diff --git a/פילוסופיה/דת/שפה.md b/פילוסופיה/דת/שפה.md
index 4d82e865..447b0f8c 100644
--- a/פילוסופיה/דת/שפה.md
+++ b/פילוסופיה/דת/שפה.md
@@ -2,15 +2,14 @@
 title: שפה דתית
 description: 
 published: true
-date: 2024-07-11T11:35:30.832Z
+date: 2024-07-11T11:53:38.067Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
 ---
 
 
-> [מצגת](/פילוסופיה/דת/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_ראשון_-_פוזיטיביזם_לוגי.pptx), [מאמר (קרנפ)](/פילוסופיה/דת/חובת_קריאה_-_רודולף_קרנפ_-_סילוק_המטאפיזיקה.pdf), [טקסט (ויטגנשטיין)](/פילוסופיה/דת/wittgenstein_lectures_and_conversations_on_aesthetics_psychology_and_religious_by_ludwig_wittgenstein.pdf)
-
+> [מצגת](/פילוסופיה/דת/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_ראשון_-_פוזיטיביזם_לוגי.pptx), [מאמר (קרנפ)](/פילוסופיה/דת/חובת_קריאה_-_רודולף_קרנפ_-_סילוק_המטאפיזיקה.pdf), [טקסט (ויטגנשטיין)](/פילוסופיה/דת/wittgenstein_lectures_and_conversations_on_aesthetics_psychology_and_religious_by_ludwig_wittgenstein.pdf), [טקסט (הלברטל)](/פילוסופיה/דת/על_מאמינים_ואמונה_-_הלברטל.pdf)
 
 
 # ראשיתה של הפילוסופיה האנליטית 
@@ -19,16 +18,52 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
 
 ## ויטגנשטיין
 
+> ר' גם - [ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין) (פילוסופיה של הלשון)
+{.is-success}
+
 [לודוויג ויטגנשטיין](https://en.wikipedia.org/wiki/Ludwig_Wittgenstein) הוא טיפוס מגניב רצח. הוא נולד בוינה למשפחה עשירה מאוד, למד עם היטלר בכיתה א'[^1], והלך ללמוד הנדסת אוויר. הוא מתאהב שם במתמטיקה, ומתחיל ללמוד את היסודות שלה. הוא נוסע לפרגה, שמציע לו ללמוד אצל ראסל, וכך הוא עושה - הוא מתפלח לקיימברידג' ולומד עם ראסל (ששואל אותו *מי אתה? אתה בקושי מדבר אנגלית בכלל. מה אתה רוצה?*). ראסל מבקש ממנו לכתוב משהו, ויטנגשטיין שולח לו משהו, וראסל מכריז עליו כפילוסוף הגדול הבא.
 
 ויטגנשטיין מצטרף לצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה ומתנדב במקומות הכי מסוכנים כדי לחוות חווית סף-מוות (הוא בחור הזוי). בשמירות בעמדות הכי מסוכנות הוא כתב את ה*טרקטטוס*, שאף אחד לא מוכן לפרסם כי הוא הזוי עד שראסל (סופרסטאר) מוסיף הקדמה, ובספר שם קובע את מות הפילוסופיה - כי כל שאלה פילוסופית אפשר או להמיר לשאלה מדעית, או שהיא חסרת משמעות. 
 
 קיימברידג' מעניקים לו דוקטורט על הספר (אין לו תואר ראשון), והוא מתפטר. הוא הופך להיות גנן בוינה, מפוטר (הוא הרביץ לילדים, יותר מהשאר), עד שכל המי-ומי - כולל אנשטיין - מצליחים לשכנע אותו לחזור לפילוסופיה. הוא חוזר לקיימברידג' ומתחיל את הפילוסופיה מההתחלה בספרו השני, *חקירות פילוסופיות* (שם הוא יורד על כולם, כולל עצמו). הוא מחליט להיפטר מכל הכסף שלו כי הכסף משחית (אבל לא לעניים, כי הנפש שלהם לא מושחתת), תורם אותו לעשירים, וממשיך בקיימברידג' כעני מרוד.
 
+ויטגנשטיין מחולק ל**ויטגנשטיין המוקדם** ו**ויטגנשטיין המאוחר** - לפני שהוא פרש ואחרי שהוא פרש.
+
+## עיקרון האימות
+
+ב*חקירות פילוסופיות*, ויטגנשטיין מחפש את מה שהופך משפט לבעל משמעות - לשיטתו, כל משפט שאפשר להוכיח כאמיתי ושקרי. *מה ההבדל בין ברווז* הוא נכון תחבירית אבל חסר משמעות - אין כאן מה להוכיח - ו*האם הציקפיל נושך* חסר משמעות כל עוד אין הגדרה לציקפיל. משפטים אחרים, כמו **סתירות** ו**טאוטולוגיות** הם בעלי משמעות, אבל לא אומרים כלום על העולם - הם נכונים או שקריים מתוקף עצמם.
+
+לכן, המשפטים שמעניינים אותנו הם המשפטים ה**קונטינגטנטיים** - אלו שיכולים להיות שקריים או אמיתיים, שאפשר לבדוק בכלים אמפיריים ולוגים (אמפריציזם לוגי). 
+
+> *מה שלא ניתן לדבר עליו, על אודותיו יש לשתוק.*
+> *ויטגנשטיין*, *חקירות פילוסופיות*
+
+הבעיה היא שעכשיו רוב המימרות הפילוסופיות חסרות משמעות. *אסור לרצוח*. איך תוכיח את זה אמפירית? אי אפשר; הוא חסר משמעות. 
+
+> קארנפ, שכותב את הפילוסופיה של ויטגנשטיין בצורה ברורה (ויטגנשטיין כותב לא ברור בקטע מחריד[^2]), קובע שמילה שניתן לאמת הוא משהו שאפשר להגיד עליו *זהו X*.  
+> *זהו שולחן*. נכון? נכון. לא נכון? לא נכון. *זהו אסור לרצוח*. נכון? לא נכון? מאיפה לי? לרלורים חסרי פשר.
+{.is-info}
+
+## החוג הוינאי
+
+בהיותו גנן, ויטגנשטיין נתקל בחוג הוינאי - חבורה של פילוסופיים שמתלהבים נורא ממדע, ומנסים לפתח זרם פילוסופי מראיית עולם מדעית. הם התרועעו עם כל המי-ומי - אינשטיין, גדל, וכו'. הם כמובן מתפחלצים מה*מאמר הלוגי פילוסופי* - ממש ברמה של כת - עד שהוא עצמו מגיע לשם ובז להם והם בזים לו.
+
+הם מנסחים את [עקרון האימות](#עקרון-האימות) על סמך ויטגנשטיין בזרם שהם מכנים ה[פוזיטיביזם הלוגי](/פילוסופיה/לשון/פוזיטיבים). הם נהפכים למדברריו של ויטגנשטיין, ומגיעים להשלכות קשות מאוד: אתיקה, אסתטיקה, ובערך כל תחום נורמטיבי נופלים לחלוטין. *אתה לא יודע להצביע על זה? לא מעניין*. נשארנו רק עם הלוגיקה[^3], המתמטיקה[^4] ומדעי הטבע.
+
+וכמובן, המטאפיזיקה והתיאולוגיה נופלות. *יש אלוהים?* איפה? מה אמרת בכלל?
+
+# שפה דתית?
+
+[רודולף קרנפ]() כותב - 
+> ניתוח לוגי, אם כן, פוסק גזר דין של חוסר משמעות לכול ידע המתיימר להיות מעל או מעבר לניסיון. גזר דין זה נוגע בראש ובראשונה למטאפיזיקה הספקולטיבית, לכל ידע לכאורה של חשיבה טהורה או אינטואיציה טהורה המתיימר לחרוג מהניסיון... אותו שיפוט תקף לכול פילוסופיה של נורמה ולכול פילוסופיה של ערך, לכל אתיקה או אסתטיקה שהיא שיטה נורמטיבית. זאת מכיוון שהתקפות האובייקטיבית של ערך או נורמה אינה ניתנת לאימות אמפירי, וכן לא מוסקת ממשפטים אמפיריים, היא כלל אינה יכולה להיטען (במשפטים בעלי משמעות). במלים אחרות: או שיש קריטריון אמפירי שיציין את השימוש ב"טוב", ב"יפה" ובשאר הפרדיקטים המשמשים במדע הנורמטיבי או שאין. במקרה הראשון, טענה המכילה פרדיקטים כאלו הופכת לשיפוט עובדתי, אך לא לשיפוט ערכי. במקרה השני היא מתגלית כפסאודו משפט. בשורה התחתונה מתגלה כי בניית משפט המבטא שיפוט ערכי כלל אינה אפשרית.	
+*רודולף קרנפ, סילוק המטאפיזיקה על ידי ניתוח לוגי של השפה*
+
+> אם אדם טוען "יש אלוהים"... לא נאמר לו: "טענותיך שגויות", אלא נשאל אותו: "למה אתה מתכוון בטענות אלו?". אז מתגלה גבול ברור בין שני סוגי טענות. בצדו האחד נמצאות טענות המדע האמפירי, משמעותן ניתנת על ידי ניתוח לוגי, או יותר במדויק, על ידי רדוקציה לטענות הפשוטות ביותר בנוגע לנתון האמפירי. מצדו השני ישנן טענות, למשל הטענות שצוינו מעלה, המתגלות כחסרות משמעות אם יובנו בהקשר מטאפיסי. לעתים קרובות אפשר, כמובן, לפרשן כטענות אמפיריות, אך אז הן מאבדות את התוכן הרגשי שהוא מהותי בדרך כלל למטאפיסיקאים. המטאפיסיקאי והתיאולוג מאמינים, ועקב כך משלים עצמם, שטענותיהם אומרות דבר מה, או שהן מציינות מצב עניינים. מאידך, ממחיש הניתוח כי הן אינן אומרות דבר אלא מבטאות רצון ונטיות אופי בלבד.'' 
+> *רודולף קרנפ, אוטו נוירת, האנס האן, תפיסת העולם המדעית: החוג הוינאי (מניפסט החוג הוינאי)*
 
 
 
-
-
-
-[^1]: הוא היה שלושת-רבעי יהודי, וגם אנטישמי, והיטלר אולי לא סבל אותו.
\ No newline at end of file
+[^1]: הוא היה שלושת-רבעי יהודי, וגם אנטישמי, והיטלר אולי לא סבל אותו.
+[^2]. ויטגנשטיין מחקה את סגנון הכתיבה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ב[אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ויש הירככיה מאוד מסובכת; עד עכשיו יש מחלוקת על מה בדיוק הוא אומר שם, ואפילו הוא עצמו אומר בסוף הספר ש*מי שקרא את כל הספר והבין אותו מבין שהוא חסר משמעות* - הוא כמו סולם שצריך לזרוק בסוף. ליד הקבר שלו עדיין יש סולם.  
+[^3]: הם ממש ממש רצו להוכיח שהלוגיקה מתבססת על המתמטיקה, ונכשלו - פרגה התיימר להצליח, ואז ראסל שלח לו את [פרדוקס ראסל](), שכמעט גרם לפרגה להתאבד, ואז גדל עושה את אותו הדבר לפרגה.
+[^4]: ויטגנשטיין אפילו כתב ספר של 300 ומשהו עמודים כדי להוכיח ש1+1=2. אף אחד לא קרא אותו חוץ מויטגנשטיין, וראסל שילם על ההדפסה של כל ספר מכיסו.
\ No newline at end of file