vault backup: 2025-01-20 14:37:16

פסיכולוגיה/תודעה/מצבים.md

@@ -146,12 +146,65 @@ title: מצבי תודעה חלופיים
 	[מדיטציה (בודהיזם) - פירוט מעמיק על סוגי ותהליך המדיטציה](/פילוסופיה/בודהיזם/הדרך#מדיטציה-bhavana)
 
 
-בפסיכולוגיה מחלקים את המדיטציה לכמה סוגים:
+בפסיכולוגיה מחלקים את המדיטציה לכמה סוגים ([Nash & Newberg, 2023](./NN2023.pdf)):
 
 - ADM - ניסיון להגיע למצב רגשי חדש (דוגמת Loving-kindness)
 - CDM - ניסיון להגיע למצב תודעתי חדש
 - NDM - ניסיון להגיע לרגיעה - לא למצב או לרגש חדש.
 
-NDM נקשר באופן חיובי לבריאות נפשית - C
+CDM נקשרה לבריאות הנפש, בעוד NDM קשורה בעיקר לאמונה. NDM נקשרה עם חוויות פסיכוטיות, וCDM נקשרה בירידה בחוויות כאלו ([Palmer, 2024](https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2024.07.17.24310551v1.full.pdf))
 
-[^1]: ראיית העצמי מבחוץ - αυτὸσκοπία
+
+
+האם מדיטציה היא באמת מצב תודעה חלופי? מחקרים *כן* רואים הבדלים בגלי הגאמא והדלתא אצל נזירים בודהיסטים במצבים מדיטטיביים, אך התוצאות לאדם הפשוט חלוקות. עוד נמצאו הבדלים פיזיולוגיים - למשל, נשימה איטית מאוד - במצבים מדיטטיביים אצל הנזירים.
+
+
+כך או כך, ברור מאוד שמדיטציה עוזרת מאוד לבריאות הנפש - בויסות רגשי, בקשרים בינאישיים, בקשב ובקוגניציה [Sedlmeier et al., 2012](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/a0028168)
+
+#### קשיבות Μindfulness
+
+מדיטציית **קשיבות**, או Μindfulness, היא מדיטציה *מטא-קוגניטיבית* - היא מתמקדת במחשבות על מחשבות, או תחושות על תחושות - איך אני מרגיש? על מה אני חושב?
+
+הרכיבים העיקריים שלה היא התמקדות בכאן-ועכשיו בהיעדר שיטתיות - להכיר בתחושות ולהרפות מהן, הסתכלות עצמית כעל אובייקט חובה - ו**חמלה** - לא לשפוט את המחשבות או החוויות, ודאי שלא לשלילה. **בקשיבות, אי אפשר ממש להיכשל** - אנחנו *אובייקט*, ואנחנו *צופים* באובייקט - אי אפשר להיכשל בלצפות, אנחנו רק בוחנים מתוך הרחקה (De-Centering).
+
+קשיבות עוזרת במיוחד במצבים כמו פוביות וOCD - היא מהווה מעיין חשיפה הדרגתית, מבלי להגיב. 
+
+### היפנוזה
+
+היפנוזה נחשבת בזלזול מסוים למשהו על-טבעי או קסום, אבל היא מצב תודעה אמיתי שמסייע בטיפול. [מילטון אריקסון](https://en.wikipedia.org/wiki/Milton_H._Erickson) הגדיר היפנוזה כ*התנהגות אוטומטית*, והיטיב להשתמש בה בטיפול - כמעין הורדת מגננות כזו.
+
+יש המון מיתוסים שגויים על היפנוזה:
+
+- המהופנטים מאבדים שליטה ואפשר לגרום להם לעשות מה שנרצה 
+- אי אפשר תמיד לצאת מהיפנוזה
+- היפנוזה פועלת על חלשים או בעלי רצון חדש
+- היפנוזה משפרת את הזיכרון
+- היפנוזה מאפשרת חוויה מחדש של חיים קודמים
+- היפנוזה מושפעת בעיקר מיכולת המהפנט (הפוך: זו נטייה אישית)
+
+על מי עובדת היפנוזה? חשבו על מופיעים שמהפנטים בפני קהל - איך הם יבחרו את מי להפנט? הרעיון הוא לבדוק מי הכי ניתנים להשפעה - למשל, מחקים את שפת הגוף של המהפנט, או מגיבים להערות שלו ("ואוו, כמה חם פה" - מי מתחיל להתאוורר?)
+
+#### תהליך
+
+- הדרכה: מובילים את המטופל להירגע ולהתמקד
+
+- הצעה (סוגסטיה): מדריכים את המטופל לעבור שינויים בחוויה - במהלך ואחרי ההיפנוזה.
+	
+	אנחנו כל הזמן משתמשים בסוגסטיות על עצמנו, שתילת מסרים - *וואי, איך העבודה הולכת להיות קשה*.
+	
+אנחנו נוטים גם לעבור היפנוזה לפי מצבים מסוימים - הופעות (האורות נכבים, המוזיקה מהפנטת), ובנסיעות ארוכות (*Ηighway Hypnosis*) - בקיצור, זה דבר שקורה [Terhune et al., 2011](https://research.gold.ac.uk/id/eprint/19831/1/terhune%20et%20al.%20in%20press%20NBR.pdf).
+
+
+#### מגבלות
+
+האם זה באמת מצב תודעה שונה, או מצב של רצייה חברתית? כמה מחקרים בדקו את זה - היפנטו חלק וביקשו מאחרים להתנהג *כאילו* הם מהופנטים, ובדקו אם יש הבדלים. חלק מצאו הבדלים - וחלק לא.
+
+הבדל בולט הוא *לוגיקת טראנס* - אנשים בטראנס נוטים יותר לקבל פרדוקסים[^2].
+
+
+ההשערות המובילות כרגע הם שההיפנוזה היא עוררות באיזורים הפרהפרונטליים הקשורים לקשב, ונתק ביניהם לאיזורים מווסתים. היא אופיינה בפגיעה בחשיבה הביקורתית, האנליטית והלוגית. 
+
+
+
+[^1]: ראיית העצמי מבחוץ - αυτὸσκοπία
+[^2]: למזוכיסטים - זה גם זרם של לוגיקה פילוסופית  - [לוגיקת הפאראדוקס (חלק מלוגיקה פאראקונסיסטנטית)](/פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית#לוגיקת-הפרדוקס)