docs: update פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון

פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון.md

@@ -2,13 +2,16 @@
 title: דיכאון חד-קוטבי
 description: 
 published: true
-date: 2024-01-28T13:44:26.767Z
+date: 2024-02-04T13:02:05.227Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר א, פסיכולוגיה אבנורמלית, שנה ב, דיכאון, דיכאון חד-קוטבי, דיכאון מג'ורי
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
 ---
 
 # דיכאון חד-קוטבי
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/__abnormal_psychology_2a_for_students.pptx)
+{.is-info}
+
 **דיכאון חד-קוטבי** (Unipolar Depression; Major Depressive Disorder) הוא מצב קיצוני של עצב מתמשך.
 
 > **חד-קוטבי** ניצב בניגוד ל**דו-קוטבי** - קרי, מאניה-דפרסיה, או הפרעה דו-קוטבית. **בדיכאון חד-קוטבי אין מצבים מאנים או היפו-מאניים**.
@@ -166,6 +169,20 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
 # דיכאון וטכנולוגיה
 מחקרים עכשוויים קושרים בין מדיה חברתית לבין דיכאון.
 
+# דיכאון ונשים
+מחקרים בקהילה (קרי: לא בטיפול) קובעים כי נשים לוקות פי שתיים בדיכאון מגברים. מדוע?
+
+## הסברים ביולוגים
+הרכב אנזימטי שונה, פגיעות גנטית ו\או פעילות הורמונלית.  למשל, מעל 40% מהנשים חוות שינויים במצב הרוח בזמן הוסת. בין 2%-10% תחוונה תסמינים חמורים.
+
+ישנה סבירה נוספת סביב גן מסוים, אשר אצל נשים יוצר נטיה לדיכאון, ואצל גברים להתמכרות בכלל ולאלכוהוליזם בפרט - שלו הם פגיעים בהרבה.
+
+## הסברים סביבתיים
+בקרב נשים, יש סוציאליזציה (חברות) של תגובתיות רגשית. הנורמה החברתית מתירנית יותר כלפי הבעת רגש וחווית הרגש אצל נשים לעומת גברים, שנוטים לאפיקים אחרים יותר כתוצאה. אצל נשים, הנורמה מכתיבה פאסיביות או חוסר אונים, ואצל גברים - תוקפנות וכוחנות[^9].
+
+מעבר לכך, יש קשיים נוספים שחוות נשים - אפליה, חפצון[^10], הטרדה וכדומה. הקשיים הללו יוצרים מציאות קשה יותר עבור נשים, מה שמשפיע כמובן על הדיכאון.
+
+
 [^1]: תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI-ים למיניהם, עלולות לעורר התקף מאני. 
 [^2]: לחרדה יש קו-מורבידיות גבוהה עם דיכאון
 [^3]: המונח המדויק יותר הוא *הנעה* - לא חוסר רצון, אלא חוסר היכולת לממש אותו
@@ -173,4 +190,55 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
 [^5]: ברוב המקרים, אינסומניה - קשיים בשינה - שמובילה לעיתים תכופות להיפוך בין היום ללילה, ופגיעה בתפקוד בהתאם. התסמין הזה עלול לגרור תסמינים נוספים, בעקבות המחסור באור שמש, שגרה, ואינטרקציה עם אחרים. בשאר המקרים, יש *היפרסומניה* - שנת יתר - עד כדי 14-16 שעות ביממה.
 [^6]: Brown & Harris, 1978
 [^7]: מובחן מסכיזופרניה, משום שהתסמינים ממוקדים ותואמי מצב רוח. האנשים האלו לא פרנואידים או לא עקביים, אלא קשורים בדיכאון עצמו - תחושה שהגוף נרקב, קול פנימי עוין, וכו'
-[^8]: גורמים רבים מעריכים שזו הערכת חסר
+[^8]: גורמים רבים מעריכים שזו הערכת חסר
+[^9]: ישנה גם תיאוריה הגורסת כי, כאשר הן שומעות על דיכאון, נשים נוטות להזדהות יותר עם התסמינים בזכות החירות הרגשית - גברים לא ערים רגשית די הצורך כדי לזהות את הדיכאון.
+[^10]: מחקרם של Jeffrey, Adlis וכו' (94) בדק את ההשפעה של הפרעות אכילה בתרבויות מערביות ולא מערביות. בתרבויות הלא-מערביות, שבהן הפרעות אכילה הרבה פחות נפוצות, אחוזי הדיכאון בין גברים לנשים דומים בהרבה מבמערב.
+
+# אטיולוגיה של דיכאון
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_2b_for_students.pptx)
+{.is-info}
+
+> הDSM והICD אינם עוסקים באטיולוגיה - הסיבות להישנותה של הפרעה. המידע מגיע ממחקרים.
+{.is-warning}
+
+## גורמים ביולוגיים
+למרות התפקיד הסביבתי הבולט, הביולוגיה משחקת תפקיד נכבד (חלש~בינוני) בהתפתחות ושימור של דיכאון. כאשר קרוב משפחה מדרגה ראשונה נוטה לדיכאון, אנו חשופים לסיכון גדול פי 2-5. הממצאים האלו עולים ממחקרי תאומים ומחקרי אימוץ: תאומים תואמים ב48% (זהים) - 42% (לא זהים) באחוזי דיכאון; קרובי משפחה ביולוגים בעלה סיכוי של פי 8 לעומת אימוץ.
+
+התיאוריה הביולוגיות המרכזית קובעת את הסיבה סביב רמות חריגות של נוראפינפרין, דופמין וסרוטונין, המרוכזים במערכת הלימבית שאחראית על ויסות רגשות. אולם, קשה לבדוק את התיאוריה הזו - קשה למדוד ירידה בזמינות הנוירוטרנסמיטרים לסינפסות, ממצאי דם ושתן אינם עקביים, ויעילותו של טיפול תרופתי לא מספקת לכינון סיבתיות[^11] - מה גם שאינו מיידי (שבועיים-שלושה) ואינו תמיד יעיל. בעקבות זאת, יש גם הסברים חלופיים סביב צמיחת קולטנים חדשים, או הגדלת הרגישות של קולטנים קיימים.
+
+דיכאון נקשר גם בתת-פעילות של בלוטת התריס בכלל, ובחסר בהורמון התירוקסין בפרט: 10-15% מהסובלים מדיכאון סובלים מתת=פעילות בבלוטת התריס. 
+
+רמות נמוכות של הורמוני המין (טסטוסטרון ואסטרוגן) נקשרו אף הם לדיכאון. הדיכאון ניכר אצל נשים גם בנקודות של שפל באסטרוגן - לפני הוסת, אחרי לידה, בעת גיל המעבר). ישנה גם תיאוריה על קשר-גומלין בין הורמוני המין לסרוטונין. 
+
+שינויים ע"ג ציר הHPA נקשרו אף הם בדיכאון, כמו גם רמות גבוהות של קורטיזול, הורמון הלחץ. נוכחות ארוכת טווח של קורטיזול קשורה בשחיקה גופנית, וכך נוצר מעגל קסמים עם הדיכאון.
+
+### אזורי מוח ודיכאון
+דיכאון נקשר לעורות-יתר של האונה הימנית, שקשורה בחשיבה על רגש, ותת-עוררות של האונה השמאלית. 
+
+- הסובלים מדיכאון מפגינים רגש שלילי יותר כלפי תמונות שיוצגו לשדה הראייה השמאלי (האונה הימנית) לעומת הצד הנגדי. האפקט קיים אצל כולם, אבל חזק במיוחד אצל הסובלים מדיכאון.
+- אנשים הלוקים בשבץ באונה השמאלית מפגינים אף הם דיכאון מוגבר.
+- זרימת הדם לאונה השמאלית מופחתת אצל הסובלים מדיכאון; נצפה גם האפקט ההפוך - זרימה מוגברת עם השיפור בדיכאון.
+- TMS (Transcranial magnetic stimulation) - שימוש בשדות מגננטי לעורר אזורים מוחיים מסויימים. דיכוי צד שמאל הביא לעצב מוגזם, והימני - לאנרגטיות. לעיתים העוררות הקלה על דיכאון קשה.
+
+
+ישנן גם עדויות שישנם אללים מסוימים אשר, באינטרקציה עם מצבי מתח, מעודדים התפרצות של דיכאון.
+
+[^11]: *אם הטלוויזיה שלי מקולקלת, ואני מביא לה מכה והיא עובדת שוב, זה לא אומר שהיא סובלת מהפרעת חוסר-מכות*.
+
+## גורמים פסיכו-סוציאלים
+למרות הנאמר קודם, הגורם הביולוגי אינו ההיבט המרכזי בדיכאון. תפקיד גדול יותר משחקים גורמים כמו:
+
+### התקשרות
+בשנות ה40-50 החלה להיחקר (רנה ספיץ) ההיקשרות בין תינוקות ופעוטות לדמות המטפלת. פרידה מהאם בגיל 6-18 הובילה לדיכאון *אנקליטי*[^12] (ספיץ, 1946). דיכאון כזה פוגע בתגובתיות, מוביל לאפאטיות וחוסר אנרגיה, אובדן משקל ואף מחלות ומוות. משך הפרידה משחק תפקיד מרכזי בהתאוששות: עזיבה ארוכה עלולה להוביל לאפקט בלתי-הפיך.
+
+Bowlby סבר כי ההתקשרות קובעת את מודל העבודה הפנימי (IWW), בעקבות החוויות המוקדמות. זוהי סכמת ההתקשרות - ייצוגים שמנחים את האינטרקציות הבינאישיות לאורך החיים. התקשרות בטוחה נקשרה בתחושת שליטה (Agency) בחיים; התקשרות חרדה נקשרה בבחינה מתמדת של התנהגותם ומצב רוחם של אחרים; התקשרות נמנעת נקשרה בהתבודדות, הימנעות וויתור.
+
+ילדים עם התקשרות חרדה עדיין ניסו ליזום קשרים. ילדים עם התקשרות נמנעת לא מראים ניסיונות כאלה.
+
+סוג ההתקשרות נקשר גם בסוגי ההפרעות שעלולים לסבול מהם בהמשך החיים (חרדה לעומת דיכאון). התקשרות בטוחה היא כנראה גורם מגן מהתפתחות של דיכאון, חרדה, והפרעת דחק פוסט-טראומטית.
+
+> ר' גם: [התפתחותית](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית)
+{.is-info}
+
+
+[^12]: מלשון *להיתמך* בלטינית - דיכאון הקשור סביב הדמות המטפלת.