diff --git a/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס.md b/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס.md
index 646fdf71..16abe66b 100644
--- a/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס.md
+++ b/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: אוגוסטינוס הקדוש
 description: 
 published: true
-date: 2024-01-31T14:52:17.978Z
+date: 2024-01-31T15:09:59.927Z
 tags: סמסטר א, פילוסופיה, קורסים כלליים, שנה ב, נצרות, אוגוסטינוס
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-01-03T14:06:51.689Z
@@ -44,31 +44,42 @@ dateCreated: 2024-01-03T14:06:51.689Z
 
 בנצרות, הזרם הדומיננטי הוא הזרם הפילוסופי המסורתי.
 
-# הפילוסופיה של אוגוסטינוס
+# תפיסותיו אוגוסטינוס
 
+## ביחס לפילוסופיה
 אוגוסטינוס, מתוך, הזרם הזה, סבר ש:
 1. הפילוסופיה היא דרך טובה לגילוי ראשוני של האמת.
 2. הפילוסופיה לבדה לעולם לא תגלה את כל האמת[^37], ותוביל למבוי סתום; מהמבוי הזה ניתן לצאת רק בהתגלות דתית. ההתגלות הזו נותנת פריטי מידע שמאירים על כל השאר המציאות, העל-פילוסופית.
 
+## ביחס לאמונה
 אוגוסטינוס פיתח תפיסה קיצונית יותר באשר לגאולה, בסוף חייב. האמונה, לפיו, אינה דבר שהאדם בוחר, או מגיע אליו - אלא דבר שנקבע מראש בידי האל, וקשורה קשר בלתי נפרד לגורלו[^38]. רק אמונה בישו, קבע, תוביל לעולם הבא, ולגן העדן; המאמינים הוצבו שם מראש, וכל השאר - דינם גיהנום. התפיסה הזו הייתה דומיננטית בנצרות הקתולית, אך איבדה בהדרגה מעוצמתה, וכיום אינה העמדה הדומיננטית; עמדו של אוגוסטינוס שורדת כ[*פרה-דסטינציה*](https://en.wikipedia.org/wiki/Predestination) הפרוטסטנטית.
 
 אוגוסטינוס מציב קו חוצץ נוקשה בין ה**מאמינים** ל**כופרים**. הנצרות נסובה סביב השאלה - *האם ניתן לחצות את הפער הזה*? האם ניתן להציל את אלו הכופרים באל אחד, הפאגאנים, המאמינים באל-טבעי? נדמה כי אוגוסטינוס סבור כי לא כך הדבר: יש הנולדו בלתי-מאמינים, ששום רמה של חיים דתיים לא תשנה את דעתם[^39], ואחרים, גם בנסיבות כופרות לחלוטין, יימצאו את האמונה באל. לפי תפיסתו של אוגוסטינוס, שאלת האמונה בלתי-תלויה באורך החיים: המשקל של החיים הדתיים נסוב סביב האמונה.
 
 אוגוסטינוס ייחס לחוטאים חיים לא בגן העדן, ולא בגיהנום, אלא במדור בין-לבין - [הכור המצרף](https://en.wikipedia.org/wiki/Purgatory)[^41] - שם יוכלו לשפר את אמונותיהם בתהליך כואב ולעלות לבסוף לגן אדם[^40].
 
-
-
-
 [^27]: הקבלה טוענת, למשל, שיש מערכת נוספת, מעל הטבע, שניתן להפעיל בקמעות ותפילות.
 [^28]: אפשר לומר שבלב כל אתיאיסט ישנו שמרן - שבעיני רוחו אל מסוים מאוד - שאותו הוא דוחה על סמך זאת. למעשה, יש הסכמות עמוקות בין 
 השמרנים לאתאיסטים - המחלוקת היא רק אם לקבל את הדת והאל שהם מסכימים עליה, או לדחות אותם.
 [^29]: זרם מוסלמי - *לא* ה*שאריה*, שמשמעותה פשוט 'תורה'. זרם זה גבר על האחרים באיזור המאה ה13.
-[^30]: זרמים שדוגלים במגע ישיר עם האל - תלאות גופניות, שגרה נוקשה וכו'
-[^31]: זרם מוסלמי שגווע באיסלאם, אך פותח דווקא בנצרות וביהדות
-[^38]: העמדה הזו קיימת גם ביהדות ובאיסלאם (למשל: ר' יהודה הלוי), אבל מעולם לא הגיע שם למעמד דומיננטי.
+[^30]: זרמים שדוגלים במגע ישיר עם האל - תלאות גופניות, שגרה נוקשה וכו'.
+[^31]: זרם מוסלמי שגווע באיסלאם, אך פותח דווקא בנצרות וביהדות.
+[^38]: העמדה הזו קיימת גם ביהדות ובאיסלאם (למשל: ר' יהודה הלוי), אבל מעולם לא הגיע שם למעמד דומיננטי. למרות זאת, התפיסה הזו השפיעה מאוד על כל שלוש הדתות.
 [^39]: אוריאל דה-קוסטה, בן זמנו של שפינוזה שחי חיים דתיים, טען שהרגיש כ"קוף בין הקופים" בעת כל פולחן דתי.
 [^40]: בנצרות יש רעיון של *מדורי גיהנום*, ההולכים ומתדרדרים. העליונים ביותר לא נוראים במיוחד, שמה מסתובבים אריסטו ואפלטון, והגרועים ביותר הם הסבל הנורא ביותר. (ר' גם: *הקומדיה האלוהית* של דנטה אליגרי).
-[^41]: Purgatorium (Purgatory)
+## ביחס לפוליטיקה
+רומא [נכבשה בידי הגותים ב410](https://en.wikipedia.org/wiki/Sack_of_Rome_(410)). הכיבוש היה מכה קשה לרומאים - רומא לא נכבשה לפני כן מאז הקלטים, ב387 - 800 שנה לפני כן! רומא אולם משתקמת וממשיכה להתקיים לכמה עשורים, אך האירוע הזה מחזק את האליטה הפגאנית[^42] - שרואה בכיבוש גזירה בעקבות התנצרותה של האימפריה[^43].  
+
+בתגובה לאירועים האלו, אוגוסטינוס כותב את *עיר האלוהים*, שם מתאר את המתח בין *העיר הארצית* - המנוהלת על פי שיקולים ארציים - לעומת *עיר האלוהים* - שם האמת לא משתנה[^44]. העיר הארצית אמנם שואפת לעיר האלוהית, אך לעולם לא מגיעה אליה - ולכן יכולה להיחרב. מנגד, עירו של הנוצרי -  העיר הנצחית - תשרוד לעד. וכיצד נגיע לעיר הזו? אוגוסטינוס מציף מתח בין הדת לעיר, וכיוצא בזאת בין הדת לכנסייה: האם על הגורמים הדתיים, כמו האפיפיור, להתערב כדי לשאוף לעיר האלוהית, או שמא אסור לה להתערב ולהתערבב בשיקולים ארציים? 
+
+כיצד ראוי לבנות את המדינה - כאמצעי ליישם את הדת (תיאוקרטיה), או כדבר נפרד שיש להפרידו מהדת? השאלה הזו בעלת חשיבות מכרעת מאז אוגוסטינוס ועד היום.
+
+
+[^41]: Purgatorium (Purgatory).
+[^42]: האימפריה אולם נהפכה נוצרית אחרי קונסטנטינוס, אך עדיין היו נוכחים באליטות; נזירים תוקפניים במיוחד זכו להעלמת עין מהשלטונות.
+[^43]: "הנה נטשתם את האלים, והאלים הביאו לנו חורבן - כי נהפכתם לעם של נבכים"
+[^44]: ניכרת כאן השפעה אפלטונית עמוקה מאוד (ר' [פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#העיר-האמיתית-כמשל-לצדק))
+
 
 # חייו של אוגוסטינוס הקדוש
 [אוגוסטינוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Augustine_of_Hippo) נולד ב354, בעיר איפו שבאלג'יר ממערב לטוניס. אמו הייתה נוצריה אדוקה, והאב היה פגאני[^32]. היחסים ביניהם היו גרועים, משום שאביו בגד לעיתים תכופות ואמו הייתה משכילה ממנו בהרבה. המשפחה נולדה למעמד בינוני-נמוך, ושאפה להתקדם בזכות לימודים. אביו של אוגוסטינוס הבין היטב שבנו מוכשר מאוד, ושזו הדרך להתקדם, ולכן השקיע את הכסף שברשותם בלימודיו של אוגוסטינוס - תחילה בעיר שבה נולד, ואחר כך בקרתגו. כך זכה אוגוסטינוס ללימודים אקדמיים רומים[^33]. אוגוסטינוס לוקח בקרתגו פילגש, ומתקדם בלימודיו - ונהפך למרצה לרטוריקה. מבחינה דתית, אוגוסטינוס נוטש לחלוטין את הנצרות, ומצטרף למניחאים - דת דואליסטית[^34]. אוגוסטינוס חי בקרב המניחאים כעשור, עד שזונח אותם ומתקרב לזרם הניאו-אפלטוני, מהצד הפגאני שלו[^35].