From b429a720f847b47987b778b19497b9f50539ec9f Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Fri, 24 May 2024 12:53:18 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=A1=D7=99=D7=9B=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94/=D7=AA=D7=A4=D7=99=D7=A1=D7=94?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פסיכולוגיה/תפיסה.md | 21 +++++++++++++++++---- 1 file changed, 17 insertions(+), 4 deletions(-) diff --git a/פסיכולוגיה/תפיסה.md b/פסיכולוגיה/תפיסה.md index 04327528..65b22b58 100644 --- a/פסיכולוגיה/תפיסה.md +++ b/פסיכולוגיה/תפיסה.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: תפיסה וקוגניציה description: published: true -date: 2024-05-24T09:46:34.949Z +date: 2024-05-24T09:53:16.178Z tags: פסיכולוגיה, תפיסה, סמסטר ב, שנה ב editor: markdown dateCreated: 2024-05-01T11:07:55.647Z @@ -114,12 +114,24 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח ### הבחנה הבחנה היא סף ההבדל - עצמת האנרגיה שיש להוסיף\להחסיר מגירוי בכדי שנזהה שינוי (JND - Just Noticeable Difference). -ניתן למדוד את סף ההבדל בשלושת השיטות המתוארות לעיל. +איך מודדים JND? #### שיטת ההתאמה הJND הוא סטיית התקן של ההתפלגות - ככל שההתפלגות יותר צרה, הJND קטן יותר - משמע הנבדק יותר רגיש; ככל שההתפלגות יותר רחבה, הJND גדול יותר - משמע הנבדק פחות רגיש. -האיזור שבין סטיית תקן אחת מעל לסטיית תקן אחת מתחת לממוצע נקרא **איזור אי הודאות** - ההנחה היא שבתוך האיזור הזה הנבדק לא מבחין בין הגירוי שהשתנה לגירוי הקבוע. +האיזור שבין סטיית תקן אחת מעל לסטיית תקן אחת מתחת לממוצע נקרא **איזור אי הודאות** - ה*הנחה*[^8] היא שבתוך האיזור הזה הנבדק לא מבחין בין הגירוי שהשתנה לגירוי הקבוע. אנחנו מניחים גם שהפיזור הוא המדד לטעות. + +#### שיטת הגבולות +מציגים בפני הנבדק גירויים נוספים על פני הגירוי הקבוע, ושואלים אותו - קטן, גדול, או לא משתנה? + +ככה מפיקים שני ערכים - **סף ההבדל התחתון** - המעבר משווה לקטן - ו**סף ההבדל העליון** - המעבר משווה לגדול. + +הJND הוא סף ההבדל העליון, פחות סף ההבדל התחתון, חלקי 2. הPSE הוא סף ההבדל העליון, ועוד סף ההבדל התחתון, חלקי 2. + +`JND = ( (T+) - (T-) ) / 2` +`PSE = ( (T+) + (T-) ) / 2` + + [^1]: ר' אשליות במצגת - באשליה הראשונה, המוח מכהה את הריבוע העליון בציפייה שהאור מכה בו יותר חזק, והופך אותו לבהיר יותר מכפי שהוא באמת. המוח מנסה לקלוט את הצבע האמיתי, בלי השפעה של מאפיינים סביבתיים מקריים כמו תאורה, ולכן מכהה את אחד הריבועים. באשליה השנייה, הקו הימני, העמוק, נראה ארוך יותר מהקו השמאלי, למרות שאורך הקווים זהה. המוח מזהה שאורך שני הקווים זהה, אבל מבין מהרמזים שהוא רחוק יותר, ולכן "מגדיל" אותו - אם אובייקט רחוק נתפס באותו הגודל כמו אובייקט קרוב, הרי שהוא גדול בהרבה. [^2]: ר' אשליה שלישית במצגת - בצד ימין במרכז יש כלב דלמטי רוכן קדימה. מרגע שנראה אותו בפעם הראשונה, נראה אותו בכל פעם שנסתכל בתמונה מיד - משום שאנחנו *זוכרים* שיש שם כלב; תהליך גבוה (זיכרון) משפיע על תהליך נמוך (תפיסה) @@ -127,4 +139,5 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח [^4]: דיסוציאציה קיימת במידה מסוימת גם בנבדקים בריאים - כמו אשליית [אבינגהאוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Ebbinghaus_illusion) [^5]: אני אוהב חריף ברמה חולנית, ולכן זה הזכיר לי את [סולם סקוויל](https://en.wikipedia.org/wiki/Scoville_scale) - שנמדד בדילול חלקי פלפלים חריפים עד שלא מרגישים חריף יותר. המספר שמתקבל הוא היחס בין חלקיק חריף לחלקיקים לא חריפים, או משהו כזה. [^6]: תחשבו למשל, על העייפות בבוקר שלפני הקפה. אתם לא רק חושבים גרוע יותר - אתם גם, פיזיולוגית, גרועים יותר. -[^7]: דוגמה נוספת לטעות קבועה היא משקלים אלקטרוניים - אם לא נכייל אותם, הם תמיד "יוסיפו" ערך אחר - את את אותו הערך. \ No newline at end of file +[^7]: דוגמה נוספת לטעות קבועה היא משקלים אלקטרוניים - אם לא נכייל אותם, הם תמיד "יוסיפו" ערך אחר - את את אותו הערך. +[^8]: וההנחה הזו אינה נכונה באינסוף - אבל היא מספיק טובה בשבילנו. \ No newline at end of file