Relegate assets to subdir (+ new pages)

פסיכולוגיה/חברתית/index.md

@@ -3,7 +3,7 @@ title: חברתית
 description: 
 published: true
 date: 2024-07-19T15:09:28.459Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_חברתית, נומנון_תופעה
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
 ---
@@ -16,21 +16,21 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
 
 #### 1. [מבוא](#מבוא)
 
-#### 2. [העצמי ודימוי עצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי)
+#### 2. [העצמי ודימוי עצמי](העצמי)
 
-#### 3. [ייחוסים סיבתיים](/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים)
+#### 3. [ייחוסים סיבתיים](ייחוסים)
 
-#### 4. [שיפוטים חברתיים](/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים)
+#### 4. [שיפוטים חברתיים](שיפוטים)
 
-#### 5. [עמדות ושכנוע](/פסיכולוגיה/חברתית/עמדות)
+#### 5. [עמדות ושכנוע](עמדות)
 
-#### 6. [תואמנות](/פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות)
+#### 6. [תואמנות](תואמנות)
 
-#### 7. [קבוצות](/פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות)
+#### 7. [קבוצות](קבוצות)
 
-#### 8. [הטפסים](/פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים)
+#### 8. [הטפסים](הטפסים)
 
-#### 9. [התנהגות עזרה](/פסיכולוגיה/חברתית/עזרה)
+#### 9. [התנהגות עזרה](עזרה)
 
 ## מבוא
 

פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים.md

@@ -3,13 +3,13 @@ title: הטפסים
 description: (סטריאוטיפים)
 published: true
 date: 2024-07-22T10:32:52.342Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, הטפסים, סטריאוטיפים
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, הטפסים, סטריאוטיפים, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_חברתית, נומנון_תופעה
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
 ---
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec10_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._11.pdf)
+    [מצגת](assets/lec10_2024nn.ppt), [ספר](assets/social_psychology_ch._11.pdf)
 
 !!! info ""
     **הטפסים**[^4] (סטריאוטיפים) הם אמונות ביחס למאפיינים של חברי קבוצה מסוימת
@@ -89,7 +89,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
 
 ### גורמים מוטיבציוניים
 
-הערכה עצמית מושפעת מהזהות הקבוצתית. [האדרה עצמית](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#האדרה-עצמית) מושגעת על ידי האדרת קבוצת הפנים או התייחסות שלילית לקבוצת החוץ.
+הערכה עצמית מושפעת מהזהות הקבוצתית. [האדרה עצמית](העצמי#האדרה-עצמית) מושגעת על ידי האדרת קבוצת הפנים או התייחסות שלילית לקבוצת החוץ.
 
 
 ### נטייה לסיווג "אנחנו" ו"הם"
@@ -172,7 +172,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
 
 - חיפוש מידע מוטה
 
-כשאנו נתקלים במידע מפתיע, אנו נבחר לחפש מידע שיחזק את הדעות שהחזקנו בהם קודם לפני שנבחר לקבל את המידע החדש ([הטיית האישוש](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית)).
+כשאנו נתקלים במידע מפתיע, אנו נבחר לחפש מידע שיחזק את הדעות שהחזקנו בהם קודם לפני שנבחר לקבל את המידע החדש ([הטיית האישוש](../מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית)).
 
 ### ייחוס מצבי לעומת תכונתי
 
@@ -185,7 +185,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
 
 חחחח, אכלתם אותה. חשבתם על דוב לבן.
 
-![bear.jpg](/פסיכולוגיה/חברתית/bear.jpg)
+![bear.jpg](assets/bear.jpg)
 ^שלום.^ ^חשבתם^ ^עליי?^
 
 זוהי התופעה לפיה ניסיון לדכא מחשבה מביא לחשיבה מוגברת שלה. 

פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md

@@ -3,15 +3,15 @@ title: העצמי ודימוי עצמי
 description: 
 published: true
 date: 2024-07-21T07:08:13.079Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_חברתית, נומנון_תופעה, אריסטו
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
 ---
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec2_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._3.pdf)
+    [מצגת](assets/lec2_2024nn.ppt), [ספר](assets/social_psychology_ch._3.pdf)
 
-רגע. *העצמי*? אנחנו לא מתמקדים ב*חברה*? [לא נכון](/פסיכולוגיה/חברתית#מהי-פסיכולוגיה-חברתית).
+רגע. *העצמי*? אנחנו לא מתמקדים ב*חברה*? [לא נכון](../חברתית#מהי-פסיכולוגיה-חברתית).
 
 *העצמי* הוא מוקד משמעותי בחברה בכלל ובחברה המערבית במיוחד - פיתוח העצמי, רווחת העצמי, ומהו בכלל העצמי.
 
@@ -20,7 +20,7 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
 ## מי אני?
 
 מישהו שואל אתכם *מי אתם*. מה תגידו?
-אריסטו חשב שזה [מה שאתם עושים](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה#חיפוש-האושר-כחיפוש-אחר-העיסוק-של-האדם-באשר-הוא-אדם). הבודהיסטים חושבים ש[אין בכלל דבר כזה](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן). האדם הסביר יגיד שזה דברים כמו
+אריסטו חשב שזה [מה שאתם עושים](../../פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה#חיפוש-האושר-כחיפוש-אחר-העיסוק-של-האדם-באשר-הוא-אדם). הבודהיסטים חושבים ש[אין בכלל דבר כזה](../../פילוסופיה/בודהיזם/אטמן). האדם הסביר יגיד שזה דברים כמו
 
 - תכונות (אני רגוע)
 - חוויות (אני סטודנט)
@@ -137,7 +137,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 - 10 מילים - שאלות סמנטיות (האם זה אומר אותו דבר כמו זה?)
 - 10 מילים - שאלות על העצמי (האם זה מתאר אותך?)
 
-בשלב השני, החוקרים ביקשו מהנבדקים להיזכר במילים שוב. באופן לא מפתיע, הנבדקים זכרו *הרבה יותר* מילים שקשורות בעצמי. החוקרים משערים שמילים שמתקשרות לעצמי או לאנשים הקרובים אליי (שם עדיין ישנו אפקט, מעט חלש יותר) מסודרות במבנה ידע מאורגן יותר, ולכן יותר קל לנבדקים לזכור אותן. זאת משום שיש לנו תפיסה עצמית יציבה וקבועה יחסית, וכל פריט מידע נוסף שאנחנו מקשרים אלינו מחזק ומקבע את התפיסה הזו באמצעות [ *הטיית האישוש*](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית).
+בשלב השני, החוקרים ביקשו מהנבדקים להיזכר במילים שוב. באופן לא מפתיע, הנבדקים זכרו *הרבה יותר* מילים שקשורות בעצמי. החוקרים משערים שמילים שמתקשרות לעצמי או לאנשים הקרובים אליי (שם עדיין ישנו אפקט, מעט חלש יותר) מסודרות במבנה ידע מאורגן יותר, ולכן יותר קל לנבדקים לזכור אותן. זאת משום שיש לנו תפיסה עצמית יציבה וקבועה יחסית, וכל פריט מידע נוסף שאנחנו מקשרים אלינו מחזק ומקבע את התפיסה הזו באמצעות [ *הטיית האישוש*](../מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית).
 
 ### השפעת הידע העצמי על מוטיבציה ורגש
 
@@ -194,7 +194,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 
 ## תיאוריית ניהול האימה
 
-התיאוריה הזו של [Greenberg, Solomon & Pyszczynski, 1997](https://psycnet.apa.org/record/2003-00369-002) טוענת כי תפיסה עצמית חיובית משמשת מנגנון הגנה מפני חרדת מוות - ידיעתנו ש[המוות קרב](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref22). לשיטתם, אם אנחנו מרגישים בעלי השפעה ומשמעות חברתית, אנחנו בעלי דימוי עצמי גבוה[^12]. 
+התיאוריה הזו של [Greenberg, Solomon & Pyszczynski, 1997](https://psycnet.apa.org/record/2003-00369-002) טוענת כי תפיסה עצמית חיובית משמשת מנגנון הגנה מפני חרדת מוות - ידיעתנו ש[המוות קרב](../../פילוסופיה/הציטוטים#fnref22). לשיטתם, אם אנחנו מרגישים בעלי השפעה ומשמעות חברתית, אנחנו בעלי דימוי עצמי גבוה[^12]. 
 
 מה קורה כשהתפיסה הזו מאויימת? עלינו לנסות להרגיש טוב עם עצמנו חברתית.
 
@@ -227,7 +227,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 - - פיתומח תסמינים גופניים פסיכוסומאטיים
 - - הנמכת ציפיות וניבוי כישלון
 
-האסטרטגיות האלו אינן מודעות בהכרח, אך הן די שגרתיות - וגם נקודתיות ומצביות. הכוונה היא לא למצבים כרוניים, כמו [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) או [פגיעה עצמית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות#פגיעה-עצמית)
+האסטרטגיות האלו אינן מודעות בהכרח, אך הן די שגרתיות - וגם נקודתיות ומצביות. הכוונה היא לא למצבים כרוניים, כמו [דיכאון](../פסיכופתולוגיה/דיכאון) או [פגיעה עצמית](../פסיכופתולוגיה/אובדנות#פגיעה-עצמית)
 
 ## השתייכות חברתית
 
@@ -261,7 +261,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 ## אימות עצמי
 
 **אימות עצמי** (Self verification) היא המוטיבציה לשמור על אמונות נכונות ויציבות לגבי העצמי.
-אנשים מחפשים ידע לגבי עצמם שתואם את המציאות ולא בהכרח ידע שמציג אותם באור חיובי. הדחף הזה נובע מהצורך לנבא בצורה הטובה ביותר את המצבים שנתמודד מולם בעולם, והוא עלול להתנגש עם הצורך ל[האדרה עצמית](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#האדרה-עצמית). 
+אנשים מחפשים ידע לגבי עצמם שתואם את המציאות ולא בהכרח ידע שמציג אותם באור חיובי. הדחף הזה נובע מהצורך לנבא בצורה הטובה ביותר את המצבים שנתמודד מולם בעולם, והוא עלול להתנגש עם הצורך ל[האדרה עצמית](העצמי#האדרה-עצמית). 
 
 הצורך הזה קשור יותר לתהליכים קוגניטיביים-חשיבתיים, לעומת האדרה עצמית שקשורה יותר לתהליכים רגשיים.
 
@@ -271,7 +271,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 
 
 [^1]: שימו לב כיצד ל*חברתי* יש חלק משמעותי באיך שאנחנו מגדירים את עצמנו, הפרט.
-[^2]: [נחשון דיבר על זה](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות#פרשנות-עוררות-פיזיולוגית)
+[^2]: [נחשון דיבר על זה](../מבוא/אמוציות#פרשנות-עוררות-פיזיולוגית)
 [^3]: [מחקה של גיא מקונג-פו פנדה](https://www.youtube.com/watch?v=30VlDItRAVk)
 [^4]: :(
 [^5]: מעט יחסית, אבל זה מה יש.
@@ -280,10 +280,10 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 [^8]: טל סבורה שהחברה שלנו מקנה יתרון מסוים לעצמי האידיאלי
 [^9]: במקרים של פער *לטובת* העצמי הממשי (כלומר, הצלחתי *יותר* מהמטרה שלי), התיאוריה מנבעת התמקדות במטרה חדשה.
 [^10]: בתיאוריה הזו יש משהו אופטימי יותר; אם לא הולך לי במצב אחד, אני יכול להתמקד במצב\בתחום אחר, בהתאם למה שחשוב לי, וכך לייצר לעצמי הצלחות.
-[^11]: נחשון [גם אומר דברים על קרוקר](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות#האם-החתירה-להגדלת-ההערכה-העצמית-עושה-אותנו-מאושרים)
+[^11]: נחשון [גם אומר דברים על קרוקר](../מבוא/אמוציות#האם-החתירה-להגדלת-ההערכה-העצמית-עושה-אותנו-מאושרים)
 [^12]: בדומה לLeary, Crocker, Rosenberg, התיאוריה תופסת את העצמי כתלוי-מצב: המצב של הפרט בחברה משפיע עמוקות על מה שהעצמי חי וחושב.
 [^13]: איזה מונח אדיר; אתה חרדון משתזף על סלע מדברי לוהט, וקרני השמש הן התהילה.
-[^14]: [Obligatory Schopenhauher](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref9)
-[^15]: מחקרים מתאמיים מעידים שהמגנון הזה פחות נוכח אצל אנשים שסובלים מ[דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) - תפיסת המציאות שלהם יותר מציאותית.
+[^14]: [Obligatory Schopenhauher](../../פילוסופיה/הציטוטים#fnref9)
+[^15]: מחקרים מתאמיים מעידים שהמגנון הזה פחות נוכח אצל אנשים שסובלים מ[דיכאון](../פסיכופתולוגיה/דיכאון) - תפיסת המציאות שלהם יותר מציאותית.
 [^16]: אנשים עם ביטחון עצמי *נמוך* מתרצים ככה כשלונות; אנשים עם ביטחון עצמי *גבוה* מתרצים ככה *הצלחות*
 [^17]: מניפולציה נפוצה בפסיכולוגיה חברתית בכלל

פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים.md

@@ -3,13 +3,13 @@ title: ייחוסים סיבתיים
 description: 
 published: true
 date: 2024-07-09T11:24:04.405Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, ייחוסים סיבתיים
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, ייחוסים סיבתיים, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_חברתית, אריסטו
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 ---
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec3_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._5.pdf)
+    [מצגת](assets/lec3_2024nn.ppt), [ספר](assets/social_psychology_ch._5.pdf)
 
 ## מהו ייחוס סיבתי?
 
@@ -49,7 +49,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 
 - כולל\מסוים - האם הסיבה משפיעה על תחומים נוספים או רק על תחום מסוים (אני לא מסתדר עם חתולים\אני לא מסתדר עם חתולים כשאני לומד)
 
-אנשים עם [**סגנון פסימי**](/פילוסופיה/מיומנויות/על_אפסות_החיים_ועל_הסבל_שבהם.pdf) נוטים לייחס אירועים שליליים לגורמים פנימיים, יציבים וגלובליים, מה שגורר [למידת חוסר אונים](). סגנון ייחוס פסימי נמצא קשור שלילית עם הצלחה אקדמים, הישגים בעבודה, הישגים ספורטיביים וקשור חיובית עם מקרי מוות בטרם עת ובריאות נמוכה בגילאי 45 ומעלה.
+אנשים עם [**סגנון פסימי**](../../פילוסופיה/מיומנויות/assets/על_אפסות_החיים_ועל_הסבל_שבהם.pdf) נוטים לייחס אירועים שליליים לגורמים פנימיים, יציבים וגלובליים, מה שגורר [למידת חוסר אונים](). סגנון ייחוס פסימי נמצא קשור שלילית עם הצלחה אקדמים, הישגים בעבודה, הישגים ספורטיביים וקשור חיובית עם מקרי מוות בטרם עת ובריאות נמוכה בגילאי 45 ומעלה.
 
 [Peterson, Seligman & Valiant (1988)](https://psycnet.apa.org/record/1988-29571-001) ערכו מחקר אורך שבו, בשנות ה40, סטודנטים בהרווארד כתבו על חוויות קשות שחוו כחיילים במלחמת העולם השנייה. שופטים ניתחו את הגורמים לאירועים על פני שלושת המימדים (כל נבדק קיבל ציון של 1-7 - אופטימי\פסימי).
 
@@ -237,4 +237,4 @@ Trope & Gaunt (2000), בהשראת Jones & Harris, נתנו לנבדקים לק
 
 - - ייחוס למאפיינים הבולטים ביותר בתוך נקודת המבט שלך (מצב\תכונות)
 
-[^1]: אותו הזליגמן של [למידת חוסר אונים](/פסיכולוגיה/מבוא#למידת-חוסר-אונים)
+[^1]: אותו הזליגמן של [למידת חוסר אונים](../מבוא#למידת-חוסר-אונים)

פסיכולוגיה/חברתית/עזרה.md

@@ -3,7 +3,7 @@ title: התנהגות עזרה
 description: (פרו-חברתית)
 published: true
 date: 2024-07-16T10:28:52.273Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_חברתית
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
 ---
@@ -56,7 +56,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
 מצבי חירום הם לרוב עמומים - ואנו נעזרים בהתנהגות של אחרים לפרש אותם. לכן במצב חירום, אי-התגובה של אחרים מתפרשים - מתוך בורות קבוצתית - כעדות נגד אופי החירום של המצב (*אולי היא סתם נפלה מהקיאק, אולי זה ריב בין בני זוג*, וכו').
 
 
-בניסוי נוסף של החוקרים, נבדקים ישבו בתאי ניסוי נפרדים וניהלו לכאורה דיון באינטרקום על חיי העיר. תופעל מספר האנשים שלכאורה השתתפו בדיון: 1, 2, או 5. במהלך הדיון אחד המשתתפים (נסיין, שחקן) חווה התקף ([חרדה?](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה)) וקורא לעזרה. החוקרים בדקו את משך הזמן שעובר עד שנבדקים יגישו עזרה מכל סוג, ואת כמות הנבדקים שיגישו עזרה בכלל. 
+בניסוי נוסף של החוקרים, נבדקים ישבו בתאי ניסוי נפרדים וניהלו לכאורה דיון באינטרקום על חיי העיר. תופעל מספר האנשים שלכאורה השתתפו בדיון: 1, 2, או 5. במהלך הדיון אחד המשתתפים (נסיין, שחקן) חווה התקף ([חרדה?](../פסיכופתולוגיה/חרדה)) וקורא לעזרה. החוקרים בדקו את משך הזמן שעובר עד שנבדקים יגישו עזרה מכל סוג, ואת כמות הנבדקים שיגישו עזרה בכלל. 
 
 החוקרים גיל כי זמן התגובה הלך והתארך ככל שמספר המשתתפים בדיון גדל - דקה למשתתף אחד, 100 שניות ל2 משתתפים ו160 שניות לדיון של חמישה משתתפים. מתוך הנבדקים בכל תנאי, קרוב ל90% הגישו עזרה בדיון של אדם בודד, 65% בדיון של שני משתתפים, ורק 30% בדיון של חמישה משתתפים.
 

פסיכולוגיה/חברתית/עמדות.md

@@ -3,13 +3,13 @@ title: עמדות
 description: 
 published: true
 date: 2024-06-19T07:41:55.043Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_חברתית, נומנון_תופעה
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 ---
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec5_2024nn.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._7.pdf)
+    [מצגת](assets/lec5_2024nn.pptx), [ספר](assets/social_psychology_ch._7.pdf)
 
 **עמדות** הוא אחד התחומים המזוהים ביותר עם הפסיכולוגיה החברתית, ובעל רלוונטיות יומיומית עצומה - שכנוע וביסוס עמדות הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה החברתית.
 
@@ -244,7 +244,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
     [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=8h27FuaUa7s) - פסטינגר מדבר על הניסוי
 
 #### ביקורת
-בהתבסס על [תיאוריית תפיסת העצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#צפייה-בהתנהגות-עצמית) שלו, Bem טוען שאין טעם להניח שאנשים חווים עוררות או משנים את עמדתם, אלא שניתן להסביר את התוצאות של פסטינגר באמצעות צפייה על ההתנהגות של עצמם - אנשים מסיקים את העמדות שלהם עצמם בדיוק כפי שהם מסיקים אותה אצל אחרים - על ידי צפייה בהתנהגות.
+בהתבסס על [תיאוריית תפיסת העצמי](העצמי#צפייה-בהתנהגות-עצמית) שלו, Bem טוען שאין טעם להניח שאנשים חווים עוררות או משנים את עמדתם, אלא שניתן להסביר את התוצאות של פסטינגר באמצעות צפייה על ההתנהגות של עצמם - אנשים מסיקים את העמדות שלהם עצמם בדיוק כפי שהם מסיקים אותה אצל אחרים - על ידי צפייה בהתנהגות.
 
 בם אומר כי, כאשר הנבדקים זכו לשכר גבוה, ידעו לייחס לעצמם שכר חיצוני, שמצדיק את ההתנהגות שלהם (עשיתי את הניסוי המשעמם הזה כי השכר גבוה). מנגד, בהיעדר ייחוס חיצוני, הנבדקים הסיקו את העמדה שלהם בייחוס פנימי (כנראה שהניסוי לא יהיה משעמם). בעצם, בם טוען שהעמדות שלנו הן **מצביות** - אנחנו לא *זוכרים* אותן, אלא *יוצרים* אותן בהתאם למצב.
 
@@ -272,7 +272,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 
 ## שכנוע
 
-> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec6_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._8.pdf)
+> [מצגת](assets/lec6_2024nn.ppt), [ספר](assets/social_psychology_ch._8.pdf)
 
 > **שכנוע** הוא תהליך ייצוגי שבעזרתו אנשים מנסים *להשפיע על אחרים* לשנות את עמדתם או התנהגותם דרך *העברת מסר* בהקשר של *בחירה חופשית*
 
@@ -317,7 +317,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 
 ### שינוי עמדות
 
-שינוי עמדות מתוארות באמצעות מודלים דו-ערוציים, הדוגלים בהפרדה בין [שתי מערכות החשיבה](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה/גישות) - מערכת שיטתית ואיטית ומערכת זריזה ו[היוריסטית](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה/היוריסטיקות).
+שינוי עמדות מתוארות באמצעות מודלים דו-ערוציים, הדוגלים בהפרדה בין [שתי מערכות החשיבה](../מבוא/חשיבה/גישות) - מערכת שיטתית ואיטית ומערכת זריזה ו[היוריסטית](../מבוא/חשיבה/היוריסטיקות).
 
 
 
@@ -360,7 +360,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 
 אם אחרים מסכימים, אנו עשויים להשתכנע בלי לשקול את העניין בעצמנו.
 
-- עובד לפי [היוריסטיקות](/פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות) -  דפוסי פעולה קבועים ואוטומטיים
+- עובד לפי [היוריסטיקות](../חשיבה/היוריסטיקות) -  דפוסי פעולה קבועים ואוטומטיים
 
 
 שינוי העמדה זמני, נתון להשפעה ואינו מנבא טוב התנהגות.

פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות.md

@@ -3,13 +3,13 @@ title: קבוצות
 description: 
 published: true
 date: 2024-07-09T08:55:11.176Z
-tags: 
+tags: editor: markdown, שנה_ד, פסיכולוגיה_חברתית, נומנון_תופעה
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
 ---
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec9_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._12.pdf)
+    [מצגת](assets/lec9_2024nn.ppt), [ספר](assets/social_psychology_ch._12.pdf)
 
 
 האם החלטה קבוצתית טובה יותר מהחלטה של יחידים? האם לומדים טוב יותר לבד או בקבוצה? האם התרומה לקבוצה עולה או יורדת ככל שהקבוצה גדולה יותר? האם יש דברים שעושים רק בקבוצה ולא לבד? 
@@ -218,5 +218,5 @@ Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר ה
 [^2]: היסטרי.
 [^3]: היוונים הקדמונים קרו לזה בזלזול ה*[הוי פולוי](https://en.wikipedia.org/wiki/Hoi_polloi), ההמונים הבלתי-רחוצים.
 [^4]: אותו הזימברדו מ[ניסוי הכלא של סטנפורד](https://www.academia.edu/download/52230942/Narration_of_prison_experiment.pdf) הסופר מפורסם.
-[^5]: דומה מאוד ל[ניסוי השוק של מילגרם](/פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות#ניסוי-השוק-של-מילגרם).
+[^5]: דומה מאוד ל[ניסוי השוק של מילגרם](תואמנות#ניסוי-השוק-של-מילגרם).
 [^6]: החוקרים חירטטו שהם ניסו לתפור משהו לניסוי, אבל אופסי, יצא משהו דומה לKKK.

פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md

@@ -3,19 +3,19 @@ title: שיפוטים חברתיים
 description: 
 published: true
 date: 2024-07-09T11:25:38.988Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, שיפוטים
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, שיפוטים, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_חברתית
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-28T10:30:23.657Z
 ---
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._4.pdf), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._4.pdf)
+    [מצגת](assets/social_psychology_ch._4.pdf), [ספר](assets/social_psychology_ch._4.pdf)
 
 
 
-**קוגניציה חברתית** הא המחקר של איך אנשים חושבים על העולם החברתי - איך הם בוחרים, מפרשים, זוכרים ומשתמתשים במידע חברתי כדי [לעשות שיפוטים ולקבל החלטות](/פסיכולוגיה/חשיבה).
+**קוגניציה חברתית** הא המחקר של איך אנשים חושבים על העולם החברתי - איך הם בוחרים, מפרשים, זוכרים ומשתמתשים במידע חברתי כדי [לעשות שיפוטים ולקבל החלטות](../חשיבה).
 
-קוגניציה חברתית היא השימוש ב[שיטות ובתיאוריות קוגניטיביות](/פסיכולוגיה/חשיבה/מודלים) כדי להבין אנשים ומצבים חברתיים.
+קוגניציה חברתית היא השימוש ב[שיטות ובתיאוריות קוגניטיביות](../חשיבה/מודלים) כדי להבין אנשים ומצבים חברתיים.
 
 שיפוט חברתי תלוי ב
 
@@ -62,7 +62,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
 
 - לאיזה כדור היא תושיט יד (תיקון)?
 
-![epley_morewedge_&_keysar_2004.png](/פסיכולוגיה/חברתית/epley_morewedge_&_keysar_2004.png)
+![epley_morewedge_&_keysar_2004.png](assets/epley_morewedge_&_keysar_2004.png)
 
 *עבור הנבדקת, **הכדור הגדול** הוא הכדורסל. עבור הנסיין, שלא רואה אותה, **הכדור הגדול** הוא הכדורגל*.
 
@@ -77,7 +77,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
 
 לשליש אחד נאמר שתמונתם תיחשף בהמשך היום, עוד כמה שעות. לשליש אחר, נאמר שתמונתם תיחשף עוד שלושה חודשים[^4]. השליש האחרון התבקש לנסות לסגל את נקודת המבט של הנבדק השני, ולדרג את התמונה שלהם בעצמם.
 
-כבר נוכחנו כי [אנחנו נוטים לתאר את עצמנו באופן יותר מצבי, ואנשים אחרים באופן יותר תכונתי](/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים#טעויות-ייחוס). החוקרים שיערו כי המרחק בזמן יקל על הפער הזה, ויאפשר לנדקים להעריך הערכה יותר תכונתית (ויהיו מדויקים יותר).
+כבר נוכחנו כי [אנחנו נוטים לתאר את עצמנו באופן יותר מצבי, ואנשים אחרים באופן יותר תכונתי](ייחוסים#טעויות-ייחוס). החוקרים שיערו כי המרחק בזמן יקל על הפער הזה, ויאפשר לנדקים להעריך הערכה יותר תכונתית (ויהיו מדויקים יותר).
 
 
 בתנאי ה3 חודשים, התיאורים שנתנו אכן היו תכונתיים יותר, ונמצאה התאמה גבוהה בין התיאורים של הנבדקים שצולמו לתיאורים של הנבדקים מהמין השני. 
@@ -164,7 +164,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
 - תפקידים
 ציפיות על סמך תפקיד\קטגוריה חברתית
 - עצמיות
-סכמות לגבי [העצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי)
+סכמות לגבי [העצמי](העצמי)
 - אירועים
 ציפיות לגבי רצף אירועים במצב חברתי
 

פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות.md

@@ -3,14 +3,14 @@ title: תואמנות
 description: (השפעה חברתית)
 published: true
 date: 2024-07-02T10:46:38.456Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_חברתית, נומנון_תופעה
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 ---
 
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec7_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._9.pdf)
+    [מצגת](assets/lec7_2024nn.ppt), [ספר](assets/social_psychology_ch._9.pdf)
 
 ## מהי תואמנות?
 
@@ -18,7 +18,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
     **השפעה חברתית** היא הדרגות השונות בהן אנשים משפיעים על העמדות, האמונות, הרגשות וההתנהגויות של אחרים.
 
 
-ישראל כתרבות מערבית טרודה מאוד ב[עצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי) - הגשמה עצמית, גילוי עצמי, למצוא את הדרך שלנו, וכדומה. הייצוג הזה נעשה באמצעות סמלים - דמויות לחיקוי, רעיונות, מוזיקה וכדומה. ולמרות זאת, אנחנו גם יצורים חברתיים, וככאלו מושפעים מאוד גם מן האחר, ונדרשים להתאים את עצמנו לכלל - דחף הנקרא **תואמנות**.
+ישראל כתרבות מערבית טרודה מאוד ב[עצמי](העצמי) - הגשמה עצמית, גילוי עצמי, למצוא את הדרך שלנו, וכדומה. הייצוג הזה נעשה באמצעות סמלים - דמויות לחיקוי, רעיונות, מוזיקה וכדומה. ולמרות זאת, אנחנו גם יצורים חברתיים, וככאלו מושפעים מאוד גם מן האחר, ונדרשים להתאים את עצמנו לכלל - דחף הנקרא **תואמנות**.
 
 תואמנות נוכחת מאוד בחיי היומיום שלנו - אנחנו מתאימים את עצמנו לאחרים כל הזמן, גם מבלי לשים לב - בקודי נימוס, בלבוש, וכדומה. לתואמנות יש צדדים חיוביים - השתייכות לקבוצה, התנדבות משותפת ושותפות גורל - וגם צדדים שליליים - כמו עלייתן של תנועות פוליטיות קיצוניות.
 
@@ -206,7 +206,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 
 תואמנות היא תהליך מאוד חזק; האם ניתן להתנגד אליו?
 
-תיאוריית ההתנגדות ([Brehm, 1956](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0041006)) קובע כי אנשים חווים עוררות שלילית ([דיסוננס קוגניטיבי](/פסיכולוגיה/חברתית/עמדות#דיסוננס-קוגניטיבי)) כשתחושת החופש שלהם נפגעת, וערך החופש והרצון שלמור עליו מתחזקים.
+תיאוריית ההתנגדות ([Brehm, 1956](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0041006)) קובע כי אנשים חווים עוררות שלילית ([דיסוננס קוגניטיבי](עמדות#דיסוננס-קוגניטיבי)) כשתחושת החופש שלהם נפגעת, וערך החופש והרצון שלמור עליו מתחזקים.
 
 הוא סוקר גורמים המאפשרים התנגדות לתואמנות, לרבות -
 
@@ -226,4 +226,4 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 
 השהיית שיפוט מאפשרת לגרשות המעורבים בתואמנות לדעוך.
 
-[^1]: [ג'יימס הזה](/פילוסופיה/דת/אמונה#הרצון-להאמין)
+[^1]: [ג'יימס הזה](../../פילוסופיה/דת/אמונה#הרצון-להאמין)