vault backup: 2024-12-11 18:02:40
This commit is contained in:
@@ -280,6 +280,18 @@ title: החיים הרפלקטיביים
|
||||
|
||||
ומה לגבי שיפוט האושר: האם אנחנו שופטים אותו טוב יותר מנקודת המבט של ההווה, אלא רק כשנסתכל אחורה, על מה שכבר עבר?
|
||||
|
||||
ומה לגבי אירועים חיים שליליים? הרבה פעמים אסונות שנופלים עלינו הופכים אותנו למאושרים - ההתגברות על הרגע שבו הקרקע נשמטת תחת רגליך היא בעצמה סוג של אושר, שהופכת אותך לבלתי-מנוצח. האם זה היה אירוע שלילי, או אירוע חיובי במהלך חייך? ברור שאירוע מסוים, כמו התייתמות מההורים שלך, הוא אסון נורא: אבל אולי זה הנקודה שהפכת מילד קטן ומפונק לחסין מפגעי החיים, והסית את מסלול חייך לטובה. Was it a misfortune? or a fortune? איך עושים את האיזון הנכון בין אושר *רגעי* - המובן השני של האושר של נוזיק - לבין התבוננות כוללת, על מהלך החיים כולו?
|
||||
|
||||
> Life is a tragedy when seen close up, but a comedy when seen in long shot
|
||||
>
|
||||
> > Charlie Chaplin
|
||||
|
||||
אפשר להגיד את זה גם ההיפך. נקודת המבט שאתה נוקט בה יכולה לשנות *לגמרי* את ההערכה. ומה היינו מעדיפים? טרגדיה נקודתית וטוב כולל או טוב נקודתי וטרגדיה כוללת? אנשים מנסים *להתעלות מעל הרגע* - גם כדי להעניק משמעות לסבל נקודתי, וגם כדי להעניק משמעות מעבר לעונג נקודתי. לפעמים אנחנו מצליחים למזג בין שתי נקודות המבט האלה.
|
||||
|
||||
מהלך החיים גם הוא מטריד אותנו, לא רק כמות האושר תחת העקומה.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: אפלטון לוקח את הרעיון הזה רחוק יותר ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה).
|
||||
[^2]: ב[אתיקה הניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה).
|
||||
[^3]: זהו רעיון ה[*תבונה המעשית*](/פילוסופיה/אתיקה#דרך-האמצע) האריסטותלי למציאת דרך האמצע.
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user