From c2ce2d4e3209323c689f542172e7d9555f505971 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Tue, 21 May 2024 17:34:13 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=97=D7=93=D7=A9=D7=94/=D7=94=D7=92?= =?UTF-8?q?=D7=9C?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פילוסופיה/חדשה/הגל.md | 4 +++- 1 file changed, 3 insertions(+), 1 deletion(-) diff --git a/פילוסופיה/חדשה/הגל.md b/פילוסופיה/חדשה/הגל.md index 49e19944..fe11bf2f 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/הגל.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/הגל.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: הגל description: הפנמנולוגיה של הרוח published: true -date: 2024-05-21T14:33:00.862Z +date: 2024-05-21T14:34:10.828Z tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, הגל editor: markdown dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z @@ -158,6 +158,8 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z בשביל הגל ודוסטייבסקי, האדם לעד אינו ממשי. הגל כופר בכך - האדם הוא כן ממשי, בתנאים מסוימים - הוא יכול להיות סוביקט, *וגם* אובייקט, ממשי. היותי כזה - אובייקט-סובייקט - מאפשרת לי להיות בתנועה. אולם, אי אפשר להגיד שהאני-הממשי הזה קיים מראש; עצם התנועה אליו הופכת אותו לכזה. הגל מקבל את המרחק של סארטר ודוסטייבסקי - עצם התודעה מציבה אותי כצופה מהצד; איני כמו הכסת-דיו, פשוט שם. אך הניגוד הזה, השונות הזו, החירות הזו, לא רק שהיא אינה שוללת את האני - היא האני ממש, חלקים של תנועה - **הצבה עצמית** - שבסיומה אני מתממש. יש כאן ניגוד -זה שעליו מדברים סארטר ודוסטייבסקי - שלילה של הניגוד הזה, בדמות **השליליות הפשוטה והטהורה** - שהיא *שלילה* של אותו המרחק שמדברים עליו סארטר ודוסטייבסקי; אדם אינו *אחדות מקורית* - מלכתחילה יש בו את הניגוד הזה, את הפער הזה, שהופך אותו לממשי - הפער הזה הוא חלק ממנו ממש, וההתגברות עליו היא מימושו המלא. +המתח הזה כל הזמן ככה: זה לא ייגמר באיזה *אני* מוצק וזהו, כמו אבן. אבל, זה לא *סתם אותו הדבר* כל הזמן - התנועה הזו היא כן בכיוון מסוים, מגמה מסוימת, מטרה מסוימת. + [^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות. [^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*.