Relegate assets to subdir (+ new pages)
This commit is contained in:
@@ -3,14 +3,14 @@ title: דיכאון חד-קוטבי
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-30T12:16:36.607Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר א, פסיכולוגיה אבנורמלית, שנה ב, דיכאון, דיכאון חד-קוטבי, דיכאון מג'ורי
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר א, פסיכולוגיה אבנורמלית, שנה ב, דיכאון, דיכאון חד-קוטבי, דיכאון מג'ורי, תואר_ראשון, פסיכופתולוגיה, פרויד
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
## דיכאון חד-קוטבי
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/__abnormal_psychology_2a_for_students.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/__abnormal_psychology_2a_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
**דיכאון חד-קוטבי** (Unipolar Depression; Major Depressive Disorder) הוא מצב קיצוני של עצב מתמשך.
|
||||
|
||||
@@ -31,7 +31,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
|
||||
## תסמינים
|
||||
|
||||
> ר' רשימת תסמינים ב[מבוא לפסיכולוגיה](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#דיכאון-מגורי)
|
||||
> ר' רשימת תסמינים ב[מבוא לפסיכולוגיה](../מבוא/אבנורמלית#דיכאון-מגורי)
|
||||
התסמינים נחלקים לארבע "משפחות"
|
||||
- רגש
|
||||
רגשות כמו אשמה, חרדה[^2], השטחה רגשית
|
||||
@@ -170,7 +170,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
|
||||
## אטיולוגיה
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_2b_for_students.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/abnormal_psychology_2b_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הDSM והICD אינם עוסקים באטיולוגיה - הסיבות להישנותה של הפרעה. המידע מגיע ממחקרים.
|
||||
@@ -212,7 +212,7 @@ Bowlby סבר כי ההתקשרות קובעת את מודל העבודה הפנ
|
||||
סוג ההתקשרות נקשר גם בסוגי ההפרעות שעלולים לסבול מהם בהמשך החיים (חרדה לעומת דיכאון). התקשרות בטוחה היא כנראה גורם מגן מהתפתחות של דיכאון, חרדה, והפרעת דחק פוסט-טראומטית.
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
ר' גם: [התפתחותית](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית)
|
||||
ר' גם: [התפתחותית](../מבוא/התפתחותית)
|
||||
|
||||
|
||||
[^12]: מלשון *להיתמך* בלטינית - דיכאון הקשור סביב הדמות המטפלת.
|
||||
@@ -276,14 +276,14 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
המודל הפרואידיאני מייחס דיכאון לנטישה של אובייקט (אדם) שמספק צרכים חשובים - אהבה, ערך עצמי וכו' - פוגע, נוטש או נעלם. חוסר היכולת לוותר על סיפוק הצורך בידי האובייקט, להתאבל ולהמשיך הלאה מוביל להפנמה של האובייקט לתוך האגו, שם הוא סופג ביקורת מן החלק הביקורתי של האגו.
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#התיאוריה-הפסיכודינאמית-של-פרויד)
|
||||
ר' גם: [התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד](../מבוא/אישיות#התיאוריה-הפסיכודינאמית-של-פרויד)
|
||||
|
||||
פרויד סבור כי כל אחד מסתובב עם אידיאל האגו - המכיל את הציפיות המופנמות מהמשפחה ומהחברה. החטאת הציפיות האלו תיצור הפנמה של כעס, שיגרור דיכאון.
|
||||
|
||||
##### תיאוריית יחסי האובייקט של קליין
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם - [תיאוריית יחסי האובייקט של קליין](/פסיכולוגיה/אישיות/קליין)
|
||||
ר' גם - [תיאוריית יחסי האובייקט של קליין](../אישיות/קליין)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -303,7 +303,7 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
ישנה גם *הגישה החוויתית*, דוגמת EFT - Emotion-focused-therapy, שמבדילה בין רגשות ראשוניים לשניוניים. לפי הגישה הזו, גברים וטיפוסים אסרטיביים יותר נוטים למסך עצב בכעס - בעקבות התנייה חברתית נגד פגיעות. מנגד, נשים וטיפוסים קורבניים יותר נוטים יותר לעצב, בעקבות התנייה חברתית כנגד כעס (Greenberg & Safran, 1987).
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [ויסות אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות#ויסות-אמוציות)
|
||||
ר' גם: [ויסות אמוציות](../מבוא/אמוציות#ויסות-אמוציות)
|
||||
|
||||
תיאוריות כאלו קובעות כי הכחשת חוויה רגשית משפיעה לרעה על הבריאות הנפשית. חוסר יכולת להשתמש באסטרטגיות התמודדות נקשר קשר הדוק לדיכאון (Gilbert, Gilbert & Irons, 2004).
|
||||
|
||||
@@ -376,7 +376,7 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
- EFT (Emotional Focus Therapy)
|
||||
טיפול ברגש הראשוני מאחורי רגשות שניוניים מזיקים.
|
||||
|
||||
- [בוננות](/פילוסופיה/בודהיזם), קשיבות (Mindfulness) (MBCT)
|
||||
- [בוננות](../../פילוסופיה/בודהיזם), קשיבות (Mindfulness) (MBCT)
|
||||
היכולת להיות ערים בקשב פעיל למה שקורה כאן ועכשיו, בהיעדר שיפוטיות.
|
||||
|
||||
- ACT (Acceptment and Commitment Therapy)
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user