vault backup: 2025-04-01 12:12:36

.obsidian/workspace.json

@@ -13,12 +13,12 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/index.md",
+                "file": "פסיכולוגיה/רגש/index.md.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "index"
+              "title": "index.md"
             }
           }
         ]
@@ -166,11 +166,13 @@
   },
   "active": "f9e1fb3781d344a8",
   "lastOpenFiles": [
+    "פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.md",
+    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/index.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת_מבוא.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md",
     "כלליים/יוונית/הפועל.md",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.md",
     "פסיכולוגיה/מבוא.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/skinner.pdf",
@@ -200,11 +202,9 @@
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/possible.webp",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/possible.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/סיכום.pdf",
-    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/index.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/Untitled.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת",
     "כלליים/יוונית/משפטים.md",
-    "פסיכולוגיה/מיסאינפורמציה/index.md",
     "_tui5046_01.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/dislike.jpg",
     "donkey.webp",

פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.md

@@ -84,9 +84,58 @@ tags:
 	חיזוק חלקי לפי יחס משתנה מונע תופעה של האטה ביחס\זמן קבוע; אם אני יודע מתי החיזוק יבוא, אפשר קצת לשחרר עד רגע לפני החיזוק. מנגד, אם אני לא יודע מתי יגיע החיזוק, הלמידה תתחזק - יהיה קל יותר ללמוד אותה וקשה יותר להכחיד אותה.
 
 
+חיזוקים יכולים להיות גם גירויים *לא נעימים* (אברסיביים) - **עונש**. זהו *חיזוק שלילי*. 
+
+למשל, כשלא חוגרים חגורת בטיחות ברכבים חדשים, הם מצפצפים צפצפוף בלתי-נסבל. זה גירוי לא נעים, במטרה להפסיק התנהגות מסוימת. 
+
+סקינר מצא שחיזוקים שליליים היו פחות יעילים משמעותית מחיזוקים חיוביים, מכמה סיבות:
+
+- חיזוק שלילי לא מכוון אותנו לעבר ההתנהגות הרצויה
+- התנהגות שלילית, כמו התנהגות חיובית, מתעוררת בעקבות חיזוקים; כל עוד לא נטפל בחיזוקים מאחורי ההתנהגות השלילית, היא תחזור ברגע שהעונש יוסר.
+
+#### עיצוב התנהגות
+
+באמצעות מערכת החיזוקים, סקינר מתאר כיצד אנחנו מפתחים התנהגויות מאוד מורכבות - בתהליך של *עיצוב* (Shaping). בתהליך הדרגתי של חיזוקים חיוביים ושליליים, ניתן לעצב בהדרגה התנהגות ההולכת ונהיית מורכבת יותר.
+
+!!! success "סרטון - [יונים משחקות פינג פונג (Shaping)](http://www.youtube.com/watch?v=vGazyH6fQQ4&feature=related) "
+
+
+אחד היישומים הראשונים של עיצוב הוא ב*אלחוש שיטתי* (Methodical desesetization), שפיתח Joseph Wolpe. וולפה השתמש בתהליך לטיפול, למשל, [בחרדות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה#חשיפה). התהליך התרחש בכמה שלבים:
+
+- מביאים את המטופל למצב של הרפייה - רוגע עמוק
+- מבקשים מהמטופל *לדמיין* את מה שמפחיד אותו (למשל, כלב)
+- כשצצה תגובת החרדה, מחזירים את המטופל למצב של רגיעה, וככה מקשרים בין הגירוי המפחיד לרגיעה בהתניית-נגד.
+- ככל שהטיפול מתקדם, מחליפים את הדימיון בחזרה הדרגתית לגירוי אמיתי.
+
+הגישה היום חושבת שהרגיעה והחשיפה הדימיונית לא מאוד מועילות, והולכים ישר לחשיפה. המטרה היא *למידה* שמשהו לא מסוכן - ולאו-דווקא לקשר תגובת נגד שתרכך אותו. 
+
+
+## רצון חופשי?
+
+הבהביוריזם מדגיש במידה רבה את ה*דטרמיניזם* - המחשבה שאין לנו רצון חופשי - לעומת האקזיסטנציאליזם שמדגיש את ההפך. לפי הבהביוריזם, אנחנו סכום הגירויים והסביבות שלנו, וחופש לא משחק בתהליך תפקיד.
+
+ב[Beyond Freedom and Dignity](https://archive.org/details/Beyond_Freedom_and_Dignity), סקינר כן מאפשר לנו *מידה מסוימת* של חופש בבחירת החיזוקים והסביבות שלנו; אנחנו לא יכולים לעמוד מול הסביבה, אבל יש לנו חירות מסוימת בבחירת הסביבה. הוא שאף לשפר ולעצב את החברה באמצעות החיזוקים החיוביים הנכונים[^4].
+
+
+## ביקורת
+
+לא *כל* התנהגות ניתן להסביר מחשיפה ישירה לסביבה. למשל, יכול להיות שאני מפחד מכלבים כי *מישהו אמר לי* שכלבים מפחידים. יש גם דברים שאנחנו מפחדים מהם יותר אבולוציונית (כמו נחשים וג'וקים).
+
+תיאוריות חדשות יותר, כמו זו של בנדורה, מאפשרות מסלולים עקיפים ללמידה - בצפייה, בהסמלה, במידע מילולי או חזותי - ראיתי שקרה משהו, חשבתי על משהו שיכול לקרות, ושמעתי או קראתי על משהו מפחיד. כלומר, יש הרבה מאוד נתיבים ללמוד שמשהו מסוכן מעבר לחוויה ישירה. 
+
+## טיפול
+
+כאמור, היום נוהגים לטפל בחשיפה. בעבר היה מקובל להשתמש גם ב*הצפה* - חשיפה חזקה ופתאומית לגירוי. למשל, זורקים מטופל עם [חרדה חברתית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית) לחדר *מפוצץ* אנשים ושמים אותו במצבים לא-נעימים לכמה שעות טובות.
+
+האם זה עובד? לגמרי. אבל זה גם מאוד לא נעים למטופלים, והרבה מהם פורשים בדרך. חשיפה הדרגתית עדיין עובדת די טוב, והשרידות של המטופלים טובה בהרבה. חשיפה בדימיון גם מקובלת, בעיקר מול פחדים לא-הגיוניים, שיהיה קשה לשחזר במציאות.
+
+
+
+
 [^1]: > The doer is fiction; The deed is everything
 	>
 	> [Nietzsche](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה)
 
 [^2]: ישן, אז מעט נבוח (נבוח? כי פאבלוב... כלבים... לא משנה)
 [^3]: רעב ובמצוקה, כדי שיגיב (אוי).
+[^4]: אפלטון גם כותב ברוח דומה, ב[*פוליטאה*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#כלבים-פילוסופיים); בתארו את העיר המיטבית, הוא מתאר כיצד יהיה חשוב לחשוף את התושבים לגירויים ולחיזוקים הנכונים.

פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית.md

@@ -1,5 +1,5 @@
 ---
-title: חדרה חברתית
+title: חרדה חברתית
 description: 
 published: true
 date: 2024-05-26T12:47:54.600Z
@@ -8,23 +8,32 @@ editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
 ---
 
-**הפרעת חרדה חברתית** (לשעבר, *חרדה חברתית - Social Phobia*) היא
+**הפרעת חרדה חברתית** (לשעבר, *חרדה חברתית - Social Phobia*) היא ביישנות מוגזמת שמובילה למצוקה ולפגיעה בתפקוד.
 
-> לפי רוב המחקרים, הפחד שמדורג מספר 1 אצל אנשים זה דיבור בפני קהל. מספר 2 זה מוות. מוות זה מספר 2. זה נשמע הגיוני? זה אומר שלאדם הממוצע, אם אתה הולך להלוויה, עדיף לך להיות בארון מאשר לשאת את ההספד
+> לפי רוב המחקרים, הפחד שמדורג מספר 1 אצל אנשים זה דיבור בפני קהל. מספר 2 זה מוות. מוות זה מספר 2. זה נשמע הגיוני? זה אומר שלאדם הממוצע, אם אתה הולך להלוויה, עדיף לך להיות בארון מאשר לשאת את ההספד.
+>
+> > *ג'רי סיינפלד*
 
-> *ג'רי סיינפלד*
+מקובל למדוד חרדה חברתית בשאלון דוגמת:
+
+
+!!! is-info ""
+	האם את\ה מגדיר\ את עצמך כביישן או חרד בסיטואציה חברתית?
 	
-> האם את\ה מגדיר\ את עצמך כביישן או חרד בסיטואציה חברתית?
 	1. אני ביישן כרוני (40%~)
+	
 	2. הייתי ביישן כרוני בעבר (~40%)
+	
 	3. אני ביישן בסיטואציות מסוימות (~15%)
+	
 	4. מעולם לא הייתי ביישן (~5%)
 
+
 שימו לב לאחוזים - לפחות 95% אחוזים מהאנשים מתביישים לפחות ב*איזשהו* מצב. אז מה זו הפרעת חרדה חברתית? [מתי זה אבנורמלי?](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה#מהי-התנהגות-אבנורמלית)
 כשהביישנות עצימה ונרחבת עד כדי *מצוקה קלינית משמעותית* ו*פגיעה משמעותית בתפקוד*[^18]. תחשבו על מצבים כמו:
 - להישאר למובטל כי ראיונות עבודה זה מפחד
 - להישאר לבד כי אנשים זה מפחיד[^19]
-- להישאר רק כי נשים זה מפחיד[^19]
+- להישאר רווק כי נשים זה מפחיד[^19]
 
 ## קריטריונים
 !!! info ""
@@ -42,7 +51,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
 - לכתוב בפומבי
 - לטעות בפומבי
 - להיות בפומבי (אוטובוס עמוס, קניון)
-- להתחיל שיחה, לשמר שיחה, שיחות חולין, לשתף מידע אישי, מצבים אינטייים או מיניים, לפגוש אנשים חדשים, ללכת לדייט, לדבר עם זרים, להביע חוסר הסכמה או להתווכח, לדבר בטלפון, לדבר עם דמות סמכות, להחזיר מוצר פגום לחנות, להיות אסרטיבי, ללכת למסיבה, ללכת לחברים או להציב חברים אליך...[^19]
+- להתחיל שיחה, לשמר שיחה, שיחות חולין, לשתף מידע אישי, מצבים אינטייים או מיניים, לפגוש אנשים חדשים, ללכת לדייט, לדבר עם זרים, להביע חוסר הסכמה או להתווכח, לדבר בטלפון, לדבר עם דמות סמכות, להחזיר מוצר פגום לחנות, להיות אסרטיבי, ללכת למסיבה, ללכת לחברים או להזמין חברים אליך...[^19]
 
 !!! info ""
     B. The individual fears that he or she will act in a way (or show anxiety symptoms) that will be negatively evaluated (humilitating, embarrasing, lead to rejection, offend other, etc