docs: update פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת

פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: מסכת על טבע האדם
 description: 
 published: true
-date: 2024-07-01T12:12:08.479Z
+date: 2024-07-01T12:33:10.701Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, יום
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
@@ -239,7 +239,18 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
 
 עד לקריאת מסקנה זו, [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) היה רציונליסט מן השורה; היא זו שהוציאה אותו למסע שלו ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת).
 
+## סיבתיות כהרגל
 
+אז מאיפה בכל זאת מגיעה התפיסה שלנו של הסיבתיות? יום מייחס אותה ל*הרגל*. האידאה של דבר מסוים - *החתול כריסטובל* - מגיעה תמיד עם אידאה של דבר אחר - *ריח שתן במטבח*. כל אחת מאלו נפרדת לגמרי, מובחנת אפיסטמית: הן לא תורמות אחת בשנייה. אולם, משום שבכל פעם שיש ברוח רושם של *החתול כריסטובל*, יש רושם של *ריח שתן במטבח*, הרוח מתרגלת לקשור בין הדברים, ונוצרת **אמונה**. 
+
+> בדיוק כמו שקתולים[^20] מבצעים טקסים פולחניים ואמונתם מתחזקת, אומר יום, ובדיוק כמו שאנשים עם [OCD](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD) הולכים ומתדרדרים ככל שהם מתמידים ב[קומפולסיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD#קומפולסיות) שלהם, כך גם אנחנו והסיבתיות.
+{.is-info}
+
+יום מסכם - 
+
+> ה*הכרח* נמצא ברוח
+
+\- ולא במושא.
 
 
 [^1]: ומשם לעוד הרבה מאוד תתי-קטגוריות.