פרויד. במצב בריא, נוכל לגשר על הפער ולהגיד, הייתי גרוע - *הפעם* פרויד לעס אותי; בלי היכולת לגשר, אנחנו נשארים רק ב*אני גרוע* - ושם צומחת פסיכופתולוגיה

פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: תיאורית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט
 ---
 !!! info "טקסטים"
-	[מצגת](./ויניקוט-שיעור.pdf), [תרגול](./ויניקוט.pdf), [Winnicott - Playing and Reality](./Winnicott.pdf)
+	[מצגת](./assets/ויניקוט-שיעור.pdf), [תרגול](./assets/ויניקוט.pdf), [Winnicott - Playing and Reality](./assets/Winnicott.pdf)
 
 [דונלד וודס ויניקוט](https://en.wikipedia.org/wiki/Donald_Winnicott) נולד בפלימות' שבאנגליה, הבן השלישי להוריו. ב1916, ויניקוט החל ללמוד רפואה, ועבד כאח מסייע במהלך מלחמת העולם הראשונה. מזועזע ממותם של חבריו, ויניקוט מתגייס לחיל הים. ב1940, ויניקוט מתמנה ליועץ הפסיכיאטרי לתוכנית פינוי הילדים מלונדון, בעודה מופצצת ע"י הנאצים, ונחשף לילדים בעלי חסך סביבתי, שהנסיבות הפרקטיות קרעו מהוריהם.
 
@@ -74,7 +74,7 @@ title: תיאורית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט
 
 ## המרחב המעברי
 
-!!! info "[מצגת](./מעבר.pdf)"
+!!! info "[מצגת](./assets/מעבר.pdf)"
 
 תם השלב הראשוני, של [האם הטובה דיה](#אם-טובה-דיה), והתינוק מתחיל להינתק מהאם. התינוק נולד פסיכולוגית, ושרוי עתה בין שני קטבים:
 
@@ -89,7 +89,7 @@ title: תיאורית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט
 
 בין אלו לאלו יש את **המרחב המעברי** - איזור הביניים של החוויה השוכן בין פנטזיה (העצמי) למציאות (האחר). הנסיגה של האם ממצב ה[PMP](#Primary-Maternal-Preoccupation) מוליד *פער* בין התשוקה, או הדחף, לסיפוקו; במרחב הזה מתקיימת המציאות האובייקטיבית - הפער בין הרצוי למצוי, המתח בין העצמי לבחוץ.
 
-המרחב המעברי פנימי וחיצוני כאחד, עמום ומלא-סתירות בהגדרתו. תחומים כמו [המשחק](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק), [הדת](/פילוסופיה/דת), [היצירה](/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#יצירתיות), והפסיכותרפיה נופלים במרחב הזה.
+המרחב המעברי פנימי וחיצוני כאחד, עמום ומלא-סתירות בהגדרתו. תחומים כמו [המשחק](../התפתחותית/משחק), [הדת](../../פילוסופיה/דת), [היצירה](../../פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#יצירתיות), והפסיכותרפיה נופלים במרחב הזה.
 
 האיזון הוא קריטי במרחב המעברי: קריסה לתוך קוטב המציאות האובייקטיבית יוביל לאבדן העצמי, וקריסה לקוטב הפנימי תוביל לאבדן בוחן המציאות, לשיגעון.
 
@@ -139,7 +139,7 @@ title: תיאורית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט
 ### משחק
 
 !!! success "ראו גם"
-	[טיפול במשחק (פסיכולוגיה התפתחותית)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק)
+	[טיפול במשחק (פסיכולוגיה התפתחותית)](../התפתחותית/משחק)
 
 אצל פרויד, המשחק משמש לתיעול דחפים מיניים. אצל קליין, המשחק מהווה אמצעי תקשורת, תחליף לאסוציאציות החופשיות בתקשורת עם ילדים. לעומתם, ויניקוט אומר שהמשחק **הוא המטרה** - לא אמצעי למשהו אחר, אלא משהו חשוב כמות שהוא. 
 
@@ -240,7 +240,7 @@ title: תיאורית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט
 
 !!! is-info "דוגמה"
 	חשבו על תינוק כאפונים בתרמיל - עצמי אמיתי (אפונים) ועצמי כוזב (תרמיל). במצב תקין, רוב המשאבים ילכו לאפונים, ובמצב לא תקין - לתרמיל.
-	![peas](./peas.jpg)
+	![peas](./assets/peas.jpg)
 	<small>תהיו אפונים, לא תרמילים</small>
 
 
@@ -259,6 +259,6 @@ title: תיאורית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט
 בפסיכותרפיה, תפקיד המטפל לשקף למטופל את קיומו, כך שהמטופל ימצא את העצמי האמיתי שלו. בתחילת הטיפול, ניתן רק לדבר עם העצמי הכוזב על העצמי האמיתי. כאשר העצמי האמיתי מתחיל להתגלות, תהיה רגרסיה לתלות קשה, כאשר המטפל ממלא פונקציית ההחזקה עבור המטופל. טיפול כחוויה מתקנת של החזקה על ידי "מטפל טוב דיו" - אנשים שמחוברים לעצמי האמיתי שלהם.
 
 
-[^1]: (למזוכיסטים) זה רעיון [הגליאני מובהק](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#היפוך תפקידים) - היצירה והתרת החותם של הפרט בעולם הוא ממש התהוות. דיברנו על כל ארוכות גם בהגות של רוברט נוזיק ב[חיים הרפלקטיביים](/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#יצירתיות).
-[^2]: זה כבר ממש הגל ([הדיאלקטיקה של האדון והעבד](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-העבד)) (אני מתנצל, זה חזק ממני).
-[^3]: ואכן, אנשים שחווים טראומות בילדות עלולים ללקות בפסיכופתולוגיות שקשורות להיעדר אחידות - כמו [דיסוציאציה](/פסיכולוגיה/,תודעה/דיסוציאציה).
+[^1]: (למזוכיסטים) זה רעיון [הגליאני מובהק](../../פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#היפוך תפקידים) - היצירה והתרת החותם של הפרט בעולם הוא ממש התהוות. דיברנו על כל ארוכות גם בהגות של רוברט נוזיק ב[חיים הרפלקטיביים](../../פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#יצירתיות).
+[^2]: זה כבר ממש הגל ([הדיאלקטיקה של האדון והעבד](../../פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-העבד)) (אני מתנצל, זה חזק ממני).
+[^3]: ואכן, אנשים שחווים טראומות בילדות עלולים ללקות בפסיכופתולוגיות שקשורות להיעדר אחידות - כמו [דיסוציאציה](../,תודעה/דיסוציאציה).

פסיכולוגיה/אישיות/מודרניות.md

@@ -9,7 +9,7 @@ title: גישות מודרניות לפסיכולוגיה בינאישית
 ## המצב הבינאישי (The Interpersonal Situation)
 
 !!! info "מאמר"
-	 [Hopwood, C. J., Pincus, A. L., & Wright, A. G. C. (2019)](./Interpersonal.pdf)
+	 [Hopwood, C. J., Pincus, A. L., & Wright, A. G. C. (2019)](./assets/Interpersonal.pdf)
 
 התיאוריות המודרניות טוענות שכדי לדבר על אישיות בצורה בינאישית, אנחנו זקוקים לשפה שונה מזו של תיאוריות אישיות מסורתיות. למשל, בעוד ה-Big Five מדבר על *נוירוטיות* כI, זוהי תפיסה תוך-אישית שלא מתייחסת להקשר החברתי.
 
@@ -84,7 +84,7 @@ is-info "הגדרה - בעיות בויסות"
 
 ### התערבות טיפולית מבוססת-צירים
 
-ההבנה של מיקום המטופל על הצירים מאפשרת התערבות ממוקדת יותר. אם הקונפליקט העיקרי הוא בתחום הערך העצמי (עיוות בתפיסת העצמי), הטיפול יתמקד בעבודה התפתחותית ותובנתית על המקורות של תחושות חוסר הערך. אם הבעיה היא בוויסות רגשי, אפשר להתמקד באסטרטגיות כמו Decentering או [Μindfulness](/פילוסופיה/בודהיזם/vהדרך#מדיטציה-bhavana).
+ההבנה של מיקום המטופל על הצירים מאפשרת התערבות ממוקדת יותר. אם הקונפליקט העיקרי הוא בתחום הערך העצמי (עיוות בתפיסת העצמי), הטיפול יתמקד בעבודה התפתחותית ותובנתית על המקורות של תחושות חוסר הערך. אם הבעיה היא בוויסות רגשי, אפשר להתמקד באסטרטגיות כמו Decentering או [Μindfulness](../../פילוסופיה/בודהיזם/vהדרך#מדיטציה-bhavana).
 
 
 אם מזהים קושי בהתנהגות בינאישית, אפשר לעבוד דרך משחקי תפקידים - למשל, אם מטופל מתקשה לבטא חום למרות שהוא חש אותו פנימית, אפשר לתרגל ביטוי של חום בסביבה הבטוחה של הטיפול.

פסיכולוגיה/אישיות/סאליבן.md

@@ -17,7 +17,7 @@ title: תיאוריית הפסיכואנליזה הבינאישית של סאל
  להורה, בעצמו יצור חברתי, יש **נטיות משלימות** למלא את הצרכים האלה – להאכיל, לחבק וכו’ – וכך שני הצדדים מפיקים הנאה מהקשר.
 
 !!! success "ראו גם"
-	[התקשרות (פסיכולוגיה התפתחותית)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות)
+	[התקשרות (פסיכולוגיה התפתחותית)](../התפתחותית/התקשרות)
 
 
   ההורים והילדים נעים בין **חרדה** ל**רוגע** - שביעות רצון של התינוק תשמח את ההורים, וחרדה של התינוק תלחיץ את ההורים, ולהיפך – זוהי **הדבקה רגשית**. ההדדיות הזו בין הילדים להורים היא מולדת, ותלווה אותם לכל החיים - אבל במהלך התפתחות תקין, הילדים כבר לא יהיו *תלויים* בהורים שלהם.
@@ -26,7 +26,7 @@ title: תיאוריית הפסיכואנליזה הבינאישית של סאל
 
 ### חרדה, האחר והעצמי
 
-בשלב הראשון, התינוק מבחין בין חרדה לרוגע ותו לא, בדומה לתיאוריה של [קליין](/פסיכולוגיה/אישיות/קליין); אין מנעד רגשי מעבר לזה.
+בשלב הראשון, התינוק מבחין בין חרדה לרוגע ותו לא, בדומה לתיאוריה של [קליין](קליין); אין מנעד רגשי מעבר לזה.
 
 בהמשך, מגיעים ניבוי והתניות - אם אעשה ככה, אמא תעשה כזה -  ובהתאם לניבויים ולהתניות נוצר **עצמי טוב** ו**עצמי רע**, ומולו בצידו השני של הקשר **אם טובה** ו**אם רעה**.
 

פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md

@@ -5,14 +5,14 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
 
 
 !!! info ""
-	 [מצגת](/פסיכולוגיה/אישיות/2.pdf), [מצגת (תרגול)](/פסיכולוגיה/אישיות/תרגול_1.pdf), [מאמר](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד.pdf)
+	 [מצגת](assets/2.pdf), [מצגת (תרגול)](assets/תרגול_1.pdf), [מאמר](assets/פרויד.pdf)
 
 
 ## למה ללמוד פרויד?
 
 התיאוריה של פרויד ידועה לשמצה כפסודו-מדעית - אי אפשר לנסות אותה, ואי אפשר להפריך אותה. אז למה בכלל ללמוד אותה?
 
-הערך בתיאוריה של פרויד הוא היסטורי - הרעיונות שלו היו מהפכניים, והרבה מהם נטמעו לגמרי במחשבה שלנו - כמו הרעיון שהילדות משפיעה מאוד על ההתפתחות הפסיכולוגית שלנו ובמיוחד על [פסיכופתולוגיה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה), או הרעיון שניתן לטפל בתסמינים נפשיים ואפילו פסיכוסומטיים בדיבור, ועצם הקשר בכלל של התסמינים למצב הנפשי. 
+הערך בתיאוריה של פרויד הוא היסטורי - הרעיונות שלו היו מהפכניים, והרבה מהם נטמעו לגמרי במחשבה שלנו - כמו הרעיון שהילדות משפיעה מאוד על ההתפתחות הפסיכולוגית שלנו ובמיוחד על [פסיכופתולוגיה](../פסיכופתולוגיה), או הרעיון שניתן לטפל בתסמינים נפשיים ואפילו פסיכוסומטיים בדיבור, ועצם הקשר בכלל של התסמינים למצב הנפשי. 
 
 הרעיון שהרבה מהפעולות שלנו לאו-דווקא מודעות, נשלטות ולטובתנו גם הוא מגיע מפרויד. מבלי להעריך את הרקע הבסיסי ואת המהפכה שפרויד חולל, קשה יהיה להבין את הפסיכולוגיה המודרנית.
 
@@ -99,7 +99,7 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
 התיאוריה ספגה ביקורת ניכרת, בעיקר לאור חוסר האמונה של האנשים שכל כך הרבה אנשים חווים חוויות מיניות מוקדם כל כך.
 
 !!! success ""
-	[ר' גם - *היסטריה* ומיניות (פסיכופתולוגיה)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD#היסטוריה)
+	[ר' גם - *היסטריה* ומיניות (פסיכופתולוגיה)](../פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD#היסטוריה)
 
 
  [מחקרים עכשווים](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1177/1077559511403920) דווקא תומכים בקביעה הזו, אבל פרויד בחר לזנוח את התיאוריה, כי: 
@@ -143,7 +143,7 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
 
 הקיבעון קובע את סוג האישיות
 
-**רגרסיה** - בעקבות [דחק](/פסיכולוגיה/דחק) (לחץ על האגו), חזרה לסיפוק באזור מוקדם יותר.
+**רגרסיה** - בעקבות [דחק](../דחק) (לחץ על האגו), חזרה לסיפוק באזור מוקדם יותר.
 
 #### השלב האוראלי
 האזור הארוטוגני הוא הפה.
@@ -490,13 +490,13 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
 	קיימת ספרות ענפה שמראה שתהליכים לא מודעים משפיעים על התנהגותנו - אבל הטענה של פרויד שהדחקה של דחפים היא גורם מרכזי לתהליכים לא-מודעים לא זכתה לתמיכה אמפירית.
 
 !!! success "ראו גם"
-	  [תודעה ופסיכופתולוגיה](/פסיכולוגיה/תודעה#תודעה-כרכיב-נוסף) - *עד כמה המודעות משפיעה על ההתנהגות שלנו?*
+	  [תודעה ופסיכופתולוגיה](../תודעה#תודעה-כרכיב-נוסף) - *עד כמה המודעות משפיעה על ההתנהגות שלנו?*
 
 	
 - אטיולוגיה
 
 	קיימת תמיכה מועטה לכך שדחפים מיניים מודחקים הינם הסיבה המרכזית
-	להתפתחותן של נוירוזות ([דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון), [חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה), [פוביות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה#הפרעות-חרדה))
+	להתפתחותן של נוירוזות ([דיכאון](../פסיכופתולוגיה/דיכאון), [חרדה](../פסיכופתולוגיה/חרדה), [פוביות](../פסיכופתולוגיה/חרדה#הפרעות-חרדה))
 
 - טיפול
 
@@ -508,7 +508,7 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
 גישה שמנסה לקשר בין התיאוריה של פרויד לממצאים נוירולוגיים היא ה**נוירופסיכואנליזה**, שסבורה שפרויד התמקד בתיאוריה פשוט משום שלא היו בתקופתו העצמאים המספיקים לחקר המוח[^10].
 
 נוירופסיכואנליזה מנסה לעשות חיבור בין הקונסטרקטים התיאורטיים של התיאוריה
-הפסיכואנליטית ובין [קורלטים של מבנים מוחיים (NCCs)](/פסיכולוגיה/תודעה#nccs---המקבילות-הנוירולוגיות-לתודעה).
+הפסיכואנליטית ובין [קורלטים של מבנים מוחיים (NCCs)](../תודעה#nccs---המקבילות-הנוירולוגיות-לתודעה).
 
 >  <div style="text-align: left">We must recollect that our provisional ideas in psychology will
 presumably some day be based on an organic substructure. . . . We
@@ -529,7 +529,7 @@ physiological or chemical ones</div>
 ## אבל ומלנכוליה בתיאוריה של פרויד
 
 !!! info ""
-	[מצגת](/פסיכולוגיה/אישיות/תרגול_2.pdf), [מאמר](/פסיכולוגיה/אישיות/Mourning and melancholia.pdf)
+	[מצגת](assets/תרגול_2.pdf), [מאמר](assets/Mourning and melancholia.pdf)
 
 
 **אבל** ו**מלנכוליה** הן שתיהן תופעות של אבדן אובייקט ותחושה שלילית שנובעת בעקבות האבדן. 
@@ -618,7 +618,7 @@ physiological or chemical ones</div>
 #### מאניה
 
 
-התסביך [המאני](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית) זהה למלנכולי, אך במקום הכרעת האני בידי האובייקט- האגו דוחק את הקונפליקט וזונח אותו.
+התסביך [המאני](../פסיכופתולוגיה/ביפולרית) זהה למלנכולי, אך במקום הכרעת האני בידי האובייקט- האגו דוחק את הקונפליקט וזונח אותו.
 
 החוויה הינה חוויה של **ניצחון** -  התגברות על האובייקט (תחושה של הכנעה שיוצרת סיפוק). האנרגיה משתחררת, אך האדם אינו מבין על מה הוא חוגג, שכן הקונפליקטים המלנכוליים הינם לא מודעים.
 
@@ -642,6 +642,6 @@ physiological or chemical ones</div>
 [^5]: ליטל ממחישה את הנקודה באמצעות תהליך האבל ביהדות - העלייה לקבר אחרי שבעה ימים, הישיבה למשך חודש - תהליך הדרגתי וברור.
 [^6]: סדיזם ולא מזוכיזם, כי הכוונה מאחורי השנאה היא לעבר אובייקט חיצוני, ולא לעבר העצמי - אני מנסה לפגוע באובייקט אחר ופוגע בעצמי, ולא פוגע בעצמי מלכתחילה.
 [^7]: ערן נותן כדוגמה לתהליך מושפע מאוד מתת-המודע את בחירת בן\בת הזוג. אדם שגדל בלי תמיכה הורית, למשל, ייטה לחפש בן\בת זוג מאוד תומכים. טיב מערכת היחסים תלוי במידה-רבה במידת התועלת של המניעים האלו.
-[^8]: ארוס (*ερώς*) הוא מושג [אפלטוני](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון); פרויד הכיר אותו היטב ושאב ממנו השראה. ר' גם - דיאלוג [המשתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה), [Sandford, 2006](/פסיכולוגיה/אישיות/plato.pdf) - מאמר מרתק על הקשר בין אפלטון לפרויד.
-[^9]: מזכיר את [אמפדוקלס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים#אמפדוקלס-מאקראגאס), שחשב שההוויה כולה היא מתח בין כוחות האהבה לשנאה.
+[^8]: ארוס (*ερώς*) הוא מושג [אפלטוני](../../פילוסופיה/יוונית/אפלטון); פרויד הכיר אותו היטב ושאב ממנו השראה. ר' גם - דיאלוג [המשתה](../../פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה), [Sandford, 2006](assets/plato.pdf) - מאמר מרתק על הקשר בין אפלטון לפרויד.
+[^9]: מזכיר את [אמפדוקלס](../../פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים#אמפדוקלס-מאקראגאס), שחשב שההוויה כולה היא מתח בין כוחות האהבה לשנאה.
 [^10]: פרויד היה נוירולוג ומדען-מוח בשני העשורים הראשוניים לחייו המקצועיים.

פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: תיאוריית העצמי של קוהוט
 ---
 !!! info "מצגות"
-	[הרצאה](./קוהוט_הרצאה.pdf), [תרגול](./קוהוט.pdf)
+	[הרצאה](./assets/קוהוט_הרצאה.pdf), [תרגול](./assets/קוהוט.pdf)
 
 
 **[היינץ קוהוט](https://en.wikipedia.org/wiki/Heinz_Kohut)** הוא פסיכואנליטיקאי שצמח מהזרם של פרויד ופיתח תיאורייה נפרדת, **תיאוריית העצמי**.
@@ -51,7 +51,7 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט
 
 - **מושקעות אמפתית** (Empathic immersion)
 	
-	איך זה להיות האחר: "להיכנס לנעליים" של אחרים, [Τheory of Mind](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה).
+	איך זה להיות האחר: "להיכנס לנעליים" של אחרים, [Τheory of Mind](../התפתחותית/תודעה).
 
 - **אינטרוספקציה מושאלת** (Vicarious introsepction)
  
@@ -142,11 +142,11 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט
 
 - **התחום הפסיכוטי** 
 	
-	ההפרעה החמורה ביותר, המובילה לאובדן בוחן מציאות. נזק חמור קבוע או מתמשך לעצמי, ללא מבנים הגנתיים בכדי לפצות על הפגם. לא ניתן לטפל באמצעות פסיכואנליזה, כיוון שהעצמי הגרעיני אינו מבוסס דיו. אלו מצבים כמו [סכיזופרניה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה) ו[דיסוציאציה](/פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה) - מצבים ש**אין מרכז**. קוהוט סבור שלא ניתן לטפל בהפרעות כאלו בפסיכואנליזה.
+	ההפרעה החמורה ביותר, המובילה לאובדן בוחן מציאות. נזק חמור קבוע או מתמשך לעצמי, ללא מבנים הגנתיים בכדי לפצות על הפגם. לא ניתן לטפל באמצעות פסיכואנליזה, כיוון שהעצמי הגרעיני אינו מבוסס דיו. אלו מצבים כמו [סכיזופרניה](../פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה) ו[דיסוציאציה](../תודעה/דיסוציאציה) - מצבים ש**אין מרכז**. קוהוט סבור שלא ניתן לטפל בהפרעות כאלו בפסיכואנליזה.
 
 - התחום הגבולי
 	
-	נזק חמור קבוע ו\או מתמשך לעצמי, אך בניגוד לתחום הפסיכוטי, לא אובד בוחן מציאות, אלא מוסתר בהגנות מורכבות. לרוב גם הוא לא ניתן לטיפול בפסיכואנליזה, אך היא לפעמים עוזרת להקלת התסמינים. אלו הפרעות כמו [הפרעת אישיות גבולית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-גבולית) - יש בוחן מציאות, אבל מנגנוני הגנה נוקשים וחמורים כנגדו.
+	נזק חמור קבוע ו\או מתמשך לעצמי, אך בניגוד לתחום הפסיכוטי, לא אובד בוחן מציאות, אלא מוסתר בהגנות מורכבות. לרוב גם הוא לא ניתן לטיפול בפסיכואנליזה, אך היא לפעמים עוזרת להקלת התסמינים. אלו הפרעות כמו [הפרעת אישיות גבולית](../פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-גבולית) - יש בוחן מציאות, אבל מנגנוני הגנה נוקשים וחמורים כנגדו.
 
 
 - הפרעות נרקיסיטיות

פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md

@@ -1,11 +1,11 @@
 ---
 title: תיאוריית יחסי האובייקט של קליין
-tags:
+tags: ---, שנה_ד, אישיות, סינתטי_א_פריורי, פרויד
 ---
 
 
 !!! info ""
-	[מצגת](./קליין_הרצאה.pdf), [מצגת (תרגול)](./תרגול_3.pdf), [מאמר](./קליין.pdf)
+	[מצגת](./assets/קליין_הרצאה.pdf), [מצגת (תרגול)](./assets/תרגול_3.pdf), [מאמר](./assets/קליין.pdf)
 
 
 
@@ -269,9 +269,9 @@ tags:
 
 
 [^1]: הכוונה היא **לא** ל**פנטזיה** (*fantasy*) - לא לחלום בהקיץ על איזה רצון.
-[^2]: קליין היא מהחלוצות של [טיפול במשחק](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק).
+[^2]: קליין היא מהחלוצות של [טיפול במשחק](../התפתחותית/משחק).
 [^3]: לא *Demon*, אלא ציץ (סליחה).
 [^4]: שופנהאואר.
 [^5]: אלו מילים של ליטל, לא שלי. לא לשפוט.
 [^6]: פרויד היה קנאי מאוד, ומרגע שאנשים מהמעגל שלו פיתחו או חלקו על התיאוריה שלו יותר מדי, הוא הגלה אותם. פרנצי היה אחד מאלה.
-[^7]: ערן מושל את זה ל[מערכת 1 ומערכת 2](/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות#תיאוריית-המערכות-הכפולות) מעולם הפסיכולוגיה של קבלת החלטות
+[^7]: ערן מושל את זה ל[מערכת 1 ומערכת 2](../חשיבה/גישות#תיאוריית-המערכות-הכפולות) מעולם הפסיכולוגיה של קבלת החלטות