docs: update פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות

פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: יסודות הזן
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-16T10:13:26.764Z
+date: 2024-05-16T10:24:31.756Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z
@@ -55,7 +55,9 @@ aka. Heart Sutra)[^4]
 
 היכן שהמערב [מתעקש על היחס בין סובייקט לאובייקט](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), בהגות סביב העצם, הזן אינו מכיר בדבר זולת התודעה, התפיסה. הזן תופס את המציאות כמו מעין רשת של אבני-חן(Avatamsaka Sutra) - [רשת אינדרה](https://en.wikipedia.org/wiki/Indra%27s_net), שכל אחת מהן קיימת כשלעצמה אך משתקפות בה כל השאר - כל אחת היא תפיסה שלמה, ביחס של יחסי-גומלין עם כל השאר[^6].
 
-ניתן למשול זאת לגלים בים - הים הוא עצמו המצע, המציאות, והתנודות שבו - הגלים - הם פשוט שינוי מתוך המצע הריק הזה[^7]. כשאנחנו מסתכלים על פעמון, למשל, מתחולל תהליך שלם - האור משתקף מהפעמון, מגיע לעדשת העין, חוצה את הנוזל התוך עיני, מתורגם לאות אלקטרוני, מגיע למוח, מעובד, ו... משאיר אותנו עם *תפיסה*. אנחנו לא באמת *רואים* את הפעמון - יש לנו רק תפיסה כלשהי שלו, לא משהו ששייך ממש לפעמון, אלא רק עולה מתוכו.
+ניתן למשול זאת לגלים בים - הים הוא עצמו המצע, המציאות, והתנודות שבו - הגלים - הם פשוט שינוי מתוך המצע הריק הזה[^7]. כשאנחנו מסתכלים על פעמון, למשל, מתחולל תהליך שלם - האור משתקף מהפעמון, מגיע לעדשת העין, חוצה את הנוזל התוך עיני, מתורגם לאות אלקטרוני, מגיע למוח, מעובד, ו... משאיר אותנו עם *תפיסה*. אנחנו לא באמת *רואים* את הפעמון - יש לנו רק תפיסה כלשהי שלו, לא משהו ששייך ממש לפעמון, אלא רק עולה מתוכו. 
+
+משל נוסף הוא כמו שמיים מעוננים: אם ניתן למחשבות פשוט להיות, הן יחלפו מעצמן, כמו עננים בשמיים - לא צריך להתנגד להן, ולשלוט בהן, ולהיאבק בהן בכוח - זה רק יקשה את התהליך.
 
 לסיכום, הזן:
 
@@ -85,6 +87,10 @@ Tathāgatagarbha Sūtra (200-250 CE)
 לרעיון הזה הם מעניקים את השם *טבע-בודהה*, וקובעים כי התודעה שלנו, כברירת מחדל, נוטה להתכווץ, להתכנס לתוך האגו, להציב מחסומים בינינו לבין המציאות, ולקבוע - *אני לא בודהה*. הוגי טבע-הבודהה מבקשים לחתור תחת ההתכווצות הזו, וקובעים כי אפילו *הסבל* הוא אשליה: התודעה כפי שהיא היא כבר נקייה, טהורה, טבע-בודהה. הזן שאב מרעיון זה השראה רבה. האתגר הוא לראות את הטבע הזה, ולחיות אותו - ולא להיהפך למשהו שאנחנו לא, או לעבור איזה תהליך אישיותי אדיר. טבע-הבודהה הוא פשוט, הוא שלנו, הוא אנחנו ואנחנו זה, והתהליך במסורת הזן אינו להיהפך לזה, אלא להכיר בזה ולחיות את זה.
 
 
+> משמעותה האמיתית של המהאינה היא העיקרון של תודעה אחת בעלת שתי פנים. אחד הוא פני התודעה במונחים של המוחלט (ככות[^9]), והאחר הוא התודעה במונחים של התופעתי (סמסארה). כל אחד מאלה חובק את כל אופני הקיום. מדוע? כי שני פנים אלה מכילים זה את זה
+> *התעוררות האמונה במהייאנה*
+
+הטקסט הזה, שהשפיע מאוד על הזן בסין, מתמצת בפנינו את תפיסת ה*ככות* - המציאות כמו שהיא, היא לא יותר מאשר *זה*: כשעולה מחשבה, תפיסה, תשוקה - זה כל מה שיש - אין ככות, אין ריקות, אין טבע-בודהה, היא פשוט *זה*. התהפכות ודשדוש בכל אלה היא *סמסארה* - סבל. כל הדברים האלו הם תופעות על גבי מצע התודעה, והם קשורים קשר מוחלט - אין מצע בלי תופעות, ואין תופעות בלי מצע - הם כשתי צדדים של כף היד. ההכרה בכך מקנה כוח אדיר, והיא מה שמבקשת מסורת הזן לעשות.
 
 
 
@@ -95,4 +101,5 @@ Tathāgatagarbha Sūtra (200-250 CE)
 [^5]: לכן, במדיטציית זן יש אמרות כמו, *המחשבות האלו אינן שייכות לי* - מרגע שאנחנו תופסים על המחשבות בעלות, אנו מגבילים את עצמנו לאפשרויות שטמונות בהן.
 [^6]: קצת כמו [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#התפיסה).
 [^7]: קצת כמו [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#היחס-בין-עצם-תואר-ואופן).
-[^8]: הרבה מנזירי הזן היו אמנים בעצמם - פסלים, קליגרפיים...
+[^8]: הרבה מנזירי הזן היו אמנים בעצמם - פסלים, קליגרפיים...
+[^9]: Suchness, Thusness