From b8bde5572999843276d175a7227b411b607ef8c3 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Tue, 18 Jun 2024 18:13:28 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=97=D7=93=D7=A9=D7=94/=D7=94=D7=92?= =?UTF-8?q?=D7=9C/=D7=A8=D7=95=D7=97?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md | 4 ++-- 1 file changed, 2 insertions(+), 2 deletions(-) diff --git a/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md b/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md index e5c28e5c..91496b13 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: הפנמנולוגיה של הרוח description: published: true -date: 2024-06-18T15:11:07.813Z +date: 2024-06-18T15:13:26.028Z tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל editor: markdown dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z @@ -500,7 +500,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z המושא **בעצמו** נהיה **להיות-עבור-המודעות של היות המושא בעצמו**, לפיכך זה האחרון הוא המושא החדש, שעמו מופיעה גם דמות חדשה של המודעות, שעבורה המהות היא משהו אחר מאשר מה שהיה קודם. זהו התנאי שמנחה את הכרחיות הרצף המלא של דמויות המודעוּת. רק ההכרחיות הזו עצמה או **היווצרותו** של המושא החדש שנקרה למודעות בלי שתדע כיצד זה קורה לה, היא מה שעבורנו כמו מתרחש מאחורי גבה של המודעות. > 87§ -המודעות מתאכזבת לגלות שחשבה שהיא אוחזת בדבר עצמו, אבל בעצם הוא מה שהוא עבורי. אבל ההבנה הזו בעצמה היא מיידית, ומתיימרת שוב לאמת - בשלב החדש הזה, המודעות *סובלת* את זה שהדבר שהיא תופסת הוא עבורה, ולא באופן מוחלט - יש כאן התקדמות לעבר הפגת המתח בין האובייקט לסובייקט. מה שקודם היה אובדן, כתם, נהפך לחלק מהדבר כמות-שהוא - דבר חיובי, הכי טוב! זה שהאמת היא *שלי*, לא אומר שהיא לא האמת. תחילה המודעות חושבת שהאובייקטיבי הוא משהו נפרד ממנה לגמרי, אבל היא הולכת ומתוודעת להבנה הזו - **שבהבנה העצמית יש הבנה אובייקטיבית**. +המודעות מתאכזבת לגלות שחשבה שהיא אוחזת בדבר עצמו, אבל בעצם הוא מה שהוא עבורי. אבל ההבנה הזו בעצמה היא מיידית, ומתיימרת שוב לאמת - בשלב החדש הזה, המודעות *סובלת* את זה שהדבר שהיא תופסת הוא עבורה, ולא באופן מוחלט - יש כאן התקדמות לעבר הפגת המתח בין האובייקט לסובייקט. מה שקודם היה אובדן, כתם, נהפך לחלק מהדבר כמות-שהוא - דבר חיובי, הכי טוב! זה שהאמת היא *שלי*, לא אומר שהיא לא האמת. תחילה המודעות חושבת שהאובייקטיבי הוא משהו נפרד ממנה לגמרי, אבל היא הולכת ומתוודעת להבנה הזו - **שבהבנה העצמית יש הבנה אובייקטיבית**. האובייקטיביות והמודעות העצמית הן לא *סותרות* - הן אותו הדבר ממש. > הרעיון הוא לא *המציאות היא ככה בשבילי*, כי אני לא יודע את המציאות המוחלטת - אלא שהמציאות בשבילי **היא חלק מהמציאות המוחלטת**. {.is-warning}