vault backup: 2024-11-24 17:37:08

.obsidian/workspace.json

@@ -34,6 +34,20 @@
               "icon": "lucide-file",
               "title": "מעבר לטוב ורוע"
             }
+          },
+          {
+            "id": "dad843480687537c",
+            "type": "leaf",
+            "state": {
+              "type": "markdown",
+              "state": {
+                "file": "פילוסופיה/הציטוטים.md",
+                "mode": "source",
+                "source": false
+              },
+              "icon": "lucide-file",
+              "title": "הציטוטים"
+            }
           }
         ],
         "currentTab": 1
@@ -181,11 +195,12 @@
   },
   "active": "493ac17d12de69a8",
   "lastOpenFiles": [
+    "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md",
+    "פילוסופיה/הציטוטים.md",
+    "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ורוע.md",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מטר.pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/Strauss.pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/Strauss, Leo - Note on the Plan of Nietzsches Beyond Good and Evil.pdf",
-    "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md",
-    "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ורוע.md",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/סוקראטס.pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/ecce homo.pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/εcce homo.pdf",
@@ -193,7 +208,6 @@
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/Ecce homo.pdf",
     "Friedrich Nietzsche - Beyond Good & Evil_ Prelude to a Philosophy of the Future-Vintage (1989).pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/BGE.pdf",
-    "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/Friedrich Nietzsche - Beyond Good & Evil_ Prelude to a Philosophy of the Future-Vintage (1989).pdf",
     "פסיכולוגיה/מבוא/index.md",
     "פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
     "פילוסופיה/לוגיקה/לוגיקה מודאלית.md",
@@ -210,7 +224,6 @@
     "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/vacation.jpg",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md",
-    "פילוסופיה/הציטוטים.md",
     "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md",
     "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/g.jpg",
     "פילוסופיה/מיומנויות/index.md",

פילוסופיה/הציטוטים.md

@@ -227,6 +227,16 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
 >
 >> **Epcitetus**, ***Discourses***
 
+
+
+> Adventavit minus,
+ Pulcher et fortissimus. 
+ > ---
+ >  The ass has arrived, beautiful and most brave.
+ >  
+ >  > **Nietchze, *Beyond Good and Evil***
+ 
+
 ---
 
 ## על המוסר

פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ורוע.md

@@ -154,16 +154,68 @@ their basis, and nowhere else.
 > How malicious philosophers can be! I know of nothing more
 venomous than the joke Epicurus permitted himself against Plato
 and the Platonists; be called them Dionysiokolakes. That means
-literally -and this is the foreground meaning-"flatterers of Dionysius," in other words, tyrant's baggage and lickspittles but in addition to this he also wantS to say, "they are all Dctora, there is
-nothing genuine about them" (for DlonysokoltVt was a pop~ar
-name for an actor).8 And the latter is really the-malice that Bpicu-
-rus aimed at Plato: he was peeved by the grandiose manner, the
-mise en 8c~neD at which Plato and his disciples were so expert-at which Bpicurus was not an expert-be, that old schoolmaster from
-Samos, who sat, hidden away, in his little garden at Athens and
-wrote three hundred books-who knows? perhaps from rage and
-ambition. against Plato?
-It took a hundred years until Greece found out who this gar-
-den god, EpicUIUS, had been.- Did they find out?-
+literally - and this is the foreground meaning - "flatterers of Dionysius," in other words, tyrant's baggage and lickspittles but in addition to this he also wants to say, "they are all *actors*, there is nothing genuine about them" (for Dionyskolax was a popular name for an actor). And the latter is really the-malice that Epicurus aimed at Plato: he was peeved by the grandiose manner, the *mise en scene* at which Plato and his disciples were so expert-at which Epicurus was not an expert-be, that old schoolmaster from Samos, who sat, hidden away, in his little garden at Athens and wrote three hundred books-who knows? perhaps from rage and ambition, against Plato? It took a hundred years until Greece found out who this garden god, Epicurus, had been. - Did they find out?
+>
+> > 7
+
+
+ברכילות הזולה הזו, ניטשה מתאר מאבק בין דואליזם אפלטוני למטריאליזם היווני, שאפיקורוס היה יורשו. אפלטון ניצח כי אפלטון היה ראוותן, היכן שאפיקורוס הסתתר בגן שלו. אפלטון ניצח *לא כי היה יותר טוב*, אלא כי היה יותר חזק - הנסיך צ'ארלס של אתונה![^11]
+
+ניטשה רואה את עצמו במובן מסוים ממשיכו של אפיקורוס, של הפילוסופיה הארצית.
+
+> According to nature" you want to live? O you noble Stoics, what deceptive words these are I Imagine a being like nature, wasteful beyond measure, indifferent beyond measure, without purposes and consideration, without mercy and justice, fertile and desolate and uncertain at the same time; imagine indifference it.. self as a power-how could you live according to this indifference?
+>
+> > 9 
+
+
+*Κατα Πηυσιν Ζεν* - לחיות לפי הטבע - הוא המוטו הסטואי. 
+
+הסטואים האמינו בלוגוס טבעי, דטרמיניסטי, וטוב - וסברו שהדבר היחיד שבשליטתנו הוא *היחס* שלנו ללוגוס הטבעי הזה - ולהשתחרר מהאכפתיות - *Aταραχια*; היעדר מועקה, השלמה.
+
+ניטשה לא נכנס לבוץ הסטואי - הוא ישר שואל, *מניין לכם שזה הטבע?* איך בכלל תחיו בהתאם לדבר הזה, בזבזני וחסר אכפתיות? מאיפה הנחת ה*תכלית* של הטבע? הסטואיקנים, כמו כל פילוסוף, *יוצרים* תמונת עולם.
+
+אבל האם ניטשה בז לסטואים לגמרי? 
+
+> In truth, the matter is altogether different: while you pretend rapturously to read the canon of your law in nature, you want something opposite. you strange actors and self-deceivers! Your pride wants to impose your morality, your ideal, on nature-even on nature-and incorporate them in her; you demand that she should be nature "according to the Stoa," and you would like all existence to exist only after your own Imagc-as an immense eternal glorification and generalization of Stoicism. For all your love of truth, you have forced yourselves so long[^12], so persistently, so rigidly-hypnotically to see Nature the wrong way, namely Stoically, that you are no longer able to see her differently. 
+>
+> > 9
+
+
+אתם לא חיים לפי הסטואה, אומר ניטשה - *אתם אומרים לטבע להיות סטואה!*
+
+> But this is an ancient, eternal story: what formerly happened with the Stoics still happens today, too. as soon as any philosophy begins to believe in itself. It always creates the world in its own image; it cannot do otherwise. Philosophy is this tyrannical drive it.. self, the most spiritual will to power, to the 'creation of the world,' to the *causa prima*[^13].
+> 
+> > 9
+
+
+אותה הפילוסופיה הסטואית התמימה אינה כניעה לטבע - היא רצון לעוצמה, *לטבוע* את הטבע, אומר ניטשה - והיכן שהאחרים אינם היו מודעים לכך, *אני*, ניטשה, מודע לזה!
+
+
+והוא לא מסתפק בסטואים - ניטשה מפנה כעת את חמת הזעם שלו לעת המודרנית, ולקאנט.
+
+בעיניי ניטשה, קאנט הוא הגרסא המודרנית לרצון לשלטון של הפילוסופיה. [ההבדל שהוא קובע בין עולם התופעות לדברים כשלעצמם](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) מנסה להילחם ב[מטריאליזם היומיאני](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת), ולהציל את המוסר; בעיני ניטשה, קאנט הוא כוח מרדים מאימת המטריאליזם - כוח גולמי, חסר תכלית. אבל הנה, גם לקאנט יש עוצמה אדירה - רק חבל שהלך אחורה, ולא קדימה!
+
+> The main thing about them \[Kantians] is not that they wish to go "back," but that they wish to get-away. A little more strength, flight, courage, and artistic power, and they would want to rise - not return!
+> 
+> > 10
+
+
+
+>  As for materialistic atomism, it is one of the best refuted theories there are, and in Europe perhaps no one in the learned world is now so unscholarly as to attach serious significance to it, except for convenient 'household use (as an abbreviation of the means of expression)-thanks chiefly to the Dalmatian Boscovich[^15[]]: be and the Pole Corpernicus have been the greatest and most successful opponents of visual evidence so far. For while Copernicus has persuaded us to believe, contrary to all the senses, that the earth does not stand fast, Boscovich has taught us to abjure the belief in the last part of the earth that "stood fast" - the belief in "substance," in "matter," in the earth-residuum and particle-atom: it is the greatest triumph over the senses that has been gained on earth so far.
+>  
+> > 12
+
+
+אנחנו אוהבים לחשוב שהאטומיזם, המדע המודרני, הוא הפגיון שהרג את הנצרות[^14]. 
+ניטשה מסכים עם זה במידת מה - המדע ערער את האמונה - אבל העמדה הזו היא הרי מופרכת לחלוטין, אף אחד לא לוקח אותה ברצינות![^16]
+
+ניטשה שמח לאידו של המטריאליזם הפשוט, ותוקף בהמשך הסעיף אטומיזם נוסף - *אטומיזם של הנפש*, שסבור שיש נפש אלוהית, ונפש אחידה בכלל[^17]; נפש, הוא אומר, היא *ריבוי*.
+
+> Physiologists should think before putting down the instinct of self-preservation as the cardinal instinct of an organic being. A living thing seeks above all to discharge its strength - life itself is will to power self-preservation is only one of the indirect and most frequent results. 
+> 
+> In short, here as everywhere else, let us beware of superfluous teleological principles-one of which is the instinct of self preservation (we owe it to Spinoza's inconsistency). Thus method, which must be essentially economy of principles, demands it.
+> 
+> > 13
 
 [^50]: ולכן כל כך מסוכן שקוראים אותו ילדים בני 17.
 [^1]: ציטוטים כמו זה נופלים קורבן ל*quote mining*, אומר אנדי.
@@ -176,3 +228,10 @@ den god, EpicUIUS, had been.- Did they find out?-
 [^8]: [פיידון](/פילוסופיה/יוונית/פיידון), ו*על הנפש* של אריסטו.
 [^9]: *הספר של הטבע כתוב במספרים* (גלילאו).
 [^10]: מתכתב עם [בודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם), למרות שניטשה לא דוגל בעמדה הזו - הוא לא מאמין בשחרור; צריך לרכוב על הנמר הזה, לא להשתחרר ממנו.
+[^11]: עד היום, *אפיקורוס* הם שם גנאי בספרות היהודית.
+[^12]: *ולכן הפילוסופים לא מחזרים טובים*, אומר אנדי.
+[^13]: סיבה ראשונית.
+[^14]: *שמעתי את השטויות האלו אלף פעם,* אומר אנדי, כמו אלו שאומרים שגלילאו והנצרות הלכו מכות סתם ככה - היו בכלל כאלה שהסכימו איתו, והוא עצמו היה נוצרי. אבל *הם צלבו אותו, ועכשיו העידן המודרני, והמהפכה הצרפתית וניצחנו!*
+[^15]: מדען, חוקר ואסטרונום שכפר בתפיסה האטומיסטית, שסבורה שהחלקיקים הם אינרטיים - חסרי תנועה עצמית. 
+[^16]: בוסקוביץ' סבר שמה שקיים באמת זו *quanta of energy* - כלומר, שהבסיס הוא אנרגיה, ולא חומר; הוא חזה נכון את התמוטטות הפיזיקה הקלאסית עם בוא המהפכה הקוונטית - שהציבה את היסודיות ב*כוח* (Μacht).
+[^17]: התפיסה הנוצרית הקלאסית, של [אקווינס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינס), מציבה את הנפש כעצם אחיד.