Relegate assets to subdir (+ new pages)
This commit is contained in:
@@ -3,17 +3,17 @@ title: המודל התיאורי
|
||||
description: Prospect Theory
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-14T07:17:12.825Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_קוגניטיבית, נומנון_תופעה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_9.1._תאוריית_הפרוספקט_תשפד_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch.7.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/שיעור_9.1._תאוריית_הפרוספקט_תשפד_מודל.pptx), [ספר](assets/hardman._ch.7.pdf)
|
||||
|
||||
[Kahenman and Tversky (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1990-98751-006) הגו את **תיאוריית הפרוספקט**, שמנסה להסביר איך אנשים מתנהגים *בפועל* - מודל תיאורי.
|
||||
|
||||
המודל מבוסס על [מודל תוחלת התועלות](/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי) הנורמטיבי:
|
||||
המודל מבוסס על [מודל תוחלת התועלות](נורמטיבי) הנורמטיבי:
|
||||
|
||||
- החלטות מתקבלות על סמך "חישוב" תוחלת התועלת כסכום מכפלות ההסתברות בערך.
|
||||
|
||||
@@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
|
||||
|
||||
- הערך (סובייקטיבי) של כל תוצאה תלוי ב*נקודת הייחוס* (Reference point)
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
|
||||
|
||||
## פונקציית הערך הסובייקטיבי
|
||||
@@ -47,13 +47,13 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
|
||||
רוב האנשים בוחרים באופציה הודאית ברווח (1.) ובאופציה הלא ודאית בהפסד (2.). ההעדפה הזו מדגימה את תופעת *שנאת הסיכון* - במצבי הפסד, אנחנו אוהבים סיכון - סיכוי לצאת מההפסד - אבל במצבי רווח, אנחנו שונאים סיכון - כל זאת **למרות שהתוחלת זהה בשני התרחישים**.
|
||||
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
|
||||
הפונקצייה קעורה בהפסד וקמורה ברווח, והתועלת שלה הולכת ופוחתת ככל שהמגמה עולה - התועלת השולית הולכת ופוחתת.
|
||||
|
||||
בתורת תוחלת התועלת, אין הבדל בין רווח להפסד - רק התוחלת משנה. אבל מבחינת תיאוריית הפרוספקט, זה משנה. השיפוע בצד של ההפסד תלול יותר: ההפסד "כואב" לנו יותר מהרווח. אני אעריך הרבה פחות רווח של 50$ מאשר שאני אכאב הפסד של 50$ - זו תופעה המכונה **שנאת הפסד**.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
|
||||
ראו כיצד התיאורייה מסבירה את ההעדפה שלנו מקודם. השיפוע על לנקודת ה10,000 דולר (10K) גבוה יותר מהקו הממוצע בין רווח של 5K ל15K; הממוצע של שניהם נמוך יותר בגלל שהתועלת השולית הולכת ופוחתת. היות והערך הסובייקטיבי הממוצע של ה10K גבוה יותר, אנחנו נוטים לבחור באפשרות הזו.
|
||||
|
||||
@@ -61,7 +61,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
|
||||
|
||||
## אפקט המסגור
|
||||
|
||||
זוהי הפרה של [עקרון הקביעות](/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי#קביעות).
|
||||
זוהי הפרה של [עקרון הקביעות](נורמטיבי#קביעות).
|
||||
|
||||
תארו לעצמכם שארה"ב מכינה עצמה להתפרצות מגיפה שצפויה להמית כ600 איש. שתי תוכניות פעולה עומדות על הפרק:
|
||||
|
||||
@@ -92,7 +92,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
|
||||
מסגור חיובי ושלילי נמצאו קשורים לרמות שונות של עיבוד קוגניטיבי - מסגור שלילי הוביל לעיבוד מעמיק יותר ונקשר במזני תגובה ארוכים יותר ([Gonzalez et al, 2005](); [Payner et al, 1993](https://psycnet.apa.org/record/1993-98283-000)).
|
||||
|
||||
|
||||
אפקט המסגור מוסבר במונחים של עימות בין [מערכת 1, הרגשית והאוטומטית, למערכת 2, האנליטית והמבוקרת](/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות#תיאוריית-המערכות-הכפולות).
|
||||
אפקט המסגור מוסבר במונחים של עימות בין [מערכת 1, הרגשית והאוטומטית, למערכת 2, האנליטית והמבוקרת](גישות#תיאוריית-המערכות-הכפולות).
|
||||
|
||||
בחירה באופציה הבטוחה בתרחישי רווח ובאופציה המסוכנת במצבי הפסד נקשרה בפעילות מוגברת של האמיגדלה, לעומת בחירות רציונליות יותר שגררה פעילות באזורים קדמיים במוח ([De Martino et al, 2006](https://psycnet.apa.org/record/2006-10584-001)).
|
||||
|
||||
@@ -102,7 +102,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
|
||||
|
||||
## פונקציית המשקל
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
|
||||
בציר הX מוצגות ההסתברויות, ובציר Y - הטרנספורמציה: הערך הסובייקטיבי שאנחנו מייחסים למאורעות. ניתן לראות שיש לנו הערכת חסר של הסתברויות בינוניות וגבוהות, והערכת יתר של הסתברויות נמוכות[^1].
|
||||
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user