vault backup: 2025-01-20 14:37:16

פילוסופיה/בודהיזם/הדרך.md

@@ -9,6 +9,12 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z
 ---
 
 ## מדיטציה bhavana
+
+
+!!! success "ראו גם"
+	[מדיטציה כמצב תודעה חלופי (תודעה ופסיכופתולוגיה)](/פסיכולוגיה/תודעה/מצבים#מדיטציה)
+
+
 המדיטציה[^5], אבן דרך משמעותית בבודהיזם, אינה ייחודית לו; היא קיימת גם באיסלאם הסופי, בקונפיוציוניזם, בנצרות, בהינדוהיזם ואפילו ביהדות.  בכולם היא מהווה מעיין התבוננות שקטה וקשובה באדם וברגשותיו.
 
 אלא שבניגוד לשאר המסורות האלו, שם המדיטציה היא עניין די שולי, בבודהיזם היא משחקת תפקיד מפתח: היא סימן ההיכר של המסורת הבודהיסטית[^1]. המדיטציה חיונית לתפיסה הבודהיסטית: לא ייתכן שחרור בלא מדיטציה. היא הכלי העיקרי ששימש את הבודהה להגיע לתובנות שעל בסיסן בנה את התורה שלו[^2].

פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה.md

@@ -95,8 +95,26 @@ tags:
 
 יום הבחין נכון שאי אפשר להחיל מושגים כמו **סיבתיות** בהכרחיות חמורה בלא הצדקה כלשהי. אולם שלא כמו יום, קאנט אינו ספקן: הוא אינו מטיל ספק בניסיון או בחוקי הטבע, אלא מנסה להתחקות אחריהם. המדע הטהור - כמו הגיאומטריה - דוחה בעיניו ספק כזה; במובן מסוים, קאנט יוצא מתוך הנחת האפריוריות הזו, כמו של הגיאומטריה[^28]. בתמצית, קאנט מקבל את המדע של היום ("היום" של קאנט, לא היום היום) כאפריורי, ורק *אז* מבקש להבין מאיפה היא מגיעה.
 
+
+כאן קאנט מציג מושג חדש וחשוב - ה**קישור** - 
+
+> הקישור של ריבוי בכלל לעולם \[...] בתור קישור
+>
+> > B129-130
+
+הקליטה החושית היא סבילה ([אסתטיקה](../אסתטיקה)), בעוד השכל הוא פעיל ([לוגיקה](../לוגיקה)); הקישור בין הקליטות החושית לדימוי הוא מפעילות השכל, שמבצע בין השניים **סינתזה**. 
+
+ישנו ויכוח, כמובן, סביב ההנחות האלה (למרות שקאנט אומר בהתרסה ש*אפשר להיווכח בכך בקלות*): יש כאלה הטוענים שהארגון נמצא ברמת החושים. קאנט ינסה לטעון בעד הארגון בצידו של השכל באמצעות הדדוקציה כולה.
+
+מה בדיוק הכוונה? נגיד ואנחנו מסתכלים על כלב. קאנט טוען שאנחנו לא קולטים אובייקט שלם - *כלב* - אלא שיש קלט "גולמי", שאנחנו *מגגבבים לכדי כלב*, בשכל[^29]. **אותה הפעולה ממש** מלכדת *כל דבר*, כל סינתזה: אתה מגבב כלב כמו שאתה מגבב פרח כמו שאתה מגבב המבורגר. 
+
+הסינתזה הזו היא **לאו דווקא מודעת**: בין שאני מודע ובין שלא, אני מבצע סינתזה בין הקלט החושי לדימויים.
+
+
+
 [^24]: למרות שהוא טוען בתוקף שלא שינה כלום - לקאנט יש נטייה כזו ל*אין חדש תחת השמש*, רק בטעות שיכתבתי הכל, אופסי.
 [^25]: קאנט מרבה להשתמש בדימויים משפטיים (כמובן).
 [^26]: שם מעולה לבן בכור. עידו מספר שהתלבט אבל בחר במשהו אחר.
 [^27]: קאנט אוהב את הביטויים האלה, קצת כמו נסראללה, אומר עידו.
 [^28]: קאנט האמין באמת ובתמים שדברים כמו הפיזיקה הם אמנם אמפיריים, אבל כבר לא יופרכו - בהיותם אמיתות של הטבע. אולם היום דברים כמו גיאומטריות לא-אוקלידיות ופיזיקת קוונטים מערערים על הקו הזה. נקרא לזה שריד היסטורי.
+[^29]: שופנהאואר מרחיב ומבהיר נקודה זו ב*עיקרון הסיבה המספקת*, פרק רביעי, ס' 20-24.

פסיכולוגיה/תודעה/מצבים.md

@@ -146,12 +146,65 @@ title: מצבי תודעה חלופיים
 	[מדיטציה (בודהיזם) - פירוט מעמיק על סוגי ותהליך המדיטציה](/פילוסופיה/בודהיזם/הדרך#מדיטציה-bhavana)
 
 
-בפסיכולוגיה מחלקים את המדיטציה לכמה סוגים:
+בפסיכולוגיה מחלקים את המדיטציה לכמה סוגים ([Nash & Newberg, 2023](./NN2023.pdf)):
 
 - ADM - ניסיון להגיע למצב רגשי חדש (דוגמת Loving-kindness)
 - CDM - ניסיון להגיע למצב תודעתי חדש
 - NDM - ניסיון להגיע לרגיעה - לא למצב או לרגש חדש.
 
-NDM נקשר באופן חיובי לבריאות נפשית - C
+CDM נקשרה לבריאות הנפש, בעוד NDM קשורה בעיקר לאמונה. NDM נקשרה עם חוויות פסיכוטיות, וCDM נקשרה בירידה בחוויות כאלו ([Palmer, 2024](https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2024.07.17.24310551v1.full.pdf))
+
+
+
+האם מדיטציה היא באמת מצב תודעה חלופי? מחקרים *כן* רואים הבדלים בגלי הגאמא והדלתא אצל נזירים בודהיסטים במצבים מדיטטיביים, אך התוצאות לאדם הפשוט חלוקות. עוד נמצאו הבדלים פיזיולוגיים - למשל, נשימה איטית מאוד - במצבים מדיטטיביים אצל הנזירים.
+
+
+כך או כך, ברור מאוד שמדיטציה עוזרת מאוד לבריאות הנפש - בויסות רגשי, בקשרים בינאישיים, בקשב ובקוגניציה [Sedlmeier et al., 2012](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/a0028168)
+
+#### קשיבות Μindfulness
+
+מדיטציית **קשיבות**, או Μindfulness, היא מדיטציה *מטא-קוגניטיבית* - היא מתמקדת במחשבות על מחשבות, או תחושות על תחושות - איך אני מרגיש? על מה אני חושב?
+
+הרכיבים העיקריים שלה היא התמקדות בכאן-ועכשיו בהיעדר שיטתיות - להכיר בתחושות ולהרפות מהן, הסתכלות עצמית כעל אובייקט חובה - ו**חמלה** - לא לשפוט את המחשבות או החוויות, ודאי שלא לשלילה. **בקשיבות, אי אפשר ממש להיכשל** - אנחנו *אובייקט*, ואנחנו *צופים* באובייקט - אי אפשר להיכשל בלצפות, אנחנו רק בוחנים מתוך הרחקה (De-Centering).
+
+קשיבות עוזרת במיוחד במצבים כמו פוביות וOCD - היא מהווה מעיין חשיפה הדרגתית, מבלי להגיב. 
+
+### היפנוזה
+
+היפנוזה נחשבת בזלזול מסוים למשהו על-טבעי או קסום, אבל היא מצב תודעה אמיתי שמסייע בטיפול. [מילטון אריקסון](https://en.wikipedia.org/wiki/Milton_H._Erickson) הגדיר היפנוזה כ*התנהגות אוטומטית*, והיטיב להשתמש בה בטיפול - כמעין הורדת מגננות כזו.
+
+יש המון מיתוסים שגויים על היפנוזה:
+
+- המהופנטים מאבדים שליטה ואפשר לגרום להם לעשות מה שנרצה 
+- אי אפשר תמיד לצאת מהיפנוזה
+- היפנוזה פועלת על חלשים או בעלי רצון חדש
+- היפנוזה משפרת את הזיכרון
+- היפנוזה מאפשרת חוויה מחדש של חיים קודמים
+- היפנוזה מושפעת בעיקר מיכולת המהפנט (הפוך: זו נטייה אישית)
+
+על מי עובדת היפנוזה? חשבו על מופיעים שמהפנטים בפני קהל - איך הם יבחרו את מי להפנט? הרעיון הוא לבדוק מי הכי ניתנים להשפעה - למשל, מחקים את שפת הגוף של המהפנט, או מגיבים להערות שלו ("ואוו, כמה חם פה" - מי מתחיל להתאוורר?)
+
+#### תהליך
+
+- הדרכה: מובילים את המטופל להירגע ולהתמקד
+
+- הצעה (סוגסטיה): מדריכים את המטופל לעבור שינויים בחוויה - במהלך ואחרי ההיפנוזה.
+	
+	אנחנו כל הזמן משתמשים בסוגסטיות על עצמנו, שתילת מסרים - *וואי, איך העבודה הולכת להיות קשה*.
+	
+אנחנו נוטים גם לעבור היפנוזה לפי מצבים מסוימים - הופעות (האורות נכבים, המוזיקה מהפנטת), ובנסיעות ארוכות (*Ηighway Hypnosis*) - בקיצור, זה דבר שקורה [Terhune et al., 2011](https://research.gold.ac.uk/id/eprint/19831/1/terhune%20et%20al.%20in%20press%20NBR.pdf).
+
+
+#### מגבלות
+
+האם זה באמת מצב תודעה שונה, או מצב של רצייה חברתית? כמה מחקרים בדקו את זה - היפנטו חלק וביקשו מאחרים להתנהג *כאילו* הם מהופנטים, ובדקו אם יש הבדלים. חלק מצאו הבדלים - וחלק לא.
+
+הבדל בולט הוא *לוגיקת טראנס* - אנשים בטראנס נוטים יותר לקבל פרדוקסים[^2].
+
+
+ההשערות המובילות כרגע הם שההיפנוזה היא עוררות באיזורים הפרהפרונטליים הקשורים לקשב, ונתק ביניהם לאיזורים מווסתים. היא אופיינה בפגיעה בחשיבה הביקורתית, האנליטית והלוגית. 
+
+
 
 [^1]: ראיית העצמי מבחוץ - αυτὸσκοπία
+[^2]: למזוכיסטים - זה גם זרם של לוגיקה פילוסופית  - [לוגיקת הפאראדוקס (חלק מלוגיקה פאראקונסיסטנטית)](/פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית#לוגיקת-הפרדוקס)