From bfc41d2c03b22dd938fdf69698ed4315af4693be Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Wed, 15 May 2024 12:53:39 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=A1=D7=99=D7=9B=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94/=D7=94=D7=AA=D7=A4=D7=AA=D7=97?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=AA=D7=99=D7=AA/=D7=98=D7=A8=D7=90=D7=95=D7=9E=D7=94?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה.md | 38 ++++++++++++++++++++++++++++++++-- 1 file changed, 36 insertions(+), 2 deletions(-) diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה.md index a76ecfd7..9d1b3dc1 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: טראומת ילדות description: published: true -date: 2024-05-15T09:35:41.726Z +date: 2024-05-15T09:53:36.865Z tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, טראומה editor: markdown dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z @@ -30,7 +30,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z [^1]: *פצע* ביוונית. # השלכות הטראומה -לא כל אדם שנחשף לאירוע טראומטי יפתח טראומה. לנפש יש מנגנוני הגנה ועיבוד שפועלתם הספונטנית מהווה גורם חוסן כנגד אירועים טראומטיים. +לא כל אדם שנחשף לאירוע טראומטי יפתח טראומה. לנפש יש [מנגנוני הגנה ועיבוד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#חלקי-האישיות-הפרואודיאנים) שפועלתם הספונטנית מהווה גורם חוסן כנגד אירועים טראומטיים. חוויה טראומטית לא תוביל בהכרח להפרעה נפשית. רק חלק מהנחפשים לאירוע טראומטי יחלו להפגין תסמינים פוסט-טראומטיים, דוגמת: - תסמינים חודרניים (כמו פלאשבקים) @@ -59,7 +59,41 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z - ילדים נוטים לעצבנות, לעומת פחד אצל מבוגרים +הטראומה אצל ילדים פוגעת בתחושת הביטחון - התחושה שיש מקום בטוח ויציב לחזור אליו ולחקור ממנו - והפגיעה הזו פוגעת בסקרנות ובחקרנות של הילד. + +מסיבה זו, החוסן של ההורה הוא זה שיקבע במידה רבה את התגובה של הילד. ההורים נמצאים בלחץ כפול באירועי טראומה - עליהם להגן גם על עצמם וגם על ילידהם. לעיתים, הקשר הזה נוטה לקושי - ההורה נוטה לטראומה והילד נפגע - ולעיתים, הוא דווקא מחזק את יד ההורה, שמצליח להתמודד עם האירוע הן עבורו והן עבור הילד. + +כיצד יוצרים תחושת ביטחון כשהביטחון נסדק[^3]? +- רוגע - לדאוג לעצמנו כדי שנוכל להיות שם עבור הילד +- שמירה על שגרה ככל שאפשר - לתת לילדים עוגנים בתוך המציאות החיצונית המשתנה. העוגנים האלו עוזרים מאוד להחזיר את התחושה של "איך העולם עובד". +- מגע (נעים ורצוי) וביטויי חום +- הקשבה וניהול שיח פתוח תואם גיל +- נרמול התגובה הרגשית וחווית הקושי - להגיד להם שזה בסדר ("זה בסדר שאתה לא נרדם, גם לי קשה להירדם") +- חמלה עצמית - כדי למנוע עומס מוגזם ואשמה אצל ההורים (Good enough parenting) + +# תיווך נכון של אירועי חירום + +- מתן הסברים תואמי גיל - ילדים מתקשים לתפוס מצבי קיצון, ואפילו גרוע יותר - נוטים להשלים פערים מהדימיון הפורה שלהם. לתת לילדים הסבר שהם יכולים להבין מאוד עוזר +- לתת לילד להוביל את השיח, אבל לא לנדב מידע עודף +- להתחשב בשלב הקוגנטיבי שהילד נמצא בו, ובאישיות שלו: + +| גיל | רמה קוגניטיבית | רמת הסבר +| --- | --- | --- | +| 0-2 | חשיבה סנסומוטורית | הילדים אינם זקוקים להסבר מפורש. יש לדאוג לסביבה רגישה ומווסתת. | +| 2-6 | חשיבה קונקרטית ומוחשית, אגוצנטריות | מסר קצר ופשוט, ספציפי וקונקרטי. כדאי שחלק מההסבר ישלול את המחשבה שדברים קרו באשמתם. ניתן להוסיף אלמנטים משחקיים. | +| 7-11 | חשיבה מורכבת ומופשטת, אך לא בשלה לגמרי | חשופים למידע על מצב החירום - הסברים רחבים, אך אמינים. עליהם לכלול מסרים של ביטחון ולהרחיק את הסכנה. כדאי לשלב בהסברים תכנית פעולה ובאופן כללי לכוון את הילדים לעשייה פעילה. +- לתת לילד לשאול שאלות ולבטא את תחושותיו +- לשים לב לשפה הלא-מילולית - ילדים מייחסים לה משקל גדול, לעיתים יותר משפה מילולית +- חזרתיות וסבלנות ככל שנדרש - לילדים לוקח זמן לעבד + +## עזרים נוספים +- פנייה לאיש מקצוע +- סיפורים חברתיים +- Mindfulness (בוננות) להורים ולילדים +- משחקי מוזיקה ותנועה +- משחקי נשימה - הפרחת בועות סבון, בלונים - הנשימה האיטית מרגיעה את הילדים +- הגברת סולידריות משפחתית [^2]: כמו הDSM-V, אבל אחר, ספציפי להתפתחותית. \ No newline at end of file