diff --git a/פילוסופיה/דת/חובה.md b/פילוסופיה/דת/חובה.md
index 102e90e2..dbad4b48 100644
--- a/פילוסופיה/דת/חובה.md
+++ b/פילוסופיה/דת/חובה.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: חובת ההוכחה
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-13T12:12:09.262Z
+date: 2024-06-13T12:13:11.537Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
@@ -62,6 +62,12 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
 
 אבל, למה לקבל את 1? ואם כבר מקבלים את את 1, מה ההצדקה ל2?
 
+1. עבור כל טענה P, אם אין שום טעם להאמין שP אז יש לייחס לP הסתברות אפסית. 
+2. אין ראיות עבור הטענה שאלוהים קיים. 
+3. לכן, יש לייחס הסתברות אפסית לקיומו של אלוהים. 
+
+שוב, למה לקבל את 2? אבל במיוחד, למה לקבל את 1? הרי זה די בקלות מוביל לאימוץ סתירות (מה עושים במצב שאין ראיות לP אבל גם אין ראיות לשלילת P?)
+
 הטיעון של ראסל אמנם קורע[^7], אבל זו סתם אנלוגיה (*חרא של טיעונים*, מוסיף נעם). כדי שאנלוגיה תעבוד, צריך להסביר (ולהצדיק) את המקרה הראשון - *האם ההסתברות באמת אפסית? למה?*, וגם להצדיק את האנלוגיה עצמה - *קנקן תה סיני הוא כמו אלוהים? למה?* מה עושים במצב שבו אין ראיות לP אבל גם אין ראיות לשלילת P? שלילת P כי אין ראייה לP זה כלל *ממש גרוע*, (בהינתן שP זו טענת קיום).