diff --git a/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md b/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md
index 3c2199ca..3fbdfbed 100644
--- a/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md
+++ b/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: העצמי ודימוי עצמי
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-21T08:53:44.779Z
+date: 2024-05-21T09:06:55.415Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
@@ -36,7 +36,7 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
 
 אבל איך אנחנו יודעים את כל הדברים האלה?
 
-# מקורות הידעה העצמי
+# מקורות הידעה העצמית
 
 ## אינטרוספקציה
 אנחנו מסתכלים פנימה, וחושבים על זה. מי אני?[^3] מה אני עושה? אינטרוספקציה היא הסתכלות פנימה, למצבים הנפשיים המודעים שלנו. כששואלים אותנו, *איך אתה מרגיש?*, התשובה תהיה כנראה אינטרוספקטיבית - אנחנו נתסכל פנימה ונגיד, *אני שמח\זחוח\נבוח*. כל תשובה שאני עלול להקריץ, היא בחינה של מצב נפשי מודע.
@@ -154,7 +154,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 
 ומה מהם עדיף? העולם המחקרי אינו תמים דעים[^8].
 
-# דחייה חברתית
+## דחייה חברתית
 
 > [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OwQ_VyOUGmY)
 {.is-success}
@@ -187,6 +187,20 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 לכאורה, נבדקים בתנאי ההפסד אמורים להיות מבסוטים - לא מוסרים להם, אז הם מקבלים יותר כסף. אולם החוקרים גילו, שאפילו בתנאי הזה, מצב הרוח היה טוב יותר בתנאי הקבלה (כשהם מפסידים כסף) לעומת תנאי הדחייה.
 
 
+## תיאוריית ניהול האימה
+התיאוריה הזו של [Greenberg, Solomon & Pyszczynski, 1997](https://psycnet.apa.org/record/2003-00369-002) טוענת כי תפיסה עצמית חיובית משמשת מנגנון הגנה מפני חרדת מוות - ידיעתנו ש[המוות קרב](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref19). לשיטתם, אם אנחנו מרגישים בעלי השפעה ומשמעות חברתית, אנחנו בעלי דימוי עצמי גבוה[^12]. 
+
+מה קורה כשהתפיסה הזו מאויימת? עלינו לנסות להרגיש טוב עם עצמנו חברתית.
+
+התיאוריה הזו נבדקה בניסוי של [Harmon-Jones et al, 1997](https://psycnet.apa.org/record/1997-02176-002), שבו תפעלו:
+- דימוי עצמי -נבדקים אמריקנים קיבלו משוב חיובי או ניטרלי על מבחן אישיות
+- בולטות מוות - כתיבת חיבור על המוות שלך, או על צפייה בטלוויזיה
+
+לאחר מכן, הנבדקים קראו חיבור פרו-אמריקני או אנטי-אמריקני ודרגו את מידת ההסכמה שלהם עם כותבי החיבור.
+
+החוקרים סברו כי, בנבדקים שנחשפו לחרדת-מוות, העצמי המעורער יחפש מזור בתרבות שבה הוא חי, ויעדיף כתבים המעודדים ומאדירים אותה. 
+
+
 [^1]: שימו לב כיצד ל*חברתי* יש חלק משמעותי באיך שאנחנו מגדירים את עצמנו, הפרט.
 [^2]: [נחשון דיבר על זה](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות#פרשנות-עוררות-פיזיולוגית)
 [^3]: [מחקה של גיא מקונג-פו פנדה](https://www.youtube.com/watch?v=30VlDItRAVk)
@@ -197,4 +211,5 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 [^8]: טל סבורה שהחברה שלנו מקנה יתרון מסוים לעצמי האידיאלי
 [^9]: במקרים של פער *לטובת* העצמי הממשי (כלומר, הצלחתי *יותר* מהמטרה שלי), התיאוריה מנבעת התמקדות במטרה חדשה.
 [^10]: בתיאוריה הזו יש משהו אופטימי יותר; אם לא הולך לי במצב אחד, אני יכול להתמקד במצב\בתחום אחר, בהתאם למה שחשוב לי, וכך לייצר לעצמי הצלחות.
-[^11]: נחשון [גם אומר דברים על קרוקר](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות#האם-החתירה-להגדלת-ההערכה-העצמית-עושה-אותנו-מאושרים)
\ No newline at end of file
+[^11]: נחשון [גם אומר דברים על קרוקר](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות#האם-החתירה-להגדלת-ההערכה-העצמית-עושה-אותנו-מאושרים)
+[^12]: בדומה לLeary, Crocker, Rosenberg, התיאוריה תופסת את העצמי כתלוי-מצב: המצב של הפרט בחברה משפיע עמוקות על מה שהעצמי חי וחושב.
\ No newline at end of file