shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-02-11 14:34:09 +02:00
committed by shmick
parent 72f6d8922c
commit aad6c9de23
1 changed files with 16 additions and 2 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

18
פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: דיכאון חד-קוטבי
description:
published: true
date: 2024-02-11T12:18:13.739Z
date: 2024-02-11T12:34:06.792Z
tags: פסיכולוגיה, סמסטר א, פסיכולוגיה אבנורמלית, שנה ב, דיכאון, דיכאון חד-קוטבי, דיכאון מג'ורי
editor: markdown
dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
@@ -294,4 +294,18 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
הדיכאון תואר גם ככעס שמופנה כלפי העצמי (פרויד, 1917, ווייט, 1977), וכסוג של אבל.
פרויד תיאר את הדיכאון כמלנכוליה, סוג של אבל עם אלמנטים עם ריקון קשה של העצמי. הוא סבור כי הקשבה לביקורת העצמית של המטופל תסייע לקבוע את הגורם לכעס הדיכאוני.
### המודל המלנכולי של פרויד
פרויד תיאר את הדיכאון כמלנכוליה, סוג של אבל עם אלמנטים עם ריקון קשה של העצמי. הוא סבור כי הקשבה לביקורת העצמית של המטופל תסייע לקבוע את הגורם לכעס הדיכאוני.
המודל הפרואידיאני מייחס דיכאון לנטישה של אובייקט (אדם) שמספק צרכים חשובים - אהבה, ערך עצמי וכו' - פוגע, נוטש או נעלם. חוסר היכולת לוותר על סיפוק הצורך בידי האובייקט, להתאבל ולהמשיך הלאה מוביל להפנמה של האובייקט לתוך האגו, שם הוא סופג ביקורת מן החלק הביקורתי של האגו.
> ר' גם: [התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#התיאוריה-הפסיכודינאמית-של-פרויד)
פרויד סבור כי כל אחד מסתובב עם אידיאל האגו - המכיל את הציפיות המופנמות מהמשפחה ומהחברה. החטאת הציפיות האלו תיצור הפנמה של כעס, שיגרור דיכאון.
הרעיונות של פרויד עוררו מהומה בעולם הפסיכולוגיה ובקרב הממשיכים והמבקרים שלו.
למשל, מלאני קליין, שהגתה את תיאוריית יחסי האובייקט, המורכבת מעמדה דיכאונית ועמדה סכיזופאראנואידית. העמדה הזו גורסת כי, בתחילת החיים, תינוקות לא יכולים להחיל את קיומם של טוב ורע באותו האובייקט, ומגיבים בתוקפנות לכל חפיפה שכזו (זוהי *העמדה הדיכאונית*), תוקפנות שהם חוששים שתהרוס את האובייקט האהוב (אני אכעס על אמא והיא תלך, לנצח, אוי לא). החשש הזה גורר תחושות אשמה, חרטה, עצבות וייאוש עמוקות.
ככל שתינוקות גדלים, הם מצליחים ליישב בין שתי התפיסות האלה (זוהי *העמדה הסכיזופאראנואידית*), תוך הבנה שאותם הטוב והרע שחיים יחד יכולים להיהרס. הבנת השבריריות של אותם האובייקטים היא הגורם לדיכאון, על פי קליין.