Relegate assets to subdir (+ new pages)

פסיכולוגיה/מבוא/מודעות.md

@@ -3,7 +3,7 @@ title: מודעות, קשב ושינה
 description: 
 published: true
 date: 2024-01-14T12:48:34.843Z
-tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, מודעות, קשב, שינה
+tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, מודעות, קשב, שינה, תואר_ראשון, נומנון_תופעה
 editor: markdown
 dateCreated: 2023-01-21T13:30:31.157Z
 ---
@@ -39,7 +39,7 @@ Source: Chalmers, 1995.
 
 ## קשב
 !!! info ""
-    [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/קשב_ותפקודים_אקזקוטיביים_9.pdf)
+    [מצגת](assets/קשב_ותפקודים_אקזקוטיביים_9.pdf)
 
 החלק *המודע* של הקשב - כלומר, קשב שאינו נובע מרפלקס, אלא התהליך ששולט בתשומת הלב הפעילה שלנו - נקרא **קשב ברירני** (Selective Attention).
 
@@ -52,18 +52,18 @@ Source: Chalmers, 1995.
 ניסויי הקשב הראשונים התבססו על שמיעה, ונעשו באמצעות *הקשבה דיכוטית* - מטלות שדורשות מהנבדקים להאזין לשתי הודעות מילוליות שונות בשתי האוזניים (כל אוזן מקבלת הודעה אחרת).
 הנבדקים נתבקשו לחזור מיד על כל מה ששמעו באוזן ששמו אליה לב. לאחר מכן, נשאלו על ההודעה שהושמעה באוזן השנייה. בניסויים אלו, ידעו לציין שהושמע משהו, והצליחו לזכור מאפיינים גסים בהודעה - שינויים פתאומיים בעוצמה, המבטא, המין של הדובר (קול זכרי\נשי) - אך לא הצליחו לחזור על התוכן או להבין במה מדובר. הנבדקים לא שמו לב אפילו אם הקול באוזן השנייה החליף שפה, או התחיל לדבר הפוך.
 
-![f0324-01.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0324-01.jpg)
+![f0324-01.jpg](assets/f0324-01.jpg)
 ^קשב^ ^דיכוטי.^ ^פסיכולוגים^ ^לא^ ^יודעים^ ^לצייר.^
 
 דגם הסנן הקשבי של ברודבנט קובע על בסיס התוצאות האלו שהמוח מאזין רק לערוץ חושי אחד, וששאר המידע הולך לאיבוד. אולם רק שנתיים לאחר פרסום הדגם ב1958, דגם אחר החליף אותו.
 
-![broadbent-attention.png](/פסיכולוגיה/מבוא/broadbent-attention.png)
+![broadbent-attention.png](assets/broadbent-attention.png)
 ^דגם^ ^הסנן^ ^הקשבי^ ^של^ ^ברודבנט^
 
 #### [דגם ההפחתה של טריזמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Attenuation_theory)
 הדגם של ברודבנט אינו מסוגל להסביר מדוע, למשל, אנחנו מגיבים לשם שלנו, או למילים בעלות משמעות מינית, גם כשאלו מושמעות באוזן הבלתי קשובה. ניסויים מאוחרים יותר הראו שנבדקים מצליחים לעקוב אחרי ההודעה שהאזינו לה גם כשזו מחליפה אוזן באמצע המסר. כל אלו מעידים על כך שהמידע כן מעובד ברמה כלשהי גם בערוץ שהמוח אינו מודע לו. תוצאות כאלו מגבות את דגם ההפחתה של טריזמן - שקובע כי המוח מעבד את משמעות הגירויים בשני הערוצים, אך רק הערוץ המודע נכנס לזיכרון - והשניה מעובד בתצורה מופחתת. אפילו הודעה שאין בכוחו של הנבדק לשחזר מהאוזן הלא מודעת משפיעה על התודעה שלו - גם אם אינו זוכר אותה - משום שהיא מעובדת עדיין.
 
-![treisman_attenuation_model.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/treisman_attenuation_model.jpg)
+![treisman_attenuation_model.jpg](assets/treisman_attenuation_model.jpg)
 ^דגם^ ^ההפחתה^ ^של^ ^טריזמן^
 
 #### [פרדיגמת הקשב של פוזנר](https://en.wikipedia.org/wiki/Posner_cueing_task)
@@ -72,7 +72,7 @@ Source: Chalmers, 1995.
 החץ הטרים את כיוון האות ברוב (80%) מהמקרים, ובשאר הטעה את הנבדקים. 
 ההטרמה הזו סייעה לזמני התגובה שלהם: כשהחץ רמז לכיוון הנכון, זמן התגובה שלהם ירד - **אפקט תקפות הרמז**. לעומת זאת, כשהחץ הצביע לכיוון הנגדי - התגובה הואטה מאוד. כשהגירוי הופיע בצד מסוים, לנבדקים לקח הרבה מאוד זמן להגיב לגירוי בצד הנגדי אם הגירוי הראשון הוטרם להם - **אפקט עיכוב החזרה**. כלומר, אם לנבדקים הוטרם רמז בימין, ואחר כך הופיע בשמאל - זמן התגובה התארך לעומת מצב שבו לא הוטרם להם אף אחד מהרמזים - הנבדקים 'נתקעו' בצד ימין.
 
-![posner_paradigm_figure.png](/פסיכולוגיה/מבוא/posner_paradigm_figure.png)
+![posner_paradigm_figure.png](assets/posner_paradigm_figure.png)
 ^פרדיגמת^ ^הקשב^ ^של^ ^פוזנר^
 
 ### עיוורון לשינוי
@@ -95,7 +95,7 @@ Source: Chalmers, 1995.
 
 ## שינה
 !!! info ""
-    [תרגול](/שינה_סטודנטים_2022.pptx)
+    [תרגול](assets/שינה_סטודנטים_2022.pptx)
 
 השינה היא מצב של תודעה שונה. החלומות שלנו עוצמתיים לא פחות מהערות שלנו, אבל אנחנו שוכחים אותם ברגע שאנו מתעוררים. שכחה זו גורמת לנו לחשוב - ולא בצדק - שלא היינו בהכרה. ישנם שתי סוגים מובחנים של שינה - ולפיכך שני מצבים מובחנים של תודעה שונה. איננו יודעים בדיוק מדוע אנחנו ישנים.
 
@@ -108,7 +108,7 @@ Source: Chalmers, 1995.
 במהלך שלב 4, המטבוליזם מופחת ב25%, והישנים מגיבים רק לגירויים חזקים מאוד. אם מעירים אותם, הם מפגינים בלבול ועמימות - ממצאים המעידים על כך שבשלב זה המוח אכן נח.
 
 
-![f0338-01.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0338-01.jpg)
+![f0338-01.jpg](assets/f0338-01.jpg)
 
 תוך פחות משעה מגיעים לשלב 4, ופתאום חוזרים לשלבים 3, 2 ואפילו ל1. הדופק אינו אחיד והנשימה רדודה עם השתנקויות פתאומיות. העיניים מתרוצצות לכל הכיוונים. הEEG מראה פעילות אופיינית לערות. השרירים רפויים, אך הידיים והרגליים רוטטות לעיתים. 
 
@@ -120,7 +120,7 @@ Source: Chalmers, 1995.
 ### כרונוטיפים
 אנשים מסוימים הם 'טיפוסי בוקר' ואחרים הם 'טיפוסי ערב' - ושני הסוגים נקראים **כרונוטיפים**. שני הסוגים מבוססים מחקרית - כמו גם שלל תכונות המזהות עם כל סוג (טיפוסי בוקר הם מצפוניים, מהימנים ויציבים; טיפוסי ערב  יצירתיים, בלתי יציבים, ובעלי קשרים חברתיים חלוקים יותר; הם תזזיתיים יותר, מחפשי ריגוש, ומוחצנים יותר). טיפוסי ערב נפוצים יותר בחברות יחידניות. מחקרים מראים שתכונה זו תורשתית מאוד, ואינה מושפעת במיוחד מהסביבה. הודגם גם קשר חיובי בין טיפוסי ערב לIQ - IQ גבוה יותר נוטה להוביל לטיפוסי ערב. 
 
-![f0341-01.jpg](/f0341-01.jpg)
+![f0341-01.jpg](assets/f0341-01.jpg)
 
 ### תפקידי השינה
 השינה היא אחת ממעט מאוד התנהגויות כוללניות - כל היונקים, הציפורים והרבה מבעלי החוליות עם דם קר ישנים. גם בעלי חיים שעצם השינה מסכן אותם בסביבתם ממשיכים לישון - מה שמצביע על תפקיד בסיסי כלשהו שהשינה ממלאת, שאנו לא ערים לו.