shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פסיכולוגיה/חברתית/העצמי

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-07-09 13:31:45 +03:00
committed by shmick
parent a9822855a8
commit ab6a513137
1 changed files with 19 additions and 9 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

26
פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: העצמי ודימוי עצמי title: העצמי ודימוי עצמי
description: description:
published: true published: true
date: 2024-05-22T19:19:53.798Z date: 2024-07-09T10:31:42.887Z
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
editor: markdown editor: markdown
dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
@@ -18,6 +18,7 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
# מי אני? # מי אני?
מישהו שואל אתכם *מי אתם*. מה תגידו? מישהו שואל אתכם *מי אתם*. מה תגידו?
אריסטו חשב שזה [מה שאתם עושים](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה#חיפוש-האושר-כחיפוש-אחר-העיסוק-של-האדם-באשר-הוא-אדם). הבודהיסטים חושבים ש[אין בכלל דבר כזה](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן). האדם הסביר יגיד שזה דברים כמו אריסטו חשב שזה [מה שאתם עושים](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה#חיפוש-האושר-כחיפוש-אחר-העיסוק-של-האדם-באשר-הוא-אדם). הבודהיסטים חושבים ש[אין בכלל דבר כזה](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן). האדם הסביר יגיד שזה דברים כמו
@@ -39,6 +40,7 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
# מקורות הידעה העצמית # מקורות הידעה העצמית
## אינטרוספקציה ## אינטרוספקציה
אנחנו מסתכלים פנימה, וחושבים על זה. מי אני?[^3] מה אני עושה? אינטרוספקציה היא הסתכלות פנימה, למצבים הנפשיים המודעים שלנו. כששואלים אותנו, *איך אתה מרגיש?*, התשובה תהיה כנראה אינטרוספקטיבית - אנחנו נתסכל פנימה ונגיד, *אני שמח\זחוח\נבוח*. כל תשובה שאני עלול להקריץ, היא בחינה של מצב נפשי מודע. אנחנו מסתכלים פנימה, וחושבים על זה. מי אני?[^3] מה אני עושה? אינטרוספקציה היא הסתכלות פנימה, למצבים הנפשיים המודעים שלנו. כששואלים אותנו, *איך אתה מרגיש?*, התשובה תהיה כנראה אינטרוספקטיבית - אנחנו נתסכל פנימה ונגיד, *אני שמח\זחוח\נבוח*. כל תשובה שאני עלול להקריץ, היא בחינה של מצב נפשי מודע.
אבל האמת היא, שהרבה פעמים אין לנו מושג. במחקר Strangers to Ourselves (Wilson, 2002), מראה החוקר כי אנשים על פי רוב אינם יודעים את הסיבות האמתיתות להתנהגותם. הם מסבירים התנהגות לפי תיאריות נאיביות לגבי מניעים להתנהגות. אבל האמת היא, שהרבה פעמים אין לנו מושג. במחקר Strangers to Ourselves (Wilson, 2002), מראה החוקר כי אנשים על פי רוב אינם יודעים את הסיבות האמתיתות להתנהגותם. הם מסבירים התנהגות לפי תיאריות נאיביות לגבי מניעים להתנהגות.
@@ -50,11 +52,13 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
> לרוע המזל, הרבה מהמחקר בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכולוגיה חברתית בכלל מתבסס על אינטרוספקציה, בדמות שאלונים וכדומה. איזה באסה. > לרוע המזל, הרבה מהמחקר בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכולוגיה חברתית בכלל מתבסס על אינטרוספקציה, בדמות שאלונים וכדומה. איזה באסה.
{.is-warning} {.is-warning}
### צפייה בהתנהגות עצמית ## צפייה בהתנהגות עצמית
ההתנהגות שלנו עצמנו היא גם מקור ידע עצמי חשוב. אנחנו מהנהנים? מנקרים? מחייכים? כל אלו רמזים מטרימים למה שבאמת קורה. ההתנהגות שלנו עצמנו היא גם מקור ידע עצמי חשוב. אנחנו מהנהנים? מנקרים? מחייכים? כל אלו רמזים מטרימים למה שבאמת קורה.
במחקר [*Self Perception Theory* (Bem, 1972)](https://en.wikipedia.org/wiki/Self-perception_theory), החוקר דאריל בם מראה שגם אנחנו עצמנו מסתמכים על הרמזים האלה, ולא רק אנשים אחרים. כאשר רמזים פנימיים הם עמומים וקשים לפרוש, וכאשר אין סיבה מצבים להתנהגות, אנשים רוכשים תובנות על התחושות והעמדות שלהם מתוך צפייה בהתנהגות של עצמם[^2]. במחקר [*Self Perception Theory* (Bem, 1972)](https://en.wikipedia.org/wiki/Self-perception_theory), החוקר דאריל בם מראה שגם אנחנו עצמנו מסתמכים על הרמזים האלה, ולא רק אנשים אחרים. כאשר רמזים פנימיים הם עמומים וקשים לפרוש, וכאשר אין סיבה מצבים להתנהגות, אנשים רוכשים תובנות על התחושות והעמדות שלהם מתוך צפייה בהתנהגות של עצמם[^2].
### תפיסה עצמית של תכונות ### תפיסה עצמית של תכונות
במחקר [Ease of Retrieval (Schwartz el al, 1991)](https://psycnet.apa.org/record/1991-33131-001), הנבדקות נתבקשו לכתוב 6 או 12 דוגאמות של התנהגויות מאד אסרטיביות או לא אסרטיביות שלהן. הנבדקות דרגו את מידת האסרטיביות, הבטחון והחרדה שלהם, ודרגו עד כמה קשה היה להן לכתוב דוגמאות להתנהגויות כאלו. במחקר [Ease of Retrieval (Schwartz el al, 1991)](https://psycnet.apa.org/record/1991-33131-001), הנבדקות נתבקשו לכתוב 6 או 12 דוגאמות של התנהגויות מאד אסרטיביות או לא אסרטיביות שלהן. הנבדקות דרגו את מידת האסרטיביות, הבטחון והחרדה שלהם, ודרגו עד כמה קשה היה להן לכתוב דוגמאות להתנהגויות כאלו.
היינו מצפים שאלו שכתבו יותר תכונות יידעו יותר טוב עד כמה הן אסרטיביות או לא אסרטיביות. התוצאה יצאה כמובן הפוכה (והשתחזרה מאז במחקרים ובמטא-אנליזות, אפקט בינוני): כשכותבים הרבה דוגמאות להתנהגות מסוימת, מסיקים על *פחות* מהתכונה; נבדקות שכתבו 12 דוגמאות דיווחו את עצמן כ*פחות* אסרטיביות מנבדקות שכתבו רק שש דוגמאות. היינו מצפים שאלו שכתבו יותר תכונות יידעו יותר טוב עד כמה הן אסרטיביות או לא אסרטיביות. התוצאה יצאה כמובן הפוכה (והשתחזרה מאז במחקרים ובמטא-אנליזות, אפקט בינוני): כשכותבים הרבה דוגמאות להתנהגות מסוימת, מסיקים על *פחות* מהתכונה; נבדקות שכתבו 12 דוגמאות דיווחו את עצמן כ*פחות* אסרטיביות מנבדקות שכתבו רק שש דוגמאות.
@@ -74,6 +78,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
אולם, קשה היה לשחזר את תוצאות המחקרים האלו. [חוקרים מהאוניברסיטה העברית Noah, Schul & Mayo (2018)](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29672101/), נעזרו בטכנולוגיות מתקדמות יותר. מחצית מהנבדקים חזרו על הניסוי של סטפר עם מצלמה שתיעדה את הבעות הפנים שלהם - ומחציתם חזרו עליו ללא המצלמה. מרגע שהתווספה המצלמה, האפקט נעלם. החוקרים משערים שהמודעות העצמית לאור המצלמה היא זו שפוגעת באפקט. אולם, קשה היה לשחזר את תוצאות המחקרים האלו. [חוקרים מהאוניברסיטה העברית Noah, Schul & Mayo (2018)](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29672101/), נעזרו בטכנולוגיות מתקדמות יותר. מחצית מהנבדקים חזרו על הניסוי של סטפר עם מצלמה שתיעדה את הבעות הפנים שלהם - ומחציתם חזרו עליו ללא המצלמה. מרגע שהתווספה המצלמה, האפקט נעלם. החוקרים משערים שהמודעות העצמית לאור המצלמה היא זו שפוגעת באפקט.
### תפיסה עצמית של מוטיבציה ### תפיסה עצמית של מוטיבציה
במחקר [Over Justification Effect (Lepper, Greene & Nisbett, 1973)](https://psycnet.apa.org/record/1974-10497-001), החוקרים הציגו לילדים בגן כל מיני משחקים, ביניהם טושים שהציגו לילדים כ*צבעי קסם*. בשלב השני, שבועיים לאחר מכן, חזר נסיין לגן והקצה את הנבדקים (הילדים) לשלוש תנאים: לשליש מהילדים נאמר כי אם הם יציירו עם הטושים, יקבלו פרס - ואכן נתנו להם פרס. לשליש השני לא אמרו לילדים שום דבר על פרס, אבל אם הם שיחקו עם הטושים - זכו בפרס. לשליש האחרון לא הובטח פרס ולא ניתן פרס[^4]. במחקר [Over Justification Effect (Lepper, Greene & Nisbett, 1973)](https://psycnet.apa.org/record/1974-10497-001), החוקרים הציגו לילדים בגן כל מיני משחקים, ביניהם טושים שהציגו לילדים כ*צבעי קסם*. בשלב השני, שבועיים לאחר מכן, חזר נסיין לגן והקצה את הנבדקים (הילדים) לשלוש תנאים: לשליש מהילדים נאמר כי אם הם יציירו עם הטושים, יקבלו פרס - ואכן נתנו להם פרס. לשליש השני לא אמרו לילדים שום דבר על פרס, אבל אם הם שיחקו עם הטושים - זכו בפרס. לשליש האחרון לא הובטח פרס ולא ניתן פרס[^4].
בשלב השלישי, לאחר מספר ימים, החוקרים אפשרו לילדים משחק חופשי עם כל מיני צעצועים, וביניהם הטושים. הם בחנו כמה זמן הילדים מכל תנאי ייבחרו לשחק עם הטושים. בשלב השלישי, לאחר מספר ימים, החוקרים אפשרו לילדים משחק חופשי עם כל מיני צעצועים, וביניהם הטושים. הם בחנו כמה זמן הילדים מכל תנאי ייבחרו לשחק עם הטושים.
@@ -154,7 +159,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
ומה מהם עדיף? העולם המחקרי אינו תמים דעים[^8]. ומה מהם עדיף? העולם המחקרי אינו תמים דעים[^8].
## דחייה חברתית # דחייה חברתית
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OwQ_VyOUGmY) > [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OwQ_VyOUGmY)
{.is-success} {.is-success}
@@ -187,7 +192,8 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
לכאורה, נבדקים בתנאי ההפסד אמורים להיות מבסוטים - לא מוסרים להם, אז הם מקבלים יותר כסף. אולם החוקרים גילו, שאפילו בתנאי הזה, מצב הרוח היה טוב יותר בתנאי הקבלה (כשהם מפסידים כסף) לעומת תנאי הדחייה. לכאורה, נבדקים בתנאי ההפסד אמורים להיות מבסוטים - לא מוסרים להם, אז הם מקבלים יותר כסף. אולם החוקרים גילו, שאפילו בתנאי הזה, מצב הרוח היה טוב יותר בתנאי הקבלה (כשהם מפסידים כסף) לעומת תנאי הדחייה.
## תיאוריית ניהול האימה # תיאוריית ניהול האימה
התיאוריה הזו של [Greenberg, Solomon & Pyszczynski, 1997](https://psycnet.apa.org/record/2003-00369-002) טוענת כי תפיסה עצמית חיובית משמשת מנגנון הגנה מפני חרדת מוות - ידיעתנו ש[המוות קרב](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref19). לשיטתם, אם אנחנו מרגישים בעלי השפעה ומשמעות חברתית, אנחנו בעלי דימוי עצמי גבוה[^12]. התיאוריה הזו של [Greenberg, Solomon & Pyszczynski, 1997](https://psycnet.apa.org/record/2003-00369-002) טוענת כי תפיסה עצמית חיובית משמשת מנגנון הגנה מפני חרדת מוות - ידיעתנו ש[המוות קרב](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref19). לשיטתם, אם אנחנו מרגישים בעלי השפעה ומשמעות חברתית, אנחנו בעלי דימוי עצמי גבוה[^12].
מה קורה כשהתפיסה הזו מאויימת? עלינו לנסות להרגיש טוב עם עצמנו חברתית. מה קורה כשהתפיסה הזו מאויימת? עלינו לנסות להרגיש טוב עם עצמנו חברתית.
@@ -201,6 +207,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
החוקרים סברו כי, בנבדקים שנחשפו לחרדת-מוות, העצמי המעורער יחפש מזור בתרבות שבה הוא חי, ויעדיף כתבים המעודדים ומאדירים אותה. החוקרים סברו כי, בנבדקים שנחשפו לחרדת-מוות, העצמי המעורער יחפש מזור בתרבות שבה הוא חי, ויעדיף כתבים המעודדים ומאדירים אותה.
# האדרה עצמית # האדרה עצמית
**האדרה עצמית** היא המוטיבציה לשמור על דימוי עצמי גבוה. **האדרה עצמית** היא המוטיבציה לשמור על דימוי עצמי גבוה.
היא מתבצעת על ידי דברים כמו - היא מתבצעת על ידי דברים כמו -
@@ -222,15 +229,17 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
האסטרטגיות האלו אינן מודעות בהכרח, אך הן די שגרתיות - וגם נקודתיות ומצביות. הכוונה היא לא למצבים כרוניים, כמו [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) או [פגיעה עצמית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות#פגיעה-עצמית) האסטרטגיות האלו אינן מודעות בהכרח, אך הן די שגרתיות - וגם נקודתיות ומצביות. הכוונה היא לא למצבים כרוניים, כמו [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) או [פגיעה עצמית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות#פגיעה-עצמית)
## השתייכות חברתית # השתייכות חברתית
נכון כשג'ודוקא ישראלי לוקח את הגביע כולם פתאום אומרים ש*ישראל* זכתה? זה בדיוק זה - לנכס לעצמנו הצלחות ולהעיף מאיתנו כשלונות באמצעות ההקשר החברתי. נכון כשג'ודוקא ישראלי לוקח את הגביע כולם פתאום אומרים ש*ישראל* זכתה? זה בדיוק זה - לנכס לעצמנו הצלחות ולהעיף מאיתנו כשלונות באמצעות ההקשר החברתי.
המנגנונים האלו מקבלים יחס מחקרי נרחב, החל משנות השמונים - ומצביעים על כך שלהאדרה העצמית יש השלכות מרחיקות לכת על מהלך החיים שלנו, ואפילו על הבריאות שלנו. המנגנונים האלו מקבלים יחס מחקרי נרחב, החל משנות השמונים - ומצביעים על כך שלהאדרה העצמית יש השלכות מרחיקות לכת על מהלך החיים שלנו, ואפילו על הבריאות שלנו.
### השתזפות בהצלחת האחר ## השתזפות בהצלחת האחר
[(Ciadini et al, 1976)](https://psycnet.apa.org/record/1977-10287-001) הגה את רעיון ה- [^13]Basking in reflected glory (BIRGing) ואתה התופעה ההפוכה, Cutting off reflected failure. [(Ciadini et al, 1976)](https://psycnet.apa.org/record/1977-10287-001) הגה את רעיון ה- [^13]Basking in reflected glory (BIRGing) ואתה התופעה ההפוכה, Cutting off reflected failure.
במחקר האמור, החוקרים גילו כי הנבדקים השתמשו יותר במונחים קבוצתיים (*אנחנו* ניצחנו) במצבים חיוביים, ונמנעו משימוש בהם בהקשרים שליליים של הפסד. במחקר האמור, החוקרים גילו כי הנבדקים השתמשו יותר במונחים קבוצתיים (*אנחנו* ניצחנו) במצבים חיוביים, ונמנעו משימוש בהם בהקשרים שליליים של הפסד.
### תיאוריית שימות ההערכה העצמית ## תיאוריית שימות ההערכה העצמית
[(Tesser, 1988)](https://psycnet.apa.org/record/1988-98149-005) הגה את תיאוריית הSelf Evaluation Maintenance Theory (SEM), שקובעת בהתבסס על התיאוריה של צ'יאלדיני, כי הצלחת אדם קרוב עשויה לעורר השתזפות (גאווה) או השוואה (קנאה). [(Tesser, 1988)](https://psycnet.apa.org/record/1988-98149-005) הגה את תיאוריית הSelf Evaluation Maintenance Theory (SEM), שקובעת בהתבסס על התיאוריה של צ'יאלדיני, כי הצלחת אדם קרוב עשויה לעורר השתזפות (גאווה) או השוואה (קנאה).
ההשתזפות היא החמאה עצמית דרך קישור להישגי אחרים - בעיקר בתחומים שאינם חשובים להגדרה העצמית שלנו - חיזוק להערכה העצמית. מנגד, בתחומים שכן חשובים לההערכה העצמית שלנו, יתקבל מצב של קנאה והשוואה כלפי מעלה, מה שעלול לפגוע בההערכה העצמית שלנו. במצבים כאלה, ננסה להפחית את האיום על ידי הגדרה מחודשת של הקרבה לאחר, הכשלת האחר, השתפרות עצמית, הגדרה מחודשת של רלבנטיות תחום ההשוואה. ההשתזפות היא החמאה עצמית דרך קישור להישגי אחרים - בעיקר בתחומים שאינם חשובים להגדרה העצמית שלנו - חיזוק להערכה העצמית. מנגד, בתחומים שכן חשובים לההערכה העצמית שלנו, יתקבל מצב של קנאה והשוואה כלפי מעלה, מה שעלול לפגוע בההערכה העצמית שלנו. במצבים כאלה, ננסה להפחית את האיום על ידי הגדרה מחודשת של הקרבה לאחר, הכשלת האחר, השתפרות עצמית, הגדרה מחודשת של רלבנטיות תחום ההשוואה.
@@ -245,11 +254,12 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
במחקר נוסף ([Tesser & Cornell, 1991](https://psycnet.apa.org/record/1992-12686-001)), החוקרים הוסיפו את משתנה *אישור העצמי* (Self Affirmation) - מניפולציה שגורמת לנבדקים להרגיש טוב על עצמם - הנבדקים התבקשו לכתוב על הערכים המרכזיים להם[^17]. בתנאי של האישור העצמי, האפקט שהם מצאו נעלם - נבדקים כבר לא הקשו באופן מובהק על החברים שלהם. במחקר נוסף ([Tesser & Cornell, 1991](https://psycnet.apa.org/record/1992-12686-001)), החוקרים הוסיפו את משתנה *אישור העצמי* (Self Affirmation) - מניפולציה שגורמת לנבדקים להרגיש טוב על עצמם - הנבדקים התבקשו לכתוב על הערכים המרכזיים להם[^17]. בתנאי של האישור העצמי, האפקט שהם מצאו נעלם - נבדקים כבר לא הקשו באופן מובהק על החברים שלהם.
### השוואות כלפי מטה ## השוואות כלפי מטה
בכדי להרגיש טוב עם עצמנו, אנחנו משווים את עצמנו לאנשים שהצליחו פחות מאיתנו. התופעה הזו אינה מוגבלת להישגיות - אנשים ישוו גם את הבריאות שלהם, את הטרגדיות שהם עברו, וכדומה. המנגנון הוא אינו שמחה-לאיד או צרות-עין, אלא מקור לנחמה. באופן מעניין, אנשים משווים כלפי מטה *גם ביחס לעצמם* - לנקודת זמן שלהם בעבר. בכדי להרגיש טוב עם עצמנו, אנחנו משווים את עצמנו לאנשים שהצליחו פחות מאיתנו. התופעה הזו אינה מוגבלת להישגיות - אנשים ישוו גם את הבריאות שלהם, את הטרגדיות שהם עברו, וכדומה. המנגנון הוא אינו שמחה-לאיד או צרות-עין, אלא מקור לנחמה. באופן מעניין, אנשים משווים כלפי מטה *גם ביחס לעצמם* - לנקודת זמן שלהם בעבר.
# אימות עצמי # אימות עצמי
**אימות עצמי** (Self verification) היא המוטיבציה לשמור על אמונות נכונות ויציבות לגבי העצמי. **אימות עצמי** (Self verification) היא המוטיבציה לשמור על אמונות נכונות ויציבות לגבי העצמי.
אנשים מחפשים ידע לגבי עצמם שתואם את המציאות ולא בהכרח ידע שמציג אותם באור חיובי. הדחף הזה נובע מהצורך לנבא בצורה הטובה ביותר את המצבים שנתמודד מולם בעולם, והוא עלול להתנגש עם הצורך ל[האדרה עצמית](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#האדרה-עצמית). אנשים מחפשים ידע לגבי עצמם שתואם את המציאות ולא בהכרח ידע שמציג אותם באור חיובי. הדחף הזה נובע מהצורך לנבא בצורה הטובה ביותר את המצבים שנתמודד מולם בעולם, והוא עלול להתנגש עם הצורך ל[האדרה עצמית](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#האדרה-עצמית).