Relegate assets to subdir (+ new pages)
|
Before Width: | Height: | Size: 347 KiB |
@@ -3,7 +3,7 @@ title: התפתחותית
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-27T11:50:46.730Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית, פרויד
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
---
|
||||
@@ -13,39 +13,39 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חומרים/הרצאה_1_מבוא_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת](חומרים/assets/הרצאה_1_מבוא_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
## תוכן העניינים
|
||||
|
||||
#### 1. [מבוא]()
|
||||
|
||||
#### 2. [תקופת טרום הלידה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם)
|
||||
#### 2. [תקופת טרום הלידה](קדם)
|
||||
|
||||
#### 3. [מאפייני הילוד](/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד)
|
||||
#### 3. [מאפייני הילוד](ילוד)
|
||||
|
||||
#### 4. [חישה ותפיסה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חישה)
|
||||
#### 4. [חישה ותפיסה](חישה)
|
||||
|
||||
#### 5. [מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג)
|
||||
#### 5. [מזג](מזג)
|
||||
|
||||
#### 6. [התיאוריה של פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה)
|
||||
#### 6. [התיאוריה של פיאז'ה](פיאזה)
|
||||
|
||||
#### 7. [התיאוריה על התודעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה)
|
||||
#### 7. [התיאוריה על התודעה](תודעה)
|
||||
|
||||
#### 8. [התפתחות רגשית](/פסיכולוגיה/התפתחותית/אמוציות)
|
||||
#### 8. [התפתחות רגשית](אמוציות)
|
||||
|
||||
#### 9. [חסך אימהי](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך)
|
||||
#### 9. [חסך אימהי](חסך)
|
||||
|
||||
#### 10. [דפוסי הורות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הורות)
|
||||
#### 10. [דפוסי הורות](הורות)
|
||||
|
||||
#### 11. [טיפול במשחק](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק)
|
||||
#### 11. [טיפול במשחק](משחק)
|
||||
|
||||
#### 12. [התקשרות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות)
|
||||
#### 12. [התקשרות](התקשרות)
|
||||
|
||||
#### 13. [התיאוריות של אריקסון ומאהלר](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר)
|
||||
#### 13. [התיאוריות של אריקסון ומאהלר](מאהלר)
|
||||
|
||||
## מהי פסיכולוגיה התפתחותית?
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם - [פסיכולוגיה התפתחותית](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית) (מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
ר' גם - [פסיכולוגיה התפתחותית](../מבוא/התפתחותית) (מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
|
||||
**פסיכולוגיה התפתחותית** היא התחום הפסיכולוגי החוקר את התפתחות האדם *מההתחלה* - כבר מהרחם - ועד *הסוף* - מוות. הקורס יתמקד בגילאי הרך עד גיל הבגרות המוקדם.
|
||||
|
||||
@@ -73,7 +73,7 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
## מבוא והקשרי התפתחות
|
||||
דמיינו לעצמכם שסיימתם תואר והתמחות בפסיכולוגיה התפתחותית בהצטיינות, והנה - מניחים לפתחכם תינוקת. התינוקת בוהה בכם ומכניסה את הרגל לפה. מה זה אומר?
|
||||
|
||||
אולי זה השלב האוראלי של פרויד? [השלב הסנסו-מוטורי של פיאג'ה?](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית#שלושת-סוגי-האינטיליגנציה) אולי היא רעבה? סקרנית?
|
||||
אולי זה השלב האוראלי של פרויד? [השלב הסנסו-מוטורי של פיאג'ה?](../מבוא/התפתחותית#שלושת-סוגי-האינטיליגנציה) אולי היא רעבה? סקרנית?
|
||||
|
||||
תפיסה התפתחותית לעולם לא תסתכל על התנהגות בודדת - אלא רק על רצף; מהתנהגות בודדת, כמו הכנסת רגל לפה, קשה מאוד ללמוד משהו. אם נגלה שהתינוקת שמה קודם ידיים בפה, ורק אז רגליים, ואז מתחילה להתנדנד - נוכל לראות שהיא מתכוננת להתהפך!
|
||||
|
||||
@@ -108,7 +108,7 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
וזה מסתבך אפילו יותר. דמיינו שני ילדים ש"נתקעים" בדיבור. האחד נתקע בגלל איזושהי בעיה - נוירולוגית, קוגנטיבית, פיזיולוגית. זו לא התפתחות בעל כיוון - זו בעיה שצריך לטפל בו. האחר חושב מהר, והמוטוריקה לא הדביקה את המחשבה; יש לו הרבה מה להגיד ואין לו איך להגיד את זה. זו לא בעיה - נהפוכו; זו התפתחות בעלת כיוון, שתשתפר מעצמה.
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**[מי קובע מה נורמטיבי?](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה#מהי-התנהגות-אבנורמלית) מי קובע מה בעל כיוון? מי קובע מה בעיה ומתי?** זה מושאה המורכב של הפסיכולוגיה ההתפתחותית.
|
||||
**[מי קובע מה נורמטיבי?](../פסיכופתולוגיה#מהי-התנהגות-אבנורמלית) מי קובע מה בעל כיוון? מי קובע מה בעיה ומתי?** זה מושאה המורכב של הפסיכולוגיה ההתפתחותית.
|
||||
|
||||
[^1]: Orderly
|
||||
[^2]: Cumulative
|
||||
@@ -122,11 +122,11 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
### סביבה או תורשה
|
||||
שאלת הסביבה או תורשה (*Nature vs Nurture*) היא שאלה קלאסית: מה משפיע יותר על ההתפתחות - הגנטיקה שלנו או הסביבה שלנו?
|
||||
|
||||
מצד אחד של המתרס יושב הפילוסוף הצרפתי [ז'אן ז'אק רוסו](), שקובע כי האדם טוב מטבעו - והסביבה היא זו שמשחיתה אותו. האדם נולד טהור וזך, וצריך למנוע מהסביבה לקלקל אותו. מצידו השני של המתרס, יושב [ג'ון לוק האנגלי](/פילוסופיה/חדשה/לוק), שקובע כי האדם נולד לעולם *טאבולה ראסה* - לוח חלק, ללא נטייה כזו או אחרת - והסביבה היא זו שתכתיב למי ייהפך.
|
||||
מצד אחד של המתרס יושב הפילוסוף הצרפתי [ז'אן ז'אק רוסו](), שקובע כי האדם טוב מטבעו - והסביבה היא זו שמשחיתה אותו. האדם נולד טהור וזך, וצריך למנוע מהסביבה לקלקל אותו. מצידו השני של המתרס, יושב [ג'ון לוק האנגלי](../../פילוסופיה/חדשה/לוק), שקובע כי האדם נולד לעולם *טאבולה ראסה* - לוח חלק, ללא נטייה כזו או אחרת - והסביבה היא זו שתכתיב למי ייהפך.
|
||||
|
||||
> ההערכה וההשפלה הן, מבין כל האחרים, מעורריה רבי העוצמה ביותר של הנפש, ברגע שהיא מתחילה להכיר את טעמם. אם תוכלו להחדיר לילדים תשוקה להערכה ופחד מפני בושה והשפלה ... \[...\] השרשתם בהם את העיקרון הנכון[^5]
|
||||
|
||||
> *[ג'ון לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק), מחשבות על חינוך*
|
||||
> *[ג'ון לוק](../../פילוסופיה/חדשה/לוק), מחשבות על חינוך*
|
||||
|
||||
במאה ה19, יצא מהיער[^6] ילד בן 12 בשם ויקטור אבירון (Aveyron), ילד פרא. הפסיכולוגים המוקדמים התלהבו מהמציאה - כעת ניתן לבדוק כיצד תשפיע הסביבה. מאמץ אותו רופא צרפתי בשם ליטארד, שמנסה להפוך אותו לצרפתי מדופלם. ויקטור מצליח ללכת, אבל לא לתפוס נורמות התנהגותיות, או לדבר צרפתית. הרופא מתייאש ממנו ונוטש אותו.
|
||||
|
||||
|
||||
|
Before Width: | Height: | Size: 73 KiB |
@@ -3,13 +3,13 @@ title: התפתחות רגשית
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-15T12:00:16.982Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית, פיאז'ה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (אחרי ToM)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_7_התאוריה_על_התודעה_והתפתחות_אמוציונלית_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת (אחרי ToM)](assets/הרצאה_7_התאוריה_על_התודעה_והתפתחות_אמוציונלית_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
|
||||
- האם תינוק נולד עם כל טווח האמוציות?
|
||||
@@ -19,7 +19,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z
|
||||
מה זה בכלל "אמוציות"?
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות) (מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
ר' גם: [אמוציות](../מבוא/אמוציות) (מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
**אמוציה** היא תבנית תגובה למצבים מסוימית, לרבות תגובות פיזיולוגיות, הבעות פנים, נטייה התנהגותית ורגשות.
|
||||
@@ -210,7 +210,7 @@ Within a month she was able to solve such a problem. For Piaget, the objectifica
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: כמו שלומדים למבחן - *מה עבד לי יותר? לקרוא? לשמוע? אילו טעויות אני נוהג לעשות?* זוהי חשיבה *על* החשיבה.
|
||||
[^2]: זה מזכיר את ה[אגוצנטריות של פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#אגוצנטריות), אבל התיאוריה על התודעה מעמיקה ומקיפה הרבה יותר - האגוצנטריות של פיאז'ה היא רק חלק קטן ממנה.
|
||||
[^2]: זה מזכיר את ה[אגוצנטריות של פיאז'ה](פיאזה#אגוצנטריות), אבל התיאוריה על התודעה מעמיקה ומקיפה הרבה יותר - האגוצנטריות של פיאז'ה היא רק חלק קטן ממנה.
|
||||
[^3]: אפילו בעלי חיים מסוימים מפגינים ToM
|
||||
[^4]: למשל, אמריקנים מביעים יותר רגש מיפנים בחברת אחרים, ובנים נוטים לרגזנות היכן שבנות נוטות לעצב.
|
||||
[^5]: שלא הופיעה אצל אקמן.
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: דפוסי הורות
|
||||
description: ע"פ באומרינד
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-03T10:01:20.214Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, הורות
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, הורות, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-03T09:24:05.193Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_8-_דפוסי_הורות.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/תרגול_8-_דפוסי_הורות.pptx)
|
||||
|
||||
|
||||
[Baumrind, 1967](https://psycnet.apa.org/record/1967-05780-001) מבחינה בין שלושה מאפיינים המבחינים בין דפוסי הורות:
|
||||
|
||||
@@ -3,15 +3,15 @@ title: התקשרות
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-19T14:48:56.495Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית, פרויד
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (1)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_9_התקשרות_חלק_א_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת (1)](assets/הרצאה_9_התקשרות_חלק_א_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
האם כל התינוקות יוצרים קשר? האם ניתן ליצור קשר ליותר מדמות אחת? האם ההתקשרות היא [תקופה קריטית, או רגישה](/פסיכולוגיה/התפתחותית#תקופה-קריטיתרגישה), ואיך כל זה קשור ל[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג)?
|
||||
האם כל התינוקות יוצרים קשר? האם ניתן ליצור קשר ליותר מדמות אחת? האם ההתקשרות היא [תקופה קריטית, או רגישה](../התפתחותית#תקופה-קריטיתרגישה), ואיך כל זה קשור ל[מזג](מזג)?
|
||||
|
||||
התשובות לשאלות האלו קשורות ב*התקשרות* -
|
||||
|
||||
@@ -28,7 +28,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
פרויד סבר שהמניע הבסיסי ביצירת קשרים עם הסביבה היא סיפוק דחפים מולדים - הקשרים בכלל ועם האם בפרט הם משניים לסיפוק הדחף.
|
||||
|
||||
אולם, הסברה הזו לא מאפשרת להסביר מדוע סיפוק הצרכים וטיפול רגיש אינם מספיקים - וכפי שהראו [מחקרי החסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך), יש חשיבות למידת הרציפות והקביעות של הדמות המטפלת?
|
||||
אולם, הסברה הזו לא מאפשרת להסביר מדוע סיפוק הצרכים וטיפול רגיש אינם מספיקים - וכפי שהראו [מחקרי החסך](חסך), יש חשיבות למידת הרציפות והקביעות של הדמות המטפלת?
|
||||
|
||||
בולבי סבור שהקשר והדחפים הן שתי מערכות מוטיבציות שעומדות בפני עצמן.
|
||||
|
||||
@@ -132,7 +132,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
!!! info ""
|
||||
**כל הילדים מפתחים התקשרות**[^3] - ההבדל הוא ב*טיב* אותה ההתקשרות - בטוחה, חרדה-אמביוולנטית, חרדה-נמנעת או נמנעת. הקשר חיוני להישרדות, ולכן תמיד *יהיה* קשר, טוב או גרוע ככל שיהיה.
|
||||
|
||||
היעדר של קשר כזה הוא הפרעה קשה מאוד, כמו שראינו בחקר ה[חסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך).
|
||||
היעדר של קשר כזה הוא הפרעה קשה מאוד, כמו שראינו בחקר ה[חסך](חסך).
|
||||
|
||||
### 4 שלבי התפתחות
|
||||
|
||||
@@ -152,7 +152,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
## מערכות הפחד והחקירה
|
||||
|
||||
**מעגל הביטחון** משחק על **מערכת הפחד** - הנטייה של הילד להתרחק מאיומים - ו**מערכת החקירה** - הנטייה של הילד לחקור את החדש והלא-מוכר. הילד נסמך על ההתקשרות כדי, מצד אחד, לתמוך בחקירה שלו ולקחת בה חלק, ומצד שני, לגבות אותו ולהגן עליו ולהוות עבורו חוף במטחים. [טראומה אצל ילדים](/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה) קשורה במידה רבה בפגיעה במארג הזה.
|
||||
**מעגל הביטחון** משחק על **מערכת הפחד** - הנטייה של הילד להתרחק מאיומים - ו**מערכת החקירה** - הנטייה של הילד לחקור את החדש והלא-מוכר. הילד נסמך על ההתקשרות כדי, מצד אחד, לתמוך בחקירה שלו ולקחת בה חלק, ומצד שני, לגבות אותו ולהגן עליו ולהוות עבורו חוף במטחים. [טראומה אצל ילדים](טראומה) קשורה במידה רבה בפגיעה במארג הזה.
|
||||
|
||||
פחד וחקירה הן מערכות מוציאות: הילד לא יכול לחקור כשהוא מפחד[^4].
|
||||
|
||||
@@ -189,7 +189,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
## התיאוריה של איינסוורת'
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (2)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_10_התקשרות_חלק_ב_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת (2)](assets/הרצאה_10_התקשרות_חלק_ב_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
[איינסוורת'](https://en.wikipedia.org/wiki/Mary_Ainsworth), תלמידתו של בולבי, פיתחה את [המצב הזר](https://en.wikipedia.org/wiki/Strange_situation), כלי למדידת התקשרות, כחלק ממחקר אורך שלה. סביב גיל שנה~שנה וחצי, האם והילד מגיעים למעבדה ונמדדים ב*מצב הזר* - כ15-20 דקות.
|
||||
|
||||
@@ -259,7 +259,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
- התקשרות לא מעוכבת
|
||||
|
||||
זהו דפוס התקשרות נוסף שעולה, שעוד לא מוכר באופן רשמי - במקרים של [חסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך) קיצוני. ה"רעב" של התינוק להתקשרות לצד היעדר דמות שאיתה ניתן ליצור את הקשר יוצר מצב שבו הילד מראה התנהגות לא מבחינה כלפי זרים - ייתלה ויסמוך על כל מי שנקרה בדרכו. זהו מצב מאוד קשה, ולעיתים גורר גם חברותיות לא מובחנת.
|
||||
זהו דפוס התקשרות נוסף שעולה, שעוד לא מוכר באופן רשמי - במקרים של [חסך](חסך) קיצוני. ה"רעב" של התינוק להתקשרות לצד היעדר דמות שאיתה ניתן ליצור את הקשר יוצר מצב שבו הילד מראה התנהגות לא מבחינה כלפי זרים - ייתלה ויסמוך על כל מי שנקרה בדרכו. זהו מצב מאוד קשה, ולעיתים גורר גם חברותיות לא מובחנת.
|
||||
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
@@ -322,7 +322,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
- בהתקשרות בטוחה, האם קולטת ברגישות את רמזי הילד, והתגובתיות שלה מותאמת אליו.
|
||||
|
||||
האמא מגיבה בזמן, באופן נכון, ובהתאם ל[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג) של התינוק.
|
||||
האמא מגיבה בזמן, באופן נכון, ובהתאם ל[מזג](מזג) של התינוק.
|
||||
|
||||
- בהתקשרות חרדה מתנגדת\אמביוולנטית, האם לא קולטת ברגישות את הרמזים של הילד ופועלת לפי הצרכים שלה באותו הרגע. חוסר עקביות בתגובה שלה, אך ללא דחייה של הילד.
|
||||
|
||||
@@ -368,7 +368,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
### מנטליזיציה
|
||||
|
||||
בדומה ל[תיאוריה על התודעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה) - מנטליזציה (גם: תבונה הורית, mind-mindedness, רפלקטיביות) היא היכולת לחשוב את העולם הפנימי של האחר ([Zeegers et al., 2017](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/bul0000114)). זוהי תכונה הקשרית - אפשר להיות בעל מנטליזציה מעולה עם הילד וגרועה בזוגיות.
|
||||
בדומה ל[תיאוריה על התודעה](תודעה) - מנטליזציה (גם: תבונה הורית, mind-mindedness, רפלקטיביות) היא היכולת לחשוב את העולם הפנימי של האחר ([Zeegers et al., 2017](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/bul0000114)). זוהי תכונה הקשרית - אפשר להיות בעל מנטליזציה מעולה עם הילד וגרועה בזוגיות.
|
||||
|
||||
רמות גבוהות של מנטליזציה נקשרו עם התקשרות חיובית בזכות יכולת לפרש באופן תכוף, עקבי, ומדויק את התנהגות התינוק במונחים של המצבים המנטליים שלו.
|
||||
|
||||
@@ -459,7 +459,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ
|
||||
|
||||
[De Wolff & Van Ijzendoorn, 1997](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/1132107) מראים מראים שאחרי השנה הראשונה והלאה, התקשרות בין האם מתאזנת לעומת זו מול האב, וטיב ההתקשרות משתנה. המתאם בין ההתקשרות של הילד לאמא ולאבא דומה. זה גם הגיוני - ההורים נמשכים אחד לשני בזכות מאפיינים דומים (לטובה, ולרעה - אם אתה חרד, כנראה שגם בת הזוג שלך תהיה).
|
||||
|
||||
האם ההתקשרות עם האב והאם משפיעים בצורה שונה? [Sroufe, 1993]() ראה כי ההתקשרות עם האם השפיעה בגיל ביה"ס על ההבנה של [אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות) מורכבות ואסטרטגיות התמודדות עם מצוקה, בעוד שטיב ההתקשרות עם האב השפיע בעיקר על תחושת הביטחון של הילד בהתמודדותו עם העולם החברתי, מצבו בקרב קבוצת השווים ובעיות התנהגות בגיל ההתבגרות. כלומר, שתי ההתקשרויות חשובות - כל אחת בתחומה.
|
||||
האם ההתקשרות עם האב והאם משפיעים בצורה שונה? [Sroufe, 1993]() ראה כי ההתקשרות עם האם השפיעה בגיל ביה"ס על ההבנה של [אמוציות](../מבוא/אמוציות) מורכבות ואסטרטגיות התמודדות עם מצוקה, בעוד שטיב ההתקשרות עם האב השפיע בעיקר על תחושת הביטחון של הילד בהתמודדותו עם העולם החברתי, מצבו בקרב קבוצת השווים ובעיות התנהגות בגיל ההתבגרות. כלומר, שתי ההתקשרויות חשובות - כל אחת בתחומה.
|
||||
|
||||
[Dagan & Sagi-Schawrz, 2018](https://doi.org/10.1111/cdep.12272) פחות מאמינים בממצאים האלה, לפיהם ההתקשרויות בלתי-תלויות.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: חישה ותפיסה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-26T16:47:40.302Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94_3_%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D.ppt)
|
||||
[מצגת](assets/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94_3_%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D.ppt)
|
||||
|
||||
מזל טוב! נולד לנו תינוק. האם הוא רואה? האם הוא שומע? עד כמה חדה הראייה שלו, והשמיעה שלו? איך יודעים?
|
||||
|
||||
@@ -137,7 +137,7 @@ Stajduhar, A, Ganel, T, Avidan, G, Rosenbaum, R. S, & Freud, E (2022) הראו
|
||||
|
||||
Gibson & Walk (1960) עמדו על כך בניסוי הצוק החזותי - לוקחים משטח שמחציתו משובץ, ומחיצתו שקופה - ומתחת אליו אותו הדפוס, עמוק יותר למטה. בקצה המשטח, האם מסמנת לתינוק לבוא. תינוקות שלא קולטים עומק פשוט יזחלו לכיוון האם. תינוקות צעירים יותר - בערך בני חצי שנה - יפגינו סקרנות (הם מזהים את העומק השונה), ויזחלו לכיוון האם. תינוקות מבוגרים יותר - שקולטים עומק - יזהו שמדובר במצב מסוכן - הם יחשבו שהם עומדים ליפול, ויסרבו להמשיך.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
|
||||
במחקר המשך, Campos, Langer & Krowitz (1970) הדגימו שתפיסת העומק מופיעה עוד לפני שתינוקות יכולים לזחול. בעומק רדוד יותר, התינוקות לא בטוחים מול מה הם עומדים - ובאופן חמוד להדהים, הם נושאים מבט אל האם. בהתאם למבט של האמא, הם בוחרים מה לעשות: אם האם מחייכת, התינוק מתקדם לעבר האם; אם האם מראה פחד או כעס, הם מסרבים סירוב מוחלט לחצות - אף תינוק בניסוי לא חצה!
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: חסך אימהי
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-27T11:08:31.422Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-22T14:22:13.678Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_8_חסך_אימהי_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת](assets/הרצאה_8_חסך_אימהי_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
**התקשרות**, היצמדו של התינוק לדמות מטפלת קבועה, היא עניין מהותי בהתפתחות התינוק, שנלמד תחילה בהיעקר מהיעדרו - תינוקות בלי אמא או דמות מטפלת קבועה.
|
||||
|
||||
@@ -59,7 +59,7 @@ Spitz, המגיע מעולם הפסיכואנליזה, חוקר הרבה מאו
|
||||
|
||||
ספיץ מדד את הDQ[^1] של התינוקות לאורך שנתיים. עד גיל 3 חודשים, מצא ירידה של 12.5 נקודות. בין 3-5 חודשים, יש ירידה של 14 נקודות. לאחר 5 חודשים, ישנה ירידה ממוצעת של 25 נקודות.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
|
||||
|
||||
בבית היתומים, הDQ הממוצע נע סביב DQ124; בגילאי 8-12 חודשים - 72.
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: טראומת ילדות
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-22T09:14:23.520Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, טראומה
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, טראומה, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_טראומה_למודל.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/תרגול_טראומה_למודל.pptx)
|
||||
|
||||
ילדים ערים במיוחד לאירועים טראומטיים, ובמיוחד אירועים טראומטיים מתמשכים.
|
||||
|
||||
@@ -30,7 +30,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
|
||||
[^1]: *פצע* ביוונית.
|
||||
|
||||
## השלכות הטראומה
|
||||
לא כל אדם שנחשף לאירוע טראומטי יפתח טראומה. לנפש יש [מנגנוני הגנה ועיבוד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#חלקי-האישיות-הפרואודיאנים) שפועלתם הספונטנית מהווה גורם חוסן כנגד אירועים טראומטיים.
|
||||
לא כל אדם שנחשף לאירוע טראומטי יפתח טראומה. לנפש יש [מנגנוני הגנה ועיבוד](../מבוא/אישיות#חלקי-האישיות-הפרואודיאנים) שפועלתם הספונטנית מהווה גורם חוסן כנגד אירועים טראומטיים.
|
||||
|
||||
חוויה טראומטית לא תוביל בהכרח להפרעה נפשית. רק חלק מהנחפשים לאירוע טראומטי יחלו להפגין תסמינים פוסט-טראומטיים, דוגמת:
|
||||
- תסמינים חודרניים (כמו פלאשבקים)
|
||||
@@ -41,7 +41,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
|
||||
|
||||
## הפרעת דחק פוסט טראומטית
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם - [PTSD (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#הפרעת-דחק-פוסט-טראומטית-ptsd)
|
||||
ר' גם - [PTSD (מבוא לפסיכולוגיה)](../מבוא/אבנורמלית#הפרעת-דחק-פוסט-טראומטית-ptsd)
|
||||
|
||||
הפרעה בעקבות טראומה, PTSD, מתפתחת בעקבות חשיפה ישירה או עקיפה לאירוע טראומטי. הDC:0-5[^2] כולל 3 סוגים עיקריים של תסמינים:
|
||||
- *חוויה מחדש* של הטראומה באופן חזרתי וחודרני - במשחק, בחלומות, ב*פלאשבקים*.
|
||||
@@ -74,7 +74,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
|
||||
## תיווך נכון של אירועי חירום
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[הצבע האדום של דן](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הצבע_האדום_של_דן.pdf)
|
||||
[הצבע האדום של דן](assets/הצבע_האדום_של_דן.pdf)
|
||||
|
||||
- מתן הסברים תואמי גיל - ילדים מתקשים לתפוס מצבי קיצון, ואפילו גרוע יותר - נוטים להשלים פערים מהדימיון הפורה שלהם. לתת לילדים הסבר שהם יכולים להבין מאוד עוזר
|
||||
- לתת לילד להוביל את השיח, אבל לא לנדב מידע עודף
|
||||
@@ -101,4 +101,4 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
|
||||
- הגברת סולידריות משפחתית
|
||||
|
||||
[^2]: כמו הDSM-V, אבל אחר, ספציפי להתפתחותית.
|
||||
[^3]: ר' גם - [ערך מתוך בודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם/הדרך)
|
||||
[^3]: ר' גם - [ערך מתוך בודהיזם](../../פילוסופיה/בודהיזם/הדרך)
|
||||
@@ -3,14 +3,14 @@ title: מאפייני הילוד
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-13T09:19:13.726Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_2_מאפייני_הילוד_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת](assets/הרצאה_2_מאפייני_הילוד_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
> הלוואי שהלידה תהיה קלה
|
||||
|
||||
@@ -36,7 +36,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
|
||||
> *מתוך **מעשה שהחל**, ויסלבה שימבורסקה*
|
||||
|
||||
התחלנו ב[תקופה הפרה-נטאלית](/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם), שמיד אחרה מגיעה **תקופה הילוד** (Neonatal/postnatal).
|
||||
התחלנו ב[תקופה הפרה-נטאלית](קדם), שמיד אחרה מגיעה **תקופה הילוד** (Neonatal/postnatal).
|
||||
|
||||
השנה הראשונה היא **הכי מסוכנת לחיים**[^2] (ובמיוחד החודש הראשון) - התינוק פגיע מאוד ומשקיע מאמץ פיזיולוגי אדיר כדי להסתגל מחוץ לרחם.
|
||||
|
||||
@@ -101,7 +101,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
|
||||
## דיכאון אחרי לידה
|
||||
כחצי מהיולדות חובות *דכדוך אחרי לידה* (Baby blues) ב24 שעות שלאחר הלידה[^4].
|
||||
לגוף לוקח זמן להתאושש מהסערה ההורמונלית - לרוב חולפת אחרי 3-4 ימים. אולם, כ10-20% מהאמהות יחוו [דיכאון מג'ורי](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) עקב הלידה.
|
||||
לגוף לוקח זמן להתאושש מהסערה ההורמונלית - לרוב חולפת אחרי 3-4 ימים. אולם, כ10-20% מהאמהות יחוו [דיכאון מג'ורי](../פסיכופתולוגיה/דיכאון) עקב הלידה.
|
||||
|
||||
לדיכאון אחרי לידה יש השלכות קשות - בתקופה הכי רגישה של הילוד, פגיעה בתפקוד של האם היא משמעותית מאוד.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: התיאוריה של אריקסון מאהלר
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-25T18:06:16.581Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית, סינתטי_א_פריורי, פרויד
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_11_אריקסון_ומאהלר_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת](assets/הרצאה_11_אריקסון_ומאהלר_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
|
||||
## התיאוריה הפסיכו-חברתית
|
||||
@@ -21,7 +21,7 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
|
||||
אריקסון חי בתקופתו של פרויד, ומרחיב על התיאוריה שלו - הוא מוסיף את ההיבטים החברתיים, מעבר לדחפים. אריקסון לא רואה בהם דבר רע - אלא כגורם חשוב ומשמעותי בעיצוב האישיות. בכל שלב, אומר אריקסון, יש משבר כלשהו - שנובע מעימות בין הצרכים המולדים לצרכים החברתיים. מול כל עימות כזה יש פתרונות רעים - כניעה לדחף האחד או השני - או פתרונות טובים, בדמות פשרה.
|
||||
|
||||
אריקסון נולד בדנמרק לאבא ממוצא יהודי ואמא נוצריה. אמו מתחתנת מחדש עם רופא יהודי, שאריקסון לא יודע שאינו אביו. קבוצת השווים שלו דוחה אותו - הוא ארי מדי ליהודים ויהודי מדי לארים - ובסיום התיכון, מגיע ללימודי אומנות, נודד לגרמניה, ומגיע בסופו של דבר לוינה, לבית הספר המטופלים של פרויד. הוא עובר הכשרה עם אנה פרויד, עובר ללונדון ומשם לארצות הברית, פותח מרפאה פרטית בבוסטון ועובד במוסד לעבריינים צעירים. הוא פוגש אנתרופולוגיות כמו [מרגרט מיד](/כלליים/מלחמה) ומתוודע מהן לדרכי הגידול השונות של ילדים במקומות רחוקים.
|
||||
אריקסון נולד בדנמרק לאבא ממוצא יהודי ואמא נוצריה. אמו מתחתנת מחדש עם רופא יהודי, שאריקסון לא יודע שאינו אביו. קבוצת השווים שלו דוחה אותו - הוא ארי מדי ליהודים ויהודי מדי לארים - ובסיום התיכון, מגיע ללימודי אומנות, נודד לגרמניה, ומגיע בסופו של דבר לוינה, לבית הספר המטופלים של פרויד. הוא עובר הכשרה עם אנה פרויד, עובר ללונדון ומשם לארצות הברית, פותח מרפאה פרטית בבוסטון ועובד במוסד לעבריינים צעירים. הוא פוגש אנתרופולוגיות כמו [מרגרט מיד](../../כלליים/מלחמה) ומתוודע מהן לדרכי הגידול השונות של ילדים במקומות רחוקים.
|
||||
|
||||
התיאוריה של אריקסון לא נחקרה הרבה, וכשכן - בעיקר סביב גיל ההתבגרות.
|
||||
|
||||
@@ -118,9 +118,9 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
|
||||
ומה עם אמא? גם היא צריכה להיות חלק. האמא - הבוגרת, הנפרדת, צריכה לאבד מעט מגבולותיה כדי לאפשר לגבולות את החוויה הסימביוטית[^3].
|
||||
|
||||
לרוב הסימביוזה צולחת, אבל יש בעיות. האמא עלולה להתאהב בסימביוזה - במיוחד אם היא מגיעה מחסך. מצד שני, האמא עלולה לדחות את הסימביוזה - *נולדת לפני חודש, חלאס - יש לי דברים לעשות* (או כמובן, [דיכאון אחרי לידה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד#דיכאון-אחרי-לידה).
|
||||
לרוב הסימביוזה צולחת, אבל יש בעיות. האמא עלולה להתאהב בסימביוזה - במיוחד אם היא מגיעה מחסך. מצד שני, האמא עלולה לדחות את הסימביוזה - *נולדת לפני חודש, חלאס - יש לי דברים לעשות* (או כמובן, [דיכאון אחרי לידה](ילוד#דיכאון-אחרי-לידה).
|
||||
|
||||
המשכה מוגזמת בסימביוזיה יוצרת היקשרות מוגזמת - מישהו יושב לידך בכיתה ואחרי שיחת חולין יש לכם דיל לכרתים, ואז לא ענית לו לטלפון והוא מחק את הדיל. מצד שני, היעדר סימביוזה טובה מובילה להימנעות ולבידוד, לקושי אדיר [ביצירת קשיים וכינון סיבתיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-סכיזואידית) - אישיות מאגית כזו.
|
||||
המשכה מוגזמת בסימביוזיה יוצרת היקשרות מוגזמת - מישהו יושב לידך בכיתה ואחרי שיחת חולין יש לכם דיל לכרתים, ואז לא ענית לו לטלפון והוא מחק את הדיל. מצד שני, היעדר סימביוזה טובה מובילה להימנעות ולבידוד, לקושי אדיר [ביצירת קשיים וכינון סיבתיות](../פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-סכיזואידית) - אישיות מאגית כזו.
|
||||
|
||||
### ספרציה אינדיוידואציה
|
||||
|
||||
@@ -161,7 +161,7 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
מגיל שנתיים-שלוש והלאה.
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
לא להתבלבל עם [קביעות אובייקט](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#קביעות-אובייקט) של פיאז'ה!
|
||||
לא להתבלבל עם [קביעות אובייקט](פיאזה#קביעות-אובייקט) של פיאז'ה!
|
||||
|
||||
זהו השלב האחרון, אך לא הסוף של התהליך - נעסוק בשלב הזה כל חיינו.
|
||||
|
||||
@@ -188,6 +188,6 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
[^1]: *איזה מן הורים אלה?*, שואל עמית, *למה שהם יקראו לו אריק?* אבל האמת, אומר עמית, שהוא בחר לעצמו את שם המשפחה *אריקסון* - בנו של אריק - כי הרגיש תלוש בהמשך חייו.
|
||||
[^2]: מונח מושאל מעולם הביולוגיה - כאילו האם והתינוק עוזרים זה לזה להתקיים.
|
||||
[^3]: עמית מספר על מטופלת מניקה שסיפרה לו שהיא "לא לבשה חולצה כבר חצי שנה" - התינוק כל הזמן יונק: כבר לא ברור של מי האיברים, ומתי - אין אפילו את פיסת הבד שמפרידה.
|
||||
[^4]: [הגל אמר את זה](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref20) (סליחה).
|
||||
[^4]: [הגל אמר את זה](../../פילוסופיה/הציטוטים#fnref20) (סליחה).
|
||||
[^5]: כשילדים בני שנה משחקים תופסת, הם כל הזמן מסתכלים אחורה, לראות שהאמא עדיין אחריהם - להיות רחוק, אבל לא רחוק מדי.
|
||||
[^6]: עמית אומר, *לפעמים אתה נכנס לקליניקה, ובום, מאהלר! כאילו הם קראו את המדריך!*
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: מזג
|
||||
description: (טמפרמנט)
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-27T09:31:37.958Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_4_טמפרמנט_לסטודנטים.ppt), [תרגול](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_4-_מאמר_טמפרמנט.pptx), [מאמר](/פסיכולוגיה/התפתחותית/child_development_-_2017_-_moding_-_does_temperament_underlie_infant_novel_food_responses_continuity_of_approach.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/הרצאה_4_טמפרמנט_לסטודנטים.ppt), [תרגול](assets/תרגול_4-_מאמר_טמפרמנט.pptx), [מאמר](assets/child_development_-_2017_-_moding_-_does_temperament_underlie_infant_novel_food_responses_continuity_of_approach.pdf)
|
||||
|
||||
> אבא,
|
||||
|
||||
@@ -214,7 +214,7 @@ Rothbart תיכננה מערכי תצפית במעבדה - כלים מובנים
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: עמית מדגיש, מצד אחד, שהשינוי לוקח זמן, ומצד שני, שחלון הזמן מוגבל - אם נחכה למורים או למפקדים שיחנכו את הילד, סביר להניח שזה יהיה מאוחר מדי.
|
||||
[^2]: לעיתים, תינוקות שנדמים כבעלי מזג קשה אינם כאלו, אלא פיתחו התנהגות כזו לאור חוסר תגובתיות של ההורים - למשל, תינוקות לאימהות עם [דיכאון אחרי לידה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד#דיכאון-אחרי-לידה)
|
||||
[^2]: לעיתים, תינוקות שנדמים כבעלי מזג קשה אינם כאלו, אלא פיתחו התנהגות כזו לאור חוסר תגובתיות של ההורים - למשל, תינוקות לאימהות עם [דיכאון אחרי לידה](ילוד#דיכאון-אחרי-לידה)
|
||||
[^3]: דרך מעניינת לבחון את טיב ההתאמה, אומר עמית, הוא השם שמעניקים ההורים. הורים שמצפים לילד *מגניב* יקבל לרוב שם מפוצץ; הורים שמצפים לילד נוח יעניקו לו שם יותר נפוץ ופחות *מתחרז* (שלא יצחקו עליו בבית הספר). מידת ההתאמה של אופי הילד לשם שלו היא אומדן לא רע לטיב ההתאמה!
|
||||
[^4]: התובנה הזו לא חדשה - פבלוב גילה את זה במחקר המפורסם שלו על הכלבים. פבלוב חקר את האנזימים ברוק של הכלבים וגילה שההרכב והתזמון משתנה - זו התגלית שזיכתה אותו בפרס נובל.
|
||||
[^5]: זהו המימד שהכי קשה להורים להתמודד איתן
|
||||
|
||||
|
Before Width: | Height: | Size: 259 KiB After Width: | Height: | Size: 259 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 149 KiB After Width: | Height: | Size: 149 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 61 KiB After Width: | Height: | Size: 61 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 478 KiB After Width: | Height: | Size: 478 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 119 KiB After Width: | Height: | Size: 119 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 124 KiB After Width: | Height: | Size: 124 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 150 KiB After Width: | Height: | Size: 150 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 144 KiB After Width: | Height: | Size: 144 KiB |
@@ -3,18 +3,18 @@ title: טיפול במשחק
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-10T10:00:33.901Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית, פרויד
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_9_-_טיפול_במשחק.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/תרגול_9_-_טיפול_במשחק.pptx)
|
||||
|
||||
**טיפול במשחק** היא הדרך העיקרית שבה פסיכולוגים התפתחותיים מטפלים בילדים.
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[המרחב המעברי (ויניקוט)](/פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט#אובייקט-מעבר-ומרחב-מעברי)
|
||||
[המרחב המעברי (ויניקוט)](../אישיות/ויניקוט#אובייקט-מעבר-ומרחב-מעברי)
|
||||
## Game לעומת Play
|
||||
|
||||
**Game** הוא משחק מוגדר עם חוקים ומרחב מובנה - מונופול, חתחתול, *חתולים מתפוצצים*; בכולם יש "מנצח" או "להיות טוב ב", והם תוכננו מראש. לעומת זאת, *Play* הוא משחק ללא חוקים מוגדרים - השתובבות ספונטנית כזו, בלי הבנייה מוקדמת. הילד בורא את המשחק - בהעמדת פנים ובבניית עולמות, במטרות פרטניות (אם בכלל).
|
||||
@@ -58,7 +58,7 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
|
||||
|
||||
[ויניקוט](https://en.wikipedia.org/wiki/Donald_Winnicott) מדבר על המשחק כגשר בין פנטזיה למציאות. הילד מביא לידי ביטוי את העולם הפנימי שלו, אבל מביא אותו לכדי ביטוי במציאות[^1]: הוא משליך על החפצים במציאות את העולם הפנימי שלו. זהו מרחב ביניים: לא לגמרי בראש של הילד (הוא לא סתם עוצם עיניים ומדמיין), ולא לגמרי במציאות - אלא בין לבין.
|
||||
|
||||
[פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה) רואה במשחק אמצעי ל[הטמעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#הסתגלות) של העולם, ו[אריקסון](https://en.wikipedia.org/wiki/Erik_Erikson) רואה במשחק ככלי לביטוי "בטוח" לפנטזיות, רגשות קשים ודחפים תוקפניים ובכך מקל עליהם; המשחק הוא גם אמצעי להפחתת חרדה.
|
||||
[פיאז'ה](פיאזה) רואה במשחק אמצעי ל[הטמעה](פיאזה#הסתגלות) של העולם, ו[אריקסון](https://en.wikipedia.org/wiki/Erik_Erikson) רואה במשחק ככלי לביטוי "בטוח" לפנטזיות, רגשות קשים ודחפים תוקפניים ובכך מקל עליהם; המשחק הוא גם אמצעי להפחתת חרדה.
|
||||
|
||||
> ילד מביא אל משחקו כל היבט של האגו שעורער יותר מכל.... 'לשחק את זה' הינה השיטה הטבעית ביותר של ריפוי עצמי בה ילדים יכולים לנקוט.
|
||||
|
||||
@@ -91,7 +91,7 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
|
||||
|
||||
מרבית הילדים עושים שימוש במשחק חופשי בשילוב עם הורות "טובה דיה"[^2] כדי להתמודד עם משברים, מעברים התפתחותיים ואירועי חיים.
|
||||
|
||||
ילדים יזדקקו לטיפול במשחק כאשר המציאות אינה מאפשרת להם משחק חופשי במסגרת בטוחה, כשהם חווים התרחשויות מטלטלות ושינויים תכופים, כשהם מתמודדים עם אבדן או [חסך הורי](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך), כשהם חוו אירועים טראומתיים שלא התאפשר להם לאבדם, ילדים שמתקשים להשתמש בשפה כאמצעי תקשורת בחיי היומיום, או כשהם מתמודדים עם רגשות עצימים שהם מתקשים להביא בערוצים אחרים.
|
||||
ילדים יזדקקו לטיפול במשחק כאשר המציאות אינה מאפשרת להם משחק חופשי במסגרת בטוחה, כשהם חווים התרחשויות מטלטלות ושינויים תכופים, כשהם מתמודדים עם אבדן או [חסך הורי](חסך), כשהם חוו אירועים טראומתיים שלא התאפשר להם לאבדם, ילדים שמתקשים להשתמש בשפה כאמצעי תקשורת בחיי היומיום, או כשהם מתמודדים עם רגשות עצימים שהם מתקשים להביא בערוצים אחרים.
|
||||
|
||||
## המשחק כאקט טיפולי
|
||||
|
||||
@@ -154,5 +154,5 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: שאלוהים יעזור, זה [הגל](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref20)
|
||||
[^1]: שאלוהים יעזור, זה [הגל](../../פילוסופיה/הציטוטים#fnref20)
|
||||
[^2]: מתקשר עם מושג ה*אם טובה דיה* של ויניקוט - גם האמא הכי טובה אינה מושלמת.
|
||||
|
Before Width: | Height: | Size: 243 KiB |
@@ -3,13 +3,13 @@ title: התיאוריה של פיאז'ה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-27T08:35:06.052Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית, פיאז'ה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_5_פיאזה_סנסומוטורי_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת](assets/הרצאה_5_פיאזה_סנסומוטורי_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
[ז'אן פיאז'ה](https://en.wikipedia.org/wiki/Jean_Piaget) הגה תיאוריה אדירה ועקבית להתפתתחות הילד, בעלת השפיעה מכריעה עד היום.
|
||||
|
||||
@@ -115,7 +115,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
|
||||
## השלב הפרה-אופרציונלי
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_6_פיאזה_פרה_וגם_קונקרטיות_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת](assets/הרצאה_6_פיאזה_פרה_וגם_קונקרטיות_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
|
||||
נמשך מגיל 2-7 שנים.
|
||||
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: התפתחות קדם לידה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-13T09:17:08.660Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z
|
||||
---
|
||||
@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z
|
||||
התפתחות התינוקות מתחילה, מן הסתם, הרבה לפני הלידה. חשוב להכיר היטב את התהליך - דברים שונים שמתבשים בשלבים שונים יחוללו השפעות שונות לחלוטין. תינוק שנולד כפג בשבוע 35 שונה לחלוטין מאחד שנולד בשבוע 30 ששונה מאחד שנולד בשבוע 25.
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_1-_סיכון_תוך_רחמי.ppt)
|
||||
[מצגת](assets/תרגול_1-_סיכון_תוך_רחמי.ppt)
|
||||
|
||||
## התפתחות ברצף או שינויים איכותיים?
|
||||
גם וגם!
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: התיאוריה על התודעה
|
||||
description: Theory of Mind
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-15T11:59:04.489Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית, פיאז'ה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_7_התאוריה_על_התודעה_והתפתחות_אמוציונלית_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת](assets/הרצאה_7_התאוריה_על_התודעה_והתפתחות_אמוציונלית_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
|
||||
**התיאוריה על התודעה** (Theory of Mind) היא חלק מ*מטא-קוגניציה* - החשיבה *על* החשיבה; היכולת שלי לחשוב על החשיבה שלי ולהיות מודע לתהליכי החשיבה שלי[^1]. בתמצית,
|
||||
@@ -88,7 +88,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: כמו שלומדים למבחן - *מה עבד לי יותר? לקרוא? לשמוע? אילו טעויות אני נוהג לעשות?* זוהי חשיבה *על* החשיבה.
|
||||
[^2]: זה מזכיר את ה[אגוצנטריות של פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#אגוצנטריות), אבל התיאוריה על התודעה מעמיקה ומקיפה הרבה יותר - האגוצנטריות של פיאז'ה היא רק חלק קטן ממנה.
|
||||
[^2]: זה מזכיר את ה[אגוצנטריות של פיאז'ה](פיאזה#אגוצנטריות), אבל התיאוריה על התודעה מעמיקה ומקיפה הרבה יותר - האגוצנטריות של פיאז'ה היא רק חלק קטן ממנה.
|
||||
[^3]: אפילו בעלי חיים מסוימים מפגינים ToM
|
||||
[^4]: למשל, אמריקנים מביעים יותר רגש מיפנים בחברת אחרים, ובנים נוטים לרגזנות היכן שבנות נוטות לעצב.
|
||||
[^5]: שלא הופיעה אצל אקמן.
|
||||
|
||||