docs: update פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס

This commit is contained in:
2024-06-18 16:43:11 +03:00
committed by shmick
parent 00d97cea67
commit c732a02d2f

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: תיאיטיטוס title: תיאיטיטוס
description: description:
published: true published: true
date: 2024-06-18T13:24:31.139Z date: 2024-06-18T13:43:09.010Z
tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
editor: markdown editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
@@ -119,7 +119,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
מושא הפתיח והדיאלוג, תיאיטיטוס, הוא דמות היסטורית חשובה בהיסטוריה של המתמטיקה. הוא מוכר לכל מי שחשב פעם על התופעה הזו של המתמטיקה משום שהוא בין הראשונים שניתח מספרים רציונליים - גילוי מרעיש במתמטיקה היוונית. עד לאותה נהקודה, היוונים הניחו שהמתמטיקה היא תחום טהור - *לוגוס* גרידא - שכל דבר ניתן להביע דרכו במספרים שלמים. ופתאום מבליח תיאיטיטוס ומגלה שישנם יחסים גיאומטריים *שלא* ניתן להביא במספרים שלמים. מושא הפתיח והדיאלוג, תיאיטיטוס, הוא דמות היסטורית חשובה בהיסטוריה של המתמטיקה. הוא מוכר לכל מי שחשב פעם על התופעה הזו של המתמטיקה משום שהוא בין הראשונים שניתח מספרים רציונליים - גילוי מרעיש במתמטיקה היוונית. עד לאותה נהקודה, היוונים הניחו שהמתמטיקה היא תחום טהור - *לוגוס* גרידא - שכל דבר ניתן להביע דרכו במספרים שלמים. ופתאום מבליח תיאיטיטוס ומגלה שישנם יחסים גיאומטריים *שלא* ניתן להביא במספרים שלמים.
בשני העמודים הראשונים, אנו פוגשים את תיאיטיטוס המבוגר, רגע לפני מותו. הוא נפגע בקרב, ב339 לפני הספירה, ומובא באלנוקה לאתונה על ערש דווי[^17]. הפתיחה מושכת אותנו אחורה, לזמנים שבהם תיאיטיטוס היה צעיר, ילד פלא מתמטי. תיאודורוס משווה את המראה של תיאיטיטוס הצעיר לסוקראטס (מכוער, זוכרים?)[^18]. בשני העמודים הראשונים, אנו פוגשים את תיאיטיטוס הבוגר, רגע לפני מותו. הוא נפגע בקרב, ב339 לפני הספירה, ומובא באלנוקה לאתונה על ערש דווי[^17]. הפתיחה מושכת אותנו אחורה, לזמנים שבהם תיאיטיטוס היה צעיר, ילד פלא מתמטי. תיאודורוס משווה את המראה של תיאיטיטוס הצעיר לסוקראטס (מכוער, זוכרים?)[^18].
תיאודורוס גם הוא דמות חשובה. בשלב הזה, הוא אדם מבוגר, ומגיע מקירינייקה (Cyrenaica). תיאודורוס וסוקראטס חברים, ותיאודורוס עצמו אינו אתונאי - הוא מורה נודד. תיאודורוס לא מתלהב מהשיח הפילוסופי ולא נגרר אליו, אלא מנדב את תיאיטיטוס הצעיר במקומו. תיאודורוס גם הוא דמות חשובה. בשלב הזה, הוא אדם מבוגר, ומגיע מקירינייקה (Cyrenaica). תיאודורוס וסוקראטס חברים, ותיאודורוס עצמו אינו אתונאי - הוא מורה נודד. תיאודורוס לא מתלהב מהשיח הפילוסופי ולא נגרר אליו, אלא מנדב את תיאיטיטוס הצעיר במקומו.
@@ -494,6 +494,31 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
הנושא של הסטייה הזו מהדיון המקורי הוא הפנאי - *Schole* - ו*Homiosis Theo* - להידמות לאל. הנושא של הסטייה הזו מהדיון המקורי הוא הפנאי - *Schole* - ו*Homiosis Theo* - להידמות לאל.
אלו שמשוחחים בפילוסופיה בענייני תועלת, אומר סוקראטס, יהיו נלעגים - בבתי המשפט ובחרה. אך אלו שידונו ב*פנאי*, לא יסבלו כך. סוקראטס מבחין בין שני סוגי אנשים - הפילוסופים, וה*Dikani Koi* - העסקנים, עורכי הדין.
> סוקראטס מתאר כאן אידיאל של פילוסוף, שהשפיע השפעה עצומה על הפילוסופיה כולה - מ[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) ועד [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) - כמי שעולה לנקודת מבט גבוהה יותר, נקודת מבטו של האל.
{.is-info}
אבל הפנאי שנדרש לכך - אין אותו בכלל לסוקראטס; האישומים כנגדו כבר החלו, לקראת משפטו ב*[אפולוגיה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה)*.
> הנאום של פרוטאגוראס מטאפיזי לגמרי; למה סוקראטס מתעקש להשוות לעורכי דין? פרוטאגוראס אומר, באחד מהרסיסים שלו, שמטרתו *להפוך את הלוגוס החלש לחזק, ואת הלוגוס החלש לחזק* - ומי עושה את זה?
> בעצם ההשוואה, סוקראטס מקניט לא רק את העמדה של פרוטאגוראס, אלא את פרוטאגוראס עצמו - *וזה מה שנעשה עם העמדה שלך? נשרת **עורכי דין**?*
{.is-warning}
(174) עורכי הדין האלו, אומר סוקראטס, הם ערמומיים, חכמים, כפופים כאלה, ועבדים לשעון המשפט[^76]. הפילוסוף, מנגד, לא יודע בכלל איך להגיע לכיכר העיר. הוא לא יודע שום דבר על העיר, ועל תושביה - למי יש אדמה, מי מיוחס; הוא כל כך לא יודע, שהוא אפילו לא יודע שהוא לא יודע. הוא נופל, כמו [תאלס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטיים#תאלס), לבור המים. הוא כל כך תקוע בשמיים ובכוכבים, שהוא אינו יודע מה מתחת לרגליו; הוא כל עסוק בטבע האדם, שהוא לא יודע מי האדם שהוא השכן שלו[^77]. אדם כזה, בבית המשפט, יהיה מגוחך לגמרי.
ומנגד, ההפך הוא גם הנכון - אותם עורכי הדין, חדי הלשון, ייראו מגוחכים לגמרי כסוקראטס גורר אותם לשיח (כמו [מנון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון)). אבל, סוקראטס נגרר אל הדין יותר משעורכי הדין נגררים אל סוקראטס.
(175B) תיאודורוס מוקסם מנאומו של סוקראטס (*He dropped the Kool-Aid*), ומקבל אותו באופן מלא; אם רק היית משכנע כך את כולם, גם הוא היה משתחרר מטלאות העיר!
אבל, האם התיאור של סוקראטס תואם את זה של הפילוסוף?
סוקראטס לא יודע להגיע ל*אגורה*, כיכר העיר? הדבר **היחיד** שסוקראטס יודע הוא להגיע לאגורה - שם הוא רב עם כולם! סוקראטס לא מבדיל בין הערים, כי הוא רואה רק את הכלל? סוקראטס מתעניין *רק* באתונה, והוא מכיר שם את כולם![^77] הוא כל כך מתעקש, שהוא מסרב לברוח לתיאבאי כשאתונה דנה אותו למוות.
סוקראטס לא יודע מי השכן שלו? הוא *כל הזמן* חוקר את נפשותיהם של אחרים. לסוקראטס יש פנאי? סוקראטס טרוד רק באתונה, וקשור רק לאתונה - אין לו שום פנאי.
כמו ש[משל המיילדת](#סוקראטס-כמיילדת) מותאם לתיאיטיטוס, הפילוסוף המעופף מותאם לתיאודורוס, המדען בחלוק הלבן, במגדל השן
[^17]: במובן זה, הדיאלוג הוא אנדרטה של אפלטון לתלמיד שלו, שמת לפניו. [^17]: במובן זה, הדיאלוג הוא אנדרטה של אפלטון לתלמיד שלו, שמת לפניו.
[^18]: תיאודורוס מקפיד "להוריד" את תיאיטיטוס כדי שלא ייחשבו שהוא נמשך עליו, ולכן מכתיר אותו *מכוער נעל* כמו סוקראטס. בהתחשב בזה ש[אלקיביאדס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) נמשך לסוקראטס בסופו של דבר, זה די אירוני. [^18]: תיאודורוס מקפיד "להוריד" את תיאיטיטוס כדי שלא ייחשבו שהוא נמשך עליו, ולכן מכתיר אותו *מכוער נעל* כמו סוקראטס. בהתחשב בזה ש[אלקיביאדס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) נמשך לסוקראטס בסופו של דבר, זה די אירוני.
[^19]: *Thauma* [^19]: *Thauma*
@@ -552,4 +577,6 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
[^72]: היוונית האפלטונית סבוכה ומבלבלת פה, על דרך השלילה, במתכוון. [^72]: היוונית האפלטונית סבוכה ומבלבלת פה, על דרך השלילה, במתכוון.
[^73]: *Heteros* - אחר. [^73]: *Heteros* - אחר.
[^74]: ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה), אפלטון מציג את החינוך כ[סיבוב הנפש](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה) - מעבר לצללים לאמת *כפי שהיא*. על אף שככה זה נשמע גם אצל פרוטאגוראס, חשוב להבחין: אצל פרוטאגוראס - אין *דבר שלישי* לסובב אליו - אמת - אלא רק את הדעה *שלי*. [^74]: ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה), אפלטון מציג את החינוך כ[סיבוב הנפש](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה) - מעבר לצללים לאמת *כפי שהיא*. על אף שככה זה נשמע גם אצל פרוטאגוראס, חשוב להבחין: אצל פרוטאגוראס - אין *דבר שלישי* לסובב אליו - אמת - אלא רק את הדעה *שלי*.
[^75]: *Schole* [^75]: *Schole*
[^76]: אבל, שימו לב - סוקראטס כן ער לכל הדברים האלה, לייחוס (שהיוונים מאוד אהבו) ולמתחים פוליטיים - הוא יודע בדיוק מי הוא תיאיטיטוס, ומי אביו.
[^77]: כמו האנשים שנולדים וחיים כל חייהם בברונקס ונשמעים כמו באגס-באני, אומר אנדי.