docs: update פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח

פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: הפנמנולוגיה של הרוח
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-28T15:29:35.567Z
+date: 2024-05-28T15:41:40.117Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
@@ -262,9 +262,9 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
 
 הגל לא *מבטיח* שהדבר הזה יקרה - התפיסה שלו אינה דטרמיניסטית - אבל *אם* נפעל בהתאם לכיוון הזה, נוכל להגיע למשהו טוב, למשהו מוחלט.
 
-# הכרה היא נושא טבעי עליו
+# הכרה היא נושא טבעי
 
-> טבעי לדמין שבפילוסופיה, לפני שניגשים לעניין עצמו, כלומר להכרה בפועל של מה שהווה באמת, צריך להסכים קודם על טבע ההכרה \[...], שאותה רואים או ככלי העבודה שבאמצעותו אוחזים במוחלט, או כתווך שדרכו מביטים בו
+> טבעי לדמיין שבפילוסופיה, לפני שניגשים לעניין עצמו, כלומר להכרה בפועל של מה שהווה באמת, צריך להסכים קודם על טבע ההכרה \[...], שאותה רואים או ככלי העבודה שבאמצעותו אוחזים במוחלט, או כתווך שדרכו מביטים בו
 > *73§*
 
 הגל פותח את ההקדמה השנייה לספרו בנופח אפיסטמי, כתנאי מקדים. הרעיון הזה, של חקירת השכל לפני האמת, מרכזי מאוד לעת החדשה - [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) כתב ספר שלם על המתודה, ו[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) הקדיש לה את [עיקר חקירתו](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה)
@@ -285,15 +285,35 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
 
 קאנט דורש אפילו *לעצור* את התהליך כולו - כל מה שאנחנו יודעים - ולבחון את הבסיס שלהם. למה אנחנו חושבים שזה נכון? מהם בכלל גבולות המגרש שאנחנו יכולים לדעת? קאנט, ב*ביקורת התבונה הטהורה*, הציב את זה כמפנה, והגל לוקח עמו את הנושא הזה, ואת החקירה הזו. *טבעי לדמיין* בהחלט מכיל את התובנות הקנטיאניות האלה.
 
+## הכשלה עצמית מהותית
 הגל דורש מאיתנו להכיר בטבע ההכרה, ומניח בכך זרע לפורענות -
 
 > נדמה שיש מקום לחש שמאחר שההכרה היא יכולת מסוג ובהיקף מוגדרים, ללא הגדרה מדויקת של טבע ההכרה וגבולותיה, במקום להגיע אל שמי האמת ניגע רק בענני הטעות. החשש הזה אף הופך בהכרח לביטחון, שלבקש מההכרה להשיג למודעות את נקודת ההתחלה, כלומר את מה שהווה בעצמו, הרי זה סתירה מושגית, \[אם אמנם] בין ההכרה ובין המוחלט עובר גבול המפריד ביניהם לגמרי.
 
-הגל עומד על נקודתו של קאנט - אם לא נכיר את גבולות ההכרה, את שיא היכולות שלנו, לא נגיע ל*שמי האמת* אלא רק ל*ענני הטעות*. קאנט כתב זאת כביקורת על אלו שקדמו לו, שהתיימרו לאמת מוחלטת - וקאנט מבקש, *בחקר האמת - דע את מגבלותיך*. עצם החשש מאי-דיוקה של התודעה, מפריצת הגבולת שלה, דן אותנו לכישלון, אומר הגל על גבי קאנט. ההתיימרות לדעת את האמת היא סתירה; עצם ההכרה (בהכרה) מציב אותה כדבר מתווך, שימנע מאיתנו את האמת המוחלטת.
+הגל עומד על נקודתו של קאנט - אם לא נכיר את גבולות ההכרה, את שיא היכולות שלנו, לא נגיע ל*שמי האמת* אלא רק ל*ענני הטעות*. קאנט כתב זאת כביקורת על אלו שקדמו לו, שהתיימרו לאמת מוחלטת - וקאנט מבקש, *בחקר האמת - דע את מגבלותיך*. עצם החשש מאי-דיוקה של התודעה, מפריצת הגבולת שלה, דן אותנו לכישלון, אומר הגל על גבי קאנט. ההתיימרות לדעת את האמת היא סתירה; עצם ההכרה (בהכרה) מציב אותה כדבר מתווך, שימנע מאיתנו את האמת המוחלטת. 
 
-> כי אם ההכרה היא כלי הבודה לאחיזה בהות האבסולוטית, מיד ברור שהפעלת כלי העבודה על דבר-מה לא מותירה אותו כפי שהוא לעצמו, אלא גוררת עמה עיצוב ושינוי. מצד שני, אם ההכרה אינה כלי העבודה של פעילותנו, אלא איכשהו תווך סביל שדרכו מגיע אלינו או האמת, הרי גם אז איננו מקבלים את הדבר כפי שהוא בעצמו, אלא כפי שהוא דרך התווך הזה ובתוכו. בשני המקרים \[כלי, תווך\] יש בידינו אמצעי שמחולל מיד את הניגוד לתכליתו; או, אדרבה, הסתירה היא בכך שאנו נעזרים בכלל באמצעי.
+> שימו לב - כשהגל אומר **מודעות**, הוא מתכוון ל**תודעה עצמית** - דבר פסיכולוגי. לעומתה, **הכרה** מתארת משהו גדול יותר, מאמץ מדעי - חקר האמת ממש.
+{.is-warning}
+
+אולם, אומר הגל - זו נקודת ההתחלה; פגע רע, שעליו להתמודד איתו. אולם, הגל לא יכול לשפוך אש וגופרית על *מתודה* ו*תורת הכרה* - משום שהוא מיד מציג את תורת ההכרה *שלו* בספר.
+
+> כי אם ההכרה היא כלי העבודה לאחיזה בהות האבסולוטית, מיד ברור שהפעלת כלי העבודה על דבר-מה לא מותירה אותו כפי שהוא לעצמו, אלא גוררת עמה עיצוב ושינוי. מצד שני, אם ההכרה אינה כלי העבודה של פעילותנו, אלא איכשהו תווך סביל שדרכו מגיע אלינו או האמת, הרי גם אז איננו מקבלים את הדבר כפי שהוא בעצמו, אלא כפי שהוא דרך התווך הזה ובתוכו. בשני המקרים \[כלי, תווך\] יש בידינו אמצעי שמחולל מיד את הניגוד לתכליתו; או, אדרבה, הסתירה היא בכך שאנו נעזרים בכלל באמצעי.
 > *§73*
 
+> רק המוחלט הוא אמיתי ורק האמיתי הוא המוחלט
+> *§75*
+
+> עלינו להכיר את הכלי, אומר קאנט, בטרם ניקח על עצמנו את העבודה שלשמה הוא נועד, משום שאם הכלי אינו מסיק לכך, כל עמלנו יהיה לשווא... אבל לבקש לדעת לפני שאני יודעים הוא אבסורדי ממש כמו ההחלטה הנבונה לא להיכנס למים לפני שלמדת לשחות.
+> *The Logic of Hegel, §10*
+
+הגל *הופך* את היחסים בין ההכרה לתוכן ההכרה; קודם כל, אתה מכיר - ואז, תוך כדי, אתה *מכיר איך אתה מכיר*.
+
+> According to this newest skepticisim, the human cognitive facutly is a thing which has concepts, and because it has only concepts, it cannot get to the things which are outside; it cannot investigate or discover them - for the two are specifically different.
+> Jenaer Schriften[^13], pp. 251-253
+
+קאנט אומר, *מושגים בלי הסתכלויות הם ריקים*, ו*הסתכלויות בלי מושגים הן ריקות*. המשפט הזה מסכם את כל המחלוקת בין האימפריציסטים לרציונליסטים. בחלק הראשון הוא מבקר את הרציונליסטים, ובשני - את האימפריציסטים; צריך *גם* את ההסתכלויות ו*גם* את המושגים. אולם, אומר הגל, פיצול הדברים האלה לשני דברים נפרדים שוב מכניס אותנו לבור, לשני מקורות שונים של הכרה, שמבקש את המסקנה - מה שאתה תופס במושגיך, אלו מושגים במערכת שלך - ולא אמת מוחלטת.
+
+
 
 [^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות.
 [^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*.
@@ -306,4 +326,5 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
 [^9]: קרי, אמצעי; מיצוע והיעדר-מיצוע מקבילים לאמצעי ובלתי-אמצעי.
 [^10]: זהו בוז כלפי ה*טבע* של קאנט.
 [^11]: *aufhabel* - מילה גרמנית קשה לתרגום, שמשחק על *ביטול-שימור-שדרוג*. הפערים האלו בין הסובייקט-לאובייקט מתקיימים כל הזמן ביחסים דיאלקטיים - במתח, שנשמר, אך מנסה להתבטל, וככל שהתהליך נמשך הולך ומשודרג. המונח העברי הוא המצאה של המתרגם, ירמיהו יובל.
-[^12]: התפיסה הזו ניצבת כנגד זרמים אחרים, ששוללים את ה*אובייקטיבי* לחלוטין - כמו זו של סארטר, שראינו קודם.
+[^12]: התפיסה הזו ניצבת כנגד זרמים אחרים, ששוללים את ה*אובייקטיבי* לחלוטין - כמו זו של סארטר, שראינו קודם.
+[^13]: כתבים מוקדמים יותר של הגל (*הכתבים מינה*)