docs: update פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס
This commit is contained in:
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: תיאיטיטוס
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-18T13:24:31.139Z
|
||||
date: 2024-06-18T13:43:09.010Z
|
||||
tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
|
||||
@@ -119,7 +119,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
|
||||
|
||||
מושא הפתיח והדיאלוג, תיאיטיטוס, הוא דמות היסטורית חשובה בהיסטוריה של המתמטיקה. הוא מוכר לכל מי שחשב פעם על התופעה הזו של המתמטיקה משום שהוא בין הראשונים שניתח מספרים רציונליים - גילוי מרעיש במתמטיקה היוונית. עד לאותה נהקודה, היוונים הניחו שהמתמטיקה היא תחום טהור - *לוגוס* גרידא - שכל דבר ניתן להביע דרכו במספרים שלמים. ופתאום מבליח תיאיטיטוס ומגלה שישנם יחסים גיאומטריים *שלא* ניתן להביא במספרים שלמים.
|
||||
|
||||
בשני העמודים הראשונים, אנו פוגשים את תיאיטיטוס המבוגר, רגע לפני מותו. הוא נפגע בקרב, ב339 לפני הספירה, ומובא באלנוקה לאתונה על ערש דווי[^17]. הפתיחה מושכת אותנו אחורה, לזמנים שבהם תיאיטיטוס היה צעיר, ילד פלא מתמטי. תיאודורוס משווה את המראה של תיאיטיטוס הצעיר לסוקראטס (מכוער, זוכרים?)[^18].
|
||||
בשני העמודים הראשונים, אנו פוגשים את תיאיטיטוס הבוגר, רגע לפני מותו. הוא נפגע בקרב, ב339 לפני הספירה, ומובא באלנוקה לאתונה על ערש דווי[^17]. הפתיחה מושכת אותנו אחורה, לזמנים שבהם תיאיטיטוס היה צעיר, ילד פלא מתמטי. תיאודורוס משווה את המראה של תיאיטיטוס הצעיר לסוקראטס (מכוער, זוכרים?)[^18].
|
||||
|
||||
תיאודורוס גם הוא דמות חשובה. בשלב הזה, הוא אדם מבוגר, ומגיע מקירינייקה (Cyrenaica). תיאודורוס וסוקראטס חברים, ותיאודורוס עצמו אינו אתונאי - הוא מורה נודד. תיאודורוס לא מתלהב מהשיח הפילוסופי ולא נגרר אליו, אלא מנדב את תיאיטיטוס הצעיר במקומו.
|
||||
|
||||
@@ -494,6 +494,31 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
|
||||
|
||||
הנושא של הסטייה הזו מהדיון המקורי הוא הפנאי - *Schole* - ו*Homiosis Theo* - להידמות לאל.
|
||||
|
||||
אלו שמשוחחים בפילוסופיה בענייני תועלת, אומר סוקראטס, יהיו נלעגים - בבתי המשפט ובחרה. אך אלו שידונו ב*פנאי*, לא יסבלו כך. סוקראטס מבחין בין שני סוגי אנשים - הפילוסופים, וה*Dikani Koi* - העסקנים, עורכי הדין.
|
||||
|
||||
> סוקראטס מתאר כאן אידיאל של פילוסוף, שהשפיע השפעה עצומה על הפילוסופיה כולה - מ[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) ועד [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) - כמי שעולה לנקודת מבט גבוהה יותר, נקודת מבטו של האל.
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
אבל הפנאי שנדרש לכך - אין אותו בכלל לסוקראטס; האישומים כנגדו כבר החלו, לקראת משפטו ב*[אפולוגיה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה)*.
|
||||
|
||||
> הנאום של פרוטאגוראס מטאפיזי לגמרי; למה סוקראטס מתעקש להשוות לעורכי דין? פרוטאגוראס אומר, באחד מהרסיסים שלו, שמטרתו *להפוך את הלוגוס החלש לחזק, ואת הלוגוס החלש לחזק* - ומי עושה את זה?
|
||||
> בעצם ההשוואה, סוקראטס מקניט לא רק את העמדה של פרוטאגוראס, אלא את פרוטאגוראס עצמו - *וזה מה שנעשה עם העמדה שלך? נשרת **עורכי דין**?*
|
||||
{.is-warning}
|
||||
|
||||
(174) עורכי הדין האלו, אומר סוקראטס, הם ערמומיים, חכמים, כפופים כאלה, ועבדים לשעון המשפט[^76]. הפילוסוף, מנגד, לא יודע בכלל איך להגיע לכיכר העיר. הוא לא יודע שום דבר על העיר, ועל תושביה - למי יש אדמה, מי מיוחס; הוא כל כך לא יודע, שהוא אפילו לא יודע שהוא לא יודע. הוא נופל, כמו [תאלס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטיים#תאלס), לבור המים. הוא כל כך תקוע בשמיים ובכוכבים, שהוא אינו יודע מה מתחת לרגליו; הוא כל עסוק בטבע האדם, שהוא לא יודע מי האדם שהוא השכן שלו[^77]. אדם כזה, בבית המשפט, יהיה מגוחך לגמרי.
|
||||
|
||||
ומנגד, ההפך הוא גם הנכון - אותם עורכי הדין, חדי הלשון, ייראו מגוחכים לגמרי כסוקראטס גורר אותם לשיח (כמו [מנון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון)). אבל, סוקראטס נגרר אל הדין יותר משעורכי הדין נגררים אל סוקראטס.
|
||||
|
||||
(175B) תיאודורוס מוקסם מנאומו של סוקראטס (*He dropped the Kool-Aid*), ומקבל אותו באופן מלא; אם רק היית משכנע כך את כולם, גם הוא היה משתחרר מטלאות העיר!
|
||||
|
||||
אבל, האם התיאור של סוקראטס תואם את זה של הפילוסוף?
|
||||
|
||||
סוקראטס לא יודע להגיע ל*אגורה*, כיכר העיר? הדבר **היחיד** שסוקראטס יודע הוא להגיע לאגורה - שם הוא רב עם כולם! סוקראטס לא מבדיל בין הערים, כי הוא רואה רק את הכלל? סוקראטס מתעניין *רק* באתונה, והוא מכיר שם את כולם![^77] הוא כל כך מתעקש, שהוא מסרב לברוח לתיאבאי כשאתונה דנה אותו למוות.
|
||||
|
||||
סוקראטס לא יודע מי השכן שלו? הוא *כל הזמן* חוקר את נפשותיהם של אחרים. לסוקראטס יש פנאי? סוקראטס טרוד רק באתונה, וקשור רק לאתונה - אין לו שום פנאי.
|
||||
|
||||
כמו ש[משל המיילדת](#סוקראטס-כמיילדת) מותאם לתיאיטיטוס, הפילוסוף המעופף מותאם לתיאודורוס, המדען בחלוק הלבן, במגדל השן
|
||||
|
||||
[^17]: במובן זה, הדיאלוג הוא אנדרטה של אפלטון לתלמיד שלו, שמת לפניו.
|
||||
[^18]: תיאודורוס מקפיד "להוריד" את תיאיטיטוס כדי שלא ייחשבו שהוא נמשך עליו, ולכן מכתיר אותו *מכוער נעל* כמו סוקראטס. בהתחשב בזה ש[אלקיביאדס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) נמשך לסוקראטס בסופו של דבר, זה די אירוני.
|
||||
[^19]: *Thauma*
|
||||
@@ -553,3 +578,5 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
|
||||
[^73]: *Heteros* - אחר.
|
||||
[^74]: ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה), אפלטון מציג את החינוך כ[סיבוב הנפש](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה) - מעבר לצללים לאמת *כפי שהיא*. על אף שככה זה נשמע גם אצל פרוטאגוראס, חשוב להבחין: אצל פרוטאגוראס - אין *דבר שלישי* לסובב אליו - אמת - אלא רק את הדעה *שלי*.
|
||||
[^75]: *Schole*
|
||||
[^76]: אבל, שימו לב - סוקראטס כן ער לכל הדברים האלה, לייחוס (שהיוונים מאוד אהבו) ולמתחים פוליטיים - הוא יודע בדיוק מי הוא תיאיטיטוס, ומי אביו.
|
||||
[^77]: כמו האנשים שנולדים וחיים כל חייהם בברונקס ונשמעים כמו באגס-באני, אומר אנדי.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user