From a80e0575dbe220724cbfb728c99116a0ce4dc2ff Mon Sep 17 00:00:00 2001
From: matanhorovitz <matanhorovitz@protonmail.com>
Date: Fri, 21 Jun 2024 13:47:02 +0300
Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20create=20=D7=A4=D7=A1=D7=99=D7=9B=D7=95?=
 =?UTF-8?q?=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94/=D7=97=D7=A9=D7=99=D7=91=D7=94/?=
 =?UTF-8?q?=D7=AA=D7=99=D7=90=D7=95=D7=A8=D7=99?=
MIME-Version: 1.0
Content-Type: text/plain; charset=UTF-8
Content-Transfer-Encoding: 8bit

---
 פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי.md | 103 +++++++++++++++++++++++++++++++++++++
 1 file changed, 103 insertions(+)
 create mode 100644 פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי.md

diff --git a/פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי.md b/פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי.md
new file mode 100644
index 00000000..f1d78663
--- /dev/null
+++ b/פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי.md
@@ -0,0 +1,103 @@
+---
+title: המודל התיאורי
+description: Prospect Theory
+published: true
+date: 2024-06-21T10:46:59.278Z
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
+editor: markdown
+dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
+---
+
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_9.1._תאוריית_הפרוספקט_תשפד_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch.7.pdf)
+{.is-info}
+
+[Kahenman and Tversky (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1990-98751-006) הגו את **תיאוריית הפרוספקט**, שמנסה להסביר איך אנשים מתנהגים *בפועל* - מודל תיאורי.
+
+המודל מבוסס על [מודל תוחלת התועלות](/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי) הנורמטיבי:
+
+- החלטות מתקבלות על סמך "חישוב" תוחלת התועלת כסכום מכפלות ההסתברות בערך.
+
+- התועלת השולית הולכת ופוחתת.
+
+אבל מבחינים בין המודלים בשתי נקודות:
+
+- ה"ההסתברות" והערך אינם אובייקטיבים, אלא עוברים טרנספורמציה
+
+- הערך (סובייקטיבי) של כל תוצאה תלוי ב*נקודת הייחוס* (Reference point)
+
+![9e824fd02ca5c11a5369912df25b5fdbc31b6394.svg](/פסיכולוגיה/חשיבה/9e824fd02ca5c11a5369912df25b5fdbc31b6394.svg)
+
+
+# פונקציית הערך הסובייקטיבי
+
+- (רווח) נניח ואתם מתבקשים לבחור בין -
+
+1. קבלת 10,000$ בוודאות
+
+2. סיכוי של 50% לזכות ב5,000$ או 15,000$
+
+
+- (הפסד) מנגד, נניח שנותנים לכם 20,000$ ומיד צריכים לבחור בין:
+
+1. להחזיר 10,000$
+
+2. סיכוי של 50% שתצטרכו להחזיר 5,000$ או 15,000$
+
+
+רוב האנשים בוחרים באופציה הודאית ברווח (1.) ובאופציה הלא ודאית בהפסד (2.). ההעדפה הזו מדגימה את תופעת *שנאת הסיכון* - במצבי הפסד, אנחנו אוהבים סיכון - סיכוי לצאת מההפסד - אבל במצבי רווח, אנחנו שונאים סיכון - כל זאת **למרות שהתוחלת זהה בשני התרחישים**.
+
+
+![1024px-loss_aversion.png](/פסיכולוגיה/חשיבה/1024px-loss_aversion.png)
+
+הפונקצייה קעורה בהפסד וקמורה ברווח, והתועלת שלה הולכת ופוחתת ככל שהמגמה עולה - התועלת השולית הולכת ופוחתת. 
+
+בתורת תוחלת התועלת, אין הבדל בין רווח להפסד - רק התוחלת משנה. אבל מבחינת תיאוריית הפרוספקט, זה משנה. השיפוע בצד של ההפסד תלול יותר: ההפסד "כואב" לנו יותר מהרווח. אני אעריך הרבה פחות רווח של 50$ מאשר שאני אכאב הפסד של 50$ - זו תופעה המכונה **שנאת הפסד**.
+
+![screenshot_from_2024-06-21_13-22-12.png](/פסיכולוגיה/חשיבה/screenshot_from_2024-06-21_13-22-12.png)
+
+ראו כיצד התיאורייה מסבירה את ההעדפה שלנו מקודם. השיפוע על לנקודת ה10,000 דולר (10K) גבוה יותר מהקו הממוצע בין רווח של 5K ל15K; הממוצע של שניהם נמוך יותר בגלל שהתועלת השולית הולכת ופוחתת. היות והערך הסובייקטיבי הממוצע של ה10K גבוה יותר, אנחנו נוטים לבחור באפשרות הזו.
+
+בדיוק אותה התופעה מתרחשת בהפסדים, הפוך: ההפסד הודאי יכאב לי יותר משום שהתועלת הסובייקטיבית שלו תהיה גבוהה מהממוצע בין הפסד קטן (5K) להפסד גדול (15K) בגלל התועלת השולית ההולכת ופוחתת - הפסד של 15K לא יכאב לי פי 3 מהפסד של 5K, אלא פחות. לכן, נבחר באפשרות הלא-ודאית.
+
+# אפקט המסגור
+
+זוהי הפרה של [עקרון הקביעות](/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי#קביעות)
+
+תארו לעצמכם שארה"ב מכינה עצמה להתפרצות מגיפה שצפויה להמית כ600 איש. שתי תוכניות פעולה עומדות על הפרק:
+
+1. הצלה ודאית של 200 איש
+
+2. 33% שכולם ינצלו, ו66% שאיש לא יינצל.
+
+במה תבחרו?
+
+רוב המשיבים (~87%) נוטים לעבר אפשרות (1.).
+
+ואם יהיו עוד 2 אפשרויות?:
+
+3. ימותו בוודאות 400 איש
+
+4. 33% שאיש לא ימות, 66% שכולם ימותו
+
+מבין שתי האפשרויות האלו, רוב המשיבים (~89%) נוטים לעבר (4.) - למרות שאלו אותן החלופות כמו (1.) ו(2.), רק בהצגה שונה (ימותו לעומת יינצלו).
+
+הפרה זו מכונה **אפקט המסגור**, וגם אותה ניתן להסביר באמצעות המודל התיאורי. 
+
+הבחירה בתרחיש זה ("המגפה האסייתית") מראה:
+
+- למסגור (רווח\הפסד) יש השפעה על העדפות של אנשים, גם כאשר תוחלת הערך זהה.
+
+- אנשים שונאי סיכון ברווחים ואוהבי סיכון בהפסדים.
+
+מסגור חיובי ושלילי נמצאו קשורים לרמות שונות של עיבוד קוגניטיבי - מסגור שלילי הוביל לעיבוד מעמיק יותר ונקשר במזני תגובה ארוכים יותר ([Gonzalez et al, 2005]();
+(https://psycnet.apa.org/record/1993-98283-000)[Payne et al, 1993]).
+
+
+אפקט המסגור מוסבר במונחים של עימות בין [מערכת 1, הרגשית והאוטומטית, למערכת 2, האנליטית והמבוקרת](/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות#תיאוריית-המערכות-הכפולות).
+
+בחירה באופציה הבטוחה בתרחישי רווח ובאופציה המסוכנת במצבי הפסד נקשרה בפעילות מוגברת של האמיגדלה, לעומת בחירות רציונליות יותר שגררה פעילות באזורים קדמיים במוח ([De Martino et al, 2006](https://psycnet.apa.org/record/2006-10584-001)).
+
+
+אפקט המסגור נובע מהיוריסטיקה רגשית המאפיינת את מערכת 1 הפועלת על פי העיקרון כי רווחים בטוחים אטרקטיביים, ואילו הפסדים בטוחים אברסיביים  במיוחד ([Kahenman & Fredrick, 2007](https://psycnet.apa.org/record/2007-02045-001)). לחץ זמן מגביר את אפקט המסגור ([Guo et al, 2017]()). הממצאים תומכים בטענה שאפקט המסגור מונע בעיקר ע"י  מערכת 1 האינטואיטיבית. 
+
+![weight.png](/פסיכולוגיה/חשיבה/weight.png)