docs: update פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת

פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md

@@ -2,29 +2,31 @@
 title: מסכת על טבע האדם
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-17T11:21:41.370Z
+date: 2024-06-17T12:00:06.126Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, יום
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
 ---
 
 # אידאה
-יום נבדל ברעיון ה*אידאה* לעומת לוק. היכן שלוק (ו[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט)) מגדיר אידאה כ*כל תוכן מנטלי*, יום מבחין בין כמה סוגים של **תפיסות** - *רשמים* ו*אידאות*[^1]. ה**רשמים** הם הרבה יותר ממשיים, עוצמתיים יותר מהאידאות.  
+יום נבדל ברעיון ה*אידאה* לעומת [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק). היכן ש[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#על-ההפשטה) (ו[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fn10)) מגדיר אידאה כ*כל תוכן מנטלי*, יום מבחין בין כמה סוגים של **תפיסות** - *רשמים* ו*אידאות*[^1]. ה**רשמים** הם הרבה יותר ממשיים, עוצמתיים יותר מהאידאות. בכך הוא מבקש *לדייק* את מושג האידאה יותר - הוא סבור שלוק השתמש בו בחופשיות[^5] 
 
 
-| תפיסות | |
+| תפיסות   			 |																 |
-| --- | --- | 
+| --- 	   			 | --- 														 | 
-| רשמים | אידאות |
+| רשמים  	       | אידאות													 |
-| עוצמתיים | דהויות - שיקוף חיוור של הרשמים |
+| הרגשה    			 | חשיבה 													 | 
-| תחושות | מחשבות |
+| עוצמתיים 			 | דהויות - שיקוף חיוור של הרשמים  |
-| רגשות |  | 
+| תחושות   			 | מחשבות 												 |
-| פשוטים\מורכבים | פשוטה\מורכבת |
+| רגשות 	 			 |															   | 
+| פשוטות\מורכבות | פשוטות\מורכבות									 |
 
-יום, כמו לוק, אינו מתעסק כלל באונטולוגיה; אני לא יודע מאיפה מגיעים הרשמים, ואם הם ישנם או אינם. כשהוא פוקח את העיינים ונגלית לו תמונה, זהו **רושם**; אם אעצום את עיניי ואמשיך לראות את התמונה בעיניי רוחי, מה שתיוותר היא ה**אידאה** - והרושם חולף. ה*אידאה* של התמונה תהיה העתק דהוי יותר של אותו הרושם. הרשמים חולפים כמעט מיד, אבל האידאות נתונות לנו למשך הרבה יותר זמן.  
+יום, כמו לוק, אינו מתעסק כלל באונטולוגיה; אני לא יודע מאיפה מגיעים הרשמים, ואם הם ישנם או אינם. כשהוא פוקח את העיינים ונגלית לו תמונה, זהו **רושם**; אם אעצום את עיניי ואמשיך לראות את התמונה בעיניי רוחי, מה שתיוותר היא ה**אידאה** - והרושם חולף. ה*אידאה* של התמונה תהיה העתק דהוי יותר של אותו הרושם, אך זהה לו ממש. הרשמים חולפים כמעט מיד, אבל האידאות נתונות לנו למשך הרבה יותר זמן.  
 
 התפוח האדום המוקלל של לוק הוא אידאה מורכבת; הוא רושם דהוי של (רושם של) תפוח שאני יכול לפרק לכדי גורמים (*אדום*, *מתוק*, *עגול*).
 
-האידאות הן שיקוף של הרשמים רק ברמה הפשוטה; אידאות פשוטות הן השתקפות של רשמים פשוטים, ורשמים מורכבים ייצרו אידאות פשוטות - אבל אידאות מורכבות יכולות להיות גם הרכב של רשמים פשוטים אחרים. אם תפרקו לרכיבים את הדמיונות המופרעים שלכם, תגלו שהם מורכבים מאידאות פשוטות שמקורן ברשמים פשוטים; אנחנו לא יכולים לדמיין טעם של אננס או ציוץ של ציפור מבלי שטעמנו אננס או שמענו את הציפור. אבל מרגע שיש לי את האידאות הפשוטות האלו, שמקורן ברשמים (אננס, ציפור), אני יכול לדמיין אידאה מורכבת של אננס שמצייץ כמו ציפור. 
+האידאות הן שיקוף של הרשמים רק ברמה הפשוטה; אידאות פשוטות הן השתקפות של רשמים פשוטים, ורשמים מורכבים ייצרו אידאות פשוטות - אבל אידאות מורכבות יכולות להיות גם הרכב של רשמים פשוטים אחרים. אם תפרקו לרכיבים את הדמיונות המופרעים שלכם, תגלו שהם מורכבים מאידאות פשוטות שמקורן ברשמים פשוטים; אנחנו לא יכולים לדמיין טעם של אננס או ציוץ של ציפור מבלי שטעמנו אננס או שמענו את הציפור. אבל מרגע שיש לי את האידאות הפשוטות האלו, שמקורן ברשמים (אננס, ציפור), אני יכול לדמיין אידאה מורכבת של אננס שמצייץ כמו ציפור.
+
 
 # עקרון ההעתק
 יום מכריז עקרון שתקף לכל אורך ה*מסכת*: 
@@ -34,6 +36,24 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
 
 *עקרון ההעתק* (The Copy Principle) עומד להיות המפתח של יום להרבה מהספק שהוא מטיל בהמשך ה*מסכת*, במיוחד סביב ה*סיבתיות*.
 
+אם האידאות והרשמים *תמיד באים ביחד*, כפי שיום טוען, אחד מהם חייב להיות ה*סיבה*, ואחד ה*תולדה*. אידאה מעוררת רושם, או אושם מעורר אידאה?  יום קובע כי - 
+
+> כל האידאות הפשוטות שלנו נגזרות בהופעתן הראשונה מרשמים פשוטים התואמים אותן ושאותם הן מייצגות בדייקנות
+{.info}
+
+
+יום מציב את הרשמים בתור הסיבה, ואת האידאה בתור התולדה. זהו עיקרון יסוד בשיטה של יום, אותו הוא מצדיק מהניסיון: אדם שנולד עיוור לא ידמיין צבע; אדם שנולד חירש לא ידמיין צליל; **הכל מגיע מהניסיון החושי**. לכן, זהו בעצם ניסוח נוסף של **העיקרון האמפריציסטי** - אנו נולדים לוח חלק, וכל שידוע לנו מגיע מהחושים.
+
+> שימו לב - אנחנו דנים פה *רק בתוך הרוח* - בעיני רוחו של הפרט. אנחנו לא שואלים, *מה הסיבה של הרשמים? מאיפה **זה** בא?* - יום לא מתעסק בזה; זו שאלה של ה*פיזיולוגים*, אם מישהו בכלל יכול לענות.
+{.is-warning}
+
+בהיותו אמפריציסטי, העיקרון הזה אינו *א-פריורי* - הוא לא מודע מראש או תוצאה של לוגיקה טהורה וקרה, אלא של *ניסיון*, ו*תצפית* - *אפוסטריורי*.
+
+
+> בהמשך, יום יתבסס על עיקרון הסיבתיות הזה *לתקוף* את הסיבתיות; נדמה לנו שיש פה הנחת המבוקש, אך יום יגיד - *נהפוכו*; זה מחזק וסוגר את הטיעון שלי.
+{.is-info}
+
+
 # תהליך התפיסה
 יום מתאר כיצד, כשהוא מפנה את מבטו האמפירי פנימה, הוא מגלה שהוא חווה רשמים בפתאומיות מסוימת, ושהם מתנדפים מיד - מאיפה הם הגיעו? יום לא מוטרד בזה - זה לא מושא החקירה. יש לי רושם של כיסא. מאיפה זה הגיע? כיסא שם בחוץ? הרוח? אלוהים? ליום לא אכפת - מקור לא ידוע.
 
@@ -94,4 +114,5 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
 [^1]: ומשם לעוד הרבה מאוד תתי-קטגוריות.
 [^2]: לפי יום. ארנון לא מסכים.
 [^3]: יום ניסה להתפרנס באקדמיה, למרות שזה לא הלך לו - הוא היה היסטוריון במקצועו. מעניין לראות שעד [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) הפילוסופים לא התפרנסו מזה, עד שבא קאנט והרס לכולם כי הוא הפך את הכל לנורא *טכני*. אולם, יום מוכר בזכות הפילוסופיה שלו, ובמיוחד לאור הטענה של קאנט  ש*יום עורר אותו מתרדמתו הדוגמטית* - למרות שזה עושה לו עוול. פירוש הדבר הוא לא שקאנט הוא *יומיאני* - הוא רק זה ש"נתן לו את הבעיטה" (אם כבר, קאנט הוא לייבניציאני, אומר דן).
-[^4]: *יש בה מלא פגמים, אז שלא יעוף על עצמו!*, אומר דן, *והוא לא עשה צבא*, מוסיפה גוני, אבל למרות זאת, זה *מאוד מרשים* - זה מה שקורה שהוא *לא מבזבז את הזמן שלו בטיקטוק ובחגיגות*.
+[^4]: *יש בה מלא פגמים, אז שלא יעוף על עצמו!*, אומר דן, *והוא לא עשה צבא*, מוסיפה גוני, אבל למרות זאת, זה *מאוד מרשים* - זה מה שקורה שהוא *לא מבזבז את הזמן שלו בטיקטוק ובחגיגות*.
+[^5]: הכוונה היא לא להחזיר אותו לימי [אפלטןו](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה) אלא להתאים אותה לתפיסה האמפריציסטית.