Relegate assets to subdir (+ new pages)
This commit is contained in:
@@ -3,7 +3,7 @@ title: חישה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-01-14T12:48:23.782Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, חישה
|
||||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, חישה, תואר_ראשון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
---
|
||||
@@ -38,7 +38,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
### בעיית הגילוי
|
||||
#### תיאוריית הסף - חוק וובר
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/5.1_פסיכופיזיקה.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/5.1_פסיכופיזיקה.pdf), [תרגול](assets/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx)
|
||||
|
||||
את **סף ההבדל** (Just Noticeable Difference - JND) - כמות השינוי הנדרשת על מנת שהנבדק מגלה שינוי בעוצמת הגירוי - טבע הפיזיולוג הגרמני *ארנסט וובר*. וובר מתבסס על עיקרון שמתבטא בכל החושים: סף ההבדל קשור קשר ישיר לעוצמה של הגירוי (**הסטנדרט**). כלומר, ככל שהגירוי עוצמתי יותר, כך כמות השינוי שתידרש כדי שהנבחן ישים לב שאירע שינוי תגדל ביחס קבוע (למשל, בין משקולות של 80 ו82 גרם, ובין 400 ל410 גרם - ככל שהמשקל עולה, נידרש להוסיף יותר משקל לפני שהנבדק ישים לב שאירע שינוי).
|
||||
|
||||
@@ -67,7 +67,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
|
||||
הפונקציה המתקבלת היא דוחסת - ציר Y הוא עלייה אחידה ביחידות תחושה מול פער הולך וגדל בעוצמת הגירוי (ההתרחקות המצטברת מהסטנדרט).
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^עקומת^ ^פכנר^
|
||||
|
||||
##### סילום ישיר - חוק סטיבנס
|
||||
@@ -89,7 +89,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
|
||||
### תיאוריית גילוי אותות
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תיאוריית_גילוי_אותות_5.2.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/__תרגול_10-_גילוי_אותות_סטודנטים-_2022.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/תיאוריית_גילוי_אותות_5.2.pdf), [תרגול](assets/__תרגול_10-_גילוי_אותות_סטודנטים-_2022.pptx)
|
||||
|
||||
הסף המוחלט נקבע שרירותית בנקודה שבה הנבדק מזה את הגירוי 50% מהזמן - קביעה הכרחית בעקבות הפעולה האקראית של מערכת העצבים. במצבים של ירי איטי, למשל, העין יכולה לתפוס גירוי חלש מסוים, אך במצבים של ירי גבוה - הגירוי 'ילך לעיבוד' ב*רעש*.
|
||||
|
||||
@@ -101,7 +101,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
- אזעקת שווא (FALSE ALARM) - הנבדק אומר 'כן' בהיעדר אות
|
||||
- דחייה מוצדקת (CORRECT REJECTION) - הנבדק אומר 'לא' בהיעדר אות
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^טבלת^ ^גילוי^ ^אותות^
|
||||
|
||||
חידוש של תיאוריית גילוי האותו הוא ההבנה שההטעויות בלתי נמנעות (**ברגע שיש רעש - יש טעויות** - ו*תמיד* יש רעש) - אך ניתן להחליט לפי סוג הטעות איך להתנהג. באמצעות הבחנה זו ניתן לקבל החלטות בצורה מושכלת יותר על ידי קביעת הקריטריון - ה'כדאיות' של כל טעות לעומת האחרת.
|
||||
@@ -112,12 +112,12 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
התדירות של השיפוטים מושפעת משיקולים זרים - אם, למשל, נבדק מקבל כסף על כל גירוי שזיהה נכונה, אך אינו נענש במקרה ששגה - יהיה לו מניע מובהק להגיד יותר 'כן'. לעומת זאת, אילו נענש בזיהוי שגוי, אך אינו נענש בזיהוי חיובי - יש לו תמריץ חזק להגיד יותר 'לא'.
|
||||
באמצעות תיאוריית גילוי אותות בונים עקומות ROC, שיודעות להתמודד עם ההבדלים הנובעים מהשיקולים האלו.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^דוגמה^ ^להשפעת^ ^שיקולים^ ^זרים^ ^על^ ^שיפוט^ ^בגילוי^ ^אותות^
|
||||
|
||||
ניתן לחשב עקומת ROC הן לפי אחוז הHIT והן לפי אחוז הCORRECT REJECTION - בדרך כלל הולכים לפי הHIT (משום שהם תמיד משלימים, אין משמעות לאיזה מביניהם נבחר).
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^דוגמה^ ^לעקומת^ ^ROC^
|
||||
|
||||
#### רגישות מוחלטת
|
||||
@@ -138,14 +138,14 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
#### זיהוי חזותי - העין
|
||||
הקולטנים בעין נקראים **פוטורצפטורים** - הקולטים אור מן הסביבה ומתרגמים אותו למידע חזותי המגיע דרך העצב האופטי למוח, דרך **הדיסק האופטי** במרכז הרשתית - הרקמה הרואה באחורי העין. למעשה, אנחנו עיוורים בנקודה זו במרכז העין.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^העין^
|
||||
הרשתית מורכבת משלוש שכבות:
|
||||
- תאים **גנגיליונים**
|
||||
- תאים **דו-קטביים** (ביפולריים)
|
||||
- קולטנים (פוטורצפטורים)
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^שכבות^ ^הרשתית^
|
||||
|
||||
הכיווניות אינה אינטואיטיבית - האור חוצה את השכבות הגנגיליוניות והדו קוטביות (השקופות) ומגיע לקולטנים. אלו מעבירים את המידע לשכבה הדו קוטבית ומשם ולגנגיליונית - שחוצה את הרשתית עד לדיסק האופטי ומועבר דרך העצב האופטי למוח. כל קולטן מגיב רק את האור בסביבתו המיידית, אך כל גנגיליון יכול לקבל מידע מקולטנים רבים (עד 100).
|
||||
@@ -161,5 +161,5 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
#### זיהוי שמיעתי - האוזן
|
||||
הקולטנים באוזן נמצאים בתוך **שבלול האוזן** (Cochlea), עמוק בתוך האוזן הפנימית. קולטנים אלו קולטים את הרעד המכני של האוויר ומתרגמים אותו לצליל.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
^האוזן^
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user