Relegate assets to subdir (+ new pages)

This commit is contained in:
2025-11-06 13:27:54 +02:00
parent e271f4aa2b
commit a441cb28c6
923 changed files with 2350 additions and 430179 deletions

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: פסיכואנליזה התייחסותית
---
!!! info "מצגת"
[הרצאה](./התייחסותית.pdf)
[הרצאה](./assets/התייחסותית.pdf)
בשנות ה-80, התיאוריה הבינאישית של סאליבן השפיעה על פסיכואנליטיקאים אמריקאים, ובראשם סטיבן מיטשל, שפיתחו את גישת ה**פסיכואנליזה ההתייחסותית**. גישה זו היא שילוב בין [תיאוריות יחסי-אובייקט](../קליין) ו[פסיכואנליזה בינאישית](../סאליבן), וקובעת שהמניע העיקרי של בני אדם הוא מעורבות במערכות יחסים. עצמי בריא הוא כזה שמסוגל לנוע ולהכיל *מצבי עצמי* בינאישיים רבים ומגוונים, ופסיכופתולוגיה נובעת מחוסר יכולת לאחות אותם לכדי עצמי הרמוני ומגובש.
@@ -19,7 +19,7 @@ title: פסיכואנליזה התייחסותית
### ברומברג
[פיליפ ברומברג](https://en.wikipedia.org/wiki/Philip_Bromberg) הרחיב את התיאוריה של מיטשל, והתמקד במצבי עצמי [דיסוציאטיביים](/פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה). כשאנחנו לא בשלים להתמודד עם מצב כזה או אחר - במיוחד לאור תגובות מאחרים, כמו מצבי [חרדה בינאישית אצל סאליבן](../סאליבן#חרדה-האחר-והעצמי), אנחנו משליכים אותם החוצה למצב נפרד מהעצמי. ברומברג סבור שהאיחוי של מצבי העצמי השונים האלו היא ההישג ההתפתחותי המרכזי - למשל, היכולת להכיר בכך שאני יכול להיות גם חזק וגם חלש, גם מצליח וגם נכשל, מבלי שזה יערער את תחושת העצמי השלמה שלי. כשל באיחוי הזה - כלומר, חוסר היכולת להתגבר על הדיסוצאציה - מובילה לפסיכופתולוגיה.
[פיליפ ברומברג](https://en.wikipedia.org/wiki/Philip_Bromberg) הרחיב את התיאוריה של מיטשל, והתמקד במצבי עצמי [דיסוציאטיביים](../תודעה/דיסוציאציה). כשאנחנו לא בשלים להתמודד עם מצב כזה או אחר - במיוחד לאור תגובות מאחרים, כמו מצבי [חרדה בינאישית אצל סאליבן](../סאליבן#חרדה-האחר-והעצמי), אנחנו משליכים אותם החוצה למצב נפרד מהעצמי. ברומברג סבור שהאיחוי של מצבי העצמי השונים האלו היא ההישג ההתפתחותי המרכזי - למשל, היכולת להכיר בכך שאני יכול להיות גם חזק וגם חלש, גם מצליח וגם נכשל, מבלי שזה יערער את תחושת העצמי השלמה שלי. כשל באיחוי הזה - כלומר, חוסר היכולת להתגבר על הדיסוצאציה - מובילה לפסיכופתולוגיה.
!!! is-info "דוגמה"
נכשלתם (לא עלינו) במבחן באישיות. יש לכם מצב עצמי שאתם בהרצאות ואתם *על זה*, ומצב עצמי שאתם במבחן והוא לועס אתכם. אלו מצבים דיסוציאטיבים - הם מרגישים אחרת, כאילו יש שני *עצמי-יים* - העצמי שלועס את פרויד והעצמי הנלעס בידי פרויד. במצב בריא, נוכל לגשר על הפער ולהגיד, הייתי גרוע - *הפעם* פרויד לעס אותי; בלי היכולת לגשר, אנחנו נשארים רק ב*אני גרוע* - ושם צומחת פסיכופתולוגיה