vault backup: 2025-03-27 09:16:44

פילוסופיה/קונטיננטלית/ניטשה.md

@@ -73,6 +73,8 @@ tags:
 איננו יכולים לגשת לאמת; אמת, אומר ניטשה, היא שיקוף של העת הפילוסופית, ולכן בכדי *להבין* את האמת, עלינו לפנות חזרה להיסטוריה. מאיפה הגיעו מושגים, מושגים כמו *אפריורי*
  או *דיאלקטי*? ניטשה מציע כאן שיטה חדשה למול הספקנות הקרטזית: לא לחתור לידע ודאי, אלא לידע *היסטורי* - גיניאולוגי. ניטשה מתחיל מאנתרופולוגיה - *מה זה בכלל בני אדם* - במקום למתמטיקה; ההתעלמות של הפילוסופים הקודמים מההיסטוריה לטובת ה*מוחלט*, הוודאי, היא כשל נורא בעיניי ניטשה. מה שאומרים כל הפילוסופים הבלתי-היסטוריים - הדקארטים, הקאנטים, ושאר החברים - מתארים משהו *על אדם ברגע קצרצר בהיסטוריה*[^4].
 
+### אמת כדחף רגשי
+
 > What does knowing mean? \[...] the nature of knowledge
 > 
 > > *The Gay Science*, sect. 333.
@@ -80,7 +82,59 @@ tags:
 
 שפינוזה, בהשפעת הסטואים, מבקש להתנתק מ[ה*ריגשות*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#ריגשה) - מכל הרגשות והדברים שמטשטשים את התבונה. ניטשה אומר *הפוך* - הרגשות מביאות את התבונה, ולא להיפך; התבונה אינה אלא *סידור של הריגשות*. 
 
-התבונה אינה עומדת *בניגוד* לרגשות, כמו שהפילוסופים נוהגים לחשוב; היא *יחס מסוים* בין הרגשות, שאנו לא רואים משום שהוא מתרחש מתחת לפני השטח.
+התבונה אינה עומדת *בניגוד* לרגשות, כמו שהפילוסופים נוהגים לחשוב; היא *יחס מסוים* בין הרגשות, שאנו לא רואים משום שהוא מתרחש מתחת לפני השטח. אם נדמה לנו שהתבונה היא דבר מאוחד, הרי שזה רק בגלל שאנו *מודעים* רק לרגע האחרון, לעימות הלא-מודע של הדחפים, ונהיים מודעים רק לתוצאה האחידה בסופו של העימות הזה: רק הדחף השולט עולה לתודעה. 
+
+
+> Before knowledge is possible, each of these instincts must first presented it's one sided view of the thing or event \[...]
+> 
+> To know "is nothing but a certain behaviour of the instincts towards one another"
+
+
+ניטשה מציג תמונה הפוכה לזו שמציג היריב שלו, אפלטון, ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#העיר-האמיתית-כמשל-לנפש); התבונה אינה שולטת על הרגש - התבונה *היא* הרגש.
+
+> There is only a perspectival seeing, only a perspectival 'knowing'; the more affects we are able to put into words about a things, the more eyes, various eyes we are able to use for the same thing, the more complete will be our 'concept' of the thing, out 'objectivity'
+>
+> > *Genealogy of Morals,* III, 12.
+
+
+אנחנו לא רק יצורים רגשיים - אנחנו גם מושפעים מהגוף ומהחושים; פילוסופים מתעלמים מהם, ואפילו מתנגדים להם (כ"תעתועי החושים" של דקארט). אבל אין *תבונה טהורה* - יש **רק** את התפיסות הגופניות, חושב ניטשה.
+
+> Philosophers "think they're *honoring* a thing if the de-historicize it \[...] if the make a mummy out of it. \[...]"
+> 
+> These senses, *which are so immoral anyway* deceive us about the *true* world.
+> 
+> Be a philosophy, be a mummy \[...] And above all, away with the *body*, this pathetic *idee fixe* of the senses.
+
+
+*מה אוכל לדעת*, חושב ניטשה, הוא מה שהגוף קולט, ומה שההיסטוריה מלמדת.
+
+
+> We are compelled by the prejudice of reason to posit unity, identity, duration substance, cause, thinghood, being... it is *here* that the error lies.
+> 
+> Reason in language: oh, what a tricky old woman she is! I'm afraid we're not rid of God because we still believe in grammar....
+
+
+אפילו השימוש שלנו בדקדוק מטעה אותנו לחשוב שהעולם הוא דבר מסוים, *אמיתי*, כשבעצם גם הוא מוטה. 
+
+
+אבל למה ניטשה אומר את כל זה? מה ה*פתרון* לכל הבעיות האלה? איך נבין את העולם, עם לא באמצעות תבונה? ניטשה לא מאוד ברור בזה; יש בו צד *שופנהאוארי*, של חיבור לחוויות האתסטיות - 
+
+
+> Only as an aesthetic phenomenon does existence and the world seem justified
+> 
+> > *Birth of Tragedy*
+
+אומנות, שלא כמו פילוסופיה, *מתמקדת* בתופעה, ולא מתיימרת לאמת - היא לא נופלת במלכודות הפילוסופיות - 
+
+> The fact that the artists prizes appearance of reality... for 'appearance' here means reality *once again*, but in the form of a selection, an emphasis, a correction... Tragic artists are *not* pessimists - in fact they say *yes* to everything questionable and terrible itself, they are *Dionysian*
+>  .
+> >  Twilight of the Idols
+
+האומנות מציגה את עצמה כמה שהיא - נקודת מבט, ביטוי רגשי מסוים.
+
+
+
+
 
 [^1]: ש*תיעב* את הגל, ולעיתים קרובות כתב עליו שהוא *שרלטן* ו*שק נודים נפוח*.
 [^2]: הדים מהרעיון של הובס, ש*כל בני אדם שווים ביכולתם* (להרוג אחד את השני).