From adc09b4d2f567656eda31235f196710adc7b582f Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: Matan Horovitz Date: Sun, 1 Dec 2024 11:13:02 +0200 Subject: [PATCH] vault backup: 2024-12-01 11:13:02 --- .obsidian/app.json | 3 +- .obsidian/workspace.json | 40 +++--- פילוסופיה/בודהיזם/{זן.md => זן/index.md} | 9 +- פילוסופיה/בודהיזם/זן/שפה.md | 2 +- פילוסופיה/דת/index.md | 9 +- פילוסופיה/דת/ראיות.md | 2 +- פילוסופיה/דת/שפה.md | 119 +++++++++--------- פילוסופיה/הציטוטים.md | 8 +- פילוסופיה/חדשה/index.md | 4 +- פילוסופיה/חדשה/{ברקלי.md => ברקלי/index.md} | 2 +- פילוסופיה/חדשה/{דקארט.md => דקארט/index.md} | 0 פילוסופיה/חדשה/דת.md | 0 פילוסופיה/חדשה/{הגל.md => הגל/index.md} | 0 פילוסופיה/חדשה/{יום.md => יום/index.md} | 0 פילוסופיה/חדשה/{לוק.md => לוק/index.md} | 0 .../חדשה/{לייבניץ.md => לייבניץ/index.md} | 2 +- פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md | 2 +- פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md | 2 +- פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ורוע.md | 2 +- פילוסופיה/חדשה/{קאנט.md => קאנט/index.md} | 0 פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה.md | 2 +- פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס/index.md | 2 +- פילוסופיה/נוצרית/אוקהם.md | 2 +- פילוסופיה/נוצרית/דת_ופילוסופיה.md | 2 +- 24 files changed, 110 insertions(+), 104 deletions(-) rename פילוסופיה/בודהיזם/{זן.md => זן/index.md} (96%) rename פילוסופיה/חדשה/{ברקלי.md => ברקלי/index.md} (91%) rename פילוסופיה/חדשה/{דקארט.md => דקארט/index.md} (100%) delete mode 100644 פילוסופיה/חדשה/דת.md rename פילוסופיה/חדשה/{הגל.md => הגל/index.md} (100%) rename פילוסופיה/חדשה/{יום.md => יום/index.md} (100%) rename פילוסופיה/חדשה/{לוק.md => לוק/index.md} (100%) rename פילוסופיה/חדשה/{לייבניץ.md => לייבניץ/index.md} (97%) rename פילוסופיה/חדשה/{קאנט.md => קאנט/index.md} (100%) diff --git a/.obsidian/app.json b/.obsidian/app.json index 74189fb5..4d338515 100644 --- a/.obsidian/app.json +++ b/.obsidian/app.json @@ -1,4 +1,5 @@ { "rightToLeft": true, - "alwaysUpdateLinks": true + "alwaysUpdateLinks": false, + "useMarkdownLinks": true } \ No newline at end of file diff --git a/.obsidian/workspace.json b/.obsidian/workspace.json index f166f4f5..3c68ef33 100644 --- a/.obsidian/workspace.json +++ b/.obsidian/workspace.json @@ -25,14 +25,12 @@ "id": "97f544199938cd17", "type": "leaf", "state": { - "type": "markdown", + "type": "pdf", "state": { - "file": "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס/index.md", - "mode": "source", - "source": false + "file": "Friedrich Nietzsche - Beyond Good & Evil_ Prelude to a Philosophy of the Future-Vintage (1989).pdf" }, - "icon": "lucide-file", - "title": "index" + "icon": "lucide-file-text", + "title": "Friedrich Nietzsche - Beyond Good & Evil_ Prelude to a Philosophy of the Future-Vintage (1989)" } } ], @@ -180,14 +178,26 @@ }, "active": "97f544199938cd17", "lastOpenFiles": [ + "פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md", + "פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md", + "פילוסופיה/חדשה/יום/index.md", + "פילוסופיה/חדשה/הגל/index.md", + "פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md", + "פילוסופיה/חדשה/דת.md", + "פילוסופיה/חדשה/ברקלי/index.md", + "פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md", + "פילוסופיה/נוצרית/אוקהם.md", + "פילוסופיה/חדשה/index.md", + "פילוסופיה/דת/שפה.md", + "פילוסופיה/דת/ראיות.md", + "פילוסופיה/דת/index.md", + "פילוסופיה/בודהיזם/זן/index.md", + "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס/index.md", "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md", "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ורוע.md", - "פילוסופיה/חדשה/ברקלי.md", "פילוסופיה/נוצרית/דת_ופילוסופיה.md", "פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה.md", - "פילוסופיה/חדשה/לייבניץ.md", "פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md", - "פילוסופיה/חדשה/index.md", "פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md", "פילוסופיה/דת/רוע.md", "פילוסופיה/לוגיקה/מודאלית.md", @@ -197,31 +207,19 @@ "פסיכולוגיה/אישיות/sandford2006.pdf", "פסיכולוגיה/תפיסה/שיעור_1.pptx", "פסיכולוגיה/תפיסה/ספר.md", - "פסיכולוגיה/תפיסה/index.md", "פסיכולוגיה/תפיסה/E. Bruce Goldstein - Sensation and Perception (2016, Cengage Learning) - libgen.li.pdf", "פסיכולוגיה/תפיסה", "פסיכולוגיה/מיניות/תפיסה/שיעור_1.pptx", - "פסיכולוגיה/מיניות/תפיסה/ספר.md", - "פסיכולוגיה/מיניות/תפיסה/index.md", "פסיכולוגיה/מיניות/תפיסה/E. Bruce Goldstein - Sensation and Perception (2016, Cengage Learning) - libgen.li.pdf", "פסיכולוגיה/מיניות/תפיסה", "פסיכולוגיה/אישיות/2.pptx", "פסיכולוגיה/אישיות/2.pdf", - "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה.md", - "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md", "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/evolution.jpg", "favicon.png", "logo.png", "donkey.png", "donkey.webp", "assets/kot.png", - "פסיכולוגיה/דחק/index.md", - "פסיכולוגיה/דחק/PTSD.md", - "פילוסופיה/אתיקה/החיים הרפלקטיביים.md", - "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md", - "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md", - "פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md", - "פסיכולוגיה/תודעה/index.md", "פסיכולוגיה/תודעה/גורילה.jpg", "פסיכולוגיה/דחק/עציצים.jpg", "פסיכולוגיה/דחק/tiger.jpg", diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/זן.md b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/index.md similarity index 96% rename from פילוסופיה/בודהיזם/זן.md rename to פילוסופיה/בודהיזם/זן/index.md index b6f7c549..8ef582d7 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/זן.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/index.md @@ -47,9 +47,10 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z במערב קמים מנזרי זן של ממש, מרכזי תרגול רציניים - שבהם נזירים מערביים שפועלים בדיוק כמו הנזירים ביפן ובסין. הזרם הזה קם בנפרד ובמנותק לזן כפי שהוא מיובא למערב[^6]. +!!! info "" > זוהי דוגמה ל[*אפקט הפיצה*](https://en.wikipedia.org/wiki/Pizza_effect) - כאשר המהגרים האיטלקים הגיעו לארצות הברית, הם הביאו איתם את הפיצה, ושינו אותה לחלוטין - הפיצה שאוכלים עכשיו בארה"ב שונה לחלוטין מהפיצה האיטלקית המקורית. ופתאום, אחרי שהפיצה כבשה את ארה"ב, האיטלקים ניכסו אותה בחזרה לאיטליה - והפיצה האמריקנית נהפכה לפופולרית באיטליה. ככה גם הזן - הוא חוזר ליפן בסופו של דבר, אחרי התמורות שלו במערב. -{.is-info} + ## מקורות הזן @@ -101,15 +102,13 @@ fundamental philosophy. לעומתו, הדוט - שחקר את הבסיס היווני של הפילוסופיה המערבית, והתמקד ב*askesis* - פילוסופיה כדרך חיים - כותב -> In antiquity, true philosophy is a spiritual exercise, and philosophical theories, either explicitly or implicitly, are -placed in the service of a spiritual practice that expresses a particular existential attitude. The lesson of ancient philosophy consisted in Man invitation for each man to transform himself. Philosophy is conversion, transformation of the way of being and the way of living, the -quest for wisdom. +> In antiquity, true philosophy is a spiritual exercise, and philosophical theories, either explicitly or implicitly, are placed in the service of a spiritual practice that expresses a particular existential attitude. The lesson of ancient philosophy consisted in Man invitation for each man to transform himself. Philosophy is conversion, transformation of the way of being and the way of living, the quest for wisdom. > Ancient philosophy proposes an art of living to man; modern philosophy, on the contrary, presents itself above all as the construction of a technical language reserved for specialists”. >This essential dimension prevents the dialogue from being a theoretical anddogmatic account and forces it to be a concrete and practical exercise, because, to be precise, it is not concerned with the exposition of a doctrine, but with guiding an interlocutor to a certain settled mental attitude: it is a combat, amicable but real. We should note that this is what takes place in every spiritual exercise; it is necessary to make oneself change one’s own point of view, attitude, set of convictions, therefore to dialogue with oneself, therefore to struggle with oneself -הדוט מציג את הפילוסופיה כעניין קודם כל רוחני, רגשי, שהתדרדר לכדי עניין יבשושי ולוגי גרידא, שמתעניין לא ברוח האנושית אלא רק במשחק עם רעיונות. הפילוסופיה כדרך חיים לא נעלמה לגמרי - היא עדיין נוכחת אצל הוגים כמו רוסו, שופנהאואר, ניטשה, [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) והיידיגר - אבל התדלדלה מאוד. לכן, קובע הדוט, הפילוסופיה העתיקה דווקא היא הזמנה לשנות את עצמנו. +הדוט מציג את הפילוסופיה כעניין קודם כל רוחני, רגשי, שהתדרדר לכדי עניין יבשושי ולוגי גרידא, שמתעניין לא ברוח האנושית אלא רק במשחק עם רעיונות. הפילוסופיה כדרך חיים לא נעלמה לגמרי - היא עדיין נוכחת אצל הוגים כמו רוסו, שופנהאואר, ניטשה, [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) והיידיגר - אבל התדלדלה מאוד. לכן, קובע הדוט, הפילוסופיה העתיקה דווקא היא הזמנה לשנות את עצמנו. הדוט מבקש - כשם שעשו הסטואים, לראות בענפי הפילוסופיה השונים - האתיקה, האפיסטמולוגיה, האונטולוגיה - חלק משלם חי ומתורגל, ולא תיאורטי נבדל; לא [*אני פילוסוף אנליטי של השפה*](/פילוסופיה/לשון) - מערכת טכנית מורכבת ומנותקת - אלא דרך חיים מתורגלת. קרה משהו במערב, בסוף המאה ה19-תחילת המאה ה20, שבו כל הפרקטיקות הרוחנית הונחו למפתן הדת, והפילוסופיה נשאבה לעבר המדע - והשיירים הלכו ל[פסיכולוגיה](/פסיכולוגיה). הדוט דורש מהפילוסופים *לחיות* את הפילוסופיה שלהם[^11] - *לדעת* אותם לא ככלי מדעי, אלא במובן התנכ"י אפילו - ידיעה אינטימית, בבשר ממש. diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/שפה.md b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/שפה.md index 150d48b6..04fdaae2 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/שפה.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/שפה.md @@ -69,5 +69,5 @@ citizen of the world, a cosmopolitan [^9]: זוהי הגדולה של המאמר, לפי ארז. -[^10]: שכמו שראינו, [התבסס מאוד על סוזוקי](/פילוסופיה/בודהיזם/זן) +[^10]: שכמו שראינו, [התבסס מאוד על סוזוקי](זן.md) [^11]: ולא במזרח: בהודו העתיקה, למשל, העיסוק המחשבתי העיקרי היה *דקדוק*, ולא פילוסופיה. \ No newline at end of file diff --git a/פילוסופיה/דת/index.md b/פילוסופיה/דת/index.md index 3d989740..e0fa4072 100644 --- a/פילוסופיה/דת/index.md +++ b/פילוסופיה/דת/index.md @@ -62,10 +62,11 @@ dateCreated: 2024-05-02T11:28:40.263Z ## למה לעסוק בפילוסופיה של הדת? -ובכל זאת, למה בכלל להתעסק בזה? יש אלוהים, אין אלוהים, מה אכפת לי? פרידריך ניטשה, אתאיסט אדוק, מדבר על כך בקטע מפורסם: +ובכל זאת, למה בכלל להתעסק בזה? יש אלוהים, אין אלוהים, מה אכפת לי? [פרידריך ניטשה](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה), אתאיסט אדוק, מדבר על כך בקטע מפורסם: -> האיש המשוגע, - האם לא שמעתם על המשוגע ההוא, שבוקר נהיר אחד הדליק פנס, רץ אל השוק וצעק בלי הרף: "אני מחפש את אלוהים! אני מחפש את אלוהים" מאחר שבאותה שעה דווקא נאספו שם רבים מהללו שאינם מאמינים באלוהים, עורר האיש צחוק גדול. האם הלך לאיבוד שאל אחד מהם. ואולי תעה בדרך כילד? שאל אחר. ואולי הוא מתחבא מפחד מפנינו? אולי עלה על סיפונה של אונייה! היגר? - כך צעקו וצחקו כולם יחלד בערבוביה. המשוגע קפץ והתערב ביניהם ונקב אותם במבטיו, "היכן נעלם אלוהים" קרא, "אני אגיד להם היכן. הרגנו אותו - אתם ואני! כולנו רוצחיו אבל איך עשינו זאת? איך הצלחנו לשתות את הים עד תומו? מי נתן לנו את הספוג למחות בו את האופק מקצה ועד קצה? מה המעשה אשר עשינו כאשר התרנו את הארץ הזאת משמשה? לאן היא נעה עכשיו? לאן נעים אנו? הלאה מן הממשיות כולן? אין אנו צונחים מטה מטה? ואחרוה והצידה ולפנים - לכל עבר? היש עדיין למעלה ולמטה? האין אנו תועים כבתוהו אינסופי? האין החלל הריק נושף עלינו? האם לא נהיה קר יותר? האין יורד הלילה כל הזמן? עוד ועוד לילה? האין צורך להדליק פנסים לפני הצהריים? האם עדיין איננו שומעים כלל את שאון הקברנים הקוברים את אלוהים? האם עדיין איננו מריחים כלל את הריקבון האלוהי? - גם אלים נרקבים! ואלוהים מת! מת ולא יחיה עוד! ואנחנו הרגנו אותו! במה נתנחם, רוצחים בני רוצחים שכמונו? הקדוש והאדיר מכל מה שהיה בעולם עד כה שתת דם למוות תחת סכינינו – מי ימחה את הדם הזה מעלינו? היכן המים שיטהרונו? אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים יהיה עלינו להמציא? האין גודל המעשה הזה גדול לנו מידי? האין אנו עצמנו חייבים להיות לאלים, ולו כדי להראות ראויים לו? מדוע עוד לא נעשה מעשה גדול מזה – וכל מי שייוולד אחרינו יהיה שייך, מכוח המעשה הזה, להיסטוריה נעלה מכל היסטוריה שהיתה עד כה!" כאן השתתק האיש המשוגע ושב והתבונן במאזיניו: גם הם שתקו והסתכלו בו תוהים ובוהים. לבסוף השליך את פנסו ארצה, והפנס התנפץ לרסיסים וכבה. ואז אמר: "הקדמתי לבוא, עוד לא בא זמני. המאורע הכביר הזה עודנו בדרך, נודד – בני-האדם עדיין לא שמעו את שמעו. הברק והרעם צריכים זמן, אור הכוכבים צריך זמן, מעשים, אף לאחר שנעשו, צריכים זמן כדי להיראות ולהישמע. המעשה הזה עודנו רחוק מהם יותר מן הרחוקים שבכוכבים – ואף-על-פי-כן הלוא עשוהו!" – ועוד מספרים, שבאותו יום עצמו התפרץ האיש המשוגע לכנסיות אחדות והתחיל מתפלל בהן את תפילת האשכבה לאלוהים. וכאשר הוציאוהו החוצה ותבעו ממנו הסברים, לא היה בפיו אלא מענה אחד שוב ושוב: "הרי הכנסיות האלה, מה הן עכשיו עוד אם לא קבריו ומצבותיו של אלוהים? -^המדע^ ^העליז,^ ^פסקה^ ^125^ +> האיש המשוגע, - האם לא שמעתם על המשוגע ההוא, שבוקר נהיר אחד הדליק פנס, רץ אל השוק וצעק בלי הרף: "אני מחפש את אלוהים! אני מחפש את אלוהים" מאחר שבאותה שעה דווקא נאספו שם רבים מהללו שאינם מאמינים באלוהים, עורר האיש צחוק גדול. האם הלך לאיבוד שאל אחד מהם. ואולי תעה בדרך כילד? שאל אחר. ואולי הוא מתחבא מפחד מפנינו? אולי עלה על סיפונה של אונייה! היגר? - כך צעקו וצחקו כולם יחד בערבוביה. המשוגע קפץ והתערב ביניהם ונקב אותם במבטיו, "היכן נעלם אלוהים" קרא, "אני אגיד להם היכן. הרגנו אותו - אתם ואני! כולנו רוצחיו אבל איך עשינו זאת? איך הצלחנו לשתות את הים עד תומו? מי נתן לנו את הספוג למחות בו את האופק מקצה ועד קצה? מה המעשה אשר עשינו כאשר התרנו את הארץ הזאת משמשה? לאן היא נעה עכשיו? לאן נעים אנו? הלאה מן הממשיות כולן? אין אנו צונחים מטה מטה? ואחורה והצידה ולפנים - לכל עבר? היש עדיין למעלה ולמטה? האין אנו תועים כבתוהו אינסופי? האין החלל הריק נושף עלינו? האם לא נהיה קר יותר? האין יורד הלילה כל הזמן? עוד ועוד לילה? האין צורך להדליק פנסים לפני הצהריים? האם עדיין איננו שומעים כלל את שאון הקברנים הקוברים את אלוהים? האם עדיין איננו מריחים כלל את הריקבון האלוהי? - גם אלים נרקבים! ואלוהים מת! מת ולא יחיה עוד! ואנחנו הרגנו אותו! במה נתנחם, רוצחים בני רוצחים שכמונו? הקדוש והאדיר מכל מה שהיה בעולם עד כה שתת דם למוות תחת סכינינו – מי ימחה את הדם הזה מעלינו? היכן המים שיטהרונו? אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים יהיה עלינו להמציא? האין גודל המעשה הזה גדול לנו מידי? האין אנו עצמנו חייבים להיות לאלים, ולו כדי להראות ראויים לו? מדוע עוד לא נעשה מעשה גדול מזה – וכל מי שייוולד אחרינו יהיה שייך, מכוח המעשה הזה, להיסטוריה נעלה מכל היסטוריה שהיתה עד כה!" כאן השתתק האיש המשוגע ושב והתבונן במאזיניו: גם הם שתקו והסתכלו בו תוהים ובוהים. לבסוף השליך את פנסו ארצה, והפנס התנפץ לרסיסים וכבה. ואז אמר: "הקדמתי לבוא, עוד לא בא זמני. המאורע הכביר הזה עודנו בדרך, נודד – בני-האדם עדיין לא שמעו את שמעו. הברק והרעם צריכים זמן, אור הכוכבים צריך זמן, מעשים, אף לאחר שנעשו, צריכים זמן כדי להיראות ולהישמע. המעשה הזה עודנו רחוק מהם יותר מן הרחוקים שבכוכבים – ואף-על-פי-כן הלוא עשוהו!" – ועוד מספרים, שבאותו יום עצמו התפרץ האיש המשוגע לכנסיות אחדות והתחיל מתפלל בהן את תפילת האשכבה לאלוהים. וכאשר הוציאוהו החוצה ותבעו ממנו הסברים, לא היה בפיו אלא מענה אחד שוב ושוב: "הרי הכנסיות האלה, מה הן עכשיו עוד אם לא קבריו ומצבותיו של אלוהים? + > + > > המדע העליז, פסקה 125 !!! warning "" שימו לב - ניטשה מדבר פה עם אלו שכבר בטוחים שאין אלוהים - הם צוחקים עליו שהוא אפילו מזכיר את זה! @@ -86,5 +87,5 @@ dateCreated: 2024-05-02T11:28:40.263Z [^1]: להוכיח *שאין* אלוהים הרבה הרבה יותר קשה - כמו שאומרים במשפטים, *לך תוכיח שאין לך אחות*, או כמו שאומרים שליחים של וולט, *לך תוכיח שלא קיבלת*. לפיכך, יש פחות הוכחות כאלו. [^2]: נעם מספק על גרפיטי אקראי בעמק המעיינות: "ניטשה מת (אלוהים)". אלוהים כנראה לא כתב אותו. -[^3]: מעניין לשים לב שניטשה, על אף שלא כותב כאן טענות פילוסופיות - הוא לא *מוכיח* שאין אלוהים - הוביל לחילון הרבה יותר נרחב מהוגים כמו [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) או רוברט נוזיק, שטענו טיעונים כנגדו. ניטשה לא מגחיך או מקטין את הדת - נהפוכו: הוא מציג את הדת כהגיונית, מרכזית וחשובה, ומבכה אותה. +[^3]: מעניין לשים לב שניטשה, על אף שלא כותב כאן טענות פילוסופיות - הוא לא *מוכיח* שאין אלוהים - הוביל לחילון הרבה יותר נרחב מהוגים כמו [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) או רוברט נוזיק, שטענו טיעונים כנגדו. ניטשה לא מגחיך או מקטין את הדת - נהפוכו: הוא מציג את הדת כהגיונית, מרכזית וחשובה, ומבכה אותה. [^4]: השאלה הזו מעצבנת - *מה אני בא לעשות לך קיצי בגב? מה זה מה כדאי? תאמין במה שנכון!* - אבל הוגים מסוימים, כמו וויליאם ג'יימס ופאסקל, מנסים להצדיק את השאלה ואת עצם האמונה בדת אפילו בלי ראיות - ואפילו שהאמונה הזו היא הדת ממש. diff --git a/פילוסופיה/דת/ראיות.md b/פילוסופיה/דת/ראיות.md index bc5ff386..bad8e741 100644 --- a/פילוסופיה/דת/ראיות.md +++ b/פילוסופיה/דת/ראיות.md @@ -96,7 +96,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס ### נגד הפאטאליזם אם הסיבה הראשונית היא הכרחית, ויש ממנו סיבתות אחרות - הרי שגם ב' הכרחי, ואז בעצם כל השרשרת הכרחית. מאיפה הקונטינגניות? מאיפה לנו שהכל לא קבוע מראש באופן מוחלט, כגורל? העמדה שהכל הכרחי נקראת **פאטאליזם** - גרסא קשה של **דטרמיניזם** - והיא טוענת ש*ה כ ל* קבוע מראש. -יש הוגים שמקבלים אותה - לרבות [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - אבל אין ספק שזו עמדה מפחידה, שהרבה פילוסופים רוצים להתפתל החוצה ממנה. +יש הוגים שמקבלים אותה - לרבות [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - אבל אין ספק שזו עמדה מפחידה, שהרבה פילוסופים רוצים להתפתל החוצה ממנה. ### המבנה הכללי diff --git a/פילוסופיה/דת/שפה.md b/פילוסופיה/דת/שפה.md index 5c36ec6d..88942fc9 100644 --- a/פילוסופיה/דת/שפה.md +++ b/פילוסופיה/דת/שפה.md @@ -33,15 +33,16 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z ### עיקרון האימות > משמעותו של היגד היא המתודה של אימותו - -> *מוריץ שליק* +> +>> *מוריץ שליק* ב*חקירות פילוסופיות*, ויטגנשטיין מחפש את מה שהופך משפט לבעל משמעות - לשיטתו, כל משפט שאפשר להוכיח כאמיתי ושקרי. *מה ההבדל בין ברווז* הוא נכון תחבירית אבל חסר משמעות - אין כאן מה להוכיח - ו*האם הציקפיל נושך* חסר משמעות כל עוד אין הגדרה לציקפיל. משפטים אחרים, כמו **סתירות** ו**טאוטולוגיות** הם בעלי משמעות, אבל לא אומרים כלום על העולם - הם נכונים או שקריים מתוקף עצמם. לכן, המשפטים שמעניינים אותנו הם המשפטים ה**קונטינגטנטיים** - אלו שיכולים להיות שקריים או אמיתיים, שאפשר לבדוק בכלים אמפיריים ולוגים (אמפריציזם לוגי). > *מה שלא ניתן לדבר עליו, על אודותיו יש לשתוק.*[^10] -> *ויטגנשטיין*, *חקירות פילוסופיות* +> +> > *ויטגנשטיין*, *חקירות פילוסופיות* הבעיה היא שעכשיו רוב המימרות הפילוסופיות חסרות משמעות. *אסור לרצוח*. איך תוכיח את זה אמפירית? אי אפשר; הוא חסר משמעות. @@ -63,13 +64,14 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z [רודולף קרנפ](https://en.wikipedia.org/wiki/Rudolf_Carnap)[^5] כותב - > ניתוח לוגי, אם כן, פוסק גזר דין של חוסר משמעות לכול ידע המתיימר להיות מעל או מעבר לניסיון. גזר דין זה נוגע בראש ובראשונה למטאפיזיקה הספקולטיבית, לכל ידע לכאורה של חשיבה טהורה או אינטואיציה טהורה המתיימר לחרוג מהניסיון... אותו שיפוט תקף לכול פילוסופיה של נורמה ולכול פילוסופיה של ערך, לכל אתיקה או אסתטיקה שהיא שיטה נורמטיבית. זאת מכיוון שהתקפות האובייקטיבית של ערך או נורמה אינה ניתנת לאימות אמפירי, וכן לא מוסקת ממשפטים אמפיריים, היא כלל אינה יכולה להיטען (במשפטים בעלי משמעות). במלים אחרות: או שיש קריטריון אמפירי שיציין את השימוש ב"טוב", ב"יפה" ובשאר הפרדיקטים המשמשים במדע הנורמטיבי או שאין. במקרה הראשון, טענה המכילה פרדיקטים כאלו הופכת לשיפוט עובדתי, אך לא לשיפוט ערכי. במקרה השני היא מתגלית כפסאודו משפט. בשורה התחתונה מתגלה כי בניית משפט המבטא שיפוט ערכי כלל אינה אפשרית. -*רודולף קרנפ, סילוק המטאפיזיקה על ידי ניתוח לוגי של השפה* +> +>>*רודולף קרנפ, סילוק המטאפיזיקה על ידי ניתוח לוגי של השפה* והנה לכם גזר דין מוות לפילוסופיה - שהם אומרים שתפקידה אינה אלא להבהיר את השאלה, ולהגיש אותה למדענים. > אם אדם טוען "יש אלוהים"... לא נאמר לו: "טענותיך שגויות", אלא נשאל אותו: "למה אתה מתכוון בטענות אלו?". אז מתגלה גבול ברור בין שני סוגי טענות. בצדו האחד נמצאות טענות המדע האמפירי, משמעותן ניתנת על ידי ניתוח לוגי, או יותר במדויק, על ידי רדוקציה לטענות הפשוטות ביותר בנוגע לנתון האמפירי. מצדו השני ישנן טענות, למשל הטענות שצוינו מעלה, המתגלות כחסרות משמעות אם יובנו בהקשר מטאפיסי. לעתים קרובות אפשר, כמובן, לפרשן כטענות אמפיריות, אך אז הן מאבדות את התוכן הרגשי שהוא מהותי בדרך כלל למטאפיסיקאים. המטאפיסיקאי והתיאולוג מאמינים, ועקב כך משלים עצמם, שטענותיהם אומרות דבר מה, או שהן מציינות מצב עניינים. מאידך, ממחיש הניתוח כי הן אינן אומרות דבר אלא מבטאות רצון ונטיות אופי בלבד.'' - -> *רודולף קרנפ, אוטו נוירת, האנס האן, תפיסת העולם המדעית: החוג הוינאי (מניפסט החוג הוינאי)* +> +> >*רודולף קרנפ, אוטו נוירת, האנס האן, תפיסת העולם המדעית: החוג הוינאי (מניפסט החוג הוינאי)* !!! warning "" לכאורה, האנשים האלו אתאיסטים. אבל בעצם, גם *אין אלוהים* היא טענה שנופלת אצלם; הם פשוט מחוץ למגרש, לגמרי[^6]. @@ -79,11 +81,12 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z אנשים הרי משתמשים בכל המשפטים האלה, לכאורה כדי לתאר את העולם - אבל הם לא מבטאים את העולם. מה הם עושים בכל זאת? זוהי הגישה שנקראת **הגישה האקפרסיביסטית** - > משמעותה של התזה הנגד-מטאפיזית שלנו ניתנת עתה להסבר בהיר יותר. תזה זו טוענת כי קביעות מטאפיזיות יש להם אך ורק תפקיד הבעתי, אך לא תפקיד ייצוגי. קביעות מטאפיזיות הינן לא אמיתיות אף לא שקריות, לפי שהן אינן טוענות דבר, הן אינן מכילות כל ידי או טעות. הן מונחות לחלוטין מחוץ לתחומה של ידיעה, של תורה, מחוץ לכל דיון על אמת או שקר. ובכל זאת, כמו צחוק, ליריקה ומוסיקה, יש להן כוח הבעתי... באופן זה, למשל, מערכת מטאפיזית של מוניזם יכולה לשמש הבעה לצורת חיים הרמונית, ומערכת דואליסטית יכולה להוות ביטוי למצבו הרגשי של פלוני הרואה את החיים כמאבק נצחי; מערכת אתית חמורה יכולה לבטא תחושה חזקה של חובה או אולי תשוקה לשלוט באופן נוקשה... כך אנו מוצאים דמיון רב בין המטאפיזיקה לליריקה. אך קיים הבדל מכריע אחד ביניהם. לשתיהן אין תפקיד ייצוגי, אין להן כל תוכן תאורטי. ואולם לקביעה מטאפיזית – להבדל מחרוז לירי – יש לכאורה תוכן כזה וזה הסיבה לכך שלא רק הקורא מגיע לכלל טעות, אלא גם המטאפיזיקאי עצמו. הוא מאמין כי במסתו המטאפיזית הוא טוען דבר מה. - -> *רודולף קרנפ, דחיית המטאפיזיקה (לעיל הערה ..), עמ' 48-49.* +> +>> *רודולף קרנפ, דחיית המטאפיזיקה (לעיל הערה ..), עמ' 48-49.* > מטאפיזיקאים[^7] הם מוזיקאים נטולי יכולת מוזיקלית ->*מתוך 'סילוק המטאפיזיקה'* +> +>>*מתוך 'סילוק המטאפיזיקה'* אז, תיאולוגיה היא... מוזיקה. היא, לצד המטאפיזיקאים, פשוט לא מבינים את זה. אתם מביעים את הרגשות שלכם, וזה חמוד. אבל אתם לא אומרים כלום על העולם. כל העסק הזה מיד מזדחל חזרה לפסיכולוגיה. @@ -94,24 +97,24 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z - זניחת הדת > אופיה הבלתי תיאורטי של המטאפיזיקה לא היה בה כשלעצמה פגם; לכל האמנויות יש אופי בלתי-תאורטי שכזה, ואין הן מאבדות משום-כך את ערכן הרב בחיים האישיים, כמו גם בחיים החברתיים. הסכנה טמונה באופיה **המטעה** של המטאפיזיקה; היא גורמת לאשליה של ידיעה בלי שהיא למעשה מספקת כל ידיעה שהיא. זו הסיבה לכך שאנו דוחים אותה - -> *רודולף קרנפ, מתוך: דחיית המטאפיזיקה* +> +> >*רודולף קרנפ, מתוך: דחיית המטאפיזיקה* זה מה שרוב חברי החוג עושים. - זניחת השפה הדתית אך אימוץ הדת > מה שאי אפשר לדבר עליו, על אודותיו יש לשתוק - -> *מאמר לוגי פילוסופי, משפט 7* +> +>> *מאמר לוגי פילוסופי, משפט 7* > הלא ייאמר ישנו, הוא מראה את עצמו, הוא הוא המיסטי - -> *שם, משפט 6.522* +> +>> *שם, משפט 6.522* > הספר שלי \[מאמר לוגי פילוסופי] מכיל שתי חלקים: מה שכתוב בו ומה שלא כתוב בו, והחלק השני הוא החשוב מביניהם - -> *מתוך מכתב מויטגנשטיין לחברון פליקר – לקוח מהביוגרפיה של ריי מונק עמ' 178. תרגום של נועם.* +> +>> *מתוך מכתב מויטגנשטיין לחברון פליקר – לקוח מהביוגרפיה של ריי מונק עמ' 178. תרגום של נועם.* ויטגנשטיין לא היה דתי ולא דגל בדת כלשהי, אבל אחרי שהוא נפטר גילו שהוא חווה כל מיני חוויות מיסטיות, התפלל וביצע וידויים. @@ -120,8 +123,8 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z דת זה מוזיקה? קטלני. אני אוהב מוזיקה. הם מאמצים את המשפט של אייר - > ראוי לציין כי, לפי הדין וחשבון שסיפקנו להיגדים דתיים, אין שום בסיס לוגי לאנטגוניזם בין מדע ובין דת. בכל הנוגע לשאלת האמת, אין מתח בין המדען לבין המאמין באל הטרנסנדנטלי. - -> *א.ג' אייר[^8], (Language, Truth and Logic p 123, התרגום של נועם)* +> +>> *א.ג' אייר[^8], (Language, Truth and Logic p 123, התרגום של נועם)* - אפשרות ד' – זניחת עיקרון האימות @@ -152,39 +155,41 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z לעומת [עקרון האימות](#עקרון-האימות), ויטנגשטיין המאוחר מאמץ עיקרון אחר - **קריטריון המשמעות בשימוש** - > המשמעות של מלה היא השימוש בה בלשון - -> *חקירות פילוסופיות, 43* +> +> >*חקירות פילוסופיות, 43* ויטגנשטיין מתקומם כנגד הגישה שהחלה אצל אפלטון, של *אי אפשר להגיד משהו באמת עד שמבינים אותו עד הסוף* - ואומר, אתה רוצה לדעת מה דברים אומרים? *אל תחשוב - תסתכל!*. אפלטון ייקח *כלב* וינסה להגדיר אותו - *מה היא הכלביות של הכלב?*; ויטגנשטיין יצביע ויגיד - למילים אין הגדרות קשיחות, ולפעמים אין הגדרות חד משמעיות (הדבר הזה כלב? לא יודע); לצורך העניין, זה כלב[^14]. > אפשר לטעון כנגדי: *אתה מקל על עצמך! אתה מדבר על כל מיני משחקי-לשון, אך לא אמרת מאומה מה שהוא מהותי למשחק-הלשון, ולפיכך ללשון. מהו המשותף לכל התהליכים הללו ומהו שעושה אותם ללשון, או לחלקי לשון. אתה פוטר את עצמך בדיוק מאותה חלק של החקירה שגרם לך עצמך בזמנו את עיקר כאב-הראש, דהיינו, החלק הנוגע **לצורה הכללית של המשפט** ושל הלשון*. וזאת אמת – במקום לציין משהו המשותף לכל מה שאנו קוראים לשון, אני אומר שלכל התופעות הללו אין אף דבר משותף שבגינו אנו מחילים אותה המלה על כולן – אלא שהן **מתייחסות** זו לזו באופנים שונים. ובשל יחס קרבה זה, או יחסי קרבה אלה, אנו קוראים לכולן *לשונות*. - +> > עיין נא למשל פעם בהליכים שלהם אנו קוראים *משחקים*. כוונתי למשחקי לוח, למשחקי קלפים, למשחקי כדור, למשחקי מלחמה, וכן הלאה. מהו משותף לכל אלה? – אל תאמר ***חייב** להיות להם משהו משותף, שאם לא-כן הם לא היו קרויים **משחקים*** – אלא **התבונן ובדוק** האם יש לכל אלה דבר מה משותף. – שכן אם תתבוננן בהם, אמנם לא תראה דבר-מה המשותף **לכולם**, אבל תראה יחסי דמיון וקרבה. אינני יכול לאפיין את הדומיויות האלו טוב יותר מאשר באמצעות הביטוי *דמיון משפחתי*; שכן כך חופפות וחוצות הדמויות השונות השורוות בין קרובי משפחה: מבנה גוף, תווי פנים, צבע עיניים, הליכה, מזג וכו' וכו'. -> *חקירות פילוסופיות סעיפים 65-67* + > +>> *חקירות פילוסופיות סעיפים 65-67* > המונח *משחק לשון* צריך להדגיש כאן את העבודה שהדיבור בשפה הוא חלק מפעילות, או מצורת חיים -חקירות פילוסופיות, סעיף 23 +> +>>חקירות פילוסופיות, סעיף 23 ויטגנשטיין אומר - בבואי לחקור את השפה הטבעית, אני רוצה לבדוק איך אנשים *משתמשים* בשפה. אם אקח משחק ואתחיל לשאול - *למה זה משחק?* תמיד תהיה דוגמת נגד - בזה יש מנצחים ובזה לא, ובזה יש קלפים ובזה לא, וככה הלאה, ולעולם לא נגיע להגדרה כמו שאלפטון רוצה. במקום זאת, נוח יותר לחשוב על אלו כבני משפחה - כמה מאפיינים כללים שמאפיינים סוגים של משחקים, במגיעים ב*תצפית*. התפקיד הפילוסופי הוא תיאורי, אומר ויטגנשטיין, ולא שיפוטי: הוא לא רוצה (כמו [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה)) למשטר את השפה הטבעית לשפה לוגית, אלא רק לצפות ולתאר. > משחקי-הלשון הבהירים והפשוטים אינם בבחינת מחקרים מקדימים לאיזה משטור עתידי של השפה... אדרבא, משחקי הלשון ניצבים כאן כ**עצמים להשוואה**, האמורים לשפוך אור, באמצעות דמיון והבדל, על מצב השפה שלנו - -> *סעיף 130* +> +>> *סעיף 130* > בשום פנים ואופן אסור לפילוסופיה להתערב בשימוש בפועל של השפה; בסופו של דבר היא מסוגלת רק לתארו. שכן אין היא מסוגלת אף לבססו. היא משאירה את הכול כפי שהוא... - -> *סעיף 124* +> +> >*סעיף 124* > השגיאה שלנו היא לחפש הסבר במקום שבו שומה עלינו לראות את העובדות כ'תופעות כמאיות'. כלומר, במקום שבו שומה עלינו לומר: **זהו משחק-הלשון שמשחקים** - -> *סעיף 654* +> +>> *סעיף 654* > הבעיות הפילוסופיות נוצרות כאשר הלשון **יוצאת לחופשה** - -> *סעיף 38* +> +>> *סעיף 38* אמרת *יש אלוהים?*, *אין חומר?* אל תתערב - תצפה: מה הוא מתכוון שהוא אומר את זה? @@ -212,8 +217,8 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z ### לא סקאלרית > נניח שמאמין אומר *אני מאמין ביום הדין* ואני אומר, *אני לא בטוח, יתכן* – היית אומר שקיים בינינו פער עצום. לעומת זאת, אם הוא היה אומר - *יש מטוס גרמני מעל ראשנו* ואני הייתי אומר *ייתכן, אני לא בטוח* – היית אומר שאנחנו קרובים למדי אחד לשני. - -> *הרצאה על האמונה הדתית* +> +>> *הרצאה על האמונה הדתית* > נניח למשל, שהיינו מכירים אנשים שחוזים עתידות; התחזיות שלהן מנבאות שנים רבות קדימה; והם מתארים סוג כלשהו של יום דין. באופן משונה, אפילו היה דבר כזה ואפילו הוא היה משכנע יותר ממה שתיארתי, אמונה בתחזית זו לא תהיה אמונה דתית כלל. (שם) @@ -224,14 +229,15 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z ### לא רגישה לראיות > נצרות איננה מבוססות על אמיתות היסטוריות, היא מציגה בפנינו נרטיב \[היסטורי] ודורשת: עתה האמן! אך היא אינה דורשת להאמין לדיווח באמונה המתאימה לדיווח היסטורי אלא: האמן בכל רמ"ח איבריך, יש לאל ידך לעשות זאת רק כביטוי של כל חייך. יש בפניך נרטיב, אל תתייחס אליו כמו שאתה מתייחס לכל נרטיב היסטורי! תן לו מקום ותפקיד אחר בחייך... - +> > על אף שהדבר עשוי להישמע מוזר, התיאור ההיסטורי של הבשורות עשויות, מבחינה היסטורית, להתגלות כשקריות והדבר לא יפגע כהוא זה באמונה \[הדתית]. לא בגלל שהדת עניינה ב'אמיתות תבונה אוניברסליות'! אלא שהוכחות היסטריות (משחק ההוכחות ההיסטוריות) פשוט לא רלוונטית לאמונה. יחסו של האדם המאמין לנרטיבים הללו איננו היחס לאמיתות היסטוריות (הסתברות) ואיננו היחס לתיאוריה בדבר *אמיתות התבונה* -> *תרבות וערך, 28* + +>> *תרבות וערך, 28* > נצרות איננה דוקטורינה, כוונתי היא שהיא איננה תיאוריה על אודות מה שקרה ומה שיקרה לנשמת האדם, אלא תיאור של דבר מה אשר מתחולל בחייו של האדם. - -> *תרבות וערך, עמ' 28* +> +>> *תרבות וערך, עמ' 28* אמונה דתית היא לא רק אמונה אפיסטמית: לא אכפת לי שנפוליאון היה גמד גם אם אני מאמין בזה, אבל אמונה דתית משוקעת עמוק בתוך החיים. גם אם נפריך את כל הטענות ההיסטוריות של הדת - כמו שאכן עושים הרבה פעמים - לא רק שהם לא משתכנעים, הם מאמינים חזק יותר! שימו לב, אומר ויטגנשטיין - האמונה הזו אינה רגישה לראיות: זוהי סוג אמונה אחרת. ויטגנשטיין לא מייחס את זה לחוסר רציונאליות: בנושאים אחרים, האדם הדתי יקבל ראיות ויעדכן את ההאמנות שלו - אבל טבע האמונה הדתית הוא שונה. @@ -243,14 +249,14 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z ויטגנשטיין לא השתכנע - > עצם הרעיון של 'לנסות להסביר פרקטיקה'... נראה לי שגוי. כל מה שפרייזר עושה זה להפוך אותן \[את הפרקטיקות הללו] לסבירות בעיני אנשים שחושבים באותה הצורה שלו. זה בולט לעין שבשורה התחתונה \[של הניתוח של פרייזר] כל הפרקטיקות הללו מוצגות כטיפשיות. אך זה לעולם לא יהיה סביר לטעון כי האנושות עושה דברים כאלו מתוך טפשות גרידא. - -> *הערות על פרייזר, 119* +> +>> *הערות על פרייזר, 119* להסביר דת כתוצר של טיפשות פשוט לא משכנע, אומר ויטגנשטיין: דת עובדת אחרת. גם אם אקרא את כל ה[ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות) ואשתכנע אינטלקטואלית - באמת אשתכנע - האמונה הדתית שלי לא תשתנה! > זה בהחלט יכול לקרות, וזה אכן קורה לעתים קרובות, שבנאדם זונח פרקטיקה מסוימת אחרי שהוא מבין שהיא התבססה על שגיאה. אך זה קורה רק במקרים בהם הפניה של תשומת הלב לשגיאה מספיקה בשביל לשנות את ההתנהגותו של אותו אדם. זה לא המצב בכל הנוגע לפרקטיקה דתית של אנשים ולכן אין רלוונטיות ל'שגיאות - -> *הערות על פרייזר, 121* +> +>> *הערות על פרייזר, 121* למה היה גל חילון בתקופת ההשכלה? לא כי היו הוכחות חותכות - האמת שלא ממש; אלא כי עלתה חלופה מושכת לחיים הדתיים. באופן דומה, [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) לא המיר המונים לטובת אלוהים בטיעון הקר והלוגי שלו; ניטשה, שאומר בהרבה פאתוס משהו כמו - *איש דתי, איכסה! איש חילוני, וואו וואו!*, בלי טיעונים בכלל, המיר המונים - ובהיבט הזה, הבין את הדת הרבה יותר טוב. @@ -262,14 +268,14 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z 1. תפיסה הרמנויטית (לא מהפכנית) > בשום פנים ואופן אסור לפילוסופיה להתערב בשימוש בפועל של השפה; בסופו של דבר היא מסוגלת רק לתארו. שכן אין היא מסוגלת אף לבססו. היא משאירה את הכול כפי שהוא... - -> *סעיף 124* +> +>> *סעיף 124* 2. אקסטרנליזם לשוני > אם אני אומר שיש מובן לפקודה ''הבא לי סוכר!'' ולפקודה ''הבא לי חלב!'', אבל אין מובן לצירוף ''חלב לי סוכר'', אין בכך כדי לומר שלהגייה של צירוף המילים הזה אין כל השפעה. ואם אכן ההשפעה שלו היא שהזולת מתבונן בי בפה פעור, אינני קורא לו בשל כך פקודה להתבונן בי בפה פעור – אפילו אם בדיוק להשפעה הזאת רציתי לגרום - -> *ויטגנשטיין, חקירות פילוסופיות פסקה 498* +> +>> *ויטגנשטיין, חקירות פילוסופיות פסקה 498* המשמעות של ביטויים לא קשורה לכוונת הדובר - אלא להשפעה שלהם בפועל. @@ -278,14 +284,16 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z ויטגנשטיין מתנגד לשאול אנשים למה הם מאמינים - כי הנה, הוצאת אותם לחופשה, והוא יתחיל לתרץ. > Suppose somebody made this guidance for this life: believing in the Last Judgment. Whenever he does anything, this is before his mind. In a way, how are we to know whether to say he believes this will happen or not? **Asking him is not enough. He will probably say he has proof**. But he has what you might call an unshakeable belief. It will show, not by reasoning or by appeal to ordinary grounds for belief, but rather by regulating for in all his life - -> Lectures and Conversations p.53 +> +>> Lectures and Conversations p.53 נתקלת באדם ממש טוב. האם בהכרח יש לו תיאוריה אתית ממש ממש טובה בראש? כנראה שלא. אל תשאל אותו! באופן דומה, מצאת בנאדם ממש דתי? אל תשאל אותו לתפיסה הדתית שלו - זה שהוא אדם דתי בכלל לא אומר שיש לו כזו - אלו מישורים אחרים לגמרי! 4. הקשריות -> In religious discourse we use such expressions as: “I believe that so and so will happen”…differently to the way in which we use them in science p 57 +> In religious discourse we use such expressions as: “I believe that so and so will happen”…differently to the way in which we use them in science +> +> >p 57 *יש אלוהים* אחרי גול במשחק כדורגל ו*יש אלוהים* אחרי שיעור מטאפיזיקה על ההוכחה האונטולוגית הם אותם המילים, אבל זה ממש לא אותו הביטוי: המשמעות שונה *לחלוטין*. @@ -294,15 +302,16 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z הכוונה היא שאין ממש שיח הדדי בין אדם דתי לאדם לא דתי - שיח דתי הוא לא שיח אינטלקטואלי, הם משחקים במשחקי שפות שונים לחלוטין. >I read: “No man can say that Jesus is the Lord, but by the Holy Ghost.” - And it is true: I cannot call him Lord; because that says nothing to me. I could call him‘the paragon’, ‘God’ even — or rather, I can understand it when he is called thus; but I cannot utter the word “Lord” with meaning. Because I do not believe that he will come to judge me; because that says nothing to me. And it could say something to me, only if I lived completely differently -> *Culture and value p 33* +> +>> *Culture and value p 33* אני והרב אמנון יצחק יכולים להתווכח עד מחר על אלוהים. אני אצוטט את הראיות והוא יצוטט את התנ"ך או משהו. אבל אנחנו לא באמת מתווכחים: האמונה שלי רגישה לראיות ולא ממש אכפת לי ממנה, והאמונה שלא לא רגישה לראיות והכי אכפת לו ממנה. אנחנו לא באמת מדברים, גם אם אנחנו משתמשים באותן המילים[^18]. *מה זה חילוני*, שואל [^19][D.Z Phillips](https://en.wikipedia.org/wiki/Dewi_Zephaniah_Phillips) - *אדם ששפה דתית זרה לו*. > גם התאיסט וגם האתאיסטית נוכחים באותו עולם. הם עשויים להשתתף באותן קרבות, להיות הורים לאותו ילד חולה, להביט באותם השמיים, או לקרוא את אותו הספר. אך שלא כמו התאיסט, האתאיסטית אינה רואה את העולם כחושף את התכנון האלוהי, היא לא רואה את השמים מספרים כבוד אל... היא איננה שומעת את אלוהים קורא לה מבעד לפסוקי התורה. היא איננה רואה שיטפונות ורעידות אדמה כביטוי לרצון אלוהים, ואין היא רואה נצחון הוא הבראה פתאומית כנס. היא רואה בסרטן, שגעון ומוות כסימנים לחוסר המשמעות והכאוטיות של הקיום האנושי. - -> *נחמה ורבין* +> +> >*נחמה ורבין* ### ההשפעה של ויטגנשטיין @@ -317,9 +326,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z ויטגנשטיין הגיעה, במלא פליקפלאקים משונים, לעמדה דומה לזו שהתחיל איתה - השפה הדתית אכן אינה טענתית, ובאמת סוג של מבע - אבל לא כלרלרת חסרת משמעות, אלא כמגרש משחק אחר. > Don’t for heaven’s sake, be afraid of talking nonsense! But you must pay attention to your nonsense - -!!! info "" - *Culture and Value, p 56* + > *Culture and Value, p 56* !!! info "" @@ -333,7 +340,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z [^1]: הוא היה שלושת-רבעי יהודי, וגם אנטישמי, והיטלר אולי לא סבל אותו. -[^2]: ויטגנשטיין מחקה את סגנון הכתיבה של [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) ב[אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ויש הירככיה מאוד מסובכת; עד עכשיו יש מחלוקת על מה בדיוק הוא אומר שם, ואפילו הוא עצמו אומר בסוף הספר ש*מי שקרא את כל הספר והבין אותו מבין שהוא חסר משמעות* - הוא כמו סולם שצריך לזרוק בסוף. ליד הקבר שלו עדיין יש סולם. באופן אירוני, הוא נהג לשבח כתיבה בהירה. +[^2]: ויטגנשטיין מחקה את סגנון הכתיבה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ב[אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ויש הירככיה מאוד מסובכת; עד עכשיו יש מחלוקת על מה בדיוק הוא אומר שם, ואפילו הוא עצמו אומר בסוף הספר ש*מי שקרא את כל הספר והבין אותו מבין שהוא חסר משמעות* - הוא כמו סולם שצריך לזרוק בסוף. ליד הקבר שלו עדיין יש סולם. באופן אירוני, הוא נהג לשבח כתיבה בהירה. הטענתי [^3]: הם ממש ממש רצו להוכיח שהלוגיקה מתבססת על המתמטיקה, ונכשלו - פרגה התיימר להצליח, ואז ראסל שלח לו את [הפרדוקס שלו](https://en.wikipedia.org/wiki/Russell%27s_paradox), שכמעט גרם לפרגה להתאבד, ואז גדל עושה את אותו הדבר לפרגה. diff --git a/פילוסופיה/הציטוטים.md b/פילוסופיה/הציטוטים.md index 7ccf93c5..f0b89442 100644 --- a/פילוסופיה/הציטוטים.md +++ b/פילוסופיה/הציטוטים.md @@ -340,10 +340,10 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40] [^26]: [^27]: פרידריך ניטשה, *על הגיניאולוגיה של המוסר*, חלק 13 [^28]: [פרוטאגוראס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים#פרוטאגוראס-מאבדרה), רסיס 80B1. -[^29]: [ברוך שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ג', הגדרת הרגשות, הגדרה ב' -[^30]: [ברוך שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ב', אקסיומה 2 -[^31]: [ברוך שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק א', משפט 14 -[^32]: [ברוך שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ה'. משפט זה חותם את ה*אתיקה* כולה. +[^29]: [ברוך שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ג', הגדרת הרגשות, הגדרה ב' +[^30]: [ברוך שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ב', אקסיומה 2 +[^31]: [ברוך שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק א', משפט 14 +[^32]: [ברוך שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ה'. משפט זה חותם את ה*אתיקה* כולה. [^33]: מרקוס אאורליוס, הגיונות. ספר 2, סעיף 1. [^34]: גאורג ווילהלם פרידריך הגל, *הפנמנולוגיה של הרוח*. הקדמה ראשונה, סעיף 11. [^35]: Epictetus, *Discourses*, chapter 1.1, para. 8 diff --git a/פילוסופיה/חדשה/index.md b/פילוסופיה/חדשה/index.md index acdaedcc..f3886df7 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/index.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/index.md @@ -15,7 +15,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T11:20:21.862Z #### 1. [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) - [הגיונות על הפילוסופיה הראשונית](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות) -#### 2. [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) - [אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) +#### 2. [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) - [אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) #### 3. [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - [המונדולוגיה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה) @@ -30,7 +30,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T11:20:21.862Z #### 8. [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) - [הפנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח) ## מבוא -הקורס יעסוק בפילוספים של העת החדשה, תחילה ב**רציונליסטים** - **[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט)**, **[index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md)** ו- **[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ)**, ואחר כך ב**אימפריציסטים[^6]** - **[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק)**, **[בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי)** ו- **[יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)**, שהתווכחו עד זוב דם על כל דבר קטן, בערך. לבסוף כל זה יתנקז לקודש הקודשים, **[עמנואל קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)**[^12]. +הקורס יעסוק בפילוספים של העת החדשה, תחילה ב**רציונליסטים** - **[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט)**, **[שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה)** ו- **[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ)**, ואחר כך ב**אימפריציסטים[^6]** - **[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק)**, **[בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי)** ו- **[יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)**, שהתווכחו עד זוב דם על כל דבר קטן, בערך. לבסוף כל זה יתנקז לקודש הקודשים, **[עמנואל קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)**[^12]. המחלקות בין שני הזרמים התגלגלה עד היום - הזרם הרציונליסטי מכונה **פילוסופיה קונטיננטלית[^7]**, והאימפריציזם הוא ה**פילוסופיה האנליטית**. הגם שההפרדה הזו מקובלת, היא שרירותית ולא חותכת - ההוגים "זולגים" לעיתים תכופות לעבר הזרם השני - ולרוב, הם מתחוללים במקביל. בין כל ההוגים רץ קו מקביל, אך אין זה נכון לכונן את האחד כהכנה לאחר. diff --git a/פילוסופיה/חדשה/ברקלי.md b/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/index.md similarity index 91% rename from פילוסופיה/חדשה/ברקלי.md rename to פילוסופיה/חדשה/ברקלי/index.md index df630a99..612c9692 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/ברקלי.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/index.md @@ -51,7 +51,7 @@ dateCreated: 2024-05-27T11:31:17.180Z למשל, *משולש*. *דימוי* של משולש יהיה *הדבר הזה* - △. *מושג* של משולש הוא ה"משולש" - "מצולע בעל שלוש צלעות שסכום זוויותיו 180 מעלות*. בעיניי דקארט, הדימוי הוא דבר חד, וברור יותר[^9], בעוד שהמושג הוא רק תוכן מחשבתי. ### שפינוזה -אצל [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), המציאות היא עצמה האלוהים. גם במציאות שלו יש דברים פרטיים - [אופנים](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אופן) - ו[אידאות](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אידאה) - גם כאן, כל תוכן מנטלי של הרוח - של אותם דברים פרטיים. בין שניהם [**אין קשר סיבתי**](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#סיבתיות) - האידאות והדברים הפרטניים הם *שני אופנים של אותו הדבר הממש* - ולא תוצאה של שרשרת סיבתית. לכן, מה שהפילוסוף צריך לעשות לשיטתו הוא לא להתחקות אחר הסיבתיות באופן אמפירי, אלא לבסס את האקסיומות האפריוריות שלנו כך שמה ש*נובע מהן* יתאם את המציאות. היחס הזה בין האידאה על המציאות גוררת הלימה - אני לא יכול שיהיה לי תוכן מנטלי *מבלי שיהיה לו מקביל פיזי*; אני לא יכול *לפחד* - אני חייב *לפחד ממשהו* - *מהמוות*, ***מהעכביש ההוא***. +אצל [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), המציאות היא עצמה האלוהים. גם במציאות שלו יש דברים פרטיים - [אופנים](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אופן) - ו[אידאות](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אידאה) - גם כאן, כל תוכן מנטלי של הרוח - של אותם דברים פרטיים. בין שניהם [**אין קשר סיבתי**](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#סיבתיות) - האידאות והדברים הפרטניים הם *שני אופנים של אותו הדבר הממש* - ולא תוצאה של שרשרת סיבתית. לכן, מה שהפילוסוף צריך לעשות לשיטתו הוא לא להתחקות אחר הסיבתיות באופן אמפירי, אלא לבסס את האקסיומות האפריוריות שלנו כך שמה ש*נובע מהן* יתאם את המציאות. היחס הזה בין האידאה על המציאות גוררת הלימה - אני לא יכול שיהיה לי תוכן מנטלי *מבלי שיהיה לו מקביל פיזי*; אני לא יכול *לפחד* - אני חייב *לפחד ממשהו* - *מהמוות*, ***מהעכביש ההוא***. !!! warning "" ומה עם דברים מופשטים, כמו **המשולש**? לפי אפלטון, הוא נצחי; הוא קיים גם אם לא יהיו המתמטיקאים. דקארט ושפינוזה מייחסים אותם לאל. אצל ברקלי, זו בעיה - *בואו נראה איך האמפריציסטים האלה עושים בעיות*[^7]. diff --git a/פילוסופיה/חדשה/דקארט.md b/פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md similarity index 100% rename from פילוסופיה/חדשה/דקארט.md rename to פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md diff --git a/פילוסופיה/חדשה/דת.md b/פילוסופיה/חדשה/דת.md deleted file mode 100644 index e69de29b..00000000 diff --git a/פילוסופיה/חדשה/הגל.md b/פילוסופיה/חדשה/הגל/index.md similarity index 100% rename from פילוסופיה/חדשה/הגל.md rename to פילוסופיה/חדשה/הגל/index.md diff --git a/פילוסופיה/חדשה/יום.md b/פילוסופיה/חדשה/יום/index.md similarity index 100% rename from פילוסופיה/חדשה/יום.md rename to פילוסופיה/חדשה/יום/index.md diff --git a/פילוסופיה/חדשה/לוק.md b/פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md similarity index 100% rename from פילוסופיה/חדשה/לוק.md rename to פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md diff --git a/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ.md b/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md similarity index 97% rename from פילוסופיה/חדשה/לייבניץ.md rename to פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md index 79553afb..c7f5055f 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md @@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-02-26T12:19:28.001Z --- -[גוטפריד וילהלם לייבניץ](https://en.wikipedia.org/wiki/Gottfried_Wilhelm_Leibniz)[^1] (1646-1716) היה פילוסוף ומתמטיקאי ידוע, והיה איש אשכולות (שסבל מזה ממש[^3]) שהיה מעורב בהרבה מאוד תחומים, שברובם נחשב לאיש מקצוע של ממש[^2]. קרו לו כל מיני דברים, והוא אכל כל מיני מאכלים טעימים. הוא נחשב בקרב רבים למוצלח מבין שלושת הרציונליסטים הראשונים - [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), והוא עצמו. הוא זכה להכרה רבה עוד בימי חייו. +[גוטפריד וילהלם לייבניץ](https://en.wikipedia.org/wiki/Gottfried_Wilhelm_Leibniz)[^1] (1646-1716) היה פילוסוף ומתמטיקאי ידוע, והיה איש אשכולות (שסבל מזה ממש[^3]) שהיה מעורב בהרבה מאוד תחומים, שברובם נחשב לאיש מקצוע של ממש[^2]. קרו לו כל מיני דברים, והוא אכל כל מיני מאכלים טעימים. הוא נחשב בקרב רבים למוצלח מבין שלושת הרציונליסטים הראשונים - [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), והוא עצמו. הוא זכה להכרה רבה עוד בימי חייו. לייבניץ שוטט ברחבי אירופה בצעירותו בשליחות דיפלומטית, ובמסעותיו פגש הוגים רבים - לרבות שפינוזה - שהשפיעו עליו מאוד. diff --git a/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md b/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md index a795e432..8d3570aa 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md @@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ_-_המונדולוגיה.pdf), [אנגלית](/פילוסופיה/חדשה/leibniz_-_the_monadology.pdf) -הפילוסופיה של לייבניץ היא פיתוח מסוים של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), אך ניכרת בה השפעה של [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md). היכן שדקארט כונן את [העצמים הנבראים](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#עצם-אינסופי-ועצם-נברא), ושפינוזה קובע ש[רק האל הוא עצם](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים), לייבניץ סבור כי העצם היחיד הוא ה**מונדה** - חלקיקים רוחניים קטנטנים, אינסופיים בכמותם, ובלתי-ניתנים לחלוקה, אותם הוא מגדיר כ*עצם פשוט*. משום שעצם בהכרח לא ניתן לחלוקה, וחומר בהכרח ניתן לחלוקה[^5], לייבניץ סבור, בניגוד להוגים יוונים קדמונים כמו [האטומיסטים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) כי הדברים היחידים שעונים להגדרת העצם - קרי, עצמאיים, פשוטים ובלתי-ניתנים לחלוקה, הם רוחניים בלבד; העצם החומרי הוא כשל לוגי לשיטתו. המציאות כולה אינה יחסי גומלין בין רוח לחומר, או ביטוי של עצם אחד, אלא היחסים בין אינסוף המונדות - ה*ריקוד המוני* - שנשגבים מבינתנו. את הריקוד הזה מכנה לייבניץ *הרמוניה טבועה מראש*. לייבניץ סבור שבין המונדות אין שום קשר, או סיבתיות - אלא התאמה מלאה ומושלמת, מכורח טבע המציאות - מכאן מגיע ה*טבועה מראש*. המציאות הוא לא ריבוי אקראי של יחידות, אלא מארג בלתי תלוי, המתנהל בהתאמה. +הפילוסופיה של לייבניץ היא פיתוח מסוים של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), אך ניכרת בה השפעה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה). היכן שדקארט כונן את [העצמים הנבראים](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#עצם-אינסופי-ועצם-נברא), ושפינוזה קובע ש[רק האל הוא עצם](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים), לייבניץ סבור כי העצם היחיד הוא ה**מונדה** - חלקיקים רוחניים קטנטנים, אינסופיים בכמותם, ובלתי-ניתנים לחלוקה, אותם הוא מגדיר כ*עצם פשוט*. משום שעצם בהכרח לא ניתן לחלוקה, וחומר בהכרח ניתן לחלוקה[^5], לייבניץ סבור, בניגוד להוגים יוונים קדמונים כמו [האטומיסטים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) כי הדברים היחידים שעונים להגדרת העצם - קרי, עצמאיים, פשוטים ובלתי-ניתנים לחלוקה, הם רוחניים בלבד; העצם החומרי הוא כשל לוגי לשיטתו. המציאות כולה אינה יחסי גומלין בין רוח לחומר, או ביטוי של עצם אחד, אלא היחסים בין אינסוף המונדות - ה*ריקוד המוני* - שנשגבים מבינתנו. את הריקוד הזה מכנה לייבניץ *הרמוניה טבועה מראש*. לייבניץ סבור שבין המונדות אין שום קשר, או סיבתיות - אלא התאמה מלאה ומושלמת, מכורח טבע המציאות - מכאן מגיע ה*טבועה מראש*. המציאות הוא לא ריבוי אקראי של יחידות, אלא מארג בלתי תלוי, המתנהל בהתאמה. > דמיינו שאתם נכנסים לחנות שעונים, וכל השעונים מורים על אותה השעה בדיוק. הסבר אחד הוא שמסתובב השען, גורם חיצוני להם, ומכוון אותם יחדיו מדי פעם. הסבר אחר הוא שהם קשורים ביניהם סיבתים איכשהו, ותנועה של מחוגו של אחד תניע את כל האחרים. והסבר אחרון הוא שהשען הוא בעל מלאכה כה מוכשר, כך שמרגע שיוצאים השעונים מהמפעל הם מכוונים באופן מושלם, ולעולם אינם יוצאים מאיזון. נחשו מה חושב לייבניץ? diff --git a/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md b/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md index 6c031239..3b26c19f 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md @@ -44,7 +44,7 @@ title: ניטשה ## סכנות ומכשולים בלימוד ניטשה -ניטשה לא כתב בסגנון של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)[^4]; הפרוזה שלו היא מהגדולות שבשפה הגרמנית. ניטשה מתאר את עצמו ככותב *Aphorisms* - *פתגמים*. הפתגמים נראים שלופים מהמותן וחסרי כל הקשר, אבל יש מאחוריהם סדר מתכוון. הוא אינו *Boulevardier[^5]* חובבן, אלא כתב בצורה כזה בכוונה. זכרו, ניטשה קרא והכיר את שופנהאואר ואת [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ואת [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), ולא בחר לכתוב בשיטות הסבוכות שלהם: הוא ביקש לשתול את הפתגמים האלו בתודעה שלנו, כדי שיתפוצצו שם אחר כך. הוא אוהב *לזעזע את האנשים מן השורה*, בהמון פאתוס והגזמה. +ניטשה לא כתב בסגנון של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)[^4]; הפרוזה שלו היא מהגדולות שבשפה הגרמנית. ניטשה מתאר את עצמו ככותב *Aphorisms* - *פתגמים*. הפתגמים נראים שלופים מהמותן וחסרי כל הקשר, אבל יש מאחוריהם סדר מתכוון. הוא אינו *Boulevardier[^5]* חובבן, אלא כתב בצורה כזה בכוונה. זכרו, ניטשה קרא והכיר את שופנהאואר ואת [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ואת [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), ולא בחר לכתוב בשיטות הסבוכות שלהם: הוא ביקש לשתול את הפתגמים האלו בתודעה שלנו, כדי שיתפוצצו שם אחר כך. הוא אוהב *לזעזע את האנשים מן השורה*, בהמון פאתוס והגזמה. ניטשה הוא הכישרון הספרותי הגדול בפילוסופיה מאז אפלטון. הפתגמים שהוא כותב בלתי נשכחים, וכתובים נהדר - ולכן טבע דברים שאנו עדיין משתמשים בהם - *אלוהים מת*, *סופרמן (Ubermensch)*[^6], *מוסר העדר*. למרבה הצער, זה הופך אותו לפופולורי בקרב ילדים בני 16[^7], שלא מבינים בכלל את מה שהוא אומר[^8]. diff --git a/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ורוע.md b/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ורוע.md index c4903217..df5f8f33 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ורוע.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ורוע.md @@ -225,7 +225,7 @@ literally - and this is the foreground meaning - "flatterers of Dionysius," in o [^4]: מעמד הפועלים הנמוך. סוקראטס השתייך למעמד זה, בעוד שאלפטון היה בן אצולה; כך יש ביניהם עימות. [^5]: ובתהליך, עיצב ותיאר את האקלים האינטלקטואלי שאנחנו חיים בו עד היום. אנדי מושל את ניטשה לפילוסוף-נביא כזה, כמו ישעיהו (שאנדי דורש שנקרא את הספר שלו). [^6]: [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט). -[^7]: מכוון לקאנט, ו[שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md). *תארו לעצמכם איזה תסביכים פסיכולוגיים היו לו כדי שיתבטא ככה, בכלוב גיאומטרי כזה*, ניטשה כותב במקום אחר. +[^7]: מכוון לקאנט, ו[שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה). *תארו לעצמכם איזה תסביכים פסיכולוגיים היו לו כדי שיתבטא ככה, בכלוב גיאומטרי כזה*, ניטשה כותב במקום אחר. [^8]: [פיידון](/פילוסופיה/יוונית/פיידון), ו*על הנפש* של אריסטו. [^9]: *הספר של הטבע כתוב במספרים* (גלילאו). [^10]: מתכתב עם [בודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם), למרות שניטשה לא דוגל בעמדה הזו - הוא לא מאמין בשחרור; צריך לרכוב על הנמר הזה, לא להשתחרר ממנו. diff --git a/פילוסופיה/חדשה/קאנט.md b/פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md similarity index 100% rename from פילוסופיה/חדשה/קאנט.md rename to פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md diff --git a/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה.md b/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה.md index ea36d682..985b3d27 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה.md @@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z !!! info "" [מבוא (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_מבוא_ירמיהו_יובל.pdf), [טקסט מלא (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/ethics_-_spinoza_-_curley.pdf), [חלק א' (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_א׳.pdf), [ב'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ב׳.pdf), [ג'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ג׳.pdf), [ד'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ד׳.pdf), [ה'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ה׳.pdf) -[שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) תיעב את הסגנון של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט). *מי אתה, שתכתוב לנו בגוף ראשון?*, בוודאי אמר. *למה שתשתף אותנו בכל הלבטים שלך?* +[שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) תיעב את הסגנון של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט). *מי אתה, שתכתוב לנו בגוף ראשון?*, בוודאי אמר. *למה שתשתף אותנו בכל הלבטים שלך?* שפינוזה ביקש לעשות פילוסופיה בצורה טכנית וקרה - תחילה בהגדרות, ומהן להוציא את ה*אתיקה* כולה. diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס/index.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס/index.md index 14ec1920..f67ba734 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס/index.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס/index.md @@ -990,7 +990,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception [^62]: [הבודהיסטים גם חושבים ככה](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית), וגם הרמב"ם - שסבר כי אלוהים בורא את העולם בכל רגע מחדש. [^63]: תיאיטיטוס בן 15, כן? הם גדלים ממש מהר בגיל הזה. [^64]: *Tol pan kinesis* -[^65]: זה הניסוח של [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), שמהדהד את העמדה הזו. +[^65]: זה הניסוח של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), שמהדהד את העמדה הזו. [^66]: *Auto kach auto* - דבר דורש דבר - ניסוח אפלטוני קלאסי לאידאות. [^67]: ב*מעבר לטוב ורוע*, זו בדיוק העמדה שניטשה טוען בדברה. [^68]: יש אירוניה מסוימת בעמדה של פרוטאגורס. מצד אחד, הוא אומר, *האדם הוא קנה המידה*. מנגד, כסופיסט, פרוטאגורס (ההיסטורי, ולא רק האפלטוני) לימד את התורה שלו תמורת שכר מופקע לאנשים העשירים - ומשהגיע אליהם, אמר, *אני אלמד אתכם משהו שההמון לא יודע*. סוקראטס, דרך תיאיטיטטוס, לוקח גם הוא חלק במשחק הזה, בכך שמעביר לתיאיטיטוס עמדה "נסתרת". diff --git a/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם.md b/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם.md index fd610e7a..82f539da 100644 --- a/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם.md +++ b/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם.md @@ -20,7 +20,7 @@ dateCreated: 2024-03-13T14:25:39.649Z ## הגותו ### ביחס לפוליטיקה -אוקהאם פיתח עמדה חדשה ביחס ל[קשר בין דת למדינה של אוגוסטינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס#ביחס-לפוליטיקה). היחס הזה, כאמור, הוא הפוך: גם היום, מדינות מופרדות מן הדת (דוגמת טורקיה וארצות הברית) נתונות להשפעה אדירה מהדת; מנגד, מדינות ללא הפרדה (כמו דנמרק ואנגליה) חילוניות כמעט לחלוטין. אוקאם סבר כי על המדינה לפקח על הדת - ולשמר את טוהר לבביהם. על גביו, לותר ביקש לתת למדינה את הסמכות על זהותה הדתית של המדינה: אם השליט, למשל, נהיה פרוטסנטי, העם נהיה פרוטסנטי איתו[^4]. [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) לקח את זה רחוק יותר - הדת צריכה לשמש כלי בידי המדינה בכדי לחנך את האזרחים - במיוחד האזרחים הבורים[^5]. זאת בניגוד לעמדה שמרמז לה אוגוסטינוס, לפיה הדת צריכה להכווין את המדינה לעבר ה*עיר האלוהית*[^6]. את העמדה הזו לקח רחוק יותר יורשו של לותר, קלווין[^8] - שהקים בז'נבה תיאוקרטיה דתית קיצונית, באמונה שהכנסייה צריכה לפקח על *הכל*[^7]. את הויכוח הלוהט הזה כולו הצית אוקאם; עד אז אוגוסטינוס היה די מובן מאליו. +אוקהאם פיתח עמדה חדשה ביחס ל[קשר בין דת למדינה של אוגוסטינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס#ביחס-לפוליטיקה). היחס הזה, כאמור, הוא הפוך: גם היום, מדינות מופרדות מן הדת (דוגמת טורקיה וארצות הברית) נתונות להשפעה אדירה מהדת; מנגד, מדינות ללא הפרדה (כמו דנמרק ואנגליה) חילוניות כמעט לחלוטין. אוקאם סבר כי על המדינה לפקח על הדת - ולשמר את טוהר לבביהם. על גביו, לותר ביקש לתת למדינה את הסמכות על זהותה הדתית של המדינה: אם השליט, למשל, נהיה פרוטסנטי, העם נהיה פרוטסנטי איתו[^4]. [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) לקח את זה רחוק יותר - הדת צריכה לשמש כלי בידי המדינה בכדי לחנך את האזרחים - במיוחד האזרחים הבורים[^5]. זאת בניגוד לעמדה שמרמז לה אוגוסטינוס, לפיה הדת צריכה להכווין את המדינה לעבר ה*עיר האלוהית*[^6]. את העמדה הזו לקח רחוק יותר יורשו של לותר, קלווין[^8] - שהקים בז'נבה תיאוקרטיה דתית קיצונית, באמונה שהכנסייה צריכה לפקח על *הכל*[^7]. את הויכוח הלוהט הזה כולו הצית אוקאם; עד אז אוגוסטינוס היה די מובן מאליו. ### ביחס למדע אוקאם סבר שכשאנו מייצרים מדע, אנחנו מייצרים שפה משותפת שעוזרת לנו להסביר את העולם - אך לא להגיע לאמת. זאת בניגוד ל[אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#נצחיות-הנפש) או ל[אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס#העולם-הבא), שסברו כי כשאנו מייצרים מדע, אנחנו מתחברים לגוף ידע נצחי - כמו האידאות האפלטוניות - ומתחילים להבין את המציאות כשלעצמה, את הכוח שמנהל את העולם. היכן שאפלטון ויורשיו הרבים מזהים מדע עם האמת, אקווינוס מציג אותו ככלי יחסי[^9]: לשיטתו, המדע הוא המצאה אנושית, ולא חלק מאמת לאמיתה. באופן מוזר, התפיסה הזו מסתדרת עם תפיסות דתיות שמרניות: אם המדע לא אומר כלום, כל אחד יכול להאמין בכל דבר: דבר השם מקבל קדימות על המדע חסר השחר. מנגד, אם נזהה בין מדע לאמת, הוא עלול להגיע לסתירה עם הדת, ומשם המתח ביניהן. האם עמדות כאלו יצרו את החילון - או התנגדו לו יותר מכולן? זוהי שאלה טובה, ויש עליה ויכוח עז עד היום. diff --git a/פילוסופיה/נוצרית/דת_ופילוסופיה.md b/פילוסופיה/נוצרית/דת_ופילוסופיה.md index 50d9c606..c720d427 100644 --- a/פילוסופיה/נוצרית/דת_ופילוסופיה.md +++ b/פילוסופיה/נוצרית/דת_ופילוסופיה.md @@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-03-06T15:05:31.532Z בנצרות, הזרם הדומיננטי הוא הזרם הפילוסופי המסורתי. -למרות המתח הזה, ההפרדה של ממש בין דת לפילוסופיה - שבה הדת נתפסת כאמונה מוחלטת, ללא אמונה ביקורתית, והפילוסופיה כאמונה ביקורתית גרדיא, לחלוטין ללא אמונה, מגיעה מאוחר בהרבה - במאה ה17 - במידה רבה בעקבות כתביו של [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) (ובפרט ה*מאמר התיאולוגי-מדיני*), ושורדת עד היום; בימי הביניים, דת ופילוסופיה חיו יחד, ואף חיזקו זו את זו. +למרות המתח הזה, ההפרדה של ממש בין דת לפילוסופיה - שבה הדת נתפסת כאמונה מוחלטת, ללא אמונה ביקורתית, והפילוסופיה כאמונה ביקורתית גרדיא, לחלוטין ללא אמונה, מגיעה מאוחר בהרבה - במאה ה17 - במידה רבה בעקבות כתביו של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) (ובפרט ה*מאמר התיאולוגי-מדיני*), ושורדת עד היום; בימי הביניים, דת ופילוסופיה חיו יחד, ואף חיזקו זו את זו. [^27]: הקבלה טוענת, למשל, שיש מערכת נוספת, מעל הטבע, שניתן להפעיל בקמעות ותפילות.