vault backup: 2025-03-18 13:08:45

פסיכולוגיה/רגש/index.md.md

@@ -0,0 +1,71 @@
+---
+title: פסיכולוגיה של הרגש
+tags:
+  - שנה_ג
+  - סמסטר_ב
+  - פסיכולוגיה
+---
+!!! info "חומר הקורס"
+	[סילבוס](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=144&rn_year=2025&rn_semester=2), [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=59644), [מצגת](./1.pdf)
+
+
+
+## תחושות ליבה
+
+!!! success "ראו גם"
+	[אמוציות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות)
+!!! info "[מצגת](./2.pdf)"
+
+ב*עברית*, אין הבדל בין *אמוציה* (Affect) ל*רגש*  (Emotion). 
+
+!!! is-info "הגדרה"
+	**תחושות ליבה** (Αffect) היא תחושה בסיסית של *ערך* (חיובי\שלילי) ו*עוררות*. זהו מצב נוירופסיכולוגי הנגיש למודעות כתחושה פשוטה המערבת ערך ועוררת.
+
+
+כעס, למשל, יסווג כ*לא נעים* (ערך שלילי) ו*מעורר*. 
+
+התחושות האלו: 
+- נטולות אובייקט (אלא אם הדבר נעשה באופן *פעיל* - כלפי אובייקט)
+- קיימות תמיד
+- עשויות להשתנות מנקודת זמן אחת לאחרת - אך לרוב מבלי שנצליח לזהות את הסיבה לשינוי
+**מצב רוח** הוא סוג של תחושת ליבה - ממשוכת ונטולת אובייקט
+
+!!! info "דוגמה"
+	חשבו על נסיעה ברכבת. אתם מסתכלים החוצה מהחלון לגבעות באר שבע המוריקות, הגמלים מרקדים בשקיעה. אתם מרגישים *משהו*, אם כי די ניטרלי - לא *מאוד נעים* אבל גם לא *מאוד לא נעים*. אם אגיע ואשאל אתכם, תדעו להגיד - *כן, זה די נעים\לא נעים* - אבל התחושה לא תפלוש למודעות שלכם סתם ככה; זוהי תחושת ליבה.
+	
+	מצד שני, תדיימנו שמישהו פתאום מצווח לידכם בטלפון ברכבת. זה כבר רגש - יש לו גירוי מסוים ומודע (*כלפי אובייקט*), וברגע שהוא יוסר הרגש ייעלם.
+
+### סולמות תיאור - חד ודו קוטבי
+
+איך אפשר לתאר את תחושות הליבה? ישנם שני סולמות מוצעים:
+
+- סולם **דו-קוטבי** (בי-פולרי)
+	נשען על מודל הCircumplex - עובד כמו שתיארנו עד כה: התחושה נעה על ציר בודד בין נעים ללא-נעים.
+
+- סולם **חד-קוטבי** (יוני-פולרי)
+	נשען על מודל הbivariate evaluative. נשען על שני צירים - ציר חיובי וציר שלילי, שנעים כל אחד בין תחושה חזקה לתחושה חלשה (אין תחושה נעימה -> תחושה נעימה חזקה, אין תחושה לא-נעימה -> תחושה לא-נעימה חזקה).
+
+	הסולם החד-קוטבי קובע שהצירים האלו סותרים (תחושה נעימה חזקה גוררת אין תחושה לא נעימה), אבל החוויה שלנו לאו דווקא תואמת לזה - הרבה פעמים אנחנו מרגישים רגשות חיוביים *וגם* שליליים כלפי אותו הדבר.
+
+### הסולם הדו-קוטבי
+
+ישנן שתי עדויות עיקריות התומכות בסולם הדו-קוטבי - 
+#### עדויות תמיכה
+
+##### תלות בין רגש חיובי לשלילי
+
+כשנבדקים מדווחים על ערך באמצעות הסולם ה*חד-קוטבי* (חיובי ושלילי נפרדים), נראה שיש מתאם שלילי בין שני הסולמות - ככל שגירוי נתפס כיותר חיובי, הוא נתפס כפחות שלילי - ולהיפך). 
+
+המשמעות היא ש**יש תלות** בין רגש חיובי לשלילי, כפי שמניח הסולם הדו-קוטבי (כלומר - למה לפצל?).
+
+#####  שונות מוסברת
+
+שני הממדים (ערך ועוררות) מסבירים בקירוב 70% מהשונות בדיווח בכל מיני מדידות שונות - דוגמת דירוג דמיון בין מילות תואר לרגש, דירוג דימיון בין הבעות פנים (רגשיות) שונות...
+
+
+אחוז גדול יותר מהשונות מוסבר על ידיד מימד הערך - בערך 50 מתוך ה70.
+#### עדויות נגד
+
+מחקר מסוים חשף לנבדקים שתי סוגים של תמונות - תמונות של פטריות לעומת תמונות ארוטיות - וביקש מהן לדרג אותן לפי הסולם הדו-קוטבי. המחקר מצא כי מבחינת ה*ערך*, התמונות זהות - שתיהן היו ניטרליות - אבל מבחינת ה*עוררות* - התמונות האירוטיות עוררו יותר.
+
+כשהנבדקים ביקשו לדרג את התמונות בסולם החד-קוטבי - נמצא כי הערכים החיוביים והשליליים אכן משתנים בין התמונות, אך נשארים מאוזנים - הנבדקים דירגו את הפטריות כ*נעים 3* וגם *לא נעים 3*, אבל את התמונה האירוטית כ*נעים 5* וגם *לא נעים 5* - כלומר, **יש** הבדלים שהלכו לאיבוד בין הסולמות.