From c2ba50e12ba366ba45c8802267558898def397e3 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: Matan Horovitz Date: Mon, 6 Jan 2025 13:23:36 +0200 Subject: [PATCH] vault backup: 2025-01-06 13:23:36 --- .obsidian/workspace.json | 14 ++++---- פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md | 39 +++++++++++++++++++++ פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md | 64 ++++++++++++++++++++++++++++++++++ 3 files changed, 110 insertions(+), 7 deletions(-) create mode 100644 פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md diff --git a/.obsidian/workspace.json b/.obsidian/workspace.json index b0a0cdee..6669e21d 100644 --- a/.obsidian/workspace.json +++ b/.obsidian/workspace.json @@ -13,12 +13,12 @@ "state": { "type": "markdown", "state": { - "file": "פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md", + "file": "פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md", "mode": "source", "source": false }, "icon": "lucide-file", - "title": "דיסוציאציה" + "title": "העצמי" } } ] @@ -166,10 +166,14 @@ }, "active": "402e35ed2470e426", "lastOpenFiles": [ + "פסיכולוגיה/תודעה/sed9l4hlL", + "פסיכולוגיה/תודעה/6.pdf", + "פסיכולוגיה/תודעה/lu27691gdgzt.tmp", + "פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md", + "פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md", "פסיכולוגיה/תודעה/5.pdf", "פסיכולוגיה/תודעה/lu25975fi6rt.tmp", "כלליים/יוונית/השם.md", - "פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md", "כלליים/יוונית/תחביר.md", "כלליים/יוונית/יחסות.md", "כלליים/יוונית/הפועל.md", @@ -195,7 +199,6 @@ "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/גיניאולוגיה.pdf", "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/הגניאולוגיה של המוסר (2.12)(על העונש והענישה).pdf", "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/אלף.pdf", - "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md", "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/heiding.png", "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/Pasted image.png", "Pasted image 20250102132418.png", @@ -203,9 +206,6 @@ "javascripts/mathjax.js", "javascripts", "פסיכולוגיה/אישיות/peas.jpg", - "פסיכולוגיה/אישיות/Winnicott.pdf", - "פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט.pdf", - "פסיכולוגיה/אישיות/lu13465828avbz.tmp", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/Hume.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/banana.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/gingy.jpg", diff --git a/פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md b/פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md index b04f4b3e..fdaba48f 100644 --- a/פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md +++ b/פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md @@ -338,6 +338,19 @@ ### דיסוציאציה וטראומה +!!! info "הגדרה" + **טראומה** היא לחוות, להיות עד ל-, או להיתקל ב-, אירוע או אירועים שכללו, באמת או כאיום, מוות או פציעה רצינית, או איום על השלמות הפיזית של העצמי או האחר. + +זו הגדרה מהגדרת הDSM-V של [PTSD](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/PTSD) - אך חשוב לזכור שסוגים *אחרים* של טראומה עלולים להוביל לסוגים אחרים של פסיכופתולוגיה. + +התיאוריה הרווחת היא שדיסוציאציה היא תוצאה של טראומה, ואכן ניתן לראות שכיחות גבוהה יותר של חוויות דיסוציאטיביות אחרי מקרים טראומטיים + +[Bremner, 2010](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/a0018068) +[Dalenberg et al., 2012](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/a0027447) +[Gershuny & Thayer, 1999](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1016/S0272-7358(98)00103-2) + + + ### דיסוציאציה פרה-טראומטית ### דיסוציאציה וPTSD @@ -345,6 +358,32 @@ ### דיסוציאציה ודחק ### תיאוריית הדיסוציאציה של Janet +### המודל הסוציו-קוגניטיבי + +> “Studies of the link between dissociation and trauma +are largely retrospective and do not justify the widely +accepted idea that trauma and dissociation are +causally related to each other” +> +> [Giesbrecht et al., 2008](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/a0018021) + + +קיים קרע גדול בין חוקרי דיסוציאציה. הגישה הקלאסית היא פסיכודינאמית, ומסווגת דיסוציאציה כ[מנגנון הגנה](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#התיאוריה-הפסיכודינאמית-של-פרויד). לעומתם, חוקרים אחרים, שאינם קלינאים, סבורים שדיסוצאציה היא **תכונה מולדת** - נטייה להיות *מושפע* מדברים מסוימים (כמו סרטים שמדברים על דיסוציאציה) שיכולים לשתול בך [זיכרונות כוזבים](). + +המודל סבור שדיסוציאציה נובעת משילוב של נטיות קוגניטיביות מסוימות יחד עם +השפעות תרבותיות / חברתיות (השפעה מהמדיה הפופולרית / ממטפלים לא אחראיים). נטייה לפנטזיה, לזכרונות שגויים ומוסחות גבוהה באים באינטרקציה עם הנסיבות החברתיות, ונוצרת דיסוציאציה. + +הבעיה בגישה הזו היא שרוב הממצאים שלה מבוססים על אנשים מאוכלוסיות תקינות. + +### מודל השינה להסבר דיסוציאציה + +ישנם ממצאים [Van der Kloet el al., 2012](sci-hub.st/https://doi.org/10.1177/1745691612437597) המראים שדפוסי שינה וחלימה ייחודיות נקשרו לדיסוציאציה, מלבד DID (למשל, הזיות היפנוגוגיות). + +דיסוציאציה כנובעת ממעגל שינה-עירות נזיל / רעוע נטייה ל"מצבי ביניים" (שינה שנכנסת לעירות): כלומר, דיסוציאציה היא מעין מצב-ביניים בין שינה לעירות, מצב שבו ההפרדה בין חלום לערות לא חזקה מספיק. ישנם ממצאים חזקים בתחום (למשל, שנבדקים עם חסכים בשינה נוטים יותר לדיסוציאציה), אבל המודל עדיין לא מצליח להסביר DID. + +היו השערות שיש מודל סיבתי משותף עם טראומה: הטראומה פוגעת בשינה, וזו בתורה מעוררת דיסוציאציה - אבל הממצאים לא תומכים בהשערות כאלה. + +בתגובה, יש קלינאים שאומרים ש*יש* סוג מסוים של דיסוציאציה שקשור בשינה, ואחר שקשור בטראומה - ואילו שתי תופעות שונות, לא סותרות. diff --git a/פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md b/פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md new file mode 100644 index 00000000..e5d1f328 --- /dev/null +++ b/פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md @@ -0,0 +1,64 @@ +!!! info "טקסט" + [מצגת](./6.pdf) + + +## מהו העצמי? +!!! success "ראו גם" + [העצמי (פסיכולוגיה חברתית)](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי) + + [העצמי (בודהיזם - אטמן)](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן) + +איך אנחנו חווים את עצמנו? מיהו אותו ה*אני החווה* שניצב בבסיס חוויתנו הבסיסית? + +ישנן כמה הגדרות למושג הזה - **העצמי**: + +[דוויד יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) הגדיר את העצמי כ*אוסף משורשר של תפיסות*. המדע העכשווי מגדיר עצמי כגוף ומוח. אבל שתי ההגדרות האלו מרגישות חסרות. ישנה גם הגדרה שהעצמי הוא כל התהליכים הנפשיים שגורמים לנו להרגיש כפרט אחד שלם. + +> …sense of self is conceptualized as the mental processes that provide one with feelings of singularity, coherence, individuality, and unity that define one as a unique and particular human being +> +> >[prebble et al., 2012](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/a0030146) + + +וויליאם ג'יימס הגדיר ב1890 את העצמי כ*me* לעומת *ι* - חוויה גופנית לעומת עצמי חווה. העצמי החווה הוא המחשבה בעצמה, מחשבה שמגבשת את כל שאר המחשבות לכדי *עצמיות*. + +גזאניגה סבר שהעצמי נמצא באונה השמאלית, משום שזהו הצד הלשוני: העצמי הוא מה שניתן לדבר עליו. העצמי הוא פרשן לשוני, שמעצב את המציאות ואת העצמי בצורה זו. + +עוד שני זרמים הם - + +- תיאוריות אגו - שסבורות שקיים אני יחיד, מאוד ורציף, אינטואיטיבי אך שקשה לנו להסביר אותו. + +- תיאוריות אוסף [parfit, 1984]() - האני הוא אשליה: אוסף של חוויות. זה לא אינטואיטיבי, אך בעל כוח הסברי גדול. + +!!! success "ראו גם" + [תיאוריות אונטולוגיות של אוסף (מטאפיזיקה - למזוכיסטים)](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה#נומינליזם-של-אוספים-class-nominalism) + הויכוח סביב משהו קבוע או אוסף של תכונות קודם לעצמי, ונוכח בתחום ה*אונטולוגיה* (אילו דברים יש) במטאפיזיקה. + +דנט סבור ש*עצמי* הוא נקודת ציון שפתית, שלאו דווקא מעידה על משהו ממשי: אין *עצמי*, ישות של ממש, אלא רק המושג הלשוני, שאינו מיוחד בכלל. + + +מתוך כל אלו עולות שתי אפשריות חלוקה: **עצמי מינימלי** ו**עצמי נרטיבי** + +[Damasio, 1999](https://en.wikipedia.org/wiki/damasio's_theory_of_consciousness) +[Gallagher, 2000](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1016/s1364-6613(99)01417-5) + +!!! is-info "עצמי מינימלי" + > a consciousness of oneself as an immediate subject of experience, unextended in time. the minimal self almost certainly depends on brain processes and an ecologically embedded body, but one does not have to know or be aware of this to have an experience that still counts as a self-experience. + + שימוש לשוני בגוף ראשון (*אני רעב*) מביע תפיסה כזו. + +מנגד, + +!!! is-info "עצמי נרטיבי" + a more or less coherent self (or self-image) that is constituted with a past and a future in the various stories that we and others tell about ourselves. + + מבוסס על שפה, ועל זיכרון אוטוביוגרפי: הזיכרון שאנו בונים לעצמנו, לרבות זכרונות עבר, תוכניות לעתיד, ותכונות מהותיות. ה*סיפור* שכל אלה טווים, באמצעות השפה, הוא ה*עצמי* - שחסר עדיין לתינוקות, וחסר לבעלי חיים. + + +הבעיה אם כל אלה שאנחנו לא רואים *עצמי* ביולוגי, כי תהליכים מוח הם מבוזרים. אז, על איזה מן עצמי כל זה מדבר? אולי נאתר יום אחד עצמי מינימלי, ועל גביו מצטברות חוויות ונבנה עצמי נרטיבי. + + +## עצמי וזיכרון + +כך או כך, העצמי קשור קשר הדוק לזיכרון - לוק הראשון שקבע במפורט שגבולות הזהות תלויים בתקופת החיים שהאדם זוכר מעברו. חוקרים רבים (greenwald, 1981; grice, 1941; kihlstrom & klein, 2002, 2004; klein et al., 2004) מחזקים את הקשר הזה, לפיו אובדן הזיכרונות האוטוביוגרפיים הוא אובדן העצמי. חשבו על הקלישאה ההוליוודית הידועה לפיה אנשים מתעוררים ממצבים חסרי-הכרה ומיד שואלים - *who am i?* + +