diff --git a/פילוסופיה/קונטיננטלית/היידיגר.md b/פילוסופיה/קונטיננטלית/היידיגר.md
index 1ec10818..61e0e6b6 100644
--- a/פילוסופיה/קונטיננטלית/היידיגר.md
+++ b/פילוסופיה/קונטיננטלית/היידיגר.md
@@ -126,11 +126,16 @@ tags:
 <small>מתוך [ויקיפדיה]([Temple of Aphaia - Wikipedia](https://en.wikipedia.org/wiki/Temple_of_Aphaia)).</small>
 
 
-כשמציגים דרמה לאלים באחד המקדשים, אומר היידיגר, אנחנו מציגים את ה*קדושה* - את האלוהות - מבלי לפרק אותה, מבלי לקטלג אותה, ומבלי לקחת עליה בעלות; יש כאן משהו מעבר לבניית המקדש, מעבר לחומר - אפשרות חדשה לחזות בכל מה שבדרך כלל ברקע, ברור, מהימן.
+כשמציגים דרמה לאלים באחד המקדשים, אומר היידיגר, אנחנו מציגים את ה*קדושה* - את האלוהות - מבלי לפרק אותה, מבלי לקטלג אותה, ומבלי לקחת עליה בעלות; יש כאן משהו מעבר לבניית המקדש, מעבר לחומר - אפשרות חדשה לחזות בכל מה שבדרך כלל ברקע, ברור, מהימן. הפעולה היא לא כינון - היא למשות מהרקע. 
 
 
+בשימוש במונחים כאלו ואחרים לאלים - *כבוד* ו*הדר* היידיגר לא מכוון *לתאר* את האל, אלא *להבליט מהות מסוימת שלו*. האל לא מובחן מהכבוד ומהדר - האל **נוכח** בכבוד ובהדר; אין דבר - *אל* - שנבחן מתכונות - *כבוד והדר*. 
 
 
+באותן תכונות משתקף לא רק האל, אלא העולם כולו: יצירת האומנות היא *כינון* לעבר הדבר הזה - לא במובן של יצירה, אלא במובן של הכוונה. היצירה חושפת את העולם, וגם מחזיקה אותו[^4].
+
+היידיגר קובע שהעולם אינו סכום כל התכונות והמצבים, כפי שויטגנשטיין טוען, ולא ייצוג שלנו גרידא, כפי ש[קאנט טוען](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אסתטיקה). העולם אינו דבר שיש לתפוס - אלא מה שקודם לו; דבר ש"מעלם" (*The world worlds*). לא רקע גרידא - אלא תהליך מתמשך, שאנחנו *נתונים* לו.
+
 
 
 
@@ -141,4 +146,5 @@ tags:
 	
 	> > ניטשה, [מעבר לטוב ולרוע](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/טוב)
 	
-[^3]: מקביל ל*הולדת הטרגדיה* של ניטשה.
\ No newline at end of file
+[^3]: מקביל ל*הולדת הטרגדיה* של ניטשה.
+[^4]: הניסוח של היידיגר מעגלי, במתכוון; היצירה מכוונת את העולם והעולם מכוון את היצירה. היידיגר "לא פחד מטיעונים מעגליים", אומר ג'ייקוב.
\ No newline at end of file