vault backup: 2024-12-09 15:42:39

פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md

@@ -436,6 +436,82 @@ tags: חדשה, קאנט, ביקורת התבונה הטהורה
 > 
 > > B522-523
 
+מאחורי התופעות שאנחנו קולטים ברשמי החושים חייב להיות **משהו** שמפעיל אותנו, משהו שגרם להן. אולם, אין לנו כל יכולת להגיד עליו שום דבר - הוא לא נתון לנו בחושים: לכן, קאנט מכנה אותו ה**אובייקט הטרנסנדנטלי**. אנחנו יכולים לייחס לאותו האובייקט את התפיסות שלנו, אבל לא להגיד על-אודותיו שום דבר. 
+
+אבל מהו בדיוק האובייקט הטרנסנדנטלי?
+
+> לפיכך, אם אני מדמה לעצמי \[...] בסידרה של הרגרסיה האמפירית 
+> 
+> > B523-524
+
+אנחנו מדברים על טווח הניסיון *האפשרי* - ולאו דווקא זה שחוויתי *בפועל*. אבל מה קובע מה אחווה *בפועל* לעומת האפשרי? למה אני רואה את הברק לפני שאני שומע את הרעם? יש מאחורי זה *חוק טבע* - אבל **מה קובע את חוק הטבע**? את זו מכנה קאנט **סיבה טרנסנדנטלית** - כמו האובייקט, אנחנו יכולים לדעת ש*יש* סיבה כזו, אבל איננו יכולים לדעת *מה היא*. 
+
+ומה לזה ולאנטינומיות?
+
+> וכך נעלמת האנטינומיה של התבונה הטהורה \[...] כפי שאומרת האידאליות הטרנצנדנטאלית שייחסנו להן
+> 
+> > B534
+
+
+מדוע התבונה מסתבכת בסתירות? משום שהיא מחפשת את ה*מוחלט* - אבל כעת אנחנו למדים שה*מוחלט* לא שייך לעולם התופעות - אלא רק לאובייקטים הטרנסנדנטלים.
+
+### שלמות כמשימה נמשכת - העיקרון המכוון של התבונה
+
+את הצד הביקורתי-שלילי של הביקורת - *בואו נגביל את הכרתנו למרחב התופעות* - יש גם צד חיובי: סדרה שלמה של תנאים לא יכולה להיות *נתונה* - אנחנו לא יכולים לתפוס את *המוחלט* - אך היא יכולה לשמש רעיון מנחה או מכוון. קאנט מכנה רעיון מנחה זה **אידאה מכוונת**, או רגולטיבית - 
+
+> כיוון שהעיקרון הקוסמולוגי של הטוטאליות \[...] מכוון \[רגולטיבי] של התבונה.
+> 
+> > B536-537
+
+
+<big> זהו לב ליבו של הרעיון הקנטיאני. </big>
+
+אתה יצור סופי, שלעד לא נגיש לו *המוחלט* - החקירה לעולם לא תגיע לקיצה. אבל אל לך לעצור אי פעם בסיבה מסוימת ולהכריז עליה כ*המוחלט* - התבונה רוצה את האינסוף, ויכולה ללכת ולהתקרב אליו, **אבל לעולם לא להגיע!**
+
+> לאחר שהוכחו די הצורך \[...] שחולל את הפולמוס מלכתחילה
+> 
+> > B544
+
+ניתן לביית את דחף הנהייה אחר האינסוף, זה שהכניס אותנו לסתירות ופיצל את התבונה לתזות ואנטיתזות, כל עוד נזכור שה*אינסוף* הוא *בתוך עולם התופעות* - ואז ניתן שוב לדבר עליו במובן אחראי.
+
+
+### פתרון האנטינומיה השלישית - חירות טרנסנדנטלית
+
+> ראוי לציין במיוחד \[...] הנובע מדחפי החושיות \[...]
+> 
+> אנו רואים בקלות, שאילו הסיבתיות \[...] סדרת אירועים **לגמרי מעצמה**.
+> 
+> > B561-562
+
+לכל תופעה יש סיבה, שהיא תופעה אחרת. אם שם היה נגמר הסיפור, היינו מתדרדרים לדטרמיניזם - אלו החוקים, וזה מה שיש. אולם, כמו שיש את חוקי הטבע, יש את חוקי המוסר - שפועלים במישור אחר לגמרי; המוסר לא קיים בסדר הטבע, והטבע לא קיים בסדר המוסר. 
+
+**חובה** מניחה חופש מסוים (אם אין לך ברירה, מאיפה תהיה חובה? זה פשוט מה שיקרה). אי אפשר לומר על אבן ש**חובה** עליה ליפול, כמו שאפשר לומר לאדם ש**חובה** עליו להושיט עזרה לאחר: זאת משום שמדובר בשני מרחבים שונים, עם שני סוגי הכרחים שונים. מה שהכרחי בטבע - פשוט קורה; מה שהכרחי במוסר - לאו דווקא: הוא תלוי בהכרתו ובמימושו על ידי הסוכן המוסרי.
+
+
+מה שמאפשר את ההפרדה הזו היא **חירות טרנסנדטלית**, או חירות מעשית - סיבה שלא נגישה לנו, בדיוק כמו זו שמכוננת את חוקי הטבע. 
+
+
+> כאן ניכר מיד השפעתה המזיקה של אותה הנחה \[...] תקבל הנהרה במהלך יישומה.
+> 
+> B564-565
+
+
+המוסר מגיע מהמרחב המוסרי, הנפרד מהטבעי. אולם *התוצאות* שלו מופיעות גם בעולם האמפירי. איך זה ייתכן? קאנט אומר לא רק ש*אפשר* לתאר כל אירועי בשני המרחבים האלו, אלא ש*צריך*. כלומר, לכל אירוע יכול להיות  הסבר טבעי, והסבר מוסרי. 
+
+> על מנת להבהיר את העיקרון הרגולטיבי \[המכוון]... לזקוף בשלמותו לחובת המחדל שלה.
+> 
+> > B582-583
+
+
+ההסבר המטאפיזי-מוזר הזה נטוע במערכת המשפט שלנו - כל עוד אדם מחזיק בתבונתו, לא נפטור אותו מאחריות - יהיו הנסיבות האמפיריות אשר יהיו!
+
+
+ומרגע שביססנו את החירות הטרנסנדנטלית, אפשר לדבר על מוסר - 
+
+> בשם **אינטליגיבילי** אני מכנה אותו דבר במושא של החושים שאינו בעצמו תופעה \[...] אף על פי ש**תוצאתה** מצוי בתופעה
+> 
+> > B566-567
+
 
 
 [^1]: קשה להאמין, אבל הוא היה מורה מאוד פופולרי.