shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-07-02 18:08:21 +03:00
committed by shmick
parent af587efcc7
commit b2be82da3e
1 changed files with 24 additions and 2 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

24
פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: הפנמנולוגיה של הרוח title: הפנמנולוגיה של הרוח
description: description:
published: true published: true
date: 2024-07-02T14:46:19.919Z date: 2024-07-02T15:08:18.662Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל
editor: markdown editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
@@ -694,6 +694,27 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
הגל חולק את העמדה הבסיסית של רוסו של התרבות כשמשחיתה - אולם, היכן שאצל רוסו היא תופעת לוואי מצערת, כאן הגל מאשים כי זוהי תכליתה ממש. ניכרת כאן המודעות העצמית של הגל - פיצול מסוים, שניות מסוימת, שרק דרכו הרוח מתממשת. כמו שגן העדן היה גן העדן עד האכילה מעץ הדעת, התבונה היא נפילה מסוימת, הכרחית למימוש מלא שלה עצמה. ההתגברות על הנפילה שהיא התרבות היא שלב הכרחי במימוש המלא של הרוח, אומר הגל. כל עוד אני תמים, אני מה שאני כי ככה נוצרתי. אבל, אם אני נעשה מודע לעצמי, תופס מרחק מעצמי, מהאובייקטיבי (אני הרי משהו מסוים) - אני יכול *לטבוע בהם חותם* - אני יכול **לקבוע** מי אני, לעצב את ה*אובייקטיבי*: אני יכול להחליט מי אני אהיה, ולהוציא את זה לפועל. כעת *מי שאני* נברא בצלמי, ולא ביד הגורל. הגל חולק את העמדה הבסיסית של רוסו של התרבות כשמשחיתה - אולם, היכן שאצל רוסו היא תופעת לוואי מצערת, כאן הגל מאשים כי זוהי תכליתה ממש. ניכרת כאן המודעות העצמית של הגל - פיצול מסוים, שניות מסוימת, שרק דרכו הרוח מתממשת. כמו שגן העדן היה גן העדן עד האכילה מעץ הדעת, התבונה היא נפילה מסוימת, הכרחית למימוש מלא שלה עצמה. ההתגברות על הנפילה שהיא התרבות היא שלב הכרחי במימוש המלא של הרוח, אומר הגל. כל עוד אני תמים, אני מה שאני כי ככה נוצרתי. אבל, אם אני נעשה מודע לעצמי, תופס מרחק מעצמי, מהאובייקטיבי (אני הרי משהו מסוים) - אני יכול *לטבוע בהם חותם* - אני יכול **לקבוע** מי אני, לעצב את ה*אובייקטיבי*: אני יכול להחליט מי אני אהיה, ולהוציא את זה לפועל. כעת *מי שאני* נברא בצלמי, ולא ביד הגורל.
> ה*מימוש* הזה אינו מובן מאליו - יש לו הרבה פתולוגיות: מימוש עצמי והמסע של הרוח זו קליעה לדבר מסוים, שבהחלט אפשר לפספס: אפשר להתממש, ואפשר להיאבד.
{.is-warning}
הרבה פילוסופים האשימו את הגל ב*דטרמיניזם אופטימי* כזה, אולם הפרשנים עומדים כנגד זה: הגל מכיר בפוטנציאל ההרס של ההתקדמות, כמו בזוועות שהתחוללו במאה ה20 - אולם, הגל סבור, כל מעידה כזו וכל אסון כזה מלמד אותנו *מה זה להתקדם*. יש עדיין היגיון פנימי בתהליך של ההתקדמות, גם כשזו הולכת אחורה.
## מהי תודעה עצמית באמת?
> **התודעה העצמית היא כשלעצמה ובשביל עצמה בכך שהיא כלשעצמה ובשביל עצמה בשביל זולתה: היא הינה רק כמי שמכירים בה.**
> *178, תרגום קליין*
הנקודה מול רוסו היא ש*להיות* בלתי נפרד מ*להיראות*. *אם לא מכירים בי, **אני לא***.
עכשיו ועד סעיף 186, הגל מניח את הכלים לדרמה על הלוח: נקודת המבט של הפנמנולוג נוכחת לכל האורך, אבל הגל מנסה לבחון את הדברים מנקודת המבט של דמויות שונות של התודעה.
הגל מתקומם כאן כנגד העמדה הסטואית[^20] - למרות הכבוד שהוא רוחש לה - בכך שהחירות שלי תלויה בעד באחר, ובנסיבות: אני לא יכול לממש את חירותי מבית הסוהר, בלי להותיר חותם בעולם.
> איני יכול להכיר בשום אמת על אודות עצמי, אלא רק באמצעות הזולת. בני אדם אחרים חיוניים לקיומי ולכל הכרה שאני יכול להשיג על אודות עצמי. \[...] אנו נמצאים אפוא בעולם שאפשר לכנותו: בין סובייקטיבי. ובעולם כזה האדם מחליט מי הוא ומי הם האחרים.
> *סרטר, האקסטנציאליזם הוא הומניזם, 35*
אליעזר הוא מורה. אבל, להיות מורה מדמיין יחס מסוים - אם הוא לא מלמד אף אחד, הוא בוודאי לא מורה. יהיה זה אבסורד לומר שאליעזר הוא מורה בלי יחס מסוים מכל אחד אחר - חייב להיות משהו באליעזר, ומשהו באחרים.
[^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות. [^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות.
[^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*. [^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*.
[^3]: בעיקר לאור ההגות של קאנט, שהופך את ההפרדה הזו - שאינה חדשה - לדבר דיכוטומי ורב משקל בהגות שלו. [^3]: בעיקר לאור ההגות של קאנט, שהופך את ההפרדה הזו - שאינה חדשה - לדבר דיכוטומי ורב משקל בהגות שלו.
@@ -713,3 +734,4 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
[^17]: הניסוחים של הגל מרמזים לתיאולוגיה הנוצרית, שממנה הוא מושפע בגלוי. [^17]: הניסוחים של הגל מרמזים לתיאולוגיה הנוצרית, שממנה הוא מושפע בגלוי.
[^18]: זהו סוג של [פוזיטיביזם](/פילוסופיה/לשון/פוזיטיבים). [^18]: זהו סוג של [פוזיטיביזם](/פילוסופיה/לשון/פוזיטיבים).
[^19]: מוטיב נפוץ בפילוסופיה של המאה ה19. [^19]: מוטיב נפוץ בפילוסופיה של המאה ה19.
[^20]: הסטואיקנים - דיוגנס, סנקה, אפיקטטוס ומרקוס אאורליוס, סברו שכוחו של אדם הוא בשליטה על מה שנתון לשליטתו - מחשבתו ותפיסתו - וזניחת מה שמחוץ לשליטתו - העולם החיצוני והנסיבות; אמרה מפורסמת של אפיקטטוס (אני חושב) הוא ש*המלך על כיסאו חופשי כאסיר בכלאו* - דיוגנס בחבית שלו חופשי כמו הקיסר הרומי מרקוס אאורליוס.