docs: update פסיכולוגיה/חברתית

פסיכולוגיה/חברתית.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: פסיכולוגיה חברתית
 description: 
 published: true
-date: 2024-04-30T09:27:14.005Z
+date: 2024-04-30T10:19:16.231Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
@@ -103,3 +103,53 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
 הפסיכולוגיה הקוגנטיבית טרודה יותר במאפייני התהליכים המנטליים השונים - זיכרון, קשב, רגש וכדומה - היכן שהפסיכולוגיה החברתית טרודה יותר בצורה שהתהליכים האלו מתבטאים בהקשרם - לא ה*מה* מאחוריהם, אלא *איך* הם פועלים ו*מתי*. 
 
 
+# למה פסיכולוגיה חברתית?
+*את מי זה מעניין?* למה בכלל לחקור את זה?
+
+הפסיכולוגיה בכלל עוסקת בקוגניציות, רגש והתנהגות - וכולן מושפעות עמוקות מהשפעות חברתיות.
+
+ההשפעות החברתיות בולטות בתחומי תפקוד גובהים שנסמכים ל הניאו-קורטקס, לרבות:
+- קטגורזציה והערכה (יותר מאשר בתפיסה)
+- רגשות גבוהית (גאווה, חרטה) יותר מאשר רגשות בסיסיים (שמחה, כאב)
+- פעולות מכוונות-מטרה (הרשמה לקורסים) יותר מאשר פעולות רפלקסיביות.
+
+
+בקיצור, **הקוגניציה הגבוהה היא חברתית**; השפה היא כלי חברתי; **העצמי הוא חברתי**; ההתנהגות שלנו (כמו חיקוי, השוואה) מושפעת מהשפעות חברתיות; **המצב החברתי הוא רכיב מהותי באושר אישי**; פסיכופתולוגיה ובריאות הנפש קשורות להתנסויות חברתיות.
+
+
+## קוגניציה - השערת המוח החברתי
+דנבר (2014) שיער את *השערת המוח החברתי* - המנסה להסביר מדוע לקופי אדם יש מוח גדול בהרבה מבעלי חיים כמו ציפורים, ולבני אדם יש מוח גדול פי שלוש מקופי האדם הגדולים ביותר. למוח גדול יש מחיר אנגרטי מאוד גבוה; למה הוא הופיע אצל בני האדם?
+
+דנבר משער שהסיבה היא שבני האדם פיתחו יכולות קוגניטיביות ייחודיות, שדורשות הרבה רקמה מוחית - כאשר לב לבן של היכולות האלה טמון בכך שהם חיים בקבוצות חברתיות גדולות ומורכבות. ניבוי התנהגותם של אחרים, למשל, דורש ניבוי, למידה חברתית, מנטליזציה של האחר (Theory of Mind), שיפוטים מורכבים, ועוד יכולות מורכבות. 
+
+המחקר זיהה קשר בין גודל ומורכבות הקבוצות החברתיות לגודל הניאו-קורטקס ביחס לשאר המוח[^1].
+
+> Hermann, Call, Hemandez-Loreda, Hare & Tomaselllo (2007), במחקרם המצוטט מאוד. > השווה את יכולת פתירת המטלות (25 מטלות קוגניציה, פיזיקה וחברתיות) בין 106 ילדים > בני שנתיים וחצי, 106 שימפנזות בני 3-21 שנים, ו32 אורנגוטנגים בני 3-10. 
+
+> הקופים והילדים הציגו ביצועים דומים במטלות פיזיקליות וקוגניטיביות, אבל במטלות > חברתיות - כמו חיקוי ופתרון מהדגמה, ומטלות Theory of Mind כמו לעקוב אחרי מבט > או ללמוד משגיאה - הילדים רמסו את הקופים לגמרי. כבר בגילאים מאוד צעירים, ניכר > היתרון העצום של בני האדם בתחום החברתי, למרות שוויון יחסי בשאר התחומים - מה > שמחזק מאוד את ההשערה.
+
+## העצמי הוא חברתי
+שייכות חברתית מלאת צרכים חיוניים של הפרט: ידע, ביטחות, הגנה, הפחתת עמימות המצב וזהות עצמית. לאדם יש מוטיבציה לראות קבוצות שעמן הוא מזדהה באור חיובי; הקבוצה שהקבוצה מצליחה ועולה על קבוצות אחרות מעוררת גאווה ותורמת לתחושת הערך העצמי של הפרט (Social identity theory, Tajfel & Turner, 1979). הקבוצה שלי טובה, מצליחה ומוסרית? כנראה שגם אני טוב, מצליח ומוסרי[^2].
+
+## מצב חברתי ואושר אישי
+טיב הקשרים החברתיים (חברים ומשפחה) הוא המנבא החזק ביותר של סיפוק כללי מהחיים. בפרדיגמות של דגימת חוויות, חברה של אדם אחר מוסיפה לחיוביות של חוויות: למשל, אנשים בדרך לעבודה היו מאושרים יותר אם היה איתם מישהו אחר.
+
+הקשר הזה מחזיק אפילו בהשוואה בין מדינות - מדינות המאופיינות בקשרים חברתיים חזקים יותר הן גם יותר מאושרות.
+
+ולבסוף, נמצא מתאם חיובי בין אישיות מוחצנת (אקסטרוברטית) למופנמת (אינטרוברטית).
+
+
+> במחקרם Mistakenly Seeking Solitude (Epley * Schroeder, 2014), חוקרים הנחו > נוסעים אקראיים ברכבת להתנהג באחת משלוש דרכים:
+> - להתנהג כרגיל
+> - להתעסק בשלהם - בטלפון, בספרים, וכו'
+> - לפנות לאדם שלידכם, ולשוחח איתו.
+> 
+> בסוף הנסיעה, הנוסעים דיווחו עד כמה הם שמחים\עצובים, וכמה הנסיעה הייתה נעימה.
+> הנבדקים ששוחחו עם נוסעים אחרים דיווחו על רגשות חיוביים באופן מובהק לעומת שאר התנאים, בעוד שקבוצת הבדידות דיווחו על רגשות שליליים יותר. אולם, בסבב אחר של הניסוי, בו החוקרים ביקשו מהנוסעים *לנבא מה היו חושבים **אילו** היו בתנאי כזה או אחר* (דמיין שאתה מדבר עם מישהו אחר - איך תרגיש בנסיעה?), התוצאות שהתקבלו הפוכות *לחלוטין*; הנוסעים היו משוכנעים שהשיחה עם אחרים תאמלל אותם, והבדידות תשמח אותם.
+
+[^2]: *אנחנו* זכינו בנובל; *אנחנו* זכינו באולימפיאדה; *אנחנו* על המפה; נשמע מוכר?
+
+
+
+[^1]: המודל במחקר מעריך שגודל הקבוצה האנושית הוא בערך 150 פרטים (לעומת ~30-40 בקרב קופים כאלו ואחרים) - מספר האנשים עלי-אדמות שנרגיש בנוח להצטרף אליהם אם נפגוש אותם בבר. היום, עם האפשרות לנהל קשרים בלי קרבה גיאוגרפית, המספר הזה הולך ועולה.
+