vault backup: 2024-12-12 12:18:40
This commit is contained in:
@@ -224,11 +224,13 @@ dateCreated: 2022-10-26T08:23:39.927Z
|
||||
דוגמה: נניח ואדם מזייף. כלל העולם יכול להסכים שהוא מזייף - אובייקטיבית - אבל הזיוף הוא רק שלו. הזיוף הוא אובייקטיבי וגם מנוכס לבעליו.
|
||||
|
||||
!!! success "ראה גם"
|
||||
מאמר - [*Experience Machine*](https://iep.utm.edu/experience-machine/) של רוברט נוזיק
|
||||
מאמר - [*Experience Machine*](https://iep.utm.edu/experience-machine/) של רוברט נוזיק[^5]
|
||||
|
||||
[^5]: דיברנו על *מכונת החוויות* ב[חיים הרפלקטיביים](./רפלקטיביים#אושר)
|
||||
|
||||
כמובן שאם ביססנו את הטוב כסוג מסוים של פעילות, מתבקשת השאלה - איזו מן פעילות זו?
|
||||
|
||||
> אולי יעלה בידינו למצוא כזאת \[הגדרה\], אם בתחילה נתפוס פעלו של האדם מהו. כשם שלגבי מחלל, פסל או אומן כל שהוא, או בדרך כלל לגבי מי שמתייחד לו פועל או עיסוק מסויים, נראה שטובם והצלחתם ישכבו בתוך םעלם זה, הרי אם אמנם גם **לאדם באשר הוא אדם** נועד פועל מה, ניתן לחשוב שגם דינו כך.
|
||||
> אולי יעלה בידינו למצוא כזאת \[הגדרה\], אם בתחילה נתפוס פעלו של האדם מהו. כשם שלגבי מחלל, פסל או אומן כל שהוא, או בדרך כלל לגבי מי שמתייחד לו פועל או עיסוק מסויים, נראה שטובם והצלחתם ישכבו בתוך פועלם זה, הרי אם אמנם גם **לאדם באשר הוא אדם** נועד פועל מה, ניתן לחשוב שגם דינו כך.
|
||||
|
||||
### לאדם באשר הוא אדם
|
||||
|
||||
@@ -284,6 +286,7 @@ dateCreated: 2022-10-26T08:23:39.927Z
|
||||
אותה **תבונה מעשית**, לפי אריסטו, בסיסה באימון כושר השיפוט הטוב - החינוך, השיקולים ההגיוניים מאחורי המעשים שלנו, האופן שבו אנחנו משקיעים את הזמן - להיות האנשים שרוצים לפנות אליהם לקבלת עצה טובה לחיים. ללא אותה תבונה מעשית, סבור אריסטו, שאין אושר.
|
||||
|
||||
### דרך האמצע
|
||||
|
||||
הויסות הנכון של ההתנהגות נעשה בדרך האמצע - אם לא תפחד די, למשל, תהא נמהר; אם תפחד יתר על המידה, תהא מוג לב; המידה הטובה - אומץ - היא בדרך האמצע. אותו האמצע אינו מוחלט ואינו מתמטי - הוא נקבע בשיקול הדעת אליו שואף האופי הטוב. האמצע אינו בדיוק בין שתי תכונות; ישנן תכונות שקיצון אחד רחוק יותר מהשני, ותכונות שיש לנו נטייה מסוימת אליהן. **המידה הטובה היא קשה, והמידה הרעה קלה** - ישנן אינספור דרכים לפספס, אך רק דרך אחת לקלוע נכון. אותו האמצע, לעיתים, הוא פרטני - לא לכל אדם מתאים אותו האמצע. ולא לכל דבר יש אמצע.
|
||||
|
||||
את המידות הטובות ניתן לדמות באופן עמוק לבריאותו של הגוף; כשם שהפרזה או המעטה בדבר מסוים יפגע בגופינו, המידות הטובות אחראיות באופן ישיר לבריאות הנפש. האתיקה היא ההרמוניה של הנפש.
|
||||
@@ -413,7 +416,7 @@ dateCreated: 2022-10-26T08:23:39.927Z
|
||||
- הצו הקטגורי צורני לחלוטין - אין בו תוכן (הווה אומר צורני)^?^
|
||||
- הצו הקטגורי חייב להיות כללי, ולכן חייב להיות עקרון צורני שמבטא כלליות ותו לא.^?^
|
||||
|
||||
בעקרונות אלו מנסח קאנט את הצו הקטגורי ^78^:
|
||||
בעקרונות אלו מנסח קאנט את הצו הקטגורי (78):
|
||||
|
||||
> עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי.
|
||||
|
||||
@@ -422,15 +425,12 @@ dateCreated: 2022-10-26T08:23:39.927Z
|
||||
#### הכלל המעשי
|
||||
הכלל המעשי הוא כלל פעולה סובייקטיבי ('אם מישהו תוקף אותך, הפנה את הלחי השנייה; תמיד השתדל להגדיל את אושרך באמצעים שאינם מסוכנים') - כל *פעולה* באשר היא כוללת כלל מעשי (צו היפוטתי). כדי לפעול בצורה מוסרית, קאנט אומר שעלינו להעמיד כלל מעשי זה במבחן - האם אנו יכולים לרצות שכלל מעשי זה יהיה החוק של הכלל.
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
!!! is-info ""
|
||||
בתמצית, השיפוט המוסרי נשען על שאלה פשוטה אחת - האם הכלל המעשי יכול לעמוד בהכללה. אם לא, הרי שאינו מוסרי.
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**המוסר אינו בא לקדם שום תוכן מסוים**, אלא מעמיד במבחן צורני כל פועלה אפשרית. רק אם זו עוברת את המבחן, זוכה היא לתוקף מוסרי ובכלל.
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/mill_-_utilitarianism.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/mill--utilitarianism.pdf)
|
||||
|
||||
### נוסחת האנושות של הצו הקטגורי
|
||||
|
||||
> עשה פעולתך כל שהאנושות, הן שבך הן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד
|
||||
@@ -438,11 +438,18 @@ dateCreated: 2022-10-26T08:23:39.927Z
|
||||
קאנט מספק לנו ניסוח נוסף זה של הצו הקטגורי.
|
||||
|
||||
## התועלתנות
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info "טקסט"
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/mill_-_utilitarianism.pptx), [מיל - תועלתנות](/פילוסופיה/אתיקה/mill--utilitarianism.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
ג'ון סטיוארט מיל (1806-1873) הגה את תיאוריית התועלתנות של המוסר, לפיה הטוב המוסרי הוא זה אשר בעקבותו סך כל האושר בעולם הוא המירבי. התועלתנות היא התיאוריה המוסרית הרחבה והמוכרת ביותר בעולם כיום.
|
||||
|
||||
> It seems to me self-evident that knowingly to do an action which would make the world, on the whole, really and truly worse than if we had acted differently, must always be wrong.
|
||||
\- G.E.Moore, Ethics
|
||||
|
||||
>
|
||||
> > G.E.Moore, Ethics
|
||||
>
|
||||
> If a law or an action doesn't do any good, then it isn't any good
|
||||
|
||||
המרשם התועלתני דורש חישוב כיצד למטב את ההנאה ולמזער את הכאב. מה שגורם הנאה או כאב תלוי בתפיסתו של הפרט, בניגוד לתפיסה הקנטיאנית לפי רק המטאפיזי הוא המדויק. התועלתנות דורשת *אי משוא-פנים* - היא דורשת מן הפרט לפשוט מעצמו את מניעיו הפרטניים ולנהוג בצורה ניטרלית ואובייקטיבית. מגמה זו דומה לקנטיאניזם - שתי התורות תובעות הכללה, אם כי במובנים שונים.
|
||||
@@ -459,9 +466,13 @@ dateCreated: 2022-10-26T08:23:39.927Z
|
||||
מיל ממשיך לטעון שכתוצאה מכך, האושר הכללי הוא הטוב לכלל בני האדם. אולם טענה זו אינה עונה לצו התועלתני - הדורש מכלל בני האדם לרצות את טובתם של כלל בני האדם כפרטים - ולא רק כקבוצה.
|
||||
|
||||
## הגיניאולוגיה של המוסר
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/nietzsche.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/nietzsche-genealogy-ch1.pdf)
|
||||
!!! info "טקסט"
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/nietzsche.pptx), [ניטשה - הגיניאולוגיה של המוסר](/פילוסופיה/אתיקה/nietzsche-genealogy-ch1.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
!!! success "ראה גם"
|
||||
[ניטשה - מעבר לטוב ורע (קורס המשך)](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה)
|
||||
|
||||
### ה'שליחות הנבואית' של ניטשה
|
||||
ניטשה תופס את עצמו כ*א-מורליסט* - לדעתו, הערכים המוסריים בכלל הם שגיאה. המוסר *עצמו* הוא הזוועה הגדולה בהיסטוריה האנושית, וניטשה שואף לחשוף אותו במעיין פאתוס נבואי גדול.
|
||||
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user