vault backup: 2025-01-20 14:37:16

This commit is contained in:
2025-01-20 14:37:16 +02:00
parent f41de5ecd6
commit b1925c104c
3 changed files with 81 additions and 4 deletions

View File

@@ -95,8 +95,26 @@ tags:
יום הבחין נכון שאי אפשר להחיל מושגים כמו **סיבתיות** בהכרחיות חמורה בלא הצדקה כלשהי. אולם שלא כמו יום, קאנט אינו ספקן: הוא אינו מטיל ספק בניסיון או בחוקי הטבע, אלא מנסה להתחקות אחריהם. המדע הטהור - כמו הגיאומטריה - דוחה בעיניו ספק כזה; במובן מסוים, קאנט יוצא מתוך הנחת האפריוריות הזו, כמו של הגיאומטריה[^28]. בתמצית, קאנט מקבל את המדע של היום ("היום" של קאנט, לא היום היום) כאפריורי, ורק *אז* מבקש להבין מאיפה היא מגיעה.
כאן קאנט מציג מושג חדש וחשוב - ה**קישור** -
> הקישור של ריבוי בכלל לעולם \[...] בתור קישור
>
> > B129-130
הקליטה החושית היא סבילה ([אסתטיקה](../אסתטיקה)), בעוד השכל הוא פעיל ([לוגיקה](../לוגיקה)); הקישור בין הקליטות החושית לדימוי הוא מפעילות השכל, שמבצע בין השניים **סינתזה**.
ישנו ויכוח, כמובן, סביב ההנחות האלה (למרות שקאנט אומר בהתרסה ש*אפשר להיווכח בכך בקלות*): יש כאלה הטוענים שהארגון נמצא ברמת החושים. קאנט ינסה לטעון בעד הארגון בצידו של השכל באמצעות הדדוקציה כולה.
מה בדיוק הכוונה? נגיד ואנחנו מסתכלים על כלב. קאנט טוען שאנחנו לא קולטים אובייקט שלם - *כלב* - אלא שיש קלט "גולמי", שאנחנו *מגגבבים לכדי כלב*, בשכל[^29]. **אותה הפעולה ממש** מלכדת *כל דבר*, כל סינתזה: אתה מגבב כלב כמו שאתה מגבב פרח כמו שאתה מגבב המבורגר.
הסינתזה הזו היא **לאו דווקא מודעת**: בין שאני מודע ובין שלא, אני מבצע סינתזה בין הקלט החושי לדימויים.
[^24]: למרות שהוא טוען בתוקף שלא שינה כלום - לקאנט יש נטייה כזו ל*אין חדש תחת השמש*, רק בטעות שיכתבתי הכל, אופסי.
[^25]: קאנט מרבה להשתמש בדימויים משפטיים (כמובן).
[^26]: שם מעולה לבן בכור. עידו מספר שהתלבט אבל בחר במשהו אחר.
[^27]: קאנט אוהב את הביטויים האלה, קצת כמו נסראללה, אומר עידו.
[^28]: קאנט האמין באמת ובתמים שדברים כמו הפיזיקה הם אמנם אמפיריים, אבל כבר לא יופרכו - בהיותם אמיתות של הטבע. אולם היום דברים כמו גיאומטריות לא-אוקלידיות ופיזיקת קוונטים מערערים על הקו הזה. נקרא לזה שריד היסטורי.
[^28]: קאנט האמין באמת ובתמים שדברים כמו הפיזיקה הם אמנם אמפיריים, אבל כבר לא יופרכו - בהיותם אמיתות של הטבע. אולם היום דברים כמו גיאומטריות לא-אוקלידיות ופיזיקת קוונטים מערערים על הקו הזה. נקרא לזה שריד היסטורי.
[^29]: שופנהאואר מרחיב ומבהיר נקודה זו ב*עיקרון הסיבה המספקת*, פרק רביעי, ס' 20-24.