Relegate assets to subdir (+ new pages)

פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md

@@ -3,15 +3,15 @@ title: התקשרות
 description: 
 published: true
 date: 2024-07-19T14:48:56.495Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית, פרויד
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
 ---
 
 !!! info ""
-    [מצגת (1)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_9_התקשרות_חלק_א_לסטודנטים.ppt)
+    [מצגת (1)](assets/הרצאה_9_התקשרות_חלק_א_לסטודנטים.ppt)
 
-האם כל התינוקות יוצרים קשר? האם ניתן ליצור קשר ליותר מדמות אחת? האם ההתקשרות היא [תקופה קריטית, או רגישה](/פסיכולוגיה/התפתחותית#תקופה-קריטיתרגישה), ואיך כל זה קשור ל[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג)?
+האם כל התינוקות יוצרים קשר? האם ניתן ליצור קשר ליותר מדמות אחת? האם ההתקשרות היא [תקופה קריטית, או רגישה](../התפתחותית#תקופה-קריטיתרגישה), ואיך כל זה קשור ל[מזג](מזג)?
 
 התשובות לשאלות האלו קשורות ב*התקשרות* - 
 
@@ -28,7 +28,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
 
 פרויד סבר שהמניע הבסיסי ביצירת קשרים עם הסביבה היא סיפוק דחפים מולדים - הקשרים בכלל ועם האם בפרט הם משניים לסיפוק הדחף.
 
-אולם, הסברה הזו לא מאפשרת להסביר מדוע סיפוק הצרכים וטיפול רגיש אינם מספיקים - וכפי שהראו [מחקרי החסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך), יש חשיבות למידת הרציפות והקביעות של הדמות המטפלת?
+אולם, הסברה הזו לא מאפשרת להסביר מדוע סיפוק הצרכים וטיפול רגיש אינם מספיקים - וכפי שהראו [מחקרי החסך](חסך), יש חשיבות למידת הרציפות והקביעות של הדמות המטפלת?
 
 בולבי סבור שהקשר והדחפים הן שתי מערכות מוטיבציות שעומדות בפני עצמן.
 
@@ -132,7 +132,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
 !!! info ""
     **כל הילדים מפתחים התקשרות**[^3] - ההבדל הוא ב*טיב* אותה ההתקשרות - בטוחה, חרדה-אמביוולנטית, חרדה-נמנעת או נמנעת. הקשר חיוני להישרדות, ולכן תמיד *יהיה* קשר, טוב או גרוע ככל שיהיה.
 
-היעדר של קשר כזה הוא הפרעה קשה מאוד, כמו שראינו בחקר ה[חסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך). 
+היעדר של קשר כזה הוא הפרעה קשה מאוד, כמו שראינו בחקר ה[חסך](חסך). 
 
 ### 4 שלבי התפתחות
 
@@ -152,7 +152,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
 
 ## מערכות הפחד והחקירה
 
-**מעגל הביטחון** משחק על **מערכת הפחד** - הנטייה של הילד להתרחק מאיומים - ו**מערכת החקירה** - הנטייה של הילד לחקור את החדש והלא-מוכר. הילד נסמך על ההתקשרות כדי, מצד אחד, לתמוך בחקירה שלו ולקחת בה חלק, ומצד שני, לגבות אותו ולהגן עליו ולהוות עבורו חוף במטחים. [טראומה אצל ילדים](/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה) קשורה במידה רבה בפגיעה במארג הזה. 
+**מעגל הביטחון** משחק על **מערכת הפחד** - הנטייה של הילד להתרחק מאיומים - ו**מערכת החקירה** - הנטייה של הילד לחקור את החדש והלא-מוכר. הילד נסמך על ההתקשרות כדי, מצד אחד, לתמוך בחקירה שלו ולקחת בה חלק, ומצד שני, לגבות אותו ולהגן עליו ולהוות עבורו חוף במטחים. [טראומה אצל ילדים](טראומה) קשורה במידה רבה בפגיעה במארג הזה. 
 
 פחד וחקירה הן מערכות מוציאות: הילד לא יכול לחקור כשהוא מפחד[^4].
 
@@ -189,7 +189,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
 ## התיאוריה של איינסוורת'
 
 !!! info ""
-    [מצגת (2)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_10_התקשרות_חלק_ב_לסטודנטים.ppt)
+    [מצגת (2)](assets/הרצאה_10_התקשרות_חלק_ב_לסטודנטים.ppt)
 
 [איינסוורת'](https://en.wikipedia.org/wiki/Mary_Ainsworth), תלמידתו של בולבי, פיתחה את [המצב הזר](https://en.wikipedia.org/wiki/Strange_situation), כלי למדידת התקשרות, כחלק ממחקר אורך שלה. סביב גיל שנה~שנה וחצי, האם והילד מגיעים למעבדה ונמדדים ב*מצב הזר* - כ15-20 דקות.
 
@@ -259,7 +259,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
 
 - התקשרות לא מעוכבת
 
-זהו דפוס התקשרות נוסף שעולה, שעוד לא מוכר באופן רשמי - במקרים של [חסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך) קיצוני. ה"רעב" של התינוק להתקשרות לצד היעדר דמות שאיתה ניתן ליצור את הקשר יוצר מצב שבו הילד מראה התנהגות לא מבחינה כלפי זרים - ייתלה ויסמוך על כל מי שנקרה בדרכו. זהו מצב מאוד קשה, ולעיתים גורר גם חברותיות לא מובחנת.
+זהו דפוס התקשרות נוסף שעולה, שעוד לא מוכר באופן רשמי - במקרים של [חסך](חסך) קיצוני. ה"רעב" של התינוק להתקשרות לצד היעדר דמות שאיתה ניתן ליצור את הקשר יוצר מצב שבו הילד מראה התנהגות לא מבחינה כלפי זרים - ייתלה ויסמוך על כל מי שנקרה בדרכו. זהו מצב מאוד קשה, ולעיתים גורר גם חברותיות לא מובחנת.
 
 
 !!! is-success ""
@@ -322,7 +322,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
 
 - בהתקשרות בטוחה, האם קולטת ברגישות את רמזי הילד, והתגובתיות שלה מותאמת אליו.
 
-האמא מגיבה בזמן, באופן נכון, ובהתאם ל[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג) של התינוק.
+האמא מגיבה בזמן, באופן נכון, ובהתאם ל[מזג](מזג) של התינוק.
 
 - בהתקשרות חרדה מתנגדת\אמביוולנטית, האם לא קולטת ברגישות את הרמזים של הילד ופועלת לפי הצרכים שלה באותו הרגע. חוסר עקביות בתגובה שלה, אך ללא דחייה של הילד.
 
@@ -368,7 +368,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
 
 ### מנטליזיציה
 
-בדומה ל[תיאוריה על התודעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה) - מנטליזציה (גם: תבונה הורית, mind-mindedness, רפלקטיביות) היא היכולת לחשוב את העולם הפנימי של האחר ([Zeegers et al., 2017](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/bul0000114)). זוהי תכונה הקשרית - אפשר להיות בעל מנטליזציה מעולה עם הילד וגרועה בזוגיות.
+בדומה ל[תיאוריה על התודעה](תודעה) - מנטליזציה (גם: תבונה הורית, mind-mindedness, רפלקטיביות) היא היכולת לחשוב את העולם הפנימי של האחר ([Zeegers et al., 2017](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/bul0000114)). זוהי תכונה הקשרית - אפשר להיות בעל מנטליזציה מעולה עם הילד וגרועה בזוגיות.
 
 רמות גבוהות של מנטליזציה נקשרו עם התקשרות חיובית בזכות יכולת לפרש באופן תכוף, עקבי, ומדויק את התנהגות התינוק במונחים של המצבים המנטליים שלו.
 
@@ -459,7 +459,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ
 
 [De Wolff & Van Ijzendoorn, 1997](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/1132107) מראים מראים שאחרי השנה הראשונה והלאה, התקשרות בין האם מתאזנת לעומת זו מול האב, וטיב ההתקשרות משתנה. המתאם בין ההתקשרות של הילד לאמא ולאבא דומה. זה גם הגיוני - ההורים נמשכים אחד לשני בזכות מאפיינים דומים (לטובה, ולרעה - אם אתה חרד, כנראה שגם בת הזוג שלך תהיה).
 
-האם ההתקשרות עם האב והאם משפיעים בצורה שונה? [Sroufe, 1993]() ראה כי ההתקשרות עם האם השפיעה בגיל ביה"ס על ההבנה של [אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות) מורכבות ואסטרטגיות התמודדות עם מצוקה, בעוד שטיב ההתקשרות עם האב השפיע בעיקר על תחושת הביטחון של הילד בהתמודדותו עם העולם החברתי, מצבו בקרב קבוצת השווים ובעיות התנהגות בגיל ההתבגרות. כלומר, שתי ההתקשרויות חשובות - כל אחת בתחומה.
+האם ההתקשרות עם האב והאם משפיעים בצורה שונה? [Sroufe, 1993]() ראה כי ההתקשרות עם האם השפיעה בגיל ביה"ס על ההבנה של [אמוציות](../מבוא/אמוציות) מורכבות ואסטרטגיות התמודדות עם מצוקה, בעוד שטיב ההתקשרות עם האב השפיע בעיקר על תחושת הביטחון של הילד בהתמודדותו עם העולם החברתי, מצבו בקרב קבוצת השווים ובעיות התנהגות בגיל ההתבגרות. כלומר, שתי ההתקשרויות חשובות - כל אחת בתחומה.
 
 [Dagan & Sagi-Schawrz, 2018](https://doi.org/10.1111/cdep.12272) פחות מאמינים בממצאים האלה, לפיהם ההתקשרויות בלתי-תלויות.