vault backup: 2025-01-06 19:13:32

.obsidian/workspace.json

@@ -13,26 +13,12 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
+                "file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "טהורה"
+              "title": "סיבתיות"
-            }
-          },
-          {
-            "id": "63efb97f0bae588e",
-            "type": "leaf",
-            "state": {
-              "type": "markdown",
-              "state": {
-                "file": "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md",
-                "mode": "source",
-                "source": false
-              },
-              "icon": "lucide-file",
-              "title": "ביקורת"
             }
           }
         ]
@@ -180,8 +166,16 @@
   },
   "active": "402e35ed2470e426",
   "lastOpenFiles": [
-    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md",
+    "פילוסופיה/חדשה/לייבניץ_-_המונדולוגיה.pdf",
+    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות.md",
+    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/aristophanes.jpg",
+    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/aristophanes.jpg.jpg",
+    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/_2d16852d-27f5-4caf-b3d2-a5830fe7defa.jpg",
+    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/snipers.jpg",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
+    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/index.md.md",
+    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/kants-thinking-cap.jpg",
+    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md",
     "פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md",
     "פסיכולוגיה/תודעה/sed9l4hlL",
     "פסיכולוגיה/תודעה/6.pdf",
@@ -204,13 +198,10 @@
     "פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md",
     "פסיכולוגיה/חשיבה/index.md",
     "פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
-    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/index.md.md",
-    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות.md",
     "כלליים/יוונית/index.md",
     "conflict-files-obsidian-git.md",
     "פסיכולוגיה/index.md",
     "().md",
-    "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/גיניאולוגיה.pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/הגניאולוגיה של המוסר (2.12)(על העונש והענישה).pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/אלף.pdf",
@@ -220,11 +211,6 @@
     "javascripts/katex.js",
     "javascripts/mathjax.js",
     "פסיכולוגיה/אישיות/peas.jpg",
-    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/Hume.jpg",
+    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/Hume.jpg"
-    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/banana.jpg",
-    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/gingy.jpg",
-    "פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/vacation.jpg",
-    "פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/school-of-athens.jpg",
-    "פילוסופיה/אתיקה/examined.jpg"
   ]
 }

פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md

@@ -804,8 +804,11 @@ tags:
 > 
 > > Β106-107
 
+> לוח זה, ובו ארבעה סוגים של מושגי-שכל, נחלק תחילה לשתי מחלקות. הראשונה מכוונת למושאים של ההסתכלות (הטהורה והאמפירית), והשנייה מכוונת לקיומם של מושאים אלה (או זה ביחס לזה, או ביחס לשכל). לסוג הראשון אקרא קטגוריות מתמטיות, ולסוג השני קטגוריות דינאמיות.
+> >
+> > B110
 
-
+![cap](./kants-thinking-cap.jpg)
 [^1]: קשה להאמין, אבל הוא היה מורה מאוד פופולרי.
 [^2]: שלא שכתבה הרבה מחדש, אלא צמצמה ועשתה סדר.
 [^3]: כמו אלכוהוליזם, אומר עידו - גם אם לא שתית 7034 ימים, תמיד תרצה לשתות, אפילו כשאתה לא תרצה לשתות.

פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות.md

@@ -45,11 +45,11 @@ tags:
 ![Hume](./Hume.jpg)
 <small>דוויד יום. הוא אשם.</small>
 
-### תורת הקביעות
+## תורת הקביעות
 
 זו המחשבה מאחורי ההגדרה ה**ראשונה** של יום, והיא אומרת - 
 
-!!! is-info "הגדרה"
+!!! is-info "הגדרה - תורת הקביעות"
 	נניח שעצם A בעל תכונה α בזמן t ועצם B בעל תכונה β בזמן t' - 
 	
 	**אז** האירוע Αα@t **גרם** לאירוע Bβ@t' 
@@ -66,3 +66,71 @@ tags:
 !!! warning ""
 	שימו לב - הכוונה היא לסיבות **מלאות** - לא לסיבות *חלקיות*.
 
+
+למרבה הצער, היא לא נכונה.
+
+### בעיית הסמיכות
+
+מה הבעיה? ניקח דוגמה - 
+
+
+היו היו שני צלפים, אריסטו וארתור. הם צלפים מושלמים - אם הם יורים, מישהו מת. 
+	באתונה, אריסטו מכוון על אפלטון ומייחל למותו. בג'נה, ארתור מכוון על הגל ומייחל למותו.
+	
+ נוח לנו לחשוב שאריסטו הוביל למותו של אפלטון, ושופנהאואר הוביל למותו של הגל. משום שבעולם שלנו בכל פעם שמישהו יורה בזמן t, מישהו אחר מת בזמן t', אריסטו (יורה בt1) הרג את אפלטון (בt2) באתונה, ושופנהאואר (יורה בt3) הרג את הגל בג'נה (t4). זכרו, אם מישהו יורה, ומישהו מת ברגע מאוחר יותר בזמן - מישהו הרג מישהו אחר.
+	
+ אבל כך יוצא שאריסטו הרג את הגל (אריסטו ירה בt1, הגל מת בt4), ושופנהאואר הרג את אפלטון (שופנהאואר ירה בt2, אפלטון מת בt3). זה כמובן לא מתקבל על הדעת!
+
+
+![snipers](./snipers.jpg)
+<small>אריסטו ו(לכאורה) שופנהאואר. הרגו את אפלטון והגל?</small>
+
+עמדנו בהגדרה של תורת הסמיכות של יום - אבל ברור לנו שיש כאן בעיה. ישנה בעיה נוספת -
+
+### סיבתיות מיותרת
+
+תינוקות קטנים מכניסים כל דבר לפה. התינוק אפלטון שם יד בפה, וגם התינוק הגל שם יד בפה, וגם התינוק דקארט שם יד בפה. זה קורה כל הזמן. תינוקות שמים ידיים בפה.
+
+איפושהו, קאנט נועל נעליים לפני שהוא יוצא לטיול שלי בקניגסברג. אבל אז יוצא שקאנט נועל נעליים בגלל שתינוק שם יד בפה (זה קרה קודם), ושהוא גורם לזה שתינוק ישים יד בפה (זה קרה אחר כך). זה מוזר.
+
+
+### מניעה מיותרת
+
+עד עכשיו התיאוריה אמרה שיש יותר מדי סיבות. עכשיו פתאום היא תגיד שיש מעט מדי סיבות.
+
+נחזור לאירוע הראשון. אריסטו יורה (t1), ואפלטון מת (t2). כל הצלפים עד t2 פוגעים בול בפוני. אריסטו כיוון לאפלטון, שחרר את החוט (אני החלטתי שהוא עם חץ וקשת), והחץ עף ופגע באפלטון. אריסטו הרג את אפלטון.
+
+ברגע מאוחר מהמוות של אריסטו, t3, מגיע צלף לא-מוצלח, אריסטופאנס. הוא מכוון לסוקראטס, ובגלל שכל המשוררים גרועים, הוא מפספס. אריסטופאנס לא הרג את סוקראטס. אבל אז, ההגדרה שלנו נופלת: זה כבר לא נכון שבכל פעם שצלף יורה מישהו מת. אם ככה, אנחנו לא יכולים לכונן סיבתיות - ואנחנו *כבר לא יכולים להגיד שאריסטו הרג את אפלטון*. מה? זה בניגוד גמור לאינטואיציה שלנו.
+
+![aristophanes](./aristophanes.jpg)<small>אריסטופאנס. לא הרג את סוקראטס (אין לו חוט, דביל)</small>
+
+אז, בתיאוריה של יום יש יותר מדי סיבות ומעט מדי סיבות. אבל בגלל שהיא חמודה, ננסה לשפר אותה. 
+
+### תיאוריות החלה נומולוגית
+
+נחליף את העקביות בסוג אחר - **סוג מיוחס**: לא כל הצמדה של שני אירועים תיתן לנו קשר סיבתי, אלא רק שני אירועים שקשורים אלו באלו *תחת חוקי הטבע*.
+
+!!! is-info "הגדרה - תורת ההחלה הנומולוגית של [קים](https://en.wikipedia.org/wiki/Jaegwon_Kim)"
+	 Αα@t1 גרם ל Ββ@t2 **אם ורק אם** - 
+	
+	1. הסיבה קודמת לתולדה (t1 קודם לt2)
+	
+	2. היות Αα@t1 וΒβ@t2 **סמוכים[^1] חלל זמנית**
+	
+	3. זהו חוק טבע שכאשר שאר התנאים שווים, אם O הוא A, אז מאוחר יותר ובאופן סמוך חלל-זמנית, יש ο* שהוא B.
+
+הבעיה הראשונה הייתה בעיית סמיכות, שנפתרת בעקבות דרישתנו החדשה לסמיכות (2.). הבעיה השנייה הייתה סיבתיות מיותרת, שנפתרת בעקבות דרישתנו החדשה לחוק טבע ב(3.). הבעיה האחרונה הייתה המניעה המיותרת, שגם היא נופלת בעקבות הדרישה החדשה שלנו ל*שאר התנאים שווים* ב(3.).
+
+!!! info "שאר התנאים שווים?"
+	חוקי הטבע באים בשני טעמים: אלו שהם בלי חריגים בכלל (כמו חוקים פיזיקליים), וחוקים עם חריגים - שחלקים רק כש*שאר התנאים שווים*, כמו אלו שאנחנו נתקלים בהם ב*מדעים המיוחדים* (הכל זולת פיזיקה).
+	
+	בכימיה נגיד שאם אני שם סוכר בכוס מים בטמפרטורת החדר, הסוכר יימס ואקבל תמיסה. אבל מתברר שהחוק הזה נסמך על תופעות קוונטיות בפיזיקה, כך שייתכן - בסבירות אפסית שלא התממשה אף פעם - שזה לא יקרה. כלומר, חוקי הכימיה הם חוקי טבע, אבל חלים במסגרת מסוימת - שלא יתרחשו תאונות קוונטיות.
+	
+	 אם אני אדבק בוירוס, חוקי הביולוגיה אומרים שיחלה. אבל ייתכן ש, בגלל שיש לי מערכת חיסונית נהדרת ואני אוכל הרבה חריף, לא אדבק. האם הביולוגיה טועה כשהיא אומרת שהוירוס גורם מחלה? לא. חוק טבע בהינתן *שאר התנאים שווים* - ידע על פרשנות החוקים.
+
+אבל בתיאוריה הזו יש בעיה חדשה - של **טרנזיטיביות**. 
+
+ב[*חגיגה בסנוקר*](), השחקנים פוגעים בכדור הלבן, שפוגע בתורו בכדור האדום שנכנס לכיס.
+
+
+[^1]: סמיכות זה רעיון קשה: בחטף, הכוונה היא שאין שום דבר בטווח, אבל גם זה מייצר בעיות.