docs: update פילוסופיה/דת/א-ראיות

פילוסופיה/דת/א-ראיות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: דת ללא ראיות
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-20T12:12:41.726Z
+date: 2024-06-20T12:20:50.715Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
@@ -111,10 +111,14 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 
 > כמובן שכל זה נועד כדי להכין את הקרקע לטענה שהדילמה 'האם להיות דתי' היא דילמה העונה לכל הקריטריונים הללו ועל כן יהיה זה מוצדק להאמין גם בהיעדר ראיות 
 
+ג'יימס משחק על מצבים שבהם אי אפשר להצדיק את האמונה מלכתחילה - רק לקבל הצדקות בדיעבד. לא תדע אם אשתך נהדרת עד שלא תתחתן איתה; לא תדע אם כדאי להאמין באלוהים עד שלא תאמין. אם אתה מדען שחוקר רעיון, לא תחקור אותו אם לא *תאמין* שהוא נכון. רק בדיעבד, *אחרי* שחקרת אותו, תדע אם אתה צודק - או שבזבזת את הזמן שלך. המשחק הוא בין הפחד מטעות ללא-לדעת את האמת[^7].
+
+
 
 [^1]: זה בדיוק מה שזה - אוסף של משפטים לא קשורים. מעולה לשירותים - הוא כנראה כתב את זה שם גם.
 [^2]: פסקל היה דוס נוצרי, ודווקא כן האמין באלוהים - האגדה מספרת שכשהוא מת, מצאו בכיס שלו פתק שרשום - *אלוהי אברהם, יצחק ויעקב - ולא אלוהי הפילוסופים*. את ההימור ניסח להמונים המסכנים, הלא-מאמינים.
 [^3]: למרבה האירוניה, הפסיכולוגיה היום מבוססת עליו הרבה יותר: הוא היה אמפריקן מדוקדק, ולא כמו פרויד - ארבעה יהודים יושבים על הספה ומעשנים. עד היום הוא מוערך מאוד - יש פסל גדול שלו בהרווארד.
 [^4]: ג'יימס כותב בחסד וכיף לקרוא אותו, אומ רנועם - יש האומרים שכתב טוב יותר מאחיו, שהיה סופר.
 [^5]: גם הוא היה דוס נוצרי, וכתב להמונים - כמו פסקל. הוא היה אתאיסט, אבל חזק לחיק האמונה (אם כי לא לחיק הדת הרשמית) חזק מאוד.
-[^6]: ולכן הוא בז ל[הימור של פסקל](#ההימור-של-פסקל), ואמר - *אם הייתי אלוהים, ודאי הייתי נהנה הנאה מיוחדת לשים אנשים שהימרו את ההימור הזה בגיהנום*.
+[^6]: ולכן הוא בז ל[הימור של פסקל](#ההימור-של-פסקל), ואמר - *אם הייתי אלוהים, ודאי הייתי נהנה הנאה מיוחדת לשים אנשים שהימרו את ההימור הזה בגיהנום*.
+[^7]: מזכיר את [תיאוריית גילוי אותות](/פסיכולוגיה/מבוא/חישה#תיאוריית-גילוי-אותות), שיטה פסיכולוגית מוכרת.