Relegate assets to subdir (+ new pages)

פסיכולוגיה/חשיבה/9e824fd02ca5c11a5369912df25b5fdbc31b6394.svg

@@ -1,44 +0,0 @@
-<svg aria-labelledby="MathJax-SVG-1-Title" xmlns="http://www.w3.org/2000/svg" role="img" viewBox="0 -1652.5 8096.3 2946.1" style="vertical-align: -3.005ex;" height="6.843ex" width="18.804ex" xmlns:xlink="http://www.w3.org/1999/xlink">
-<title id="MathJax-SVG-1-Title">{\displaystyle V=\sum _{i=1}^{n}\pi (p_{i})v(x_{i})}</title>
-<defs aria-hidden="true">
-<path d="M52 648Q52 670 65 683H76Q118 680 181 680Q299 680 320 683H330Q336 677 336 674T334 656Q329 641 325 637H304Q282 635 274 635Q245 630 242 620Q242 618 271 369T301 118L374 235Q447 352 520 471T595 594Q599 601 599 609Q599 633 555 637Q537 637 537 648Q537 649 539 661Q542 675 545 679T558 683Q560 683 570 683T604 682T668 681Q737 681 755 683H762Q769 676 769 672Q769 655 760 640Q757 637 743 637Q730 636 719 635T698 630T682 623T670 615T660 608T652 599T645 592L452 282Q272 -9 266 -16Q263 -18 259 -21L241 -22H234Q216 -22 216 -15Q213 -9 177 305Q139 623 138 626Q133 637 76 637H59Q52 642 52 648Z" id="E1-MJMATHI-56" stroke-width="1"></path>
-<path d="M56 347Q56 360 70 367H707Q722 359 722 347Q722 336 708 328L390 327H72Q56 332 56 347ZM56 153Q56 168 72 173H708Q722 163 722 153Q722 140 707 133H70Q56 140 56 153Z" id="E1-MJMAIN-3D" stroke-width="1"></path>
-<path d="M60 948Q63 950 665 950H1267L1325 815Q1384 677 1388 669H1348L1341 683Q1320 724 1285 761Q1235 809 1174 838T1033 881T882 898T699 902H574H543H251L259 891Q722 258 724 252Q725 250 724 246Q721 243 460 -56L196 -356Q196 -357 407 -357Q459 -357 548 -357T676 -358Q812 -358 896 -353T1063 -332T1204 -283T1307 -196Q1328 -170 1348 -124H1388Q1388 -125 1381 -145T1356 -210T1325 -294L1267 -449L666 -450Q64 -450 61 -448Q55 -446 55 -439Q55 -437 57 -433L590 177Q590 178 557 222T452 366T322 544L56 909L55 924Q55 945 60 948Z" id="E1-MJSZ2-2211" stroke-width="1"></path>
-<path d="M184 600Q184 624 203 642T247 661Q265 661 277 649T290 619Q290 596 270 577T226 557Q211 557 198 567T184 600ZM21 287Q21 295 30 318T54 369T98 420T158 442Q197 442 223 419T250 357Q250 340 236 301T196 196T154 83Q149 61 149 51Q149 26 166 26Q175 26 185 29T208 43T235 78T260 137Q263 149 265 151T282 153Q302 153 302 143Q302 135 293 112T268 61T223 11T161 -11Q129 -11 102 10T74 74Q74 91 79 106T122 220Q160 321 166 341T173 380Q173 404 156 404H154Q124 404 99 371T61 287Q60 286 59 284T58 281T56 279T53 278T49 278T41 278H27Q21 284 21 287Z" id="E1-MJMATHI-69" stroke-width="1"></path>
-<path d="M213 578L200 573Q186 568 160 563T102 556H83V602H102Q149 604 189 617T245 641T273 663Q275 666 285 666Q294 666 302 660V361L303 61Q310 54 315 52T339 48T401 46H427V0H416Q395 3 257 3Q121 3 100 0H88V46H114Q136 46 152 46T177 47T193 50T201 52T207 57T213 61V578Z" id="E1-MJMAIN-31" stroke-width="1"></path>
-<path d="M21 287Q22 293 24 303T36 341T56 388T89 425T135 442Q171 442 195 424T225 390T231 369Q231 367 232 367L243 378Q304 442 382 442Q436 442 469 415T503 336T465 179T427 52Q427 26 444 26Q450 26 453 27Q482 32 505 65T540 145Q542 153 560 153Q580 153 580 145Q580 144 576 130Q568 101 554 73T508 17T439 -10Q392 -10 371 17T350 73Q350 92 386 193T423 345Q423 404 379 404H374Q288 404 229 303L222 291L189 157Q156 26 151 16Q138 -11 108 -11Q95 -11 87 -5T76 7T74 17Q74 30 112 180T152 343Q153 348 153 366Q153 405 129 405Q91 405 66 305Q60 285 60 284Q58 278 41 278H27Q21 284 21 287Z" id="E1-MJMATHI-6E" stroke-width="1"></path>
-<path d="M132 -11Q98 -11 98 22V33L111 61Q186 219 220 334L228 358H196Q158 358 142 355T103 336Q92 329 81 318T62 297T53 285Q51 284 38 284Q19 284 19 294Q19 300 38 329T93 391T164 429Q171 431 389 431Q549 431 553 430Q573 423 573 402Q573 371 541 360Q535 358 472 358H408L405 341Q393 269 393 222Q393 170 402 129T421 65T431 37Q431 20 417 5T381 -10Q370 -10 363 -7T347 17T331 77Q330 86 330 121Q330 170 339 226T357 318T367 358H269L268 354Q268 351 249 275T206 114T175 17Q164 -11 132 -11Z" id="E1-MJMATHI-3C0" stroke-width="1"></path>
-<path d="M94 250Q94 319 104 381T127 488T164 576T202 643T244 695T277 729T302 750H315H319Q333 750 333 741Q333 738 316 720T275 667T226 581T184 443T167 250T184 58T225 -81T274 -167T316 -220T333 -241Q333 -250 318 -250H315H302L274 -226Q180 -141 137 -14T94 250Z" id="E1-MJMAIN-28" stroke-width="1"></path>
-<path d="M23 287Q24 290 25 295T30 317T40 348T55 381T75 411T101 433T134 442Q209 442 230 378L240 387Q302 442 358 442Q423 442 460 395T497 281Q497 173 421 82T249 -10Q227 -10 210 -4Q199 1 187 11T168 28L161 36Q160 35 139 -51T118 -138Q118 -144 126 -145T163 -148H188Q194 -155 194 -157T191 -175Q188 -187 185 -190T172 -194Q170 -194 161 -194T127 -193T65 -192Q-5 -192 -24 -194H-32Q-39 -187 -39 -183Q-37 -156 -26 -148H-6Q28 -147 33 -136Q36 -130 94 103T155 350Q156 355 156 364Q156 405 131 405Q109 405 94 377T71 316T59 280Q57 278 43 278H29Q23 284 23 287ZM178 102Q200 26 252 26Q282 26 310 49T356 107Q374 141 392 215T411 325V331Q411 405 350 405Q339 405 328 402T306 393T286 380T269 365T254 350T243 336T235 326L232 322Q232 321 229 308T218 264T204 212Q178 106 178 102Z" id="E1-MJMATHI-70" stroke-width="1"></path>
-<path d="M60 749L64 750Q69 750 74 750H86L114 726Q208 641 251 514T294 250Q294 182 284 119T261 12T224 -76T186 -143T145 -194T113 -227T90 -246Q87 -249 86 -250H74Q66 -250 63 -250T58 -247T55 -238Q56 -237 66 -225Q221 -64 221 250T66 725Q56 737 55 738Q55 746 60 749Z" id="E1-MJMAIN-29" stroke-width="1"></path>
-<path d="M173 380Q173 405 154 405Q130 405 104 376T61 287Q60 286 59 284T58 281T56 279T53 278T49 278T41 278H27Q21 284 21 287Q21 294 29 316T53 368T97 419T160 441Q202 441 225 417T249 361Q249 344 246 335Q246 329 231 291T200 202T182 113Q182 86 187 69Q200 26 250 26Q287 26 319 60T369 139T398 222T409 277Q409 300 401 317T383 343T365 361T357 383Q357 405 376 424T417 443Q436 443 451 425T467 367Q467 340 455 284T418 159T347 40T241 -11Q177 -11 139 22Q102 54 102 117Q102 148 110 181T151 298Q173 362 173 380Z" id="E1-MJMATHI-76" stroke-width="1"></path>
-<path d="M52 289Q59 331 106 386T222 442Q257 442 286 424T329 379Q371 442 430 442Q467 442 494 420T522 361Q522 332 508 314T481 292T458 288Q439 288 427 299T415 328Q415 374 465 391Q454 404 425 404Q412 404 406 402Q368 386 350 336Q290 115 290 78Q290 50 306 38T341 26Q378 26 414 59T463 140Q466 150 469 151T485 153H489Q504 153 504 145Q504 144 502 134Q486 77 440 33T333 -11Q263 -11 227 52Q186 -10 133 -10H127Q78 -10 57 16T35 71Q35 103 54 123T99 143Q142 143 142 101Q142 81 130 66T107 46T94 41L91 40Q91 39 97 36T113 29T132 26Q168 26 194 71Q203 87 217 139T245 247T261 313Q266 340 266 352Q266 380 251 392T217 404Q177 404 142 372T93 290Q91 281 88 280T72 278H58Q52 284 52 289Z" id="E1-MJMATHI-78" stroke-width="1"></path>
-</defs>
-<g aria-hidden="true" transform="matrix(1 0 0 -1 0 0)" stroke-width="0" fill="currentColor" stroke="currentColor">
- 
- 
-<g transform="translate(2103,0)">
- 
-<g transform="translate(147,-1090)">
- 
- 
- 
-</g>
- 
-</g>
- 
- 
-<g transform="translate(4677,0)">
- 
- 
-</g>
- 
- 
- 
-<g transform="translate(6790,0)">
- 
- 
-</g>
- 
-</g>
-</svg>

פסיכולוגיה/חשיבה/index.md

@@ -3,7 +3,7 @@ title: חשיבה וקבלת החלטות
 description: 
 published: true
 date: 2024-05-16T14:17:23.228Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_קוגניטיבית
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
 ---
@@ -12,10 +12,10 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
     [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52441), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720630)
 
 !!! success ""
-    ר' גם: [חשיבה (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה)
+    ר' גם: [חשיבה (מבוא לפסיכולוגיה)](../מבוא/חשיבה)
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל.pptx), [הפעלה](/פסיכולוגיה/חשיבה/הנחיות_הפעלה_שיעור_1_קורס_חשיבה_וקבלת_החלטות_.docx)
+    [מצגת](assets/שיעור_מס_1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל.pptx), [הפעלה](assets/הנחיות_הפעלה_שיעור_1_קורס_חשיבה_וקבלת_החלטות_.docx)
 
 ## מהי חשיבה וקבלת החלטות?
 כולנו רוצים לחשוב כמו שצריך - בצורה האידיאלית. ב*חשיבה וקבלת החלטות*, נתאר כיצד עושים את זה באמצעות *מודלים נורמטיביים*, ובמיוחד - נעמוד על הדרכים שבהם אנו סוטים מהמודלים האלה, באמצעות *מודלים תיאוריים*, וכיצד מתגברים עליהם באמצעות *מודלים פרסקרפטיביים*.
@@ -79,13 +79,13 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
 > 
 > הוא ביקש מג'ים לבדוק נתונים אלו וג'ים העביר אליו את הטבלה הבאה:
 >
-> ![הפעלה.jpg](/פסיכולוגיה/חשיבה/הפעלה.jpg)
+> ![הפעלה.jpg](assets/הפעלה.jpg)
 
 > האם כדאי לשותפים לבחור בהרצאה, או בהפלגה?
 >
 > בשנים הקודמות של הקורס, 100% בחרו תחילה בהפלגה. אולם אז, נחשפים נתונים נוספים:
 >
->![הפעלה_2.jpg](/פסיכולוגיה/חשיבה/הפעלה_2.jpg)
+>![הפעלה_2.jpg](assets/הפעלה_2.jpg)
 >
 > האם עדיין כדאי לצאת להפלגה?
 >

פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md

@@ -3,7 +3,7 @@ title: גישות מרכזיות
 description: 
 published: true
 date: 2024-08-06T13:10:31.563Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_קוגניטיבית
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
 ---
@@ -12,14 +12,14 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
 שניים מהחוקרים הכי מרכזיים בעולם קבלת ההחלטות ומייסדיו של התחום הלכה למעשה הם שני חוקרים ישראלים -  [עמוס טברסקי](https://en.wikipedia.org/wiki/Amos_Tversky) ו[דניאל כהנמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Kahneman).
 
 !!! success "ראו גם"
-    [חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
+    [חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](../מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
 
-התיאוריה המרכזית של טברסקי וכהנמן (1974) עוסקת ב[היוריסטיקות](/פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות) והטיות בשיפוט. התיאוריה התמקדה בהבנת האופן שבו אנשים מבצעים שיפוטים, ע"י זיהוי הטיות קוגניטיביות או זיהוי השיטתיות שבה אנשים טועים בעת מתן שיפוט סובייקטיבי. 
+התיאוריה המרכזית של טברסקי וכהנמן (1974) עוסקת ב[היוריסטיקות](היוריסטיקות) והטיות בשיפוט. התיאוריה התמקדה בהבנת האופן שבו אנשים מבצעים שיפוטים, ע"י זיהוי הטיות קוגניטיביות או זיהוי השיטתיות שבה אנשים טועים בעת מתן שיפוט סובייקטיבי. 
 
-כהנמן וטברסקי נקטו בגישה אנלוגית למחקר על אשליות תפיסתיות[^1] כדרך ללמוד על [המערכת התפיסתית](/פסיכולוגיה/תפיסה).
+כהנמן וטברסקי נקטו בגישה אנלוגית למחקר על אשליות תפיסתיות[^1] כדרך ללמוד על [המערכת התפיסתית](../תפיסה).
 
 
-נתייחס לניסוי הבא של טברסקי וכהנמן (1974), שהוצע כביססו אמפירי לשימוש ב[*היוריסטיקת העוגן*](/פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות#היוריסטיקת-העיגון) כמנגנון פסיכולוגי המאפשר לאנשים לתת אומדנים מספריים.
+נתייחס לניסוי הבא של טברסקי וכהנמן (1974), שהוצע כביססו אמפירי לשימוש ב[*היוריסטיקת העוגן*](היוריסטיקות#היוריסטיקת-העיגון) כמנגנון פסיכולוגי המאפשר לאנשים לתת אומדנים מספריים.
 
 על פי טברסקי וכהנמן, כאשר אנשים צריכים לתת הערכות מספריות, הם מתחילים מערך כלשהו המהוהה עוגן, ולא מתקנים מספיק את ההערכות שלהם.
 

פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md

@@ -3,7 +3,7 @@ title: היוריסטיקות
 description: הערכות סובייקטיביות של אי-ודאות
 published: true
 date: 2024-08-06T15:01:30.802Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, היוריסטיקה
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, היוריסטיקה, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_קוגניטיבית, נומנון_תופעה
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
 ---
@@ -14,7 +14,7 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
 המאמר מתאר שלוש היוריסטיקות - היוריסטיקת היציגיות, הזמינות והעיגון - המשמשות להערכת הסתברויות ולניבוי ערכים. הוא מונה הטיות שיוריסטיקות אלה מובילות אליהן.
 
 !!! success "ראו גם"
-    [תרגול (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/חשיבה/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
+    [תרגול (מבוא לפסיכולוגיה)](assets/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
 ## היוריסטיקת העיגון
 
 !!! success "ראו גם"
@@ -102,7 +102,7 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 
 ## היוריסטיקת הזמינות
 
-!!! info "[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/copy_of_שיעור_מס_5_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_5חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_חלק_ב_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/kahneman._thinking_fast_and_slow._ch._14-17..pdf)"
+!!! info "[מצגת](assets/copy_of_שיעור_מס_5_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד.pptx), [מצגת](assets/שיעור_מס_5חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_חלק_ב_מודל.pptx), [ספר](assets/kahneman._thinking_fast_and_slow._ch._14-17..pdf)"
 
 **היוריסטיקת הזמינות** היא הערכת הסתברות של מאורע או שכיחות של קבוצה תוך הסתמכות על מספר הדוגמאות והקלות שבה הן עולות לתודעה. בקיצור, היוריסטיקת הזמינות היא הערכת סיכוי למאורע שקל יותר לחשוב עליו (כי הוא פשוט יותר, כי אני חשוף אליו יותר) כגבוהה יותר - על סמך הזמינות בזיכרון, ולא על סמך הנתונים.
 
@@ -189,7 +189,7 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 ([Kahneman & Tversky, 1972](https://psycnet.apa.org/record/1973-03699-001)) הערכת ההסתברות של אירוע לא ודאי ע"י המידה שבה הוא: 
 - זהה במאפיינים המהותיים לאוכלוסיית האם
 - משקף את המאפיינים הבולטים של התהליך שבו הוא נוצר
-בגדול, זו הנטייה לשפוט דברים על פי ה [הטפסים](/פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים) שלהם - דברים כמו, *המסעדה הזו מלאה באנשים - האוכל שם בטח מעולה* (מה אם יש שם אירוע?). 
+בגדול, זו הנטייה לשפוט דברים על פי ה [הטפסים](../חברתית/הטפסים) שלהם - דברים כמו, *המסעדה הזו מלאה באנשים - האוכל שם בטח מעולה* (מה אם יש שם אירוע?). 
 
 אנשים משתמשים בהיוריסטיקה זו בשיפוטי **דמיון**. אולם, היא מובילה לטעויות חמורות מכיוון שיציגות אינה מושפעת בהכרח מגורמים שצריכים להשפיע על הסתברות, ולהיפך - יש גורמים המשפיעים על הסתברות אבל לא קשורים ליציגות. מכך נובעות טעויות שיטתיות:
 
@@ -245,7 +245,7 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 
 רוב הנבדקים השיבו ש(א.) מקרי, משום שיש בה יותר החלפות - בייצוגיות שלנו לאקראיות, החלפה מייצגת אקראיות. בפועל, שתי הסדרות מקריות. סדרות מתחלפות נתפסות כמייצגות מקריות יותר מאשר סדרות שאינן מתחלפות. בשל הציפיה שלנו ליציגות (המתעלמת מגודל מדגם), אנו מצפים שסדרות מקריות תהיינה סדרות מתחלפות[^7].
 
-תופעה שקשורה בתפיסת המקריות והתלות הסדרתית היא [**אפקט העלות השקועה**](/פסיכולוגיה/חשיבה/שקועה): לאחר מספר סיבובים\משחקים לא מוצלחים, המהמר מצפה לסיבוב מוצלח - למרות שהאירועים האלו בלתי-תלויים; זה שהוא לא הצליח עד עכשיו לא משפיע בכלל על ההצלחה הצפויה לו בהמשך.
+תופעה שקשורה בתפיסת המקריות והתלות הסדרתית היא [**אפקט העלות השקועה**](שקועה): לאחר מספר סיבובים\משחקים לא מוצלחים, המהמר מצפה לסיבוב מוצלח - למרות שהאירועים האלו בלתי-תלויים; זה שהוא לא הצליח עד עכשיו לא משפיע בכלל על ההצלחה הצפויה לו בהמשך.
 
 
 1. לאחר זכיה ב"לוטו", מחליפים את המספר הקבוע, שכן לא נראה סביר שאותו מספר יוגרל פעם נוספת.
@@ -306,4 +306,4 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 [^6]: יש האומרים גם טעונות רגשית, אם כי אין הסכמה על זה.
 [^7]: מאותה סיבה בדיוק, אנשים לא אוהבים למלא בלוטו מספרים עוקבים (12345) למרות שהסבירות שלהם היא בדיוק כמו של כל השאר.
 [^8]: כן, פירסון הזה.
-[^9]: מחקר שקשור ב[תפיסה עצמית של תכונות](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#תפיסה-עצמית-של-תכונות)
+[^9]: מחקר שקשור ב[תפיסה עצמית של תכונות](../חברתית/העצמי#תפיסה-עצמית-של-תכונות)

פסיכולוגיה/חשיבה/הפסד.md

@@ -3,17 +3,17 @@ title: שנאת הפסד
 description: 
 published: true
 date: 2024-08-06T15:35:12.753Z
-tags: 
+tags: editor: markdown, שנה_ד, פסיכולוגיה_קוגניטיבית, נומנון_תופעה
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z
 ---
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_10_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_1.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman_ch.8.pdf)
+    [מצגת](assets/שיעור_10_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_1.pptx), [ספר](assets/hardman_ch.8.pdf)
 
 ## שנאת סיכון לעומת שנאת הפסד
 
-ב[מודל התיאורי](/פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי) ראינו שפונקציות המשקל שלנו היא עם שיפוע קיצוני יותר בערכי הפסד וקיצוני פחות בערכי רווח. זה ביטוי של שתי תופעות - **שנאת סיכון** (Risk aversion) בעקומת הרווח ו**שנאת הפסד** (Loss aversion) בעקומת ההפסד. 
+ב[מודל התיאורי](תיאורי) ראינו שפונקציות המשקל שלנו היא עם שיפוע קיצוני יותר בערכי הפסד וקיצוני פחות בערכי רווח. זה ביטוי של שתי תופעות - **שנאת סיכון** (Risk aversion) בעקומת הרווח ו**שנאת הפסד** (Loss aversion) בעקומת ההפסד. 
 
 שנאת הסיכון היא החשש שלנו מלהסתכן; שנאת הפסד היא השיפוט המוטעה שלנו בכל החלטה שכרוכה בהפסד. אפילו אם אדם ישקיע בבורסה ויגיע בסופו של דבר לאותו סכום כסף - הוא יתפוס את התהליך כגרוע יותר אם הרוויח הרבה ואז הפסיד לעומת אם פשוט הרוויח. שנאת ההפסד גבוהה משנאת הסיכון.
 
@@ -70,7 +70,7 @@ dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z
 
 ממצאים רבים מעידים על העדפת אפשרות הסטטוס קוו על פני אפשרויות אחרות - בתמצית, אנשים נוטים לדבוק באפשרות שהוצגה להם כברירת המחדל.
 
-ב[מודל נורמטיבי](/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי), הסטטוס קוו לא צריך לשחק תפקיד: זה שאפשרות אחת היא במקרה מה שיש עכשיו לא אמור לשנות את הבחירה שלי - אני רוצה לבחור באפשרות הטובה ביותר. בפועל, זה לא המצב. שינויים דורשים מחיר מסוים - מאמץ, מחשבה וכסף; החלופות האחרות אינן תמידית מובנות, ברורות וידועות - באי הודאות יש סיכון; כמו כן יש לחצים חברתיים לשמירת הסטטוס קוו. 
+ב[מודל נורמטיבי](נורמטיבי), הסטטוס קוו לא צריך לשחק תפקיד: זה שאפשרות אחת היא במקרה מה שיש עכשיו לא אמור לשנות את הבחירה שלי - אני רוצה לבחור באפשרות הטובה ביותר. בפועל, זה לא המצב. שינויים דורשים מחיר מסוים - מאמץ, מחשבה וכסף; החלופות האחרות אינן תמידית מובנות, ברורות וידועות - באי הודאות יש סיכון; כמו כן יש לחצים חברתיים לשמירת הסטטוס קוו. 
 
 [Samuelson & Zeckhauser, 1998](https://scholar.harvard.edu/sites/scholar.harvard.edu/files/rzeckhauser/files/status_quo_bias_in_decision_making.pdf) בדקו את התופעה במחקר שדה.
 

פסיכולוגיה/חשיבה/חוקים.md

@@ -3,14 +3,14 @@ title: חוקי החלטה
 description: 
 published: true
 date: 2024-08-06T13:05:07.907Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_קוגניטיבית
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
 ---
 
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_3_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_.pptx)
+    [מצגת](assets/שיעור_מס_3_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_.pptx)
 
 ## דומיננטיות
 חלופה **דומיננטיות** היא החלופה המביאה תוצאה רצויה ללא קשר למצבי העולם
@@ -80,7 +80,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
 ## בניית עץ החלטה
 [**עץ החלטה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Decision_tree) הוא ייצוג אחר של אפשרויות לקבלת החלטה.
 
-![manual_decision_tree.jpg](/פסיכולוגיה/חשיבה/manual_decision_tree.jpg)
+![manual_decision_tree.jpg](assets/manual_decision_tree.jpg)
 ^(מתוך:^ ^ויקיפדיה)^
 
 עץ החלטה מאופיין בשני סוגים של צמתים - צמתים בסימון מלבני - נקודה שבה המחליט צריך לבחור בין חלופות (לקחת\לא לקחת מטריה), וצמתים בסימון עגול - מצב עולם ממנו יוצאות חלופת הסתברותיות שאינן בשליטת המחליט (ירד\לא ירד גשם).

פסיכולוגיה/חשיבה/מודלים.md

@@ -3,13 +3,13 @@ title: מודלים לקבלת החלטות
 description: 
 published: true
 date: 2024-06-14T10:56:38.572Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_קוגניטיבית
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-16T14:45:05.943Z
 ---
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_2_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_נתונים_תשפד.pptx)
+    [מצגת](assets/שיעור_מס_2_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_נתונים_תשפד.pptx)
 
 
 ## מודלים לקבלת החלטות

פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי.md

@@ -3,13 +3,13 @@ title: המודל הנורמטיבי
 description: איך ראוי לקבל החלטות?
 published: true
 date: 2024-08-06T15:25:19.560Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_קוגניטיבית
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-14T09:50:27.423Z
 ---
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_8.1_תורת_תוחלת_התועלת_מודל_תשפד.pptx)
+    [מצגת](assets/שיעור_מס_8.1_תורת_תוחלת_התועלת_מודל_תשפד.pptx)
 
 ## תורת תוחלת התועלת
 [Von Neuman & Morgenstern, 1947](https://psycnet.apa.org/record/1947-03159-000) הציעו את המודל הנורמטיבי **תורת תוחלת התועלת** (Expected Utility Theory). היא מתבססת על נוסחת תוחלת הערך של כל חלופה:

פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון.md

@@ -3,13 +3,13 @@ title: סיכון
 description: 
 published: true
 date: 2024-08-06T11:37:08.547Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_קוגניטיבית, סינתטי_א_פריורי
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-08-06T11:37:08.547Z
 ---
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf)
+    [מצגת](שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](assets/hardman._ch_12+14.pdf)
 
 !!! info ""
     **סיכון** הוא הסיכוי שמשהו רע יקרה.

פסיכולוגיה/חשיבה/שקועה.md

@@ -3,13 +3,13 @@ title: אפקט העלות השקועה
 description: 
 published: true
 date: 2024-08-06T11:40:23.195Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_קוגניטיבית
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-08-06T11:39:43.130Z
 ---
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf) (זהים ל[סיכון])(/פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון)
+    [מצגת](שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](assets/hardman._ch_12+14.pdf) (זהים ל[סיכון])(/פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון)
 
 !!! info ""
     **אפקט העלות השקועה** הוא ההתייחסות הלא-רציונלית להשקעות העבר בהחלטות על אירועי העתיד - הנטייה לקחת בחשבון את המשאבים שהושקעו בעת בחירה בין חלופות

פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי.md

@@ -3,17 +3,17 @@ title: המודל התיאורי
 description: Prospect Theory
 published: true
 date: 2024-07-14T07:17:12.825Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_קוגניטיבית, נומנון_תופעה
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
 ---
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_9.1._תאוריית_הפרוספקט_תשפד_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch.7.pdf)
+    [מצגת](assets/שיעור_9.1._תאוריית_הפרוספקט_תשפד_מודל.pptx), [ספר](assets/hardman._ch.7.pdf)
 
 [Kahenman and Tversky (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1990-98751-006) הגו את **תיאוריית הפרוספקט**, שמנסה להסביר איך אנשים מתנהגים *בפועל* - מודל תיאורי.
 
-המודל מבוסס על [מודל תוחלת התועלות](/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי) הנורמטיבי:
+המודל מבוסס על [מודל תוחלת התועלות](נורמטיבי) הנורמטיבי:
 
 - החלטות מתקבלות על סמך "חישוב" תוחלת התועלת כסכום מכפלות ההסתברות בערך.
 
@@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
 
 - הערך (סובייקטיבי) של כל תוצאה תלוי ב*נקודת הייחוס* (Reference point)
 
-![9e824fd02ca5c11a5369912df25b5fdbc31b6394.svg](/פסיכולוגיה/חשיבה/9e824fd02ca5c11a5369912df25b5fdbc31b6394.svg)
+![9e824fd02ca5c11a5369912df25b5fdbc31b6394.svg](assets/9e824fd02ca5c11a5369912df25b5fdbc31b6394.svg)
 
 
 ## פונקציית הערך הסובייקטיבי
@@ -47,13 +47,13 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
 רוב האנשים בוחרים באופציה הודאית ברווח (1.) ובאופציה הלא ודאית בהפסד (2.). ההעדפה הזו מדגימה את תופעת *שנאת הסיכון* - במצבי הפסד, אנחנו אוהבים סיכון - סיכוי לצאת מההפסד - אבל במצבי רווח, אנחנו שונאים סיכון - כל זאת **למרות שהתוחלת זהה בשני התרחישים**.
 
 
-![1024px-loss_aversion.png](/פסיכולוגיה/חשיבה/1024px-loss_aversion.png)
+![1024px-loss_aversion.png](assets/1024px-loss_aversion.png)
 
 הפונקצייה קעורה בהפסד וקמורה ברווח, והתועלת שלה הולכת ופוחתת ככל שהמגמה עולה - התועלת השולית הולכת ופוחתת. 
 
 בתורת תוחלת התועלת, אין הבדל בין רווח להפסד - רק התוחלת משנה. אבל מבחינת תיאוריית הפרוספקט, זה משנה. השיפוע בצד של ההפסד תלול יותר: ההפסד "כואב" לנו יותר מהרווח. אני אעריך הרבה פחות רווח של 50$ מאשר שאני אכאב הפסד של 50$ - זו תופעה המכונה **שנאת הפסד**.
 
-![screenshot_from_2024-06-21_13-22-12.png](/פסיכולוגיה/חשיבה/screenshot_from_2024-06-21_13-22-12.png)
+![screenshot_from_2024-06-21_13-22-12.png](assets/screenshot_from_2024-06-21_13-22-12.png)
 
 ראו כיצד התיאורייה מסבירה את ההעדפה שלנו מקודם. השיפוע על לנקודת ה10,000 דולר (10K) גבוה יותר מהקו הממוצע בין רווח של 5K ל15K; הממוצע של שניהם נמוך יותר בגלל שהתועלת השולית הולכת ופוחתת. היות והערך הסובייקטיבי הממוצע של ה10K גבוה יותר, אנחנו נוטים לבחור באפשרות הזו.
 
@@ -61,7 +61,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
 
 ## אפקט המסגור
 
-זוהי הפרה של [עקרון הקביעות](/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי#קביעות).
+זוהי הפרה של [עקרון הקביעות](נורמטיבי#קביעות).
 
 תארו לעצמכם שארה"ב מכינה עצמה להתפרצות מגיפה שצפויה להמית כ600 איש. שתי תוכניות פעולה עומדות על הפרק:
 
@@ -92,7 +92,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
 מסגור חיובי ושלילי נמצאו קשורים לרמות שונות של עיבוד קוגניטיבי - מסגור שלילי הוביל לעיבוד מעמיק יותר ונקשר במזני תגובה ארוכים יותר ([Gonzalez et al, 2005](); [Payner et al, 1993](https://psycnet.apa.org/record/1993-98283-000)).
 
 
-אפקט המסגור מוסבר במונחים של עימות בין [מערכת 1, הרגשית והאוטומטית, למערכת 2, האנליטית והמבוקרת](/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות#תיאוריית-המערכות-הכפולות).
+אפקט המסגור מוסבר במונחים של עימות בין [מערכת 1, הרגשית והאוטומטית, למערכת 2, האנליטית והמבוקרת](גישות#תיאוריית-המערכות-הכפולות).
 
 בחירה באופציה הבטוחה בתרחישי רווח ובאופציה המסוכנת במצבי הפסד נקשרה בפעילות מוגברת של האמיגדלה, לעומת בחירות רציונליות יותר שגררה פעילות באזורים קדמיים במוח ([De Martino et al, 2006](https://psycnet.apa.org/record/2006-10584-001)).
 
@@ -102,7 +102,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
 
 ## פונקציית המשקל
 
-![weight.png](/פסיכולוגיה/חשיבה/weight.png)
+![weight.png](assets/weight.png)
 
 בציר הX מוצגות ההסתברויות, ובציר Y - הטרנספורמציה: הערך הסובייקטיבי שאנחנו מייחסים למאורעות. ניתן לראות שיש לנו הערכת חסר של הסתברויות בינוניות וגבוהות, והערכת יתר של הסתברויות נמוכות[^1].