Relegate assets to subdir (+ new pages)

פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md

@@ -3,7 +3,7 @@ title: היוריסטיקות
 description: הערכות סובייקטיביות של אי-ודאות
 published: true
 date: 2024-08-06T15:01:30.802Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, היוריסטיקה
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, היוריסטיקה, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_קוגניטיבית, נומנון_תופעה
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
 ---
@@ -14,7 +14,7 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
 המאמר מתאר שלוש היוריסטיקות - היוריסטיקת היציגיות, הזמינות והעיגון - המשמשות להערכת הסתברויות ולניבוי ערכים. הוא מונה הטיות שיוריסטיקות אלה מובילות אליהן.
 
 !!! success "ראו גם"
-    [תרגול (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/חשיבה/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
+    [תרגול (מבוא לפסיכולוגיה)](assets/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
 ## היוריסטיקת העיגון
 
 !!! success "ראו גם"
@@ -102,7 +102,7 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 
 ## היוריסטיקת הזמינות
 
-!!! info "[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/copy_of_שיעור_מס_5_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_5חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_חלק_ב_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/kahneman._thinking_fast_and_slow._ch._14-17..pdf)"
+!!! info "[מצגת](assets/copy_of_שיעור_מס_5_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד.pptx), [מצגת](assets/שיעור_מס_5חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_חלק_ב_מודל.pptx), [ספר](assets/kahneman._thinking_fast_and_slow._ch._14-17..pdf)"
 
 **היוריסטיקת הזמינות** היא הערכת הסתברות של מאורע או שכיחות של קבוצה תוך הסתמכות על מספר הדוגמאות והקלות שבה הן עולות לתודעה. בקיצור, היוריסטיקת הזמינות היא הערכת סיכוי למאורע שקל יותר לחשוב עליו (כי הוא פשוט יותר, כי אני חשוף אליו יותר) כגבוהה יותר - על סמך הזמינות בזיכרון, ולא על סמך הנתונים.
 
@@ -189,7 +189,7 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 ([Kahneman & Tversky, 1972](https://psycnet.apa.org/record/1973-03699-001)) הערכת ההסתברות של אירוע לא ודאי ע"י המידה שבה הוא: 
 - זהה במאפיינים המהותיים לאוכלוסיית האם
 - משקף את המאפיינים הבולטים של התהליך שבו הוא נוצר
-בגדול, זו הנטייה לשפוט דברים על פי ה [הטפסים](/פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים) שלהם - דברים כמו, *המסעדה הזו מלאה באנשים - האוכל שם בטח מעולה* (מה אם יש שם אירוע?). 
+בגדול, זו הנטייה לשפוט דברים על פי ה [הטפסים](../חברתית/הטפסים) שלהם - דברים כמו, *המסעדה הזו מלאה באנשים - האוכל שם בטח מעולה* (מה אם יש שם אירוע?). 
 
 אנשים משתמשים בהיוריסטיקה זו בשיפוטי **דמיון**. אולם, היא מובילה לטעויות חמורות מכיוון שיציגות אינה מושפעת בהכרח מגורמים שצריכים להשפיע על הסתברות, ולהיפך - יש גורמים המשפיעים על הסתברות אבל לא קשורים ליציגות. מכך נובעות טעויות שיטתיות:
 
@@ -245,7 +245,7 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 
 רוב הנבדקים השיבו ש(א.) מקרי, משום שיש בה יותר החלפות - בייצוגיות שלנו לאקראיות, החלפה מייצגת אקראיות. בפועל, שתי הסדרות מקריות. סדרות מתחלפות נתפסות כמייצגות מקריות יותר מאשר סדרות שאינן מתחלפות. בשל הציפיה שלנו ליציגות (המתעלמת מגודל מדגם), אנו מצפים שסדרות מקריות תהיינה סדרות מתחלפות[^7].
 
-תופעה שקשורה בתפיסת המקריות והתלות הסדרתית היא [**אפקט העלות השקועה**](/פסיכולוגיה/חשיבה/שקועה): לאחר מספר סיבובים\משחקים לא מוצלחים, המהמר מצפה לסיבוב מוצלח - למרות שהאירועים האלו בלתי-תלויים; זה שהוא לא הצליח עד עכשיו לא משפיע בכלל על ההצלחה הצפויה לו בהמשך.
+תופעה שקשורה בתפיסת המקריות והתלות הסדרתית היא [**אפקט העלות השקועה**](שקועה): לאחר מספר סיבובים\משחקים לא מוצלחים, המהמר מצפה לסיבוב מוצלח - למרות שהאירועים האלו בלתי-תלויים; זה שהוא לא הצליח עד עכשיו לא משפיע בכלל על ההצלחה הצפויה לו בהמשך.
 
 
 1. לאחר זכיה ב"לוטו", מחליפים את המספר הקבוע, שכן לא נראה סביר שאותו מספר יוגרל פעם נוספת.
@@ -306,4 +306,4 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 [^6]: יש האומרים גם טעונות רגשית, אם כי אין הסכמה על זה.
 [^7]: מאותה סיבה בדיוק, אנשים לא אוהבים למלא בלוטו מספרים עוקבים (12345) למרות שהסבירות שלהם היא בדיוק כמו של כל השאר.
 [^8]: כן, פירסון הזה.
-[^9]: מחקר שקשור ב[תפיסה עצמית של תכונות](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#תפיסה-עצמית-של-תכונות)
+[^9]: מחקר שקשור ב[תפיסה עצמית של תכונות](../חברתית/העצמי#תפיסה-עצמית-של-תכונות)