vault backup: 2025-01-31 12:05:22

פסיכולוגיה/אישיות/הומניסטיות.md

@@ -8,38 +8,55 @@ title: גישות הומניסטיות - רוג'רס ומאסלו
 
 ## קרל רוג'רס והגישה ההומניסטית
 
-קרל רוג'רס (1902-1987), שנולד כבן רביעי למשפחה פרוטסטנטית מלוכדת בפרבר של שיקגו, הוא אבי הגישה ההומניסטית בפסיכולוגיה. דרכו המקצועית התפתלה מלימודי חקלאות, דרך הוראה בסמינר תיאולוגי, ועד ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה. למרות שקיבל הכשרה פסיכואנליטית, הוא חש שהפרשנות הפסיכואנליטית לא מסייעת מספיק למטופליו. רוג'רס המשיך לעבוד כקלינאי לאורך חייו, שירת כנשיא אגודת הפסיכולוגים האמריקאית והיה פעיל בתנועת השלום.
+[קרל רוג'רס](https://en.wikipedia.org/wiki/Carl_Rogers) (1902-1987), שנולד כבן רביעי למשפחה פרוטסטנטית מלוכדת בפרבר של שיקגו, הוא אבי **הגישה ההומניסטית** בפסיכולוגיה. דרכו המקצועית התפתלה מלימודי חקלאות, דרך הוראה בסמינר תיאולוגי, ועד ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה. למרות שקיבל הכשרה פסיכואנליטית, הוא חש שהפרשנות הפסיכואנליטית לא מסייעת מספיק למטופליו. רוג'רס המשיך לעבוד כקלינאי לאורך חייו, שירת כנשיא אגודת הפסיכולוגים האמריקאית והיה פעיל בתנועת השלום.
 
-### הקונטקסט ההיסטורי
+### הקשר היסטורי
 
-הגישה ההומניסטית התפתחה בתוך הקשר רחב יותר של התנועה ההומניסטית - הן בפילוסופיה והן בחברה, במיוחד על רקע מלחמת העולם השנייה ומלחמת ויאטנם. היום, כשאנו חיים בתרבות הומניסטית, קשה להעריך את המהפכנות של רעיונותיו של רוג'רס. הליבה של החשיבה ההומניסטית היא שהסמכות נמצאת בחוויה של האדם - לא באמיתות חיצוניות, באלים או בדתות.
+הגישה ההומניסטית התפתחה בתוך הקשר רחב יותר של התנועה ההומניסטית בפילוסופיה ובחברה, במיוחד על רקע מלחמת העולם השנייה ומלחמת ויאטנאם. היום, כשאנו חיים בתרבות הומניסטית, קשה להעריך את המהפכנות של רעיונותיו של רוג'רס. ליבה של החשיבה ההומניסטית היא שהסמכות נמצאת בחוויה של האדם - לא באמיתות חיצוניות, באלים או בדתות.
 
 ### תפיסת האישיות
 
-רוג'רס פיתח תפיסה פנומנולוגית המדגישה את הסובייקטיביות של האדם השלם. עבורו, החוויה הסובייקטיבית - הכוללת תחושות, רגשות, מחשבות, שאיפות וצרכים - היא המפתח להבנת האישיות. זוהי עמדה המנוגדת לתפיסה הפסיכואנליטית (הרואה את הנפש כלא מודעת ודחפית) ולתפיסה ההתנהגותית (הרואה את הנפש כסך של למידה והתניות).
+רוג'רס פיתח תפיסה פנומנולוגית (תופעתית) המדגישה את הפרטניות (סובייקטיביות) של האדם השלם. עבורו, החוויה האישית - תחושות, רגשות, מחשבות, שאיפות וצרכים - היא המפתח להבנת האישיות. זוהי עמדה המנוגדת לתפיסה הפסיכואנליטית, של אדם כ"מערכת סגורה", הרואה את הנפש כלא מודעת ודחפית, ולתפיסה ההתנהגותית הרואה את הנפש כסך של למידה והתניות.
+
+תפקידו של המטפל ההומניסטי הוא לא להביא את המטופל ל*הארה* אודות משהו שלא ידע, כמו בגישות הפרואידיאניות, אלא לעזור לו לגלות את עצמו. 
+
 
 ### הנטייה להגשמה
 
-רעיון מרכזי בתיאוריה של רוג'רס הוא הנטייה להגשמה (actualizing tendency) - המוטיבציה המרכזית של האדם. בשונה מפרויד, שראה את המוטיבציה העיקרית כהפחתת מתח, רוג'רס טען שהמוטיבציה העיקרית היא דווקא הגברת מתח לצורך התפתחות והתמודדות עם אתגרים. זהו כוח ביולוגי הקיים בכל אורגניזם חי, גם אם אינו תמיד מודע.
+רעיון מרכזי בתיאוריה של רוג'רס הוא **הנטייה להגשמה** (actualizing tendency) - הדחף האנושי להתממש בהתאם ליכולות שלנו, לבטא את עצמנו בעולם[^1]. בשונה מפרויד, שראה את המניע העיקרי כהפחתת מתח ליבידינאלי, רוג'רס טען שהמניע העיקרי היא דווקא *הגברת* מתח -  לצורך התפתחות והתמודדות עם אתגרים. רוג'רס סבר שזהו כוח ביולוגי הקיים בכל אורגניזם חי, גם אם אינו תמיד מודע.
 
 ### החוויה האורגניזמית ומושג העצמי
 
-רוג'רס הבחין בין שני מושגים מרכזיים: החוויה האורגניזמית - החוויה הסובייקטיבית המלאה של האדם, ומושג העצמי - החלק המודע של החוויה האורגניזמית. החוויה האורגניזמית כוללת גם תת-תפיסה (subception) - חוויה ראשונית שטרם תורגמה למילים. אדם בריא, לפי רוג'רס, הוא אדם שיש התאמה בין החוויה האורגניזמית שלו למושג העצמי שלו.
+רוג'רס טבע שני מושגים מרכזיים בחתירה הזו להגשמה עצמית - 
+
+- **החוויה האורגניזמית**
+	החוויה הסובייקטיבית המלאה של האדם, לרבות **תת-תפיסה** (subception) - חוויה ראשונית טרום-מילולית
+
+- מושג העצמי
+	 החלק המודע, המילולי, המוצהר של החוויה האורגניזמית - תפיסות, תחושות, מחשבות, רגשות וערכים ביחס לעצמי ולסביבה (*מי אני? מה אני? מה זה?[^2]*)
+
+
+אדם בריא, לפי רוג'רס, הוא אדם שיש התאמה בין החוויה האורגניזמית שלו למושג העצמי שלו. המפתח לכך הוא **הערכה אורגניזמית** - היכולת האינטואיטיבית לשפוט דברים כטובים או רעים עבורנו ועבור ההגשמה העצמית שלנו. דיכוי סביבתי של ההערכה  הזו מוביל לפער בין מושג העצמי לחוויה האורגניזמית, וכך מוביל לפסיכופתולוגיה.
 
 
 
 
 ## פערים בין החוויה האורגניזמית ומושג העצמי
 
-פערים בין החוויה האורגניזמית למושג העצמי נוצרים בעיקר בשל הצורך האוניברסלי בהערכה חיובית. כיצורים חברתיים, פיתחנו צורך עמוק בהערכה מאחרים. צורך זה עלול להוביל לפער וקונפליקט בין החוויה האורגניזמית למושג העצמי - למשל, כשאדם כועס אך נתפס כרגוע.
+פערים בין החוויה האורגניזמית למושג העצמי נוצרים בעיקר בשל הצורך בהערכה חיובית: כיצורים חברתיים, פיתחנו צורך עמוק בהערכה מאחרים, העלול להוביל לפער ולעימות בין החוויה האורגניזמית למושג העצמי. 
 
-רוג'רס הבחין בין שני סוגי הערכה:
-- הערכה חיובית מותנית (Conditional positive regard), כשדמויות משמעותיות מתנות את הערכתן בהתנהגות מסוימת
-- הערכה חיובית בלתי מותנית, המאפשרת התאמה בין הצורך בהערכה לחוויה האורגניזמית
+!!! is-info "דוגמה"
+	אני ומושג העצמי שלי חושבים שאנחנו משהו-משהו, אבל עדיין יש (אפילו) לנו צורך מהערכה באחרים. לכן, כשאקבל הערכה שלילית מאחרים (בודק המבחן שלי באישיות, שיכשיל אותי), יווצר פער - אני חושב שאני או-וואה גדול, אבל בודק המבחן אומר בדיוק ההיפך.
+
+רוג'רס הבחין בין שני סוגי הערכה אורגניזמית:
+
+- **הערכה חיובית מותנית** (Conditional positive regard) -  כשדמויות משמעותיות מתנות את הערכתן בהתנהגות מסוימת
+
+- **הערכה חיובית בלתי מותנית** - המאפשרת התאמה בין הצורך בהערכה לחוויה האורגניזמית.
 
 ### האדם המתפקד במלואו
 
-רוג'רס תיאר את האדם המתפקד במלואו (fully functioning person) כתהליך מתמשך ולא כמצב סופי. אדם כזה מאופיין בהערכה עצמית חיובית בלתי מותנית, פתיחות לחוויה, ואמון אורגניזמי - היכולת לסמוך על החוויה האישית כסמכות העליונה. אדם כזה חי כל רגע במלואו, חווה חופש חוויתי, מפגין יצירתיות ומסוגל ליחסים בינאישיים מוצלחים.
+מושג עצמי הרמוני עם החוויה האורגניזמית יכונן את **האדם המתפקד במלואו** (fully functioning person)  - תהליך מתמשך ולא כמצב סופי[^3]. אדם כזה מאופיין בהערכה עצמית חיובית בלתי מותנית, פתיחות לחוויה, ואמון אורגניזמי - היכולת לסמוך על החוויה האישית כסמכות העליונה. אדם כזה חי כל רגע במלואו, חווה חופש חוויתי, מפגין יצירתיות ומסוגל ליחסים בינאישיים מוצלחים.
 
 ### פסיכותרפיה מרוכזת באדם
 
@@ -62,4 +79,13 @@ title: גישות הומניסטיות - רוג'רס ומאסלו
 
 פירמידת הצרכים שלו מתארת היררכיה המתחילה בצרכים פיזיולוגיים בסיסיים, עוברת דרך צרכי ביטחון, שייכות והערכה, ומגיעה לצרכי הגשמה עצמית. מחקר מודרני תומך בחלק מרעיונותיו אך מציע שהצרכים הבינאישיים גבוהים יותר בפירמידה ממה ששיער מאסלו.
 
-האדם שמגשים את עצמו, לפי מאסלו, מאופיין בתכונות כמו תפיסה מדויקת של המציאות, קבלת העצמי והזולת, ספונטניות, עצמאות, יחסים בינאישיים עמוקים ויצירתיות. גישתו הייתה חלוצית בהתמקדות בבריאות נפשית ולא רק בפתולוגיה.
+האדם שמגשים את עצמו, לפי מאסלו, מאופיין בתכונות כמו תפיסה מדויקת של המציאות, קבלת העצמי והזולת, ספונטניות, עצמאות, יחסים בינאישיים עמוקים ויצירתיות. גישתו הייתה חלוצית בהתמקדות בבריאות נפשית ולא רק בפתולוגיה.
+
+
+
+[^1]: > כוחו של הרוח גדול רק כביטויו החיצוני, עומקו אינו אלא בשיעור שהוא מעז להתרחב ולאבד את עצמו בתוך פריסתו
+	> [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל), [הפנומנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח)
+	(סליחה)
+
+[^2]: או, מה שיכה בי כשאשב נבוח במבחן באישיות...
+[^3]: גנוב מ[אריסטו](/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית##יודיימוניה-ευδαιμονία) (סליחה).