Relegate assets to subdir (+ new pages)
|
Before Width: | Height: | Size: 33 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 92 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 98 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 35 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 33 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 48 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 61 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 96 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 141 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 73 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 173 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 23 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 37 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 52 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 29 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 18 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 74 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 67 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 78 KiB |
@@ -3,7 +3,7 @@ title: מבוא
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-07T08:26:52.045Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, מבוא, סיכום, סמסטר ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, מבוא, סיכום, סמסטר ב, תואר_ראשון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
---
|
||||
@@ -16,12 +16,12 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
|
||||
## שיעור 3 - האבולוציה של המוח
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אבולוציה_של_מח_3.1.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/אבולוציה_של_מח_3.1.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
## שיעור 4 - פסיכופיזיקה
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/5.1_פסיכופיזיקה.pdf),[תרגול,](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_4_-_פסיכופיזיקה_ניסויים_2022_לסטודנטים.pptx)[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/5.1_פסיכופיזיקה.pdf),[תרגול,](assets/תרגול_4_-_פסיכופיזיקה_ניסויים_2022_לסטודנטים.pptx)[תרגול](assets/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx)
|
||||
|
||||
*פסיכופיזיקה* היא התגובה הפסיכולוגית לגירויים פיזיים. היא עוסקת ב3 בעיות:
|
||||
|
||||
@@ -114,7 +114,7 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
|
||||
## שיעור 5 - חקר התפיסה
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה-יסודות_6.1.pdf),[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסת_מיקום_עומק_ומרחק_6.2.pdf),[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/היכר_6.3.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/תפיסה-יסודות_6.1.pdf),[מצגת](assets/תפיסת_מיקום_עומק_ומרחק_6.2.pdf),[מצגת](assets/היכר_6.3.pdf)
|
||||
|
||||
### שלוש גישות מרכזיות בחקר התפיסה
|
||||
- אקולוגית - תפיסה ישירה
|
||||
@@ -159,7 +159,7 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
|
||||
## שיעור 6
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_קלאסית_7.1.pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/למידה_קלאסית_7.1.pdf),[תרגול](assets/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx)
|
||||
|
||||
### תהליכי Top-Down (המשך: מודל רומלהרט ומקללנד)
|
||||
ברגע ששכבת המילים מופעלת במודל הנ"ל, נשלחים גם מסרים מעכבים לשכבת האותיות. תהליכים כאלו מאפשרים לנו להסביר כיצד אנו אומדים מילים גם כאותיות חסרות\לא במקום.
|
||||
@@ -242,7 +242,7 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
|
||||
## שיעור 7 - למידה אופרנטית
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_אופרנטית_7.2_(1).pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_קלאסית_-_סטודנטים_2022.pptx),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_10_-_התניה_אופרנטית_2022_-_לסטודנטים_בלי_תשובות.pptx)
|
||||
[מצגת](למידה_אופרנטית_7.2_(1).pdf),[תרגול](assets/למידה_קלאסית_-_סטודנטים_2022.pptx),[תרגול](assets/תרגול_10_-_התניה_אופרנטית_2022_-_לסטודנטים_בלי_תשובות.pptx)
|
||||
|
||||
הלמידה האופרנטית היא הקשר בין ההתנהגות האופרנטית (ההתנהגות שהאורגניזם יוזם) לתוצאות.
|
||||
|
||||
@@ -309,7 +309,7 @@ VI2min - רווח ממוצע של שתי דקות בין חיזוקים
|
||||
|
||||
## שיעור 8 - קשב ותפקודים מנהלתיים
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/קשב_ותפקודים_אקזקוטיביים_9.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/קשב_ותפקודים_אקזקוטיביים_9.pdf)
|
||||
|
||||
עד שנות החמישים של המאה ה20, כמעט ולא נחקר הקשב (attention) האנושי - אך לאחר תקופה זו עם התחפתחות שיטות המחקר החל מחקר אינטנסיבי. אחד מהנושאים שנחקרו הוא הקשב הבררני (סלקטיבי) - מתוך הכמות העצומה של המידע החושי שמגיע אלינו בכל רגע נתון (לחץ הנעליים על הרגליים, משב האוויר על העור, דברים שמתרוצצים בראייה...) אנו שמים את תשומת הלב שלנו על חתך מצומצם מאוד. חוקרים רבים ניסו לעמוד על טיבו של הקשב הבררני באמצעות ניסויים הבודקים מספר תופעות.
|
||||
|
||||
|
||||
|
Before Width: | Height: | Size: 54 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 49 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 374 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 36 KiB |
@@ -3,16 +3,16 @@ title: פסיכולוגיה אבנורמלית
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-17T16:21:34.223Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, מבוא, סמסטר ב, פסיכולוגיה אבנורמלית
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, מבוא, סמסטר ב, פסיכולוגיה אבנורמלית, תואר_ראשון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-06-14T09:42:35.683Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם - קורס [פסיכופתולוגיה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה)
|
||||
ר' גם - קורס [פסיכופתולוגיה](../פסיכופתולוגיה)
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/התנהגות_אבנורמלית.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_9_-_אבנורמלית_חלק_א-_לסטודנטים.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/התנהגות_אבנורמלית.pdf), [תרגול](assets/תרגול_9_-_אבנורמלית_חלק_א-_לסטודנטים.pptx)
|
||||
|
||||
## מהי נורמליות?
|
||||
לפי פרויד, הנורמליות היא ה***אהבה והעבודה*** - היכולת לנהל מערכות יחסים משמעותיות ולהיות פעיל.
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-01-14T12:48:12.338Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, מבוא, סמסטר ב, אינטיליגנציה
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, מבוא, סמסטר ב, אינטיליגנציה, תואר_ראשון, נומנון_תופעה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-04-16T09:38:52.923Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אינטליגנציה.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/אינטליגנציה.pdf)
|
||||
|
||||
## מהי אינטיליגנציה?
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -3,16 +3,16 @@ title: אישיות
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-01-14T12:48:14.818Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, מבוא, סמסטר ב, אישיות
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, מבוא, סמסטר ב, אישיות, תואר_ראשון, סינתטי_א_פריורי, פרויד
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
|
||||
---
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[אישיות (קורס המשך)](/פסיכולוגיה/אישיות)
|
||||
[אישיות (קורס המשך)](../אישיות)
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/אישיות.pdf)
|
||||
|
||||
**אישיות** היא דפוס התנהגויות וחשיבה מסוים המתקיים לאורך זמן ובמצבים שונים, המבדיל אדם אחד ממשנהו.
|
||||
|
||||
@@ -60,7 +60,7 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
|
||||
### תיאוריית 16 גורמי האישיות של קאטל
|
||||
ריימונד קאטל (Cattell) התבסס על התיאורים של אלפורט ובנה מהם את שאלון ה16PF, שמנסה למדוד את עוצמתן של 16 מידות אופי, שמהן סבר קאטל שנבנית האישיות. קאטל צמצם את תכונות האופי ל16 באמצעות ניתוח גורמים (Factor Analysis), כפי שמקובל בענף חקר האינטיליגנציה. (למשל, כששואלים אנשים ביישנים אם הם הולכים למסיבות רבות ככל האפשר, סביר שיענו ׳לא׳ לעומת אנשים מוחצנים יותר שיענו ׳כן׳ - מהתשובות יוצרים מתאם וכך מזהים תכונות חדשות).
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^דוגמא^ ^לפרופיל^ ^אישיותי^ ^ממבחן^ ^FP16^
|
||||
|
||||
### תיאוריית שלוש הגורמים של אייסנק
|
||||
@@ -69,7 +69,7 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
|
||||
|
||||
התיאוריה של אייסנק נותנת משקל משמעותי יותר משאר התיאוריות לגורמים ביולוגיים. יתרה מכך, שלושת הגורמים של אייסנק עולים מניתוחים סטטיסטיים של מגוון מחקרים אחרים (Kline, 1993) - ולכן תיאוריית אישיות זו היא התקפה ביותר נכון להיום.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^המחשה^ ^-^ ^הקשר^ ^בין^ ^הדירוג^ ^של^ ^אייסנק^ ^לשפה^ ^היומיומית^
|
||||
|
||||
### מודל חמשת הגורמים וה- *Big Five*
|
||||
@@ -107,7 +107,7 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
|
||||
### התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד
|
||||
|
||||
!!! is-success "ראו גם"
|
||||
[התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד (אישיות)](/פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית)
|
||||
[התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד (אישיות)](../אישיות/פסיכואנליטית)
|
||||
|
||||
פרויד עסק רבות בתהליכים הלא מודעים, כפי שאלו נצפים בהתנהגות המודעת, כמו:
|
||||
- פליטות פה
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: אמוציות
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-01-14T12:48:17.344Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, מבוא, סמסטר ב, אמוציה
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, מבוא, סמסטר ב, אמוציה, תואר_ראשון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_12-_אמוציות_(1).pptx)
|
||||
[מצגת](assets/אמוציות.pdf), [תרגול](תרגול_12-_אמוציות_(1).pptx)
|
||||
|
||||
**האמוציה** היא תגובה חולפת לאירוע, גירוי או מחשבה המהווה הערכה למשמעותו של האירוע לדברים בעלי חשיבות. בכך היא נבדלת ב**במצב רוח** (mood), שבו חסרה הסיבתיות הזו. מצבי רוח נמשכים לרוב יותר זמן מרגש.
|
||||
|
||||
@@ -222,6 +222,6 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
|
||||
[^7]: שני התיאוריות התפרסמו בזמן דומה ובאופן בלתי תלוי - השניים לא חקרו יחד.
|
||||
[^8]: הסתמכו על חתולים, שאי אפשר לשאול אותם איך הם מרגישים
|
||||
[^9]: בדומה לקונוס הצבעים מפרק העין, סמסטר קודם - באמצע לא קורה כלום.
|
||||
[^10]: [גורגיאס!](/פילוסופיה/יוונית/גורגיאס#הבושה-של-גורגיאס) גורגיאס! גורגיאס!
|
||||
[^10]: [גורגיאס!](../../פילוסופיה/יוונית/גורגיאס#הבושה-של-גורגיאס) גורגיאס! גורגיאס!
|
||||
[^11]: יתרה מכך - הפערים החברתיים הנובעים מהפער העולה בהכנסה מעורר מתח נפשי אדיר, ויש אף הטוענים כי זו הסיבה שצמיחה כלכלית מובילה, באופן היסטורי, לחוסר שקט ולמלחמות.
|
||||
[^12]: הדרך *הכי טובה* ללמוד *נכון* ו***מהר***, לפי מחקרים עכשווים.
|
||||
@@ -3,18 +3,18 @@ title: פסיכולוגיה התפתחותית
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-17T16:16:40.275Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, מבוא, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, מבוא, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, תואר_ראשון, פיאז'ה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם: קורס [התפתחותית](/פסיכולוגיה/התפתחותית)
|
||||
ר' גם: קורס [התפתחותית](../התפתחותית)
|
||||
|
||||
## התפתחות קוגניטיבית
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/פסיכולוגיה_התפתחותית.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/פסיכולוגיה_התפתחותית.pdf)
|
||||
|
||||
### התיאוריה ההתפתחותית של ז'אן פיאז'ה
|
||||
החוקר השוויצרי [ז'אן פיאז'ה](https://en.wikipedia.org/wiki/Jean_Piaget)[^1] טען שההתפתחות:
|
||||
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: חישה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-01-14T12:48:23.782Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, חישה
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, חישה, תואר_ראשון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
---
|
||||
@@ -38,7 +38,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
### בעיית הגילוי
|
||||
#### תיאוריית הסף - חוק וובר
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/5.1_פסיכופיזיקה.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/5.1_פסיכופיזיקה.pdf), [תרגול](assets/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx)
|
||||
|
||||
את **סף ההבדל** (Just Noticeable Difference - JND) - כמות השינוי הנדרשת על מנת שהנבדק מגלה שינוי בעוצמת הגירוי - טבע הפיזיולוג הגרמני *ארנסט וובר*. וובר מתבסס על עיקרון שמתבטא בכל החושים: סף ההבדל קשור קשר ישיר לעוצמה של הגירוי (**הסטנדרט**). כלומר, ככל שהגירוי עוצמתי יותר, כך כמות השינוי שתידרש כדי שהנבחן ישים לב שאירע שינוי תגדל ביחס קבוע (למשל, בין משקולות של 80 ו82 גרם, ובין 400 ל410 גרם - ככל שהמשקל עולה, נידרש להוסיף יותר משקל לפני שהנבדק ישים לב שאירע שינוי).
|
||||
|
||||
@@ -67,7 +67,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
|
||||
הפונקציה המתקבלת היא דוחסת - ציר Y הוא עלייה אחידה ביחידות תחושה מול פער הולך וגדל בעוצמת הגירוי (ההתרחקות המצטברת מהסטנדרט).
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^עקומת^ ^פכנר^
|
||||
|
||||
##### סילום ישיר - חוק סטיבנס
|
||||
@@ -89,7 +89,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
|
||||
### תיאוריית גילוי אותות
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תיאוריית_גילוי_אותות_5.2.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/__תרגול_10-_גילוי_אותות_סטודנטים-_2022.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/תיאוריית_גילוי_אותות_5.2.pdf), [תרגול](assets/__תרגול_10-_גילוי_אותות_סטודנטים-_2022.pptx)
|
||||
|
||||
הסף המוחלט נקבע שרירותית בנקודה שבה הנבדק מזה את הגירוי 50% מהזמן - קביעה הכרחית בעקבות הפעולה האקראית של מערכת העצבים. במצבים של ירי איטי, למשל, העין יכולה לתפוס גירוי חלש מסוים, אך במצבים של ירי גבוה - הגירוי 'ילך לעיבוד' ב*רעש*.
|
||||
|
||||
@@ -101,7 +101,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
- אזעקת שווא (FALSE ALARM) - הנבדק אומר 'כן' בהיעדר אות
|
||||
- דחייה מוצדקת (CORRECT REJECTION) - הנבדק אומר 'לא' בהיעדר אות
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^טבלת^ ^גילוי^ ^אותות^
|
||||
|
||||
חידוש של תיאוריית גילוי האותו הוא ההבנה שההטעויות בלתי נמנעות (**ברגע שיש רעש - יש טעויות** - ו*תמיד* יש רעש) - אך ניתן להחליט לפי סוג הטעות איך להתנהג. באמצעות הבחנה זו ניתן לקבל החלטות בצורה מושכלת יותר על ידי קביעת הקריטריון - ה'כדאיות' של כל טעות לעומת האחרת.
|
||||
@@ -112,12 +112,12 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
התדירות של השיפוטים מושפעת משיקולים זרים - אם, למשל, נבדק מקבל כסף על כל גירוי שזיהה נכונה, אך אינו נענש במקרה ששגה - יהיה לו מניע מובהק להגיד יותר 'כן'. לעומת זאת, אילו נענש בזיהוי שגוי, אך אינו נענש בזיהוי חיובי - יש לו תמריץ חזק להגיד יותר 'לא'.
|
||||
באמצעות תיאוריית גילוי אותות בונים עקומות ROC, שיודעות להתמודד עם ההבדלים הנובעים מהשיקולים האלו.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^דוגמה^ ^להשפעת^ ^שיקולים^ ^זרים^ ^על^ ^שיפוט^ ^בגילוי^ ^אותות^
|
||||
|
||||
ניתן לחשב עקומת ROC הן לפי אחוז הHIT והן לפי אחוז הCORRECT REJECTION - בדרך כלל הולכים לפי הHIT (משום שהם תמיד משלימים, אין משמעות לאיזה מביניהם נבחר).
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^דוגמה^ ^לעקומת^ ^ROC^
|
||||
|
||||
#### רגישות מוחלטת
|
||||
@@ -138,14 +138,14 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
#### זיהוי חזותי - העין
|
||||
הקולטנים בעין נקראים **פוטורצפטורים** - הקולטים אור מן הסביבה ומתרגמים אותו למידע חזותי המגיע דרך העצב האופטי למוח, דרך **הדיסק האופטי** במרכז הרשתית - הרקמה הרואה באחורי העין. למעשה, אנחנו עיוורים בנקודה זו במרכז העין.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^העין^
|
||||
הרשתית מורכבת משלוש שכבות:
|
||||
- תאים **גנגיליונים**
|
||||
- תאים **דו-קטביים** (ביפולריים)
|
||||
- קולטנים (פוטורצפטורים)
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^שכבות^ ^הרשתית^
|
||||
|
||||
הכיווניות אינה אינטואיטיבית - האור חוצה את השכבות הגנגיליוניות והדו קוטביות (השקופות) ומגיע לקולטנים. אלו מעבירים את המידע לשכבה הדו קוטבית ומשם ולגנגיליונית - שחוצה את הרשתית עד לדיסק האופטי ומועבר דרך העצב האופטי למוח. כל קולטן מגיב רק את האור בסביבתו המיידית, אך כל גנגיליון יכול לקבל מידע מקולטנים רבים (עד 100).
|
||||
@@ -161,5 +161,5 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
#### זיהוי שמיעתי - האוזן
|
||||
הקולטנים באוזן נמצאים בתוך **שבלול האוזן** (Cochlea), עמוק בתוך האוזן הפנימית. קולטנים אלו קולטים את הרעד המכני של האוויר ומתרגמים אותו לצליל.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^האוזן^
|
||||
|
||||
@@ -3,16 +3,16 @@ title: חשיבה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-05T08:26:16.487Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, מבוא, סמסטר ב, חשיבה
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, מבוא, סמסטר ב, חשיבה, תואר_ראשון, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/חשיבה.pdf), [תרגול](assets/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
|
||||
|
||||
## מושגים
|
||||
ייצוג מנטלי של אובייקטים ('תפוח'). [המושגים *אינם* מילים](/פילוסופיה/מיומנויות#מילים-ככסות-למושגים) - *חמה* מייצגת גם את השמש, וגם תכונה של אש.
|
||||
ייצוג מנטלי של אובייקטים ('תפוח'). [המושגים *אינם* מילים](../../פילוסופיה/מיומנויות#מילים-ככסות-למושגים) - *חמה* מייצגת גם את השמש, וגם תכונה של אש.
|
||||
|
||||
ישנם מושגים אריסטוטליים בעלי גבולות ברורים. למשל, תכונות הליבה של 'מטוס' הן 'כלי תחבורה' - ה*גנוס* (סוג, קבוצה) ו'אווירי' - ה*דיפרנציה* (ייחוד).
|
||||
הבעיה במושגים אלה היא שלא תמיד יש תכונות ליבה ברורות (כמו פירות - מה הופך פרי לפרי?, או רהיטים - אם אני יושב על שולחן, האם הוא כיסא עכשיו?).
|
||||
@@ -27,12 +27,12 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: עולם ה[Mindfullness](/פילוסופיה/בודהיזם/הדרך#מדיטציה), למשל, עוסק בהעדפת המערכת השנייה על פני הראשונה - לא להגיב ישר אלא לשבת ולחשוב.
|
||||
[^1]: עולם ה[Mindfullness](../../פילוסופיה/בודהיזם/הדרך#מדיטציה), למשל, עוסק בהעדפת המערכת השנייה על פני הראשונה - לא להגיב ישר אלא לשבת ולחשוב.
|
||||
[^2]: יש בין נטייה זו קשר לעודד תחושה של חירום כשמחפשים תגובה מהירה ('המדינה בסכנה!').
|
||||
|
||||
## מערכת 2
|
||||
### חשיבה [טיעונית](/פילוסופיה/מיומנויות#צורות-טיעון) (פרופוזיציונלית)
|
||||
המערכת האחראית על חשיבה דדוקטיבית ואינדוקטיבית ([תקפות היא פונקציה של מבנה!](/פילוסופיה/לוגיקה/פסוקים)).
|
||||
### חשיבה [טיעונית](../../פילוסופיה/מיומנויות#צורות-טיעון) (פרופוזיציונלית)
|
||||
המערכת האחראית על חשיבה דדוקטיבית ואינדוקטיבית ([תקפות היא פונקציה של מבנה!](../../פילוסופיה/לוגיקה/פסוקים)).
|
||||
|
||||
אלא שרוב האנשים, כשהם חושבים, אינם נסמכים רק על כלליים דדוקטיביים בפתרון בעיות דדוקטיביות, ולא רק על כללים הסתברותיים (ר' דוגמת הבירה והלינדה במצגת).
|
||||
במילים פשוטות, אנשים אינם חושבים בצורה לוגית טהורה. מה משתבש?
|
||||
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: למידה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-01-14T12:48:28.328Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, למידה
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, למידה, תואר_ראשון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-01-22T15:14:05.800Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: מבחנים פסיכולוגיים
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-01-14T12:48:32.295Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, מבוא, סמסטר ב, מבחנים פסיכולוגיים
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, מבוא, סמסטר ב, מבחנים פסיכולוגיים, תואר_ראשון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-03-26T09:39:05.741Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/מבחנים_פסיכולוגיים_2022.pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/מבחנים_פסיכולוגיים_2022.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_14-_איכות_מדדי_המבחן.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/מבחנים_פסיכולוגיים_2022.pdf),[תרגול](assets/מבחנים_פסיכולוגיים_2022.pdf), [תרגול](assets/תרגול_14-_איכות_מדדי_המבחן.pptx)
|
||||
|
||||
מבחנים הם כלי יקר ערך בפסיכולוגיה, ולכן עלינו להבין אותם ולדעת לאפיין מתי הם תקינים, ומתי הם בלתי תקינים.
|
||||
מבחנים פסיכולוגיים מאופיינים כמעט תמיד בכך ש:
|
||||
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: מודעות, קשב ושינה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-01-14T12:48:34.843Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, מודעות, קשב, שינה
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, מודעות, קשב, שינה, תואר_ראשון, נומנון_תופעה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-01-21T13:30:31.157Z
|
||||
---
|
||||
@@ -39,7 +39,7 @@ Source: Chalmers, 1995.
|
||||
|
||||
## קשב
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/קשב_ותפקודים_אקזקוטיביים_9.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/קשב_ותפקודים_אקזקוטיביים_9.pdf)
|
||||
|
||||
החלק *המודע* של הקשב - כלומר, קשב שאינו נובע מרפלקס, אלא התהליך ששולט בתשומת הלב הפעילה שלנו - נקרא **קשב ברירני** (Selective Attention).
|
||||
|
||||
@@ -52,18 +52,18 @@ Source: Chalmers, 1995.
|
||||
ניסויי הקשב הראשונים התבססו על שמיעה, ונעשו באמצעות *הקשבה דיכוטית* - מטלות שדורשות מהנבדקים להאזין לשתי הודעות מילוליות שונות בשתי האוזניים (כל אוזן מקבלת הודעה אחרת).
|
||||
הנבדקים נתבקשו לחזור מיד על כל מה ששמעו באוזן ששמו אליה לב. לאחר מכן, נשאלו על ההודעה שהושמעה באוזן השנייה. בניסויים אלו, ידעו לציין שהושמע משהו, והצליחו לזכור מאפיינים גסים בהודעה - שינויים פתאומיים בעוצמה, המבטא, המין של הדובר (קול זכרי\נשי) - אך לא הצליחו לחזור על התוכן או להבין במה מדובר. הנבדקים לא שמו לב אפילו אם הקול באוזן השנייה החליף שפה, או התחיל לדבר הפוך.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^קשב^ ^דיכוטי.^ ^פסיכולוגים^ ^לא^ ^יודעים^ ^לצייר.^
|
||||
|
||||
דגם הסנן הקשבי של ברודבנט קובע על בסיס התוצאות האלו שהמוח מאזין רק לערוץ חושי אחד, וששאר המידע הולך לאיבוד. אולם רק שנתיים לאחר פרסום הדגם ב1958, דגם אחר החליף אותו.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^דגם^ ^הסנן^ ^הקשבי^ ^של^ ^ברודבנט^
|
||||
|
||||
#### [דגם ההפחתה של טריזמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Attenuation_theory)
|
||||
הדגם של ברודבנט אינו מסוגל להסביר מדוע, למשל, אנחנו מגיבים לשם שלנו, או למילים בעלות משמעות מינית, גם כשאלו מושמעות באוזן הבלתי קשובה. ניסויים מאוחרים יותר הראו שנבדקים מצליחים לעקוב אחרי ההודעה שהאזינו לה גם כשזו מחליפה אוזן באמצע המסר. כל אלו מעידים על כך שהמידע כן מעובד ברמה כלשהי גם בערוץ שהמוח אינו מודע לו. תוצאות כאלו מגבות את דגם ההפחתה של טריזמן - שקובע כי המוח מעבד את משמעות הגירויים בשני הערוצים, אך רק הערוץ המודע נכנס לזיכרון - והשניה מעובד בתצורה מופחתת. אפילו הודעה שאין בכוחו של הנבדק לשחזר מהאוזן הלא מודעת משפיעה על התודעה שלו - גם אם אינו זוכר אותה - משום שהיא מעובדת עדיין.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^דגם^ ^ההפחתה^ ^של^ ^טריזמן^
|
||||
|
||||
#### [פרדיגמת הקשב של פוזנר](https://en.wikipedia.org/wiki/Posner_cueing_task)
|
||||
@@ -72,7 +72,7 @@ Source: Chalmers, 1995.
|
||||
החץ הטרים את כיוון האות ברוב (80%) מהמקרים, ובשאר הטעה את הנבדקים.
|
||||
ההטרמה הזו סייעה לזמני התגובה שלהם: כשהחץ רמז לכיוון הנכון, זמן התגובה שלהם ירד - **אפקט תקפות הרמז**. לעומת זאת, כשהחץ הצביע לכיוון הנגדי - התגובה הואטה מאוד. כשהגירוי הופיע בצד מסוים, לנבדקים לקח הרבה מאוד זמן להגיב לגירוי בצד הנגדי אם הגירוי הראשון הוטרם להם - **אפקט עיכוב החזרה**. כלומר, אם לנבדקים הוטרם רמז בימין, ואחר כך הופיע בשמאל - זמן התגובה התארך לעומת מצב שבו לא הוטרם להם אף אחד מהרמזים - הנבדקים 'נתקעו' בצד ימין.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^פרדיגמת^ ^הקשב^ ^של^ ^פוזנר^
|
||||
|
||||
### עיוורון לשינוי
|
||||
@@ -95,7 +95,7 @@ Source: Chalmers, 1995.
|
||||
|
||||
## שינה
|
||||
!!! info ""
|
||||
[תרגול](/שינה_סטודנטים_2022.pptx)
|
||||
[תרגול](assets/שינה_סטודנטים_2022.pptx)
|
||||
|
||||
השינה היא מצב של תודעה שונה. החלומות שלנו עוצמתיים לא פחות מהערות שלנו, אבל אנחנו שוכחים אותם ברגע שאנו מתעוררים. שכחה זו גורמת לנו לחשוב - ולא בצדק - שלא היינו בהכרה. ישנם שתי סוגים מובחנים של שינה - ולפיכך שני מצבים מובחנים של תודעה שונה. איננו יודעים בדיוק מדוע אנחנו ישנים.
|
||||
|
||||
@@ -108,7 +108,7 @@ Source: Chalmers, 1995.
|
||||
במהלך שלב 4, המטבוליזם מופחת ב25%, והישנים מגיבים רק לגירויים חזקים מאוד. אם מעירים אותם, הם מפגינים בלבול ועמימות - ממצאים המעידים על כך שבשלב זה המוח אכן נח.
|
||||
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
|
||||
תוך פחות משעה מגיעים לשלב 4, ופתאום חוזרים לשלבים 3, 2 ואפילו ל1. הדופק אינו אחיד והנשימה רדודה עם השתנקויות פתאומיות. העיניים מתרוצצות לכל הכיוונים. הEEG מראה פעילות אופיינית לערות. השרירים רפויים, אך הידיים והרגליים רוטטות לעיתים.
|
||||
|
||||
@@ -120,7 +120,7 @@ Source: Chalmers, 1995.
|
||||
### כרונוטיפים
|
||||
אנשים מסוימים הם 'טיפוסי בוקר' ואחרים הם 'טיפוסי ערב' - ושני הסוגים נקראים **כרונוטיפים**. שני הסוגים מבוססים מחקרית - כמו גם שלל תכונות המזהות עם כל סוג (טיפוסי בוקר הם מצפוניים, מהימנים ויציבים; טיפוסי ערב יצירתיים, בלתי יציבים, ובעלי קשרים חברתיים חלוקים יותר; הם תזזיתיים יותר, מחפשי ריגוש, ומוחצנים יותר). טיפוסי ערב נפוצים יותר בחברות יחידניות. מחקרים מראים שתכונה זו תורשתית מאוד, ואינה מושפעת במיוחד מהסביבה. הודגם גם קשר חיובי בין טיפוסי ערב לIQ - IQ גבוה יותר נוטה להוביל לטיפוסי ערב.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
|
||||
### תפקידי השינה
|
||||
השינה היא אחת ממעט מאוד התנהגויות כוללניות - כל היונקים, הציפורים והרבה מבעלי החוליות עם דם קר ישנים. גם בעלי חיים שעצם השינה מסכן אותם בסביבתם ממשיכים לישון - מה שמצביע על תפקיד בסיסי כלשהו שהשינה ממלאת, שאנו לא ערים לו.
|
||||
|
||||
@@ -3,16 +3,16 @@ title: תפיסה
|
||||
description: מבוא לתפיסה, בדגש על תפיסה חזותית
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-17T16:16:06.243Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, תפיסה
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, תפיסה, תואר_ראשון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם: קורס [תפיסה](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה)
|
||||
ר' גם: קורס [תפיסה](תפיסה)
|
||||
## מהי תפיסה?
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה-יסודות_6.1.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/תפיסה-יסודות_6.1.pdf), [תרגול](assets/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx)
|
||||
|
||||
**תפיסה** היא התהליך שבו אנו מזהים מה מיוצג על ידי המידע המסופק מאיברי החוש שלנו. התהליך הזה הוא שמאפשר לנו תפיסה אחידה ורציפה - כשאנו מסתכלים על חפץ ממרחקים שונים או מזוויות שונות, למשל, אנחנו מסוגלים להבין שמדובר באותו החפץ - למרות שהמידע החושי שונה. זוהי, בתמצית, התפיסה.
|
||||
|
||||
@@ -41,26 +41,26 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
|
||||
עקרונות הצורה (Gestalt) מנחים אותנו כיצד המוח תופס צורות שונות.
|
||||
- **עיקרון הצורה** עוזר לנו להבחין בין הרקע לגוף, גם שאין גבול ברור.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^עיקרון^ ^הצורה^
|
||||
|
||||
- **עיקרון ההצמדה** - המוח יצמיד רכיבים בודדים לכדי צורה
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^עיקרון^ ^ההצמדה^
|
||||
|
||||
- **עיקרון הסמיכות** המוח תופס רכיבים סמוכים כחלק מאותה הצורה
|
||||

|
||||

|
||||
^עיקרון^ ^הסמיכות^
|
||||
- **עיקרון הדימיון** - המוח תופס רכיבים דומים כחלק מאותה הצורה
|
||||

|
||||

|
||||
^עיקרון^ ^הדימיון^
|
||||
- **עיקרון ההמשכיות** - המוח תופס רכיבים המשכיים כחלק מאותה הצורה
|
||||

|
||||

|
||||
^עיקרון^ ^ההמשכיות^
|
||||
- **עיקרון הסגירה** - המוח ישלים את הגבולות בצורות בהן הוא חסר כדי לייצר הבדלה ברורה.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^עיקרון^ ^הסגירה^
|
||||
|
||||
### דגמים לגילוי תכוניות
|
||||
@@ -72,7 +72,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
|
||||
משום שהתפיסה שלנו מתרחשת כמעט תמיד בתנאים שאינם מיטביים (בתאורה\זווית גרועים וכדומה), המוח נעזר בהקשר על מנת לבצע תפיסה בתהליכים שנקראים **תהליכי Top Down** - שבהם המוח מסיק קיומם של גירויים מסוימים בהתבסס על מידע קודם.
|
||||
זאת בניגוד ל**תהליכי Bottom Up** - שבהם התפיסה נבנית מן הרכיבים.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^דוגמה^ ^לתהליך^ ^Top-Down^ ^-^ ^החשיפה^ ^להקשר^ ^(מטבח)^ ^תסייע^ ^בתפיסת^ ^העצם.^
|
||||
|
||||
#### דגם זיהוי המילים של רומלהרט ומקללנד
|
||||
@@ -82,7 +82,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
|
||||
- שכבת האותיות
|
||||
- שכבת התכוניות
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^דגם^ ^זיהוי^ ^המילים^
|
||||
|
||||
המסרים המעורבים בזיהוי מילים יכולים להיות **מסרים מעוררים** או **מסרים מעכבים**.
|
||||
|
||||