shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

vault backup: 2024-12-12 12:18:40

Browse Source
This commit is contained in:
Matan Horovitz
2024-12-12 12:18:40 +02:00
parent 981348588b
commit ac498a4153
8 changed files with 154 additions and 113 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

30
פילוסופיה/בודהיזם/אטמן.md
View File

@@ -15,13 +15,13 @@ dateCreated: 2024-01-25T11:40:15.121Z
המושג האופנישדי לאני הוא **אטמן[^1]** - אך אינו מקביל לחלוטין לתפיסתנו את ה*אני*. הבודהיזם דוגל ב*אנאטמן* - שלילת האני.
> מסופר על שני חברים, אודאלאקה ובנו שבטאקטו. האב מבקש מהבן את פרי עץ הבניאן, ומבקש ממנו לפתוח את הפרי.
>
> הבן מציית, והאב שואל אותו - מה אתה רואה? הרבה זרעים, משיב הבן.
>
> האב מבקש מהבן לשבור את אחד הזרעים. הבן מציית, והאב שואל אותו - מה אתה רואה? כלום, משיב הבן.
>
> זאת משום, קובע האב, שישנה איזושהי מהות נסתרת, שאין בכוחנו לראות. בתוך הזרעים ישנה המהות הזו, וממנה העץ קיים. אותה המהות הנסתרת היא העצמי (אטמן), המוחלט, הרוח האלוהית שקיימת בהכל.
>
> אופנישד Chāngodya
אותו האטמן הוא *נצחי*, *מהותי*, *חמקמק*. זוהי תפיסה מוניסטית, שמזהה את ה*אטמן* עם ה*ברהמן* - המוחלט.
@@ -64,30 +64,30 @@ dateCreated: 2024-01-25T11:40:15.121Z
[^4]: זאת בניגוד ל[*קוגיטו*](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#היגיון-שני-על-טבעה-של-רוח-האדם-ועל-כך-שנקל-להכירה-מאשר-להכיר-את-הגוף) הקרטזיאני.
> הסבל קיים, אך אין סובל; יש פעילות, אך אין פועל; הנירוונה שינה, אך זה ששרוי בתוכנה איננו; הדרך קיימת, אולם אף אחד לא צועד בה"
> הסבל קיים, אך אין סובל; יש פעילות, אך אין פועל; הנירוונה שינה, אך זה ששרוי בתוכנה איננו; הדרך קיימת, אולם אף אחד לא צועד בה
>
> במאה ה2 לפנה"ס, בממלכת בקטריה ההליניסטית, מסופר על המלך מילינדה הפילוסוף. כה חכם היה מילינדה, שאיש מהבודהיסטים לא הצליח להתמודד עמו. > נקרא אליו הנזיר נגסנה, להתעמת איתו. מילינדה שואל את נגסנה לשמו.
>
> ---
>
> - *אני מוכר כנגסנה*, משיב, *אך המילים אינן אלא כינוי, מושג, תואר עכשווי, שם בלבד - כיוון שלא ניתן לתפוס בן אדם אמיתי.*
>
> - *שמעו, 500 היוונים ו80,000 הנזירים!*, קובע מילינדה. *נגסנה אומר שאינו אדם אמיתי! איך אוכל להסכים לדבר כזה?*.
>
> - *האם הגעת לפה בכרכרה?*, שואל נגסנה את המלך. הלה משיב בחיוב.
>
> - *ומהי המרכבה? הציר? הגלגלים? המסגרת? מוט הדגל, האסל, או הדרבן?*. המלך משיב לכל אחד בשלילה - אף אחד מהדברים הללו לא ייקרא בנפרד כרכרה.
>
> - *האם ניתן לכנות את אוסף הרכיבים הזה ככרכרה?*, שואל נגסנה. לא, משיב המלך.
>
> - *האם הכרכרה נמצאת מחוץ למרכיבים שלה?*, שואל נגסנה. ודאי שלא, משיב המלך.
>
> - *כמה שאלות שלא אשאל*, קובע נגסנה, *לא אגלה את המרכבה. מהי הכרכרה האמיתית? האם הוד מלכותו שיקר?*
>
> - *לא שיקרתי*, קבע מילינדה. *בכל הדברים האלו, מתקיים הכינוי הזה 'כרכרה'*.
>
> - *כך בדיוק איתי*, אומר נגסנה. *בחלקי גופי ובחשמת המצרפים, מתרחש הכינוי הזה 'נגסנה'. אולם במציאות המוחלטת, לא ניתן לתפוס את הבן אדם הזה*.
>
> ---
האדם, כמו הכרכרה, הוא בסך הכל עניין פונקציונלי - ולא דבר מוחלט - ושמנו אילו אלא תווית, שמאפשרת לנו להתנהל בעולם. לייחס לדבר ארעי כזה דבר קבוע - הוא מקור הסבל; הניסיון לקבע את האני, להגן עליו, לרצות אותו, להסביר אותו[^5]. האני הוא אשלייה, שהשחרור ממנה יקל על הסבל.