vault backup: 2025-01-08 14:23:57

2025-01-08 14:23:57 +02:00
parent 0e4150a644
commit baef7592ee
2 changed files with 15 additions and 1 deletions
--- a/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md
+++ b/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md
@@ -499,6 +499,18 @@ title: החיים הרפלקטיביים

 איך התגנבה פנימה ה*אמת*? אולי שעמום הוא תפיסה כלשהי של אמת, של משהו חשוב - אובדן גם של האשליה? האם שעמום זו רק *תפיסה* פרטנית, או ביטוי של איזושהי אמת? 

+שעמום נקודתי *מעודד* יצירתיות: הוא מעודד אותנו לפעול ולמצוא אפיקים חדשים להיות [יצירתיים](#יצירתיות)[^19]. שעמום *חודרני* עושה בדיוק הפוך: הוא קוטל יצירתיות. 
+
+![boredom](./boredom.jpg)
+<small>מצ'עמם[^18].</small>
+
+
+
+באיזה מידה השעמום מעיד על חוסר משמעות תשתיתית? שופנהאואר חשב שאפילו שעמום חולף הוא עדות לריקנות של החיים: גם אם אנחנו מצליחים להפיג אותו כאן או כאן, אנחנו דוהרים מהסחת הדעת הזו לבאה, עצם נוכחותה של הריקנות הזו מעיד שהחיים במהותם חסרי משמעות. במובן הזה, [לחנך ילדים למצוא עניין במשהו הוא סוג של שקר אצילי](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#כלבים-פילוסופיים).
+
+
+
+
 [^1]: אפלטון לוקח את הרעיון הזה רחוק יותר ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה).
 [^2]: ב[אתיקה הניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה).
 [^3]: זהו רעיון ה[*תבונה המעשית*](/פילוסופיה/אתיקה#דרך-האמצע) האריסטותלי למציאת דרך האמצע.
@@ -516,4 +528,5 @@ title: החיים הרפלקטיביים
 [^15]: קאנט חשב שאלו שאלות שהתבונה חותרת אליהן באופן טבעי ([*אנטינומיות*](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה#מהי-אנטינומיה)), אם כי אינה יכולה לתת להן תשובה (וכך מגיעה ל*סתירות ומבוכות*).
 [^16]: תשובות כאלו רלוונטיות במיוחד בהקשרים של קהילות יותר מסורתיות, כמו חרדים: מחנכים אותם להיות טובים בחינוך קשה, נטול-חופש, אבל בסוף יוצאים אנשים טובים יותר (אולי).
 [^17]: שופנהאואר, אגב, נקט בעמדה הזו במפורש: *התייאשתי מהחיים, אז אתעסק בהם אינטלקטואלית* (ודיכא את כולנו בדרך, מוסיפה יערה).
-[^18]: שנאת אדם.
+[^18]: שנאת אדם.
+[^19]: שלמה קושר את זה למושג ה[אם טובה דיה](/פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט#אם-טובה-דיה).